ב"ה מוצאי ש"ק, ט"ו ניסן תשע"ט | 20.04.19
סערה באנ"ש: מה קוראים?

עם הכניסה לחג הסוכות, התעוררה בקהילות אנ"ש בארץ הקודש סערה לא קטנה סביב השאלה איך נכון לנהוג בקריאת התורה בימי חול המועד
יונתן כהן

עם הכניסה לחג הסוכות, התעוררה בקהילות אנ"ש בארץ הקודש סערה לא קטנה סביב השאלה איך נכון לנהוג בקריאת התורה בימי חול המועד.
 
בשנים האחרונות, מאז דברי הרבי בנידון בשנת תשמ"ט, נהוג לקרוא גם בארץ ישראל בדומה למנהג חו"ל, כלומר, ביום ראשון של חול המועד: לכהן – "וביום השני", ללוי – ""וביום השלישי", לישראל – "וביום הרביעי", ולרביעי – "וביום השני" (רק שבחו"ל מוסיפים לרביעי גם "וביום השלישי").
 
מנהג זה התקבל בקהילות חב"ד, פורסם מידי שנה ב"התקשרות", נקבע בצורה מפורטת ובהירה בסידור תהלת ה', במהדורה החדשה של הוצאת קה"ת וכך הורו רוב רבני אנ"ש בארה"ק.
 
כך עד הופעת גיליון "התקשרות" לחג הסוכות השנה ובו מפתיע הרב יוסף שמחה גינזבורג במדורו "הלכות ומנהגי חב"ד" וכותב ביחס ליום ראשון, א' דחול המועד:

"מוציאים ספר-תורה וקוראים בפרשת פינחס לארבעה עולים, כמנהג הרגיל בארה"ק, לכולם – "וביום השני"..
 
את דבריו המפתיעים שכאמור עוררו סערה, מנמק הרב גינזבורג (בהערה 64): בקשר לקריאת התורה בחוהמ"ס בארה"ק, כתבנו כאן בעבר (ע"פ ההקלטה משיחת י"ז בתשרי תשמ"ט) כפי שהנהיגו מאז שיחה זו בהרבה קהילות אנ"ש בארה"ק, לקרוא לכל העולים כמנהג חו"ל, להוציא הרביעי שקורא רק בחובת היום. אולם לאחר שסו"ס נתפרסמה אשתקד (בקובץ 'פרדס חב"ד' גיליון 16, עמ' 26 ואילך) מלוא חליפת המכתבים שבין הרה"ג הרה"ח ר' ברוך נאה ז"ל, עורך 'לוח כולל-חב"ד', לבין הרבי בנדון, נתברר שהגר"ב, לאחר שנודע לו על השיחה והנהגת אנ"ש, פנה לרבי בכ"ב בתמוז תש"נ וביקש אישור מהרבי לשנות את המנהג בלוח תנש"א כפי ששינו את ההנהגה בכפר-חב"ד (עמ' 27) ע"פ השיחה האמורה, אך הרבי כתב לו בר"ח מנ"א תש"נ (עמ' 28): "הנ"ל משנה ראשונה, אח"כ היו ידיעות שונות מ(מבקרי) אה"ק, ולכן קודם שיפסוק דין ויפרסם, כדאי שיברר ככל הדרוש ויפרסם בצירוף מ"מ וכיו"ב". בתשובה, כתב הגר"ב לרבי את אריכות הבירור במנהג חו"ל ע"פ הגאונים והראשונים, ולסיום, לעניין המנהג בארה"ק, הביא שם מס' 'בית יעקב' למוהר"י בי רב ואת דברי הצמח צדק, וביקש אישור להדפיס בלוח את המנהג החדש. אך הרבי השיב ע"ז ביום ז' אלול תש"נ (עמ' 33): "לא ישנה ממה שנדפס כבר". מכל זה ברור שיש לחזור למנהג הרגיל בארה"ק, ועפ"ז תוקן כאן בפנים".
 

ל'שטורעם' נודע כי כמה מרבני חב"ד בארה"ק הביעו פליאה על ההוראה החדשה וחסידים התבטאו כי אין זה הדבר היחיד שמופיע בלוח כולל חב"ד ולמעשה נוהגים בקהילות אנ"ש אחרת, כשם שאין זה הדבר היחיד שבספרי הלכה ומנהג מפורש באופן מסויים אך למעשה פשט המנהג בקהילות חסידיות אחרת. אחרים גם הביעו פליאה על ניסוח המסקנה בהערה של הרב גינזבורג: "ברור שיש לחזור...", בעוד שגם הוא מודה שמהשיחה בעל פה, שיש ממנה הקלטה, 'ברור' שהמסקנה היא אחרת. 

איך תנהגו אתם בקריאת התורה בחול המועד סוכות השנה ומה אומר הרב מרא דאתרא בקהילתכם?

'שטורעם' ישמח לפרסם את תגובותיכם בנושא.
ט"ו בתשרי תשס"ז
הגב לכתבה

תגובות
25
1. הבהרה
רציתי להעמיד דברים על דיוקם.

1) בהצגתו את נימוקיו לרבי כפי שהתבקש, הגר"ב נאה אינו מזכיר כלל את דברי הצמח צדק (הכותב מפורשות כי לדעת הרמ"א שאנו נוהגים כמוהו בחו"ל, אין נפק"מ בין חו"ל לאר"י בענין זה) כפי שכתב הרב גינזבורג בטעות. הקוראים מוזמנים לעיין בגליון מס' 16 של פרד"ס חב"ד ולהווכח בכך בעצמם.

2) בשעתו יצאו בארץ קבצים תורניים שליבנו את הנושא. באחד מהם הוזכרה בפירוש פנייתו של הגר"ב נאה אל הרבי ותשובתו של הרבי שלא לשנות בלוח. הרב גינזבורג קרא את הדברים, קיבל את מסקנתם ופסק בהתאם במשך שנים, החל משנת תשנ"ה.לא ברור לחלוטין איזה מידע חדש גרם לו לשנות את דעתו לפתע.

3) גם לו יהי כדבריו שרצונו של הרבי היה לא רק שלא לשנות מן הכתוב בלוח אלא גם שלא לשנות מן הנוהג הקיים, הרי שכיום, לאחר 18 שנה שאנ"ש נהגו באופן שונה לאור שיחתו של הרבי בחוהמ"ס תשמ"ט,אין לשנות מן הנהוג בפועל גם לשיטתו.
ט"ו בתשרי תשס"ז
2. הרב גינזבורג הוא היחיד שמברר לעומק
הדבר הנכון הי' שרבנים מומחים בנושאי הלכה ומנהג יכנסו לעובי הקורה ויגיעו למסקנה מבוססת שעפי"ז ינהגו אנ"ש. אבל לצערינו חוץ מהרב גינזבורג אין הרבנים יושבים לעומק הענין, וככה זה נשאר בלי בירור.
עכשיו כל רב קהילה יתן הוראות אחרות מה שרק יוסיף לבלבול ולחוסר האחדות בקהילות אנ"ש.
ט"ו בתשרי תשס"ז
3. הפעם הוא הגזים
בכל פעם יש איזה חידוש מפתיע בהתקשרות, אבל הפעם הוא הגזים, והוא יוצר בלבול ומחלוקת מיותרת בחב"ד. הגיע הזמן להפקיע את כתיבת המנהגים וההלכות בהתקשרות מידו של הרב גינזבורג, הוא מרשה לעצמו להחליט איך כל חב"ד ינהגו, לדעתי אין לפרסם את המנהגים וההלכות שלו לפני שעוברים על זה לפחות שלשה מרבני חב"ד.
ט"ו בתשרי תשס"ז
4. הרבי אמר ויהי
הרבי אמר לא להדפיס את המנהג החדש, אז ברור שצריך לחזור למנהג הישן.
ט"ו בתשרי תשס"ז
5. מחברי לוח כולל חב"ד גאונים אדירים
הגאון האדיר הרב חיים נאה חיבר את לוח כולל חב"ד, ובנו הגאון האדיר הרב ברוך נאה הוסיף הוספות, ומי אנחנו שנחלוק עליהם.

הרבי סמך על הרב חיים נאה כמעט בכל דבר.

הרב ברוך נאה התכתב עם הרבי בקשר לכל מנהג שהוסיף.

ואנחנו יכולים לחלוק?

ושאלה בנאלית: מי כתב את המנהגים בסידור בהוצאה החדשה?
ט"ו בתשרי תשס"ז
6. שיכון חבד ירושלים
בשיכון כל שנה יש "שטורעם" גדול והרבה צעקות בין החבדניקים ואחרים.
בכולל חבד הרבי הורה להשאיר כפי שהיה כתוב כל השנים ולאכמה אנשים ביניהם הרה"ח שמואל שניאורסאן, הרבי הורה להמשיך לנהוג כמנהג א"י
ט"ו בתשרי תשס"ז
7. עוד מנהג
בהתקשרות האחרון נכתב שיום טוב שחל בשבת אין אומרים י"ג מידות וכן ריבונו של עולם . אולם בתוועדויות תשנ"ב עמוד 109 נראה ברור שאמנם בשבת אין אומרים י"ג מידות אך ריבונו של עולם כן אומרים. וזה נוגע לחג הגדול שחת תורה שחל בשבת.
ט"ו בתשרי תשס"ז
8. לוח כולל חב"ד קדוש יאמר לו!
מספר פעמים יצא הרבי בעד לוח כולל חב"ד כמו בשיחת שבת חנוכה תשכ"ט, וגם לאחר השיחה המדוברת מתשמט, הרבי דיבר בעד לוח כולל חב"ד שממנו צריך ללמוד וכו', היה זה בראש השנה תשנ"ב, כפי שמופיע בפתח דבר של לוח כולל חב"ד (בפורמט החוברת) אז מי הוא אשר יהין לדבר סרה נגד הלוח?

בתקוה שתכניסו את תגובתי.
ט"ו בתשרי תשס"ז
9. תגובה לשמואל וולף
הגאון האדיר רבנו ה"צמח צדק" נ"ע בפסקי דינים בחידושים על הרמב"ם וכן הגאון האדיר כ"ק אדמו"ר נשי"ד בשיחתו מי"ז תשרי תשמ"ט, חיוו את דעתם הק' שגם באר"י יש לקרוא כמו בחו"ל.ואנחנו יכולים לחלוק?
ט"ז בתשרי תשס"ז
10. הסידור החדש
שמעתי שאת המנהגים בסידור החדש ערך ר' שייע סגל מקה"ת א ה"ק.
ט"ז בתשרי תשס"ז
11. הלכה פסוקה בסידורו של רבינו ובשו"ע
ט"ז בתשרי תשס"ז
12. לאחר ג' תמוז מותר לשנות?
בשנת תשנ"ה, נזכרו לשנות את המנהג? אם הרבי דיבר עליו כבר בתשנ"ט אז למה אז לא שינו את המנהג.

התשובה היא פשוטה: הרבי תבע שנחזיק במנהגים הכתובים בלוח כולל חב"ד מיסודם של הרבנים הגאונים שמילאו כריסם ש"ס ופוסקים והיו מגדולי הפוסקים בדור האחרון, ולכן היה ברור שכולנו נוהגים כמו לוח כולל חב"ד של רבני נאה, אולם לאחר ג' תמוז כאשר החושך יכסה ארץ, אז הגיע הזמן לחלוק על הרבנים לבית נאה, שהיו מקושרים באמת ובתמים לרבי, ובכל פסיק שאלו את הרבי כיצד לכתוב וכיצד לנהוג? אתמההה!!!!!!!!!!!!!!
ט"ז בתשרי תשס"ז
13. תגובה ל9
כפי שמובא בידיעה - הרבי אמר לשנות את המנהג, אחר כך הגאון הרב ברוך נאה שאל את הרבי מה לעשות, והרבי אמר לו לחקור את הנושא, לאחר חקירת הנושא הסיק הרבי שלא לשנות מהכתוב בלוח כולל חב"ד.

מסקנה: משנה אחרונה של הרבי - לא לשנות מהמנהג הישן שהיה נהוג עד תשמ"ט!

יש להעיר שהיו עוד דברים שהרבי שינה/הוסיף לאחר הערות מבית משפחת נאה. שהרי הרב חיים נאה הוא המומחה מספר אחת בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן ובמנהגי חב"ד בכל הדורות.
ט"ז בתשרי תשס"ז
14. תגובה לשמואל וולף: אצל חסידים הוו"א של הרבי היא תורה
פשוט שאם הרבי מסיק בשיחתו שיש לנהוג באה"ק כמו בחו"ל (רק בלי העניין של ספקא דיומא), חסידים יודעים איך לנהוג... נכון, ההלכה היבשה אומרת שקוראים ד' פעמים את היום, אבל אין שום מניעה בהלכה לנהוג כהוו"א של הרבי זיע"א. פשוט וברור שאם הרבי מלמדנו ברבים את סברתו, אז גם אחרי שבעלי ההלכה התפלפלו וקיבלו מענה להמשיך לנהוג לפי ההלכה הפסוקה בשו"ע (וזו עובדה שכך נפסק בשו"ע לקרוא ד' פעמים) - עם זאת, במידה והמנהג החסידי לא סותר את ההלכה ראוי לכל חסיד להבין לבד בחוש החסידי ("החוש השביעי") כיצד לנהוג.

ובברכת מועדים לשמחה,

חיימקה
ט"ז בתשרי תשס"ז
15. לנהוג כהוא אמינא ולא מסקנה?! נשמע הזוי
לרבי היתה הוא אמינא לשנות את המנהג הישן, לאחר בירור הדברים על ידי הרב ב. נאה הסיק הרבי שאין לשנות את המנהג, ויש הרוצים לנהוג כהוא אמינא של הרבי?
ט"ז בתשרי תשס"ז
16. הבהרה
ראשית כל ברצוני להבהיר לתגובה 12 שלא שינו המנהג בשנת נ"ה אלא כבר בשנת תש"נ!
שנית זכורני שאחר מה שאמר הרבי בשנת תשמ"ט (גם אז לא היה זה בבחינת חידוש בארה"ק, כו"כ נהג לקרות לפני זה כמו שנוהגים כבר מאז תש"נ) אבל אחרי מה שאמר הרבי התעוררו ופנו להר"ר ברוך ז"ל נאה וביקשו לשנות ולכתוב בצורה ברורה בלוח איך צריכים לקרוא בחוהמ"ס, הוא מצדו לא כל כך שש לעשות זאת אבל אחרי לחץ של שנה הוא הסכים לפנות לרבי עד"ז. הרבי ענה שלא ישנה לפני שהוא מברר ....
לקראת חג השבועות תש"נ יצא לאור חוברת "אהלי שם" ושם מופיע בירור על דבר מנהג חב"ד בקריה"ת בחוהמ"ס ע"י הרה"ח ר' אברהם א הלוי שי' הבר מנחלת הר חב"ד. העתק מזה הובא בפני הרר"ב נאה, ולמרות שזה כתוב בסגנון מאוד ברור ובהבנה ברורה, הרר"ב הנ"ל לא התייחס לזה וכתב מדילי' אריכות מאוד לא ברורה (ניתן להשוות העתק מכתבו הנדפס ב"פרדס חב"ד" למה שנדפס בחוברת "אהלי שם" שיצא לאור לקראת חג השבועות) שע"ז לא קיבל מענה מהרבי. אחרי שבועיים ויותר (ולהרר"ב היה נחוץ מענה לפני שהולך להדפיס הלוח - והרי זה היה תחלת אלול) כתב שוב (את זה מעלימים משום מה!!!) וע"ז קיבל מענת כ"ק אדמו"ר שלא ישנה.....
ואכן המשיך לכתוב בלוח כמקודם.
במשך שנת תנש"א התפרסם מה שכותב ה"צמח צדק" בפסקי דינים עמוד 686 (חידושים על הרמב"ם ע' 10) ד"ה הי"ג בכל יום שם פוסק הצ"צ בצורה ברורה דלא משתמע לשתי פנים שקוראים בא"י בחוהמ"ס כמו שכבר נהוג לקרוא מאז שנת תנש"א וכפי שהודפס בסידורים שיצאו לאור ע"י מני וולף ויהושע סגל מנהלי קה"ת בארה"ק.
לכאורה מכיון שהרר"ב לא קיים דרישת כ"ק אדמו"ר: "ולכן קודם שיפסוק דין ויפרסם, כדאי שיברר ככל הדרוש ויפרסם בצירוף מ"מ וכיו"ב", בתחלה לא התייחס כ"ק אדמו"ר למה שכתב ואחרי שחזר וביקש מענה, ענה כ"ק אדמו"ר: "לא ישנה ממה שנדפס כבר" וכידוע עד כמה מדיוקים הם דברי הרבי הרי רואים שהרבי לא ביטל עצם הענין הורה לא לשנות מהנדפס.

דא"ג: הרר"ב מזכיר את ה"צמח צדק" למה הוא לא מביאו כראיה ברורה, אלא מזכיר כבדא"ג....
ט"ז בתשרי תשס"ז
17. של נעליך
מה כואב לך על הרב גינזבורג שמשקיע שעות על גבי שעות ומביא מקורות לכל הלכה או מנהג שכותב.
של נעליך לפני שאתה תוקף את הרב גינזבורג האם למדת 1% ממה שהרב גינזוברג למד, קל מאוד לשבת ולתקוף רב!? מה הוא עשה לך?
י"ז בתשרי תשס"ז
18. חסידי חב"ד ימשיכו לנהוג כרבותיהם מבלי להתפעל מ'הנחות העולם'!
הרב גינזבורג הוא רב אמיתי שנוהג לברר כל דבר עד הסוף ולא מסתמך בפסיקותיו על 'מה שמקובל', ולכן פשוט שדבריו נכתבו לאחר בירור יסודי ואין להתייחס אל דעתו בזלזול.

אולם ביחד עם זה ברור שחסידי חב"ד ימשיכו להתנהג כדעת ה"צמח-צדק" וכדעת הרבי שקבעו שגם בארץ ישראל יש לקרוא כבחו"ל ולא בגלל ספיקא דיומא אלא בגלל שאין טעם לחזור על אותם פסוקים 4 פעמים ולכן קוראים את הפסוקים שאחרי זה.

(כך גם תיקנו חז"ל לקרוא במועדים פסוקים שקשורים למועדים אחרים (למשל ביו"ט ראשון של סוכות קראנו פסוקים שקשורים לפסח שבועות ר"ה ויו"כ!) ולא תיקנו לחזור ביו"ט 5 פעמים על אותם פסוקים, וק"ו כאן שהוא מאותו מועד, ואין הצ"צ והרבי זקוקים להסברים שלנו, והדברים נכתבים למי שבכל זאת רוצה להבין..)

כך ברור גם לכל בר בי-רב מדברי כ"ק אדמו"ר הזקן בסידורו שכותב וזה לשונו: ביום א' דחוה"מ קוראים לכהן ביום השני, ללוי ביום השלישי, לישראל ביום הרביעי, ולרביעי משום ספיקא דיומא וביום השני וביום השלישי. עכ"ל. שמכאן רואים ברור שזה שלשני ולשלישי קוראים "וביום השלישי וביום הרביעי" הוא לא משום ספיקא דיומא, אלא משום שכך צריך לקרוא לדעת אדמו"ר הזקן ורק לרביעי קוראים "וביום השני וביום השלישי" משום ספיקא דיומא, וראיה ברורה לזה היא מכך שהשלישי קורא "וביום הרביעי", הרי לכו"ע זה לא היום הרביעי גם בחו"ל, וא"כ היה צריך לקרוא עוד פעם "וביום השני" או "וביום השני וביום הרביעי כמו הרביעי" אלא שכאן רואים בבירור שדעת אדמו"ר הזקן שבכל יום יש לקרוא גם מימים אחרים ולא להכפיל הקריאה עם אותם פסוקים, אלא שמתחילים בפסוקים של אותו יום ומסיימים בהם (לדוגמא, בארץ ישראל מסיימים רק בקריאת וביום השני ביו א' של חול המועד) בשביל לדעת את קריאת היום.

ולכן חסידי חב"ד ימשיכו לנהוג כדעת אדמו"ר הזקן ולא כדעת פוסקים אחרים ופשוט שדעת הר"ב נאה אינה קובעת בעניין אחר שהרבי פסק אחרת, וברור גם שהרבי לא הסכים לדבריו, אלא שבגלל שיש מקום גם לדעה אחרת והרר"ב נאה לא רצה לשנות ממה שכבר נכתב בלוח (כפי שכתב חיימזון בתגובתו) קיבל את תשובת הרבי שלא לשנות מהנדפס, וכך יש עוד הרבה דברים שהרבי השאיר בלוח כל עוד שזה לא סותר לגמרי את מנהג חב"ד, וממילא אין מכאן כל ראיה, וחסידי חב"ד ימשיכו כמנהגם.

