ב"ה יום ראשון, י"ט חשוון תשפ" | 17.11.19
הרבי, לצד הנחיתה על הירח ושער הספר החדש
הרבי, לצד הנחיתה על הירח ושער הספר החדש צילום: שטורעם.נט
ההתוועדות הבלתי צפויה כשהחללית הצליחה להתקרב לירח

לקראת שבת קודש י"ג אייר, הגיע למדפי החנויות הכרך החדש בסדרת 'תורת מנחם-התוועדויות', כרך נ"ה המכיל את המאמרים והשיחות החל מחג הגאולה י"ט כסלו ועד לש"פ כי תשא ה'תשכ"ט ● הספר בן 430 העמודים גדוש בדברי תורתו הק' של הרבי, כשהם מתורגמים ללשון הקודש בתוספת הערות ומראי מקומות, לצד כתבי יד קודש ● סקירה מיוחדת
כתב שטורעם בארה"ב

בימים אלו הגיע מבית הדפוס, הכרך החדש מתורתו של כ"ק אדמו"ר זי"ע, היוצא לאור על ידי מערכת 'ועד הנחות בלשון הקודש' בניהולו של הרב חיים שאול ברוק שיחי'.

בראש הספר החדש, כרך נ"ה של 'תורת מנחם-התוועדויות', באו כמה צילומי כתב יד קודשו של הרבי: מענה על שאלות על שיחת שבת פרשת מקץ – שבת חנוכה, וכן ציונים ומראי מקומות לדא"ח של רבותינו נשיאינו בקשר עם המאמר 'באתי לגני' של יו"ד שבט אותה שנה.

הכרך הטרי שזה עתה הגיע מבית הכורך, לשמחתם של כלל אנ"ש והתמימים בכל מקומות מושבותיהם, ולומדי תורת רבינו בכל העולם כולו, מתחיל במאמר ובשיחות בעת התוועדות חג הגאולה י"ט כסלו.

הרבי ציין שזהו 'יובל הארבעים' לדרושי חתונה ה'תרפ"ט, וגם המאמר היה מבוסס על מה שנאמר על ידי כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע באותו תאריך לפני ארבעים שנה, בעת סעודת השבע ברכות של כ"ק אדמו"ר והרבנית הצדקנית, וