ב"ה ערב ש"ק, ד' אייר תשפ"א | 16.04.21
פירורים משולחן גבוה
פירורים משולחן גבוה צילום: ארכיון שטורעם
ב' בניסן – ה'תשכ"ה ■ פירורים משלוחן גבוה

הוראה מפתיעה והפקה היסטורית ● ס"ו – סוף סוף יוצא לאור עולם ● מה שהבחורים יכולים לעשות... ● כך נפתחה הסדרה של ה'אגרות-קודש' ● מגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' מגיש את המדור המרתק 'פירורים משולחן גבוה' ● לקריאה >>>
מערכת שטורעם
הוראה מפתיעה והפקה היסטורית.

אם תנסו לספר ל'צורבא' מתומכי תמימים על "ספר המאמרים תרס"ו", קרוב לוודאי, שבשניות הראשונות לפחות, הוא ינסה להיזכר מניין הוא שמע על הספר הזה לאחרונה, אם בכלל, למרות שרק הבוקר הוא למד את ההמשך הנפלא של "ומקנה רב"...

כי כל מי שלמד בתומכי תמימים זיהה את הספר המיוחד הזה בשמו ה'רישמי', המקוצר - "סו". גם הרבי, עוד לפני הדפסת הספר, כאשר נתן באחרון של פסח של שנת תשכ"ה בקבוק יין 'למביא לבית הדפוס' את הספר - הרב מרדכי שוסטרמן, מי שהתפרסם כבעל קורא של הרבי - אמר לו הרבי: "זה עבור הס"ו שיעשו זאת ביתר זריזות".

ס"ו. ספר המאמרים ס"ו. זהו שמו אשר יקראו אותו בליובאוויטש.

הסיפור של הספר המיוחד הזה החל (למעשה משנת תרס"ו, על-ידי אדמו"ר הרש"ב נ"ע, אך זכינו והגיע לפתחנו) ביום ב' בניסן תשכ"ה, יום ההילולא של הרבי הרש"ב. בחזרתו מה'אוהל', מצווה הרבי על הכנת ספר המאמרים ס"ו לדפוס.

אבל כעבור כמה שבועות הושבתה חדוות היצירה של העוסקים במלאכה ובראשם הרב שוסטרמן: טלפון בהול מהרב ח.מ.א. חדקוב, מזכירו האישי של הרבי שבו הוא מודיע להם - שלמרות השתדלותם הרבה להתקדם עם הספר - לעצור! להקפיא את העבודה על הספר - ס"ו. כך ציווה המזכיר ולא פירש.

הרב שוסטרמן הבין מנימת קולו של הרב חודוקוב, מנוסח הודעתו, ומהבהילות שבה הועברה ההודעה, שההוראה הגיעה 'מהחלונות הגבוהים' - הרבי. הרב שוסטרמן לא מעכל עדיין את הודעתו של המזכיר הרב חודוקוב שניתנה ללא הודעה מוקדמת - החל לשחזר את הוראותיו של הרבי אליו ביום ב' בניסן תשכ"ה, להתחיל לקדם את הספר ולהכינו לדפוס;

בערב חג-הפסח של אותה שנה קיבל מצה מהרבי לזירוז העבודה ואילו באחרון של פסח שוב קיבל הרב שוסטרמן בקבוק יין לאותה מטרה, לכן כאשר קיבל הרב שוסטרמן את הטלפון באותו בוקר מהרב חדקוב - הוא נדרך.

אחרי כל ההתייחסויות של הרבי - לשינוי דרסתי שכזה הוא לא ציפה. הבנתי, סיפר הרב שוסטרמן לימים - שזהו עניין שמיימי שרחוק אני מלהבינו.

היטב חרה לרב שוסטרמן על הפסקת העבודה שמילאה את ימיו ולילותיו בשבועות האחרונים. בצר לו, פנה אל ידידו המזכיר המיתולוגי, הרב משה-לייב רוטנשטיין וסיפר לו על השתלשלות הדברים. הרב רוטנשיין, שמהלכים רבים לו בקודש פנימה, הפתיע את איש שיחו: המשך בהכנת הספר לדפוס בחשאי, אמר לו המזכיר, והרב שוסטרמן לא ידע עד יומו האחרון האם הרבי הוא שציווה על כך, או שהמזכיר יעץ לו מבחינת "אתערותא דלתתא".

"כל פרוטה חשובה לי", ציין החסיד במכתבו אל הרבי.

לאחר חמשה חודשים מאז נתן הרבי את ההוראה לעצור מלקדם את הספר, שמעו זקני החסידים, שהוזמנו לסעוד עם הרבי - בסוכת הרבי הריי"צ בקומה השניה ב-770 - את סעודת ליל ב' של חג הסוכות תשכ"ו את הסיבה - ובעצם שתיים - שהורה לעצור את ההדפסה. במהלך הסעודה בסוכה, שאל חתנא דביה נשיאה - הרש"ג, מדוע עצרו מלהכין את ס"ו לדפוס.

התשובה, שהתחלקה כאמור לשתיים, הדהימה את זקני החסידים וגם את השואל - הרש"ג: בינתיים, השיב הרבי, עוד לא קיבלתי מכתב ממישהו שעניין הדפסת הספר - ס"ו - נוגע לו בעצם הנפש. והרבי הוסיף: הגיע אלי מכתב, של אברך חסידי, וטענתו בידו: יש ברשותו העתק של המאמרים - ס"ו ב"קופיר", הוא מוכר מההעתקים שהוא עושה לאנ"ש וכך הוא מתפרנס. "כל פרוטה חשובה לי", ציין החסיד במכתבו אל הרבי.

