ב"ה מוצאי ש"ק, כ"ט חשוון תשע"ח | 18.11.17
"אבי ודודי נשאו שתי אחיות על פי כ"ק אדמו"ר נ"ע"

היום, כ"ג באלול חל יום היארצייט של רבי מאיר-שלמה ינובסקי, אביה של הרבנית חנה ע"ה וזקנו של כ"ק אדמו"ר זי"ע ● לפניכם כמה עובדות מחייו לצד סיפורים מבתו הרבנית חנה ומנכדו כ"ק אדמו"ר ● לכתבה המלאה
כתב שטורעם

היום, כ"ג באלול חל יום היארצייט של רבי מאיר-שלמה ינובסקי, אביה של הרבנית חנה ע"ה וזקנו של כ"ק אדמו"ר זי"ע,

לפניכם כמה עובדות מחייו לצד בתו הרבנית חנה ונכדו הרבי.

רבי מאיר-שלמה ינובסקי נולד (כנראה) בין השנים תר"י תרט"ו בעיר ניקולייב שבאוקראינה.

העיר ניקולייב עומדת על שפת הים השחור ושוכן בה נמל מרכזי שקישר בינה ובין רחבי המדינה, ובינה לבין נמלים רבים בעולם.

בשל חשיבותה של העיר - להיותה כאמור, שוכנת לעיר הנמל - היו זמנים שלא אפשרו ליהודים להתגורר בעיר הזו. אחד היהודים הבודדים שהורשה בכל זאת לגור בעיר ניקולייב היה ר' סנדר רפאלוביץ, קבלן מפורסם, שבזכות עסקיו היו לו קשרים עם השלטונות שהתירו לו ולעוזריו לגור במקום.

ר' סנדר ניצל את ההיתר המיוחד שקיבל, ודאג להביא כמה שיותר יהודים להתיישב במקום. במסמכיו רשם ר' סנדר את כל אותם יהודים כעובדיו, וכך יכלו להתיישב בעיר באין מפריע.

ר' סנדר דאג לחבריו גם לענייניהם הרוחניים: הוא הזמין את הגאון רבי אברהם דוד לאוואוט זצ"ל - אבי אמו של רבי מאיר-שלמה – לשמש כרב ומורה צדק במקום.

וכך, בעידודו של הרב רבי אברהם-דוד הלכה והתפתחה הקהילה היהודית בניקולייב, עד שהפכה לשמש כמרכז ומבצר לחסידות חב"ד, כשכמה מענקי הרוח שבה כרשב"ץ וחבריו, נמנו עם תושביה.

קרוב למאה שנה שימשו זקניו הדגולים של הרבי כרבנים ומורה צדק בעיר ניקולייב המפוארת בחסידותה, ובעיר זו אף נולד מי שלימים היה נשיא הדור – הרבי.

רבה הראשון של העיר ניקולייב היה, כאמור, רבי אברהם-דוד לאוואוט זצ"ל, שחיבר ספרים רבים וחשובים. הוא נתעטר בכתר הרבנות בשנת תר"י.

במחיצת אדמו"ר מוהר"ש

לאחר נישואי רבי מאיר-שלמה, שלחו אביו הרב לאוואוט לליובאוויטש, שכן מנהגם באותם ימים היה שבתקופה שלאחר הנישואין, נסעו החתנים ללמוד בליובאוויטש, לתקופה של שבעה חודשים עד שנה.

בזמן שהייתם בליובאוויטש, היו האברכים הצעירים מתעסקים בלימוד התורה ובעבודת התפילה, ללא דאגות. פעמים רבות הזכיר נכדו - הרבי - עובדה זו, שלאחר נישואיו - נמנה זקנו בין "היושבים" אצל כ"ק אדמו"ר מהר"ש בליובאוויטש, במקרים אחרים חזר הרבי על פרטים שסיפר זקנו על הנהגתו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש.

וכך אמר פעם הרבי בהתוועדות: "סבי היה מה"יושבים" אצל אדמו"ר מהר"ש במשך כמה שנים ואחר-כך נתמנה לרב בניקולייב – עיירה שתושביה התנגדו (בתחילת כהנותו כרב) לכללות ענין החסידות.

"כאשר סיפר להם על כ"ק אדמו"ר מהר"ש והנהגותיו וכו' – באו אליו בטענה: היתכן שאדמו"ר מוהר"ש משתמש בשני שעוני זהב?! והייתכן שכלי תשמישו עשויים מזהב; וכאשר הוא צריך לכתוב ולחתום – הוא עושה זאת בעט ובעפרון מוזהבים. להרחת טבק – משתמש בקופסא מזהב, להחזיק את הסיגריות משתמש בקופסא מזהב?! האין זה מוגזם?!

"הרי נמצאים בזמן הגלות ויכולים להשתמש בכסף ובזהב עבור עניני צדקה – ואם-כן האם צריכים "נאכגעבן זיך" [תרגום: ]עד כדי כך שאפילו בימי החול יהיה כלי תשמישו בכלי זהב דווקא?!

"סבי – המשיך הרבי לספר - שמע את כל הטענות באדישות, ואחר הפטיר: "פעטאח", לשם מי חושב אתה נברא זהב, בשביל הגויים?! או בשביל יהודים (להבדיל) כמוני וכמוך?! – הקב"ה ברא זהב בעולם כדי שיהודי צדיק ישתמש בזה, ולולי זאת לא צריכים את כל המציאות של הזהב".

רבי מאיר-שלמה אף זכה להסתופף אצל כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, מצאנו בשיחה מכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ (סה"ש קיץ ה'ש"ת עמ' 149 ): "בחורף תרנ"א בשבת פ' תרומה אמר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק את המאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם על שבת ההוא בא הרב ר' מאיר-שלמה ז"ל מניקאלאיעוו."...

ובסה"ש ה'תש"ג (עמ' 157 ) מסופר עוד (בתרגום חופשי): לכבוד שבת פרשת שבת פ' שמות הגיעו.. ר' מאיר-שלמה ור' אשר גראסמאן מניקאלאיעוו...".

וכך מספר הרבי (בשיחת ש"פ וילך ו' תשרי ה'תשמ"ט – ספה"ש ח"א עמ' 45 ) על מאמרי כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע שהגיעו לידי רבי מאיר-שלמה:".. בעלת היארצייט [הרבנית חנה – המו"ל] עוד בצעירותה, לפני נישואיה בהיותה בבית אביה הרה"ג הרה"ח וכו' ר' מאיר-שלמה הלוי ינובסקי רבה של ניקוליוב (אחת הערים החשובות ששימשו בשעתן מרכז ומבצר של חסידי חב"ד) הייתה עוסקת (בין השאר) בהעתקת מאמרי החסידות של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.

המאמרים החדשים, שהגיעו מליובאוויטש (בכתב, או בעל פה ע"י "חוזר") ועשתה זאת מעצמה. מפני רצונה לפעול בהפצת המעיינות".

רבי מאיר-שלמה התפרסם גם כמנגן נפלא ובעל חוש גדול בנגינה, והיה כנגן המנגן - היו צלילי שירו חודרים לתוך מעמקי הלב, וגם לב אבן היה נמוח. מפורסם הניגון "וואלאח" – מנגינת רועים שמקורה בוולכיה המזרחית – אשר הושר תכופות על ידי רבי מאיר-שלמה.

על ניגון זה מסופר (תולדות לוי-יצחק ח"א עמ' 72 ואילך) בשם ר' אברהם דוד ינובסקי: פעם הגיע שליח מיוחד אל רבי מאיר-שלמה וסיפר לו על חתנו, רבי לוי יצחק, המתגורר ביקטרינוסלב, שהוא רתוק למיטתו בסיבת דלקת ריאות קשה שפקדה אותו.

לשמע הדברים הפכו פני רבי מאיר-שלמה להבים, הניח רגלו הימנית על הכסא והתחיל לפזם לו את ניגונו המפורסם מנגינת הרועים "וואלאח", (הנ"ל), במתיקות ועריבות נפלאה וכאשר גמר לשיר – נענה ואמר ברצינות יתירה: "אם ח"ו נגזר עליו – רצוני להיות תמורתו!".

השליח הרב יהודה לייב רסקין ע"ה סיפר: בשמחת תורה ה'תש"כ, אחרי שכ"ק אדמו"ר לימד את הניגון "רחמנא דעני", נכנסתי אל הרבנית הצדקנית מרת חנה אמו של הרבי, והיא שאלה אותי איזה ניגון לימד הרבי, "רחמנא דעני" עניתי.

הרבנית ביקשה לשמוע את הניגון והשתדלתי לחזור עליו, למרות שהיה חדש ועוד לא ידענו אותו היטב, אבל היא הכירה מיד את הניגון ואמרה: "זה הרי ניגון של אבי, רבי מאיר-שלמה ז"ל".

רבנותו, למדנותו ועסקנותו של אביה רבי מאיר-שלמה

מכל רחבי האזור היו פונים אל רבי מאיר-שלמה בשאלות שונות, ביניהן – בענייני מסחר ובעניינים שהיו קשורים בגזירות המלכות רוסיה.

הרבנית חנה ז"ל כאשר דיברה פעם לפני הרה"ח ר' דובער יוניק ע"ה על אביה, ציינה שמלבד גדלותו בתורה וחסידות היה גם ירא שמים גדול, והביאה דוגמא לכך: לפני חג הסוכות היה אבי מוכר אתרוגים (בתוספת למשכורת המצומצמת שקיבל בתור רב), כשבא אליו קונה, וכבר בחר לו איזה אתרוג, היה אבי מציע לו לעיין שוב באתרוג, לוודא שהוא אכן טוב ומהודר, למרות שהנהגתו זו גרמה שישאר עם הרבה אתרוגים ברשותו, אך לרב היה רק נוגע שהקונה יקבל אתרוג מהודר יותר.

ישנם אגרות-קודש מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב וכ"ק אדמו"ר מהריי"צ המפונים לרבי מאיר-שלמה בקשר לפעילותו והשתדלותו לטובת החזקת המוסד "כולל חב"ד למען עניי ארץ הקודש", ומאוחר יותר גם למען הישיבה תומכי תמימים שנוסדה בינתיים בליובאוויטש.

שלש בנות ובן נולדו לר' מאיר-שלמה וזוגתו הרבנית רחל: א) מרת חנה, אשר נישאה עם כ"ק הרה"ג המקובל רבי לוי יצחק – אב כ"ק אדמו"ר. (ב) מרת מרים גיטל, התחתנה ביום א' באלול שנת תרע"א עם הרב ר' שמואל שניאורסאהן, אחיו של רבי לוי יצחק, ולה בן יחיד מנחם מענדל שמו. על שידוך זה, כנראה, כותב כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע (אג"ק ח"ב עמ' תתקכג): "אם רב יסכים ע"ז יכולה לעשות השידוך. ונכון שידורו בפ"ע. ויתן השי"ת שיהיה בהצלחה בבחו"מ ברו"ג".

במכתב מיום י"ג אלול ה'תש"ט כותב כ"ק אדמו"ר: " אבי מו"ר ז"ל ודודי הרה"ח ז"ל נשאו שתי אחיות על פי כ"ק אדמו"ר נ"ע, ובציוויו שלא ידורו בעיר אחת."
כ"ג באלול תשע"ז