נ.ב. יש לציין שאם ההלכה היא כפי שנראה בפשטות מדברי אדמו"ר הזקן והצ"צ וכפי שהכריע הרבי, הרי שמי שלא שמע ביום א' של חול המועד את הקטעים "וביום השלישי "וביום הרביעי" הרי שחסר לו חלק מקריאת התורה של אותו יום! אבל גם אם נאמר שההלכה היא שצריך לחזור ד' פעמים על אותם פסוקים, הרי שמי שהשתתף במניין חב"ד ושמע את קריאת התורה כמו שנהוג בחב"ד ע"פ הוראת הרבי, ברור לכו"ע שיצא ידי-חובת קריאת-התורה לכל הדעות כי הוא שמע את הפסוקים "וביום השני", ורק בגלל זה ברור ופשוט שגם למי שנוטה להסכים לדברי הרב גינזבורג צריך לנהוג כפי המקובל וכפי שנדפס בסידורים.

נ. ב. הכותב הוא אחד מרבני אנ"ש בארה"ק וחפץ בעילום שמו.
י"ח בתשרי תשס"ז
19. תגובה
הרבי בתשמ"ט אומר שיחה ממנה משתמע במפורש שיש לשנות את המנהג. לאחר מספר חודשים פונה הגר"ב נאה ומבקש אישור לשנות את הכתוב בלוח. בתגובה עונה לו הרבי: יש לברר את ההלכה. במילים אחרות: אני לא "פוסק". וזה ידוע שהרבי מאז ומעולם הפנה לרבנים למרות שכל בר דעת מבין שהרבי ידע לא פחות ואף הרבה יותר מכל רב שהוא... אלא מה? בפסיקת הלכה מפורשת הרבי כביכול לא רצה לקחת על עצמו את האחרייות. אבל לאידך הרבי לא יצא בשיחה אחרת והורה לנהוג חזרה כפי שנהגו עד עתה. מה גם שהגר"ב עצמו הסיק כן כמו שהרבי אמר בשיחה רק שהרבי ביקשו שב"לוח" לא ישנה, כך שגם לשיטתו הרי שהגר"ב כן סבר כמו הרבי בשיחה. כך אני מבין את העניין ודומני שכך יש להבינו.
י"ט בתשרי תשס"ז
20. ל"רב" מ18
מה שכתבת בסוף זו דמגוגיה זולה. אין דבר כזה "פטנטים" בהלכה. ההלכה היא או כך או אחרת ואי אפשר לרקוד על כל החתונות.
י"ט בתשרי תשס"ז
21. ל-12
מתגובתך ניכר שפשוט לא קלטת על מה מדובר. אנא במטותא מינך עיין שוב בגוף הכתבה לפני שאתה מחליט סופית את מי אתה תוקף...
י"ט בתשרי תשס"ז
22. השיטה לחזור על אותה קריאה
הרה"ג הרה"ח הרב ר' מאיר דוד שיחי' דרוקמן הנהיג בבית מדרשו לחזור על אותה הקריאה 4 פעמים
י"ט בתשרי תשס"ז
23. תגובה ל-18
אני מסכים עימך ברובא דרובא של הדברים, ומה גם שאתה מרבני חב"ד ואני לא, רק רציתי להעיר על דבר אחד מדבריך.

כתבת בדבריך "יש לציין שאם ההלכה היא כפי שנראה בפשטות מדברי אדמו"ר הזקן והצ"צ וכפי שהכריע הרבי, הרי שמי שלא שמע ביום א' של חול המועד את הקטעים "וביום השלישי "וביום הרביעי" הרי שחסר לו חלק מקריאת התורה של אותו יום! אבל גם אם נאמר שההלכה היא שצריך לחזור ד' פעמים על אותם פסוקים, הרי שמי שהשתתף במניין חב"ד ושמע את קריאת התורה כמו שנהוג בחב"ד ע"פ הוראת הרבי, ברור לכו"ע שיצא ידי-חובת קריאת-התורה לכל הדעות כי הוא שמע את הפסוקים "וביום השני", ורק בגלל זה ברור ופשוט שגם למי שנוטה להסכים לדברי הרב גינזבורג צריך לנהוג כפי המקובל וכפי שנדפס בסידורים".

אם כך, לשיטתך, כאשר ישנו הפרש בין הקריאות בא"י ובחו"ל עקב חלות יו"ט שני של גלויות בשבת (כמו שהיה בשבועות השנה), יקראו חסידי חב"ד גם בארץ ישראל שתי פרשיות מדי שבת, אחת לצאת יד"ח ארץ ישראל ואחת לצאת ידי חובת מנהג חו"ל הנוהג ב-770, ואז בודאי שנצא יד"ח, כי שמענו את קריאת הפרשה הרלוונטית (כל אחד לשיטתו).

ומה עם "בל תוסיף"?
י"ט בתשרי תשס"ז
24. הרר"ב נאה הזכיר את הצ"צ
למס' 1 ס"ק 1:

הרב ברוך נאה ז"ל כן מזכיר את הצמח-צדק,בעמ' 32 בקטע האחרון שורה רביעית. וכנזכר גם בסוף תגובה 16.
י"ט בתשרי תשס"ז
25. ל18 ו23: אין פטנטים בהלכה אך יש ספיקות, וכשהם קיימים, משתדלים לצאת י"ח כל הדעות.
קודם כל תמיהני על שניכם: מה הסגנון המזלזל הזה, אין שום סיבה שנהפוך וויכוח בהלכה למחלוקת קטנונית עם השמצות זולות, אני בכל-אופן ימשיך לכבד גם את מי שסובר אחרת.

ולעניניינו: אנ"ש מ18 לא מבין איך מציעים לנהוג כמנהג הקיים רק בכדי לצאת מהספק, הרי בהלכה אין פשרות וההלכה תמיד ברורה?
והתשובה היא: כמה פעמים כשיש ספק בהלכה, הפסק למעשה הוא שיש להחמיר כב' הדעות או לפחות ש"ירא-שמים" יוצא ידי שניהם, ומיותר להביא דוגמאות לכך.

וכך גם לעניינינו: אין בהצעתי שום כוונה לפשרה כלשהיא בהלכה, אלא קביעה ברורה שהנוהג כאחת הדעות יוצא גם לדעה השניה, ולהיפך לא, כפי שהוכח שם בבירור, ובזה אכן מצאנו הרבה דוגמאות בהלכה שמתחשבים בזה, וכך פשוט גם בנידון דידן שבמקום שמסתפקים ינהגו כמנהג הרגיל (הנדפס בסידורים) ויצאו י"ח כל הדעות.

ולמספר 23: אין שום קשר בין הנושא שלנו לקריאת התורה בחו"ל וא"י. מנהגנו לקרוא ביום א' דחוה"מ (לדוגמא) את "וביום השלישי" "וביום הרביעי" היא לא בגלל ספקא דיומא, אלא בגלל שלדעת הצ"צ אין לחזור על אותם פסוקים פעמיים במידת האפשר, וראיה מוכחת שזו אכן הסיבה לקריאת-התורה בצורה שאנו קוראים הבאתי בתגובה הקודמת מקריאת "וביום הרביעי" בחו"ל, (ואכן ניכר שלא עיינת שם כראוי), ואין בקריאת- התורה בחוה"מ כמנהג חב"ד שום כוונה לצאת ידי-חובת הקריאה בחו"ל, אלא שכך הוא סדר הקריאה הראוי בכל מקום.
ועמכם הסליחה אם דברי נכתבו בנימה מזלזלת כלשהיא.

נ.ב. יש הרבה רבנים ולמדנים מעדות אחרות שכאשר הצגתי לפניהם את הדברים ואת מנהג חב"ד בזה, הסכימו שזו אכן שיטת הרמ"א והתחילו להדר לשמוע בחוה"מ קריאת התורה כמנהג חב"ד בבתי כנסת אנ"ש, וכן הסכימו שהסיבה לשינוי בא"י היא בגלל קבלת מנהג הספרדים ולא בגלל שיש שינוי עקרוני בין חו"ל לא"י בעניין זה, וממילא התמיהה היא כפולה על אותם חסידים שרוצים לקרוא את הפסוקים בכפילות רק בגלל שזה "מנהג העולם", מעולם חב"ד לא התחשבו בזה, וישנם הרבה דוגמאות לזה ממנהג ה"הגבה" בקריאת התורה וכו' וכו', וממילא תמוה הסגנון הזה של 'ונהי בעינינו כחגבים' שחודרת משום-מה למחנינו.
י"ט בתשרי תשס"ז