ב"ה מוצאי ש"ק, כ"ט חשוון תשע"ח | 18.11.17
הספר החדש. משמאל הרב ר' וואלף גרינגלאז
הספר החדש. משמאל הרב ר' וואלף גרינגלאז צילום: ארכיון שטורעם
שלל גילויים מרתקים בספר החדש: 'הרב אשכנזי'

בספר החדש: "הרב אשכנזי", נחשפים שלל גילויים מרתקים אודות כ"ק אדמו"ר זי"ע ● אתר חב"ד 'שטורעם' מתכבד לחשוף בפרסום ראשון מתוך הספר, ארבעה סיפורים מופלאים ● לקריאת הסיפורים>>>
מערכת שטורעם
בספר החדש: "הרב אשכנזי", נחשפים שלל גילויים מרתקים אודות הרבי. אתר חב"ד 'שטורעם' מתכבד לחשוף בפרסום ראשון מתוך הספר, ארבעה סיפורים מופלאים:

א. הרבי הריי"ץ וכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו ביקרו במדינת ניו-ג'רזי, והרבי הריי"ץ הורה לחתנו, לומר לסנאטור מסוים שחפץ לאסור את השחיטה במקום, עקב צער בעלי חיים: "אצל היהודים ישנו ספר שנקרא "יורה-דעה", והוא מתחיל בשחיטה ומסתיים באבלות. אם "מתחילים" עם שחיטה, מסיימים עם אבלות!" כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו קיים את השליחות, והגוי קיבל את הדברים.

ב. המאמר דיבור המתחיל "בלילה ההוא", שנאמר בהתוועדות חג הפורים תש"כ, עת למד הרב אשכנזי ב-770, נחקק במוחו של הרב באופן מיוחד.

הנקודה מהמאמר שנחרתה בזיכרונו של הרב אשכנזי, הינה זו העוסקת בהפצרותיו של הקדוש ברוך הוא ביהודי שישוב בתשובה. "דודי דופק (וצועק ואומר) פתחי לי", כלשונו של הרבי. יתרה מכך: הרבי ביאר במאמר את הפסוק: "דודי שלח ידו מן החור", שמשמעותו הינה, כי הקדוש ברוך הוא אינו ממתין ל"פתחי לי" של היהודי, אלא נוקב בעצמו חור "במחיצה של ברזל שבין ישראל לאבינו שבשמיים".

"אוי, איזה מאמר!" התרפק הרב אשכנזי בגעגועים, כשנזכר כיצד אמר הרבי את הדברים.

לרב אשכנזי היו גם זיכרונות כלליים שונים שנוגעים למאמר זה. כך לדוגמה, ביום שני של ראש השנה תשמ"ז, אמר הרבי את המאמר דיבור המתחיל "תקעו", ובמהלכו, הרה"ח ר' יוסף נימויטין לא חש בטוב. הוציאוהו מהזאל, והרבי, שהזכיר במאמר את המילים: "ביטול כל העניינים המבלבלים", הוסיף: "כולל ביטול בלבולי הגוף, שתהיה רפואה קרובה ושלמה וכו'"!

כשנודע על כך לרב אשכנזי, ציין כי זהו מעניין, משום שבעת אמירת המאמר "בלילה ההוא" תש"כ, נראה היה כאילו הרבי אינו חש כלל בנעשה מסביב, וכשהרה"ג ר' אפרים אליעזר יאלעס, שהיה מקורב אל הרבי, התעלף, המשיך הרבי במאמר כרגיל.

ג. בעת לימודו בישיבה במונטריאול, שמע הרב אשכנזי מהרה"ח ר' מנחם זאב גרינגלאס ע"ה סיפור טרי מאותם ימים, על כך שבתוך שבועיים, שלושה מתלמידי הישיבה במונטריאול ביקשו מהרבי עצה לזיכרון, ולכל אחד מהם השיא הרבי עצה אחרת! היינו, שתשובותיו הקדושות נושאות כמובן כוונה פרטית - ואינן קבועות.

הרב אשכנזי שח בהקשר זה, כי הרה"ח ר' ישראל נח בליניצקי שהה ביחידות אצל הרבי הרש"ב, ושטח את חששו, שחיצון הינו, ודמעותיו בעת תפילתו - מחפות על היעדר חדירתה בפנימיותו. הרבי הרגיעו ואמר לו, כי דמעות שמחה הן. תמים אחר, לעומת זאת, שטען בפני הרבי הרש"ב באופן דומה, נצטווה להיבדק אצל רופא עיניים.

הרב אשכנזי סיפר אודות שלושה תמימים שקיבלו מהרבי שלוש עצות שונות לזיכרון, וכנראה שזהו אותו סיפור שבקטע הקודם, אשר שמע מהרב גרינגלאס.

"הבחור הראשון", תיאר הרב אשכנזי, "התאונן בעת היותו ביחידות, כי שוכח מייד את החומר שלומד. השיב הרבי: "נאמר: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם.. למען תזכרו". כשאדם נזהר ב"לא תתורו אחרי עיניכם", מתקיים בו "למען תזכרו" - שאינו שוכח את לימודו. ומכלל הן אתה שומע לאו".

"הבחור השני נצטווה על-ידי הרבי לעשות תשובה, ואילו לבחור השלישי הורה הרבי, ללמוד את המאמר דיבור המתחיל "והדרת פני זקן" שבליקוטי-תורה".

הרב אשכנזי עצמו, זכה לעצה רביעית מהרבי:

לאחר חג הפסח תשי"ט, היה על הרב לשוב מ-770 ללימודיו במונטריאול, ולכן נכנס ליחידות מייד אחרי החג, לרגל יום הולדתו החל בכ"ח אייר. בפתק שעימו נכנס, ביקש ברכה לכבוד יום ההולדת, וכן שאל אודות עצה לזיכרון. הרבי הורהו בנוגע לעניין השני: א. לשמור על בריאות הגוף. ב. להסיח את דעתו מכך שכאילו הוא אינו זוכר.

ד. בט' סיוון תשמ"ב, התקיימה יחידות לאורחים, בחדרו הקדוש של הרבי, והרה"ח ר' ישראל צבי גליצנשטיין הבחין במהלכה, כי הרב אשכנזי מביט היטב על קלף מזוזה, שהיה מונח מתחת לזכוכית שעל שולחנו של הרבי. בתום היחידות, אמר הרב אשכנזי לרב גליצנשטיין: "המזוזה כתובה בכתב האריז"ל", והרב אף ציין עובדה זו במשך השנים.

בנו של הרב אשכנזי, ייבדל לחיים טובים, הרה"ח ר' חיים אליעזר, שהיה ילד ושהה עימו בעת היחידות, זוכר אף הוא, כי אביו שאלו בתומה, האם הבחין במזוזה שמונחת על שולחנו של הרבי.

כ"ב באלול תשע"ז