ב"ה ערב ש"ק, ט"ו כסלו תשפ" | 13.12.19
נופש חסידי. משמאל: שער הקונטרס
נופש חסידי. משמאל: שער הקונטרס
על חסיד לדעת שכל מילה באגרות רבותינו מדוייקת

בימים אלה יצא לאור קונטרס ובו חלק רביעי ואחרון מהתוועדות חג הגאולה י"ב תמוז ה'תש"ל, על ידי ועד הנחות בלה"ק ● בחלקו הראשון, מתמקד הרבי בהשגחה פרטית שהצילה את חייו של הרבי הריי"צ בליל המאסר, "הלילה ההוא" בו התקבלה ההוראה לחסל את כל האסורים ● בחלקו השני, שיחה שהקדיש הרבי במיוחד לנושא הצניעות, בהמשך למ"ש בפרשה 'מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל' ● ח"ו לומר שנשתנו העתים, וממילא מותר ללבוש בגדים קצרים, בגדים שאינם צנועים, היפך בגדי התורה ● לעיון ולימוד בדבריו הק' של הרבי, כנסו לכתבה המלאה
מערכת שטורעם

לקראת ש"פ פנחס, יוצא לאור קונטרס ובו השיחות האחרונות מהתוועדות חג הגאולה י"ב תמוז ה'תש"ל, על ידי מערכת 'ועד הנחות בלה"ק'.

בחלק הראשון, ממשיך הרבי ומבאר את הלשון של כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע בעל השמחה והגאולה במכתבו הידוע "אשר בשם ישראל יכונה", ומגדיש עד כמה כל מילה במכתבי ואגרות רבותינו מדוייקים בתכלית.

בחלק השני, בקשר עם הנאמר בפרשה שבלעם ראה את מעלת בני ישראל 'מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל', הקדיש הרבי דברים נרחבים לנושא הצניעות, הלבוש הצנוע, והשייכות של דברים אלו הן לאנשים והן לנשים.

להורדת השיחה בצורת הדפסה - לחצו כאן

להורדת השיחה בצורת קריאה - לחצו כאן

● 

לבקשת רבים, הננו מגישים בזה חלק משיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"ל:

"... ומכאן באים להמדובר כמ"פ בענין הצניעות: אין זה ענין ששייך לומר שכיון שנשתנו העיתים, ונשתנתה ה"אופנה" ("מא?דע"), אי אפשר להיות "כחתן בין האבלים" : כאשר כולם לבושים כמו "אבלים" רח"ל – לפי שהתנתקו מ"תורת חיים" ומצוותי' עליהם נאמר "וחי בהם", היפך החיים, ולכן לבושים בבגדים קצרים, בגדים שאינם צנועים, היפך בגדי תורה – כיצד יכול הוא להסתובב "כחתן בין האבלים"?!... הרי זה לכאורה היפך הוראת התורה, היפך ממסכת "דרך ארץ"!
אך על זה אומרים, ש"תורה זו לא תהא מוחלפת" . – שינויים שייך לומר רק היכן שהתורה אומרת שבענין זה יכולים להיות שינויים.

וא' הענינים שבהם נתפרש בתורה שלא יכולים להיות שינויים – הרי זה הענין ד"מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל", כולל גם השכר הבא ע"י זה – הברכות שנימנו לאח"ז בפרשה זו, שזכו להם עי"ז שאפילו גוי ראה שהם ראויים לברכה, בגלל אופן החיים שלהם מתוך צניעות.

ולא צניעות באופן נסתר, שכאשר אף אחד לא רואה, אזי הוא צנוע, אבל בשעה שנמצא בין בני אדם אבלים רח"ל, אזי רוצה גם ללבוש בגדים שהם היפך החיים – אלא כפי שלמדים מדברי בלעם שראה את ענין הצניעות מרחוק; בלעם לא מדבר אודות מה שנעשה בתוך האוהל, אלא אודות אופן עמידת האוהל; עוד לפני שרואים את האדם שחי באוהל, רואים באופן הבולט לעינים כיצד היא עמידת האוהל; ומיד ראה שמדובר אודות עם צנוע, שזהו ה"כלי" לקבל את כל הברכות.

אלא מאי, השאלה היא: כיון שנמצא "בין האבלים", איך יהי' אצלו התוקף להתנהג כמו "חתן"?! – הוא אמנם "חתן" של תורת הקב"ה, כמבואר במדרשי חז"ל שהתורה היא ה"כלה" ובנ"י הם ה"חתן", אבל בשעה שנמצא "בין האבלים", שהנהגתם היפך תורת חיים, איך יוכל גם אז להתנהג כמו ה"חתן" של התורה?!

הנה על זה נאמר בהתחלת השולחן ערוך: "אל יתבייש מפני המלעיגים"!

ויש להוסיף ולהעיר, ש"מלעיג" יש בו ב' פירושים: (א) מלשון צחוק, (ב) מלשון "שפת עילגים" – דרך מעוותת. ובנוגע לעניננו – הנה הענין דהיפך הצניעות הוא לא רק היפך התורה, אלא גם היפך דרך הישר:

כל הענין של היפך הצניעות הוא – לגרות ("אויפרייצן") את יצרו הרע של אדם אחר שיראה בגלוי דבר שצריך להיות מכוסה.
– לא מדובר אודות גירוי השכל, שעי"ז יהי' חכם גדול יותר; לא אודות גירוי מדת הדרך-ארץ, שעי"ז יתייחס ביתר דרך-ארץ לאביו או אמו, אחיו או אחותו או אשתו; ולא שבגלל זה יתן יותר צדקה. בשביל כל ענינים אין צורך בזה. ואדרבה: זוהי סתירה לכל ענינים אלו.

