ב"ה יום ראשון, כ"ט כסלו תשע"ח | 17.12.17
ליובאוויטש
ליובאוויטש צילום: ארכיון שטורעם
​​​​​​​​​סיפור חם מרוסיה הקפואה ■ סיפור לי"ט כסלו

יום אחד בשעת ההפסקה התאספנו כולנו ליד מפה ענקית של רוסיה שהייתה תלויה על קיר בבית הספר והתחלנו לחפש עיר עליה שמענו הרבה מאוד בבית... חיפשנו את "ליובאוויטש". ידענו בערך היכן היא אמורה להיות ממוקמת חיפשנו וחיפשנו אך לא מצאנו עד שנואשנו ● והנה עובר בסמוך המורה לגיאוגרפיה בכבודו ובעצמו. המורה שנהנה כל כך לראות את התעניינותם של התלמידים בגיאוגרפיה ניגש אלינו לשאול מה אנחנו מחפשים. ענינו לו שאנו מחפשים את העיר בה נולד הסבא שלי עיר בשם "ליובאוויטש". הוא לא הכיר אמנם את שם העיר אך ניסה נואשות לחפש אף הוא את העיר ● לסיפור המלא>>>
מערכת שטורעם
מספר הרב ירחמיאל גורליק, שליח בסיביר, רוסיה. בשם אביו ר' מוטל גורליק שיחי':

היינו כמה ילדים מחסידי חב"ד שנאלצנו ללמוד בבית הספר הממשלתי בסמרקנד.

יום אחד בשעת ההפסקה התאספנו כולנו ליד מפה ענקית של רוסיה שהייתה תלויה על קיר בבית הספר והתחלנו לחפש עיר עליה שמענו הרבה מאוד בבית... חיפשנו את "ליובאוויטש". ידענו בערך היכן היא אמורה להיות ממוקמת חיפשנו וחיפשנו אך לא מצאנו עד שנואשנו.

והנה עובר בסמוך המורה לגיאוגרפיה בכבודו ובעצמו. המורה שנהנה כל כך לראות את התעניינותם של התלמידים בגיאוגרפיה ניגש אלינו לשאול מה אנחנו מחפשים. ענינו לו שאנו מחפשים את העיר בה נולד הסבא שלי עיר בשם "ליובאוויטש". הוא לא הכיר אמנם את שם העיר אך ניסה נואשות לחפש אף הוא את העיר.

אחרי זמן מה של חיפושים אמר לנו המורה "אתם יודעים מה? בואו איתי לחדר שלי, שם יש לי ספר אטלס מפורט ושם ישנם עוד הרבה ערים וכפרים שלא מופיעים במפה הזו אולי שם נמצא את ליובאוויטש" וכך הלכנו אחריו בשיירה. המורה לגיאוגרפיה בראש ואנחנו ילדי אנ"ש אחריו לחפש את ליובאוויטש.

הגענו לחדר ואחרי חיפוש מעמיק הוא מצא נקודה קטנטנה אי שם על גבול בלרוס ותחתיה באותיות קטנות נכתב "ליובאוויטש". הסתכלנו על הנקודה הקטנה והתאכזבנו. ראינו שם ערים שמסומנות ככוכב גדול, ראינו ערים שמסומנות כעיגול בולט וליובאוויטש שלנו כל כך קטנה?!

שאלנו את המורה מה פשר חלוקת הסימונים והוא הסביר לנו שערים ענקיות כמו מוסקבה מסומנות בכוכב גדול, ערים גדולות רגילות מסומנות בעיגול וערים ממש קטנטנות מסומנות כנקודה זעירה.

הסברנו לו שזה לא יכול להיות. כל כך הרבה שמענו על ליובאוויטש וליובאוויטש מוכרחת להיות עיר ענקית!
​​
אז הרצינו פני המורה והוא העלה סברא אחרת "לפעמים, יש ערים גדולות שממוקמים בהם מפעלים סודיים ביותר ובשביל לשמור עליהם מפני האוייב הם לא מופעים כלל במפה או שמופיעים כנקודות זעירות למרות שהם ענקיות, כנראה שבליובאוויטש היה ממוקם איזה מפעל סודי"

נחה דעתנו. זה כבר היה נשמע הגיוני יותר. אבל כעת היינו סקרנים מאוד לדעת את הסוד. איזה מפעל סודי היה בליובאוויטש??

בסמרקנד חי אז יהודי בשם ר' מענדל נודל. הוא עוד היה מתלמידי התמימים בליובאוויטש. יהודי מבוגר עם זקן לבן ארוך.
​ אחרי הצהריים הלכנו הילדים לביתו של ר' מענדל נודל. נכנסנו ור' מענדל שאלנו "מה רצונכם ילדים?"​ שאלנו אותו "ר' מענדל, הייתם הלא בליובאוויטש פעם, אכן?" "אכן" הוא ענה "הרבה שנים זכיתי להיות בליובאוויטש"

הנמכנו את קולנו ושאלנו "האם בליובאוויטש היה איזה מפעל סודי?" ר' מענדל היה איש פקח, הבין מה מתחולל, הסתכל עלינו בעיניים חכמות וענה "בהחלט. בליובאוויטש היה מפעל סודי".

התרגשנו מהתגלית המרעישה והמשכנו לחקור אותו "ואיזה מפעל זה היה? מה ייצרו שם?" ר' מענדל מביט בנו וממשיך בלחישה "זה היה מפעל לליטוש יהלומים..." התלהבנו והעזנו להמשיך ולשאול "האם בקרתם פעם בעצמכם במפעל הזה?" ר' מענדל ענה "בוודאי שבקרתי! ולא פעם אחת אלא הרבה פעמים"

הסתכלנו סביבנו על הדלות והעוני בה חי ר' מענדל ולא יכולנו להתאפק ושאלנו "ר' מענדל! אז מדוע לא לקחתם אתכם אז כמה יהלומים??? הייתם יכולים לחיות היום בעושר!"

ר' מענדל הזקן שתק והביט עלינו הילדים. עיניו נמלאו דמעות והוא ענה לנו "הייתי צעיר אז... לא היה לי מספיק שכל לקחת כמה יהלומים איתי..."
י"ט בכסלו תשע"ח