ב"ה יום רביעי, י"ז שבט תשפ"ב | 19.01.22
הרבי בהכנסת ספר תורה של משיח. משמאל: גליונת החוזים
הרבי בהכנסת ספר תורה של משיח. משמאל: גליונת החוזים צילום: שטורעם.נט
החוזה בחתימת הרבי על הקלף וכתיבת ספר תורה של משיח ● מיוחד

לרגל יום קבלת הנשיאות, ובמלאות אברעים ושש שנים לסיום והכנסת ספר תורה ל'קבלת פני משיח' ביו"ד שבט תש"ל, מתכבדים אנו להגיש בפרסום ראשון, תיעוד של שני החוזים עליהם מתנוססת חתימת יד קודשו של הרבי, עם הסופר שכתב את ספר התורה, וכן עם בעל הקלף שמכר את קלף לספר התורה ● בשני החוזים ניכרת ההקפדה והזהירות לכך שספר התורה ייכתב בהידור רב ● כמו"כ אנו מצרפים פיסת נייר מכתי"ק של הרבי אישור על קניית אותיות בס"ת מאת המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן ע"ה ● לכתבה המלאה >>>
כתב שטורעם בניו-יורק
במלאות ארבעים ושש שנה לסיום והכנסת "ספר תורה של משיח", המבצע שמיימי, שהחל בו כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע בתקופת השואה, והסתיים על ידי הרבי בימי ההתעוררות המיוחדים סביב י' שבט תש"ל, ולרגל יום קבלת הנשיאות, מתכבדים אנו להגיש בפרסום-ראשון, תיעוד שני החוזים עליהם חתם כ"ק אדמו"ר נשיא-דורנו בעת שעסק בהתחלת כתיבת ספר התורה.

החוזה הראשון, נעשה עם הסופר ר' ישראל חיים סאמעט, "ע"ד הספר תורה של קבלת פני משיח צדקנו שקיבל על-עצמו לכתוב עם כל ההדורים שידוע לו עפ"י קבלת האר"י ז"ל וכפי בקשתנו ודרישתנו ממנו". על החוזה חתמו (עפ"י הסדר:) חתימת יד קודשו של הרבי, החסיד הרב אלי' יאכיל סימפסאהן והסופר הרב סאמעט.

החוזה הנוסף, עבור רכישת הקלף עבור ספר התורה, נעשה עם מר פנחס שטערן. גם בחוזה זה, ניכרת ההקפדה הגדולה והחשיבות שראה הרבי בכך שכל מה שכרוך בספר התורה יהיה בהידור רב ובהקפדה יתירה.

על דבר כתיבת ספר תורה של משיח הודיע אדמו"ר הריי"צ בהתוועדות ליל שמחת תורה (קודם הקפות) בכ"ג תשרי תש"ב. וכך לשון קודשו: "בעזרת השם יתברך ובזכות אבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, זכיתי להודות להשי"ת, בלי נדר להיות שליח לטובת כלל ישראל ולכתוב ספר תורה מיוחד - "קבלת פני משיח ספר תורה" - לקבל את משיח צדקנו במהרה בימינו, אתכם"

תחילה תוכנן כי הכתיבה תחל בכ' מר חשוון תש"ב, אולם הדבר נדחה עד לב' באייר באותה שנה.

באגרת מיום ב' אייר תש"ב כתב אדמו"ר הריי"צ:
"עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה, בזכות הוד כבוד קדושת אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצוה רמה ונשאה, להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והיה דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת שמחת תורה בשיחתנו במעלת אהבת ישראל.. עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים מלהשתתף בזכות הגדולה והקדושה.. החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו ית' הנני מתעתד לכתוב ספר-תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו, במהרה בימינו אמן.

ובהמשך האגרת: "לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה"י בכתיבת הס"ת, והיום בשני לחודש אייר - תפארת שבתפארת - יום הולדת הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע הנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות".

ואכן בב' אייר החלה כתיבת ספר-התורה בחשאי.

כתיבת ספר-התורה היתה על גבי קלף מיוחד של עור בהמות שחוטות וכשרות. רצונו של האדמו"ר הריי"צ היה שהקלף יהיה מעובד בארץ הקודש, ופנה בבקשה זו במברק לרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב. באגרת מפורטת אליו, בב' חשוון: "שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחוטות וכשרות מעובדים לשמה - במדת ששה טפחים - בשביל לכתוב בעזה"י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש".

בג' בכסלו כותב לו שוב: "אדות הקלף להס"ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה."

את הקלף אמנם השיגו בארה"ב, על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, היות שרוב העורות נלקחו באותה שעה על ידי הממשלה עבור צרכי המלחמה. לאחר התחלת הכתיבה פנה בנידון זה, בו' אייר תש"ב, לרב אליהו נחום שקלאר: "בזה הנני למלאות את ידו להתענין אדות העורות הדרושים לעיבוד הקלף בשביל הס"ת שכותבים בעזה"י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב"א, שיהיו משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי"ת יזכנו לקבל פני משיח צדקנו בב"א בחסד וברחמים".

ההוצאות של קנין הקלף ושכר הסופר ( שמריהו פאקטאר ע"ה), היה על חשבונו הפרטי של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה"מרכז לעניני חינוך" וקופת "מחנה ישראל". את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומה התעכב שנים רבות.

ועד מיוחד מונה על ידי הרבי הריי"צ לטפל בנושא הספר תורה ומכירת האותיות. חבר הועד שפעל בנידון במרץ רב היה הרב אלי' ייאכיל סימפסאן שגם זכה לארגן את סיום הספר.

תודתנו נתונה, לספרן הראשי הרב שלום דובער לוין, על שחשף בפנינו האוצרות.

י"ב בשבט תשע"ו