בפועל - סיכם הרבי את עניין הדפסת הס"ו - כתב לי אותו אברך כי הוא מתנצל על שכתב בהקשר לטענתו בדבר הנזק לפרנסתו, והוא "מאשר" - כמה נחמד מצידו... - את הדפסת הספר שלא יגרום לו עוד לפגיעה בפרנסתו.... אבל בפועל, למרות שסרה המהמורה העיקרית, לכאורה, להדפסת הס"ו - לא חידש הרבי באותם ימים את עבודת ההכנה להדפסת הס"ו, ויהי הדבר לפלא.

ס"ו – סוף סוף יוצא לאור עולם.

5 שנים חלפו מאז הורה הרבי לרב שוסטרמן שלא להתקדם עם הספר. בערב ראש-חודש אלול תש"ל, כאשר נכנס הרב שוסטרמן ל'יחידות' לרגל יום הולדתו, שאל אותו הרבי במפתיע: מה נשמע עם הס"ו? היכן אוחז העניין?

הרב שוסטרמן – נדהם - השיב: נצטווינו להפסיק – והפסקנו. אחר-כך המשכנו – בעצת הרב ראדשטיין ז"ל (שנפטר בינתיים בחודש אלול תשכ"ח) – לסדר עוד כחמישים עלי הגהה. "תבוא עליו ברכה!", אמר הרבי בקול רם. ואז השלימו את ההכנה לדפוס עד להוצאה לאור.

בכ' במרחשוון – יום הולדתו של הרבי הרש"ב, בעל הס"ו - תשל"א יצא לראשונה 'המשך ס"ו' הנפתח במאמר ד"ה "יום-טוב של ראש-השנה שחל להיות בשבת". ב'פתח דבר' לספר (חתום על-ידי מערכת 'אוצר החסידים' ) נכתב: "על פי הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א מדפיסים אנו בזה את המשך-המאמרים הידוע בשם 'יום-טוב של ר"ה – תרס"ו' אשר לכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע.

המשך זה כולל אחד ושישים מאמרים שנאמרו בשנות תרס"ו-תרס"ח... ה'המשך' נתפרסם כמה וכמה פעמים בקופיר וכיו"ב, ונדפס כעת בפעם הראשונה על-פי השוואה עם כתב ידו של ר' שמואל הסופר...".

הספר שחבלי לידתו נמשכו זמן רב התקבל בקורת רוח רבה בקרב אנ"ש והתמימים וישיבות חב"ד החלו מלמדים את התמימים את מאמריו העמוקים של ספר המאמרים – תרס"ו.

*

מה שהבחורים יכולים לעשות...

לקראת יום י”א בניסן של שנת השבעים ואחת, ה'תשל"ג, הלחינו שיר חסידי מתוך הפרק ע”ב בתהלים. השיר היה על המילים “יפרח בימיו צדיק”.

אמר על כך החסיד ר’ זלמן יפה לרבי שצריך לומר “יפרח בימינו צדיק”.
נענה הרבי בחיוך רחב כי לא יפרסם זאת, שכן הבחורים ידפיסו מחדש.

*

כך נפתחה הסדרה של ה'אגרות-קודש'.

דומה כי הימים הסמוכים ליום י"א בניסן תשמ"ז היו שמחים במיוחד, היסטוריים: "על-פי הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א מדפיסים אנו בזה כרך ראשון מסדרת אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א" – כך, במילים 'שגרתיות' - כמעט לכל ספרי חב"ד - נפתחה הסדרה, בהא הידיעה – "אגרות קודש" של הרבי. השילוב בין יום הולדתו של הרבי לבין הופעת הכרך הראשון, הביאה לשמחה רבה והודיה לה' על חסדו הגדול שעשה עמנו, דווקא בדור יתום זה, וזיכנו בגילויי אלוקות נדירים.

החלק הראשון של האגרות קודש, שהאיר את העולם באור יקרות - נחתם ביום א' בניסן תשמ"ז. האיגרת הראשונה בחלק חלק הראשון - שלמעשה פותחת את סידרת ה'אגרות-קודש' של הרבי, (שלעת-עתה יצאו ל' כרכים, ועוד היד נטויה בעזרת-ה'), היא מיום כ"א אדר תרפ"ח, ריגא, והנמען הוא הגאון הרוגוצ'וטשוב.

שימו לב לתוארים בהם הרבי מעטרו לפני שמו של מקבל המכתב: "כבוד הרה"ג המפורסם לשם ולתהלה, בקי בחדרי התורה, אוצר בלום וגל אגוזים, שר התורה, דן ומורה רב החובל בים התלמוד ומורה דרך בנושאי כליו וכו' מוהרר"י ראזין שליט"א".

("אוצר בלום וגל אגוזים", "רב החובל בים התלמוד, ומורה דרך בנושאי כליו"...)

כל מי שקשור לליובאוויטש יודע, שאם בכל מקהלות אנ"ש והתמימים בכל רחבי העולם, הייתה התרגשות ושמחה גדולה עם הופעתו בדפוס של הספר הראשון – ב-770, על אחת כמה וכמה!

עכשיו, 770 היה כמרקחה. אוצרות גנוזים, שלא שזפתם עין מעולם – רואים את אור הדפוס לראשונה, מופצים בראש כל חוצות, וכל אחד ואחד – אם רק ירצה בכך! – יוכל לאוספם, לדלות מאוצרותיהם שהיו חתומים עשיריות בשנים, ולהתבסם מהם!
כ"ח באדר ב' תשע"ו