לפני 80 שנה זה היה נראה כמאבק לשווא, לא מציאותי. אדם אחד עם קומץ חסידים התייצבו מול אימפריה עולמית אדירה שמנתה מאות מיליוני בני אדם, ושמה לה למטרה לכבוש את העולם.

בשעתו זה היה נראה כמו ילד קטן שמנסה להכניע את עוג מלך הבשן ... היה מדובר על ממשלה אימתנית שהרגה 20 או 30 מליוני בני אדם, ושלחה מיליונים לגולג ממנו הם לא שבו לעולם. כמה תקווה ניתן היה לתת למאבק של אדם יחיד לשמר דת ישנה כאשר ה"משיח" של הסוציאליזם והקומוניזם התגלה בעולם והצית את הדמיון של עשרות מיליוני בני אדם?

ואולם – פלא על-גבי פלא – המאמין לא נפל ברוחו. ב-1924 – השנה שבה ולדימיר לנין מת ויוזף סטלין תפס את השלטון – הוא קרא לתשעה מצעירי החסידים שלו. הוא השביע אותם למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" כדי לשמר את היהדות ברוסיה הסובייטית. יחד אתו, הוא אמר, יהיה מנין...

וה"מנין" התחיל לנהל פעילות. בהנהגתו הקימו חסידיו ברוסיה 600 "חדרים" מחתרתיים! למה כל כך הרבה? כי חלק גדול מה"חדרים" הללו התקיים רק כמה שבועות או חדשים. כשהמשטרה הסובייטית חשפה אותם, הם נסגרו, הילדים גורשו והמלמד נאסר. ואז הוא פתח "חדר" חדש במרתף או ב"בוידעם".

אחד מתשעת האברכים האמורים נשלח לגרוזיה שם הקומוניסטים סגרו את כל המקוואות. האברך זייף מכתב שהגיע, כביכול, ממרכז הג.פ.או. במוסקבה. במכתב היתה דרישה מהמשטרה המקומית לפתוח שני מקוואות בתוך 24 שעות!

ובכן, הרשעים אכן פתחו את המקוואות, אבל כעבור מספר חדשים גילו שהיה זה שקר וכמובן סגרו מיד את המקוואות.

האברך היה סבי, ר' סימון יעקבשוילי ע"ה (אביו של אבי) שהיה אחד הלוחמים מה"מנין" שביחד עם עמיתיו הקים בשנות העשרים והשלושים רשת של יהדות מחתרתית: "חדרים" לילדים, ישיבות לנערים, מוהלים, שוחטים, מקוואות, רבנים, בתי כנסת, שיעורי תורה וכד'.

ב- 1927 הסבלנות שלהם פקעה. הקומוניסטים אסרו את הרבי הריי"צ מליובאוויטש שעמד מאחורי הפעילות האנטי-מהפכנית. מלכתחילה הם דנו אותו למיתה רחמנא-ליצלן, אבל בעקבות לחץ בינלאומי ונס מן השמים, בסופו של דבר הוא שוחרר. היה זה בדיוק לפני 80 שנה, בי"ב תמוז תרפ”ז, 1927, כאשר הרבי הריי"צ מליובאוויטש שוחרר ממאסר ומגלות בעיר הרחוקה קסטרמה.

●

80 שנה חלפו מאז.

ברפובליקות של ברית המועצות לשעבר יש כיום מאות "חדרים", ישיבות, מרכזים יהודיים, שיעורים, בתי כנסת ועוד ועוד. החיים היהודיים מפכים שם בעוז.

כעת, בעונת הקיץ, נפתחים ברוסיה עשרות מחנות-קיץ שאלפי ילדים יהודיים יזכו בהם להתרעננות ויגלו את המורשת והמסורת העתיקה שלהם. בחנוכה האחרון נצצו בקרמלין נרות של חנוכיה ענקית מפוארת. בל"ג בעומר צעדו ברחובות מוסקבה ילדים יהודיים בכיפות וציציות ונשאו שלטים של "שמע ישראל".

לפני 80 שנה הקומוניזם היה בשורה חדשה לאנושות. באכזריות שלא ניתנת לתיאור היא עקרה מהשורש כל מה שעמד בדרכה להפוך את העולם ל"גן עדן של מארקס".

אבל אדם אחד לא השלה את עצמו מול הכוחות המאיימים של 'אימא רוסיה'. הוא ידע בעמקי נשמתו כי "דבר אלקינו יקום לעולם". תורה ומצוות הם אמת והאמונה והיהדות ינצחו כי הם מייצגים את האמת האלוקית. הוא ידע שמשימת חייו היא להקים עוד "חדר", עוד מקוה, למול עוד ילד יהודי ולוודא עד כמה שאפשר שהתורה והמצוות יחיו ברוסיה.

באותם ימים, ציניקנים לעגו וידידים אמרו שהוא טועה. אפילו יהודים ישרים, יראי שמים, טענו שהמצב אבוד. גזירה היא מלפני, ואי אפשר לעשות דבר.

אבל כעבור 80 שנה ברור שהענק הגדול, ומה שהוא ייצג, ניצחו. החבר סטלין באדמה; הקומוניזם כבר נפח את נשמתו. "שמש העמים" הוא היום גוש של חושך. אבל המקוואות שהרבי הריי"צ בנה בתרפ"ז, עדיין קיימים.

(תרגום מאידיש מ"אלגעמיינער זשורנאל", תשס"ז)