כאשר הבגד או האוהל או אופן ההנהגה הם היפך הצניעות, הנה כאשר פוגשים אדם שיש בו חלק הרע, אלא שחלק הרע מוסתר אצלו, או שהוא קטן ביותר, ללא רעש ולהט ("א?ן א? שטורעם און א? פייער") – אזי מטכסים עצה לזה, כיצד ללבות ("פא?נא?נדערפלא?קערן") את החלק הרע שבו!

ואז יהי' גם לו חלק ברע זה: זהו רע של פלוני, שממלא תאוותו, אם בראי' או באופן אחר, ואילו הוא, אין לו מזה שום דבר; ואעפ"כ, כדאי לעשות כל הענינים ובלבד לגרות את הזולת – לא בהטוב שבו, אלא בהרע שבו!

מהי הסיבה שעושים זאת? – הנה זהו הענין של "מלעיגים", מלשון שפת עילגים:

אילו הוא או היא היו הולכים בדרך הישר – אזי היו יודעים שהתכלית בחיים היא להיות בעצמם יותר טובים (שכן, ככל שתהי' מדת הטוב, יכולים תמיד להיות יותר טוב), ולהשתדל שגם הזולת שמסביבו יהי' יותר טוב. וכאשר הוא בעצמו יהי' יותר טוב, הנה בדרך ממילא יעשה דברים טובים גם עבור הזולת, או שלכל-הפחות לא יעשה דברים רעים;

אבל כשההנהגה היא באופן של "מלעיגים", "שפת עילגים", לעוות את דרך הישר – אזי ה"טובה" שלו תהי' בכך שיגרה את הרע של הזולת!

וכאמור כמ"פ, שאע"פ שבענין הצניעות חייבים אנשים לא פחות מנשים – ואדרבה: הלכות צניעות שבתחילת השולחן-ערוך הם בענינים שרובם הם בשוה או בעיקר אצל אנשים, ואילו בנוגע לצניעות של נשים מדובר לאח"ז, בנוגע להלכות ק"ש ותפלה, או בחלק אבן העזר, ולא בחלק אורח חיים – הרי כפי שרואים בפועל [מאיזה טעם שיהי' – אם בגלל דברי הגמרא "אין האשה אלא ליופי" וכו' וכו'], הנה מה שנוגע בעיקר להעמיד ולקבוע את הדרך שענין הצניעות אצל בנ"י יהי' כדבעי, ועד שכאשר גוי יראה בית יהודי, לא יצטרך אפילו להכנס בפנים, אלא יראה מיד באופן הבולט לעינים ש"מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל" – הרי זה תלוי ב"יעקב", נשי ישראל, כדאיתא במכילתא : "כה תאמר לבית יעקב – אלו הנשים", ולאח"ז נמשך גם "ותגיד לבני ישראל – האנשים", ולכן, גם הענין שפתחיהן אינן מכוונין זה מול זה, מתחיל לכל לראש מ"אהליך יעקב", אלו הנשים, ואח"כ נמשך גם אצל האנשים, "משכנותיך ישראל".

ואין הקב"ה מבקש אלא לפי כחן: כיון שהקב"ה דורש ומבקש זאת מכל אחת ואחת מבנות ישראל, שכל אחת מהן נקראת בשם "בת שרה רבקה רחל ולאה" – הנה כשם שאצלן הי' גם הענין של הכנסת אורחים, שדורש שיהיו הרבה פתחים , אבל דוקא באופן של צניעות, כמו"כ יכול להיות אצל כל אחת מנשי ישראל הענין דהכנסת אורחים, שמורה על קירוב עם בני-אדם, אבל ביחד עם ענין הצניעות, באופן ש"כל כבודה בת מלך פנימה" , באותו אוהל ומשכן.

ואז נעשים האוהל והמשכן באופן ד"מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל", עם כל הברכות שנימנו לאח"ז עד "וישראל עושה חיל".

ועי"ז זוכים לביהמ"ק השלישי, שאז יהי' כהן בציון, ולהעיר, שגם ענין הכהונה בכלל וכהונה גדולה בפרט קשור עם ענין הצניעות, כמסופר בגמרא : "שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שמשו בכהונה גדולה, אמרו לה חכמים, מה עשית שזכית לכך, אמרה להם מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי",

ועד"ז יקויים בכל אחד ואחת מישראל – ע"ד שבשעת מתן תורה (קודם החטא) הי' כל אחד מישראל בדרגת "ממלכת כהנים" שזוהי מדריגת כהן גדול (כמפורש במכילתא ובתרגום),

כן תהי' לנו בקרוב ממש, בביאת משיח צדקנו, ע"י מעשינו ועבודתינו במשך זמן הגלות כדבעי בכלל, ובפרט בעניני צניעות,
ובנקודה הפנימית – לזכות לבנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות, ולילך עם כולם בקרוב לקבל פני משיח צדקנו.

כ' בתמוז תשע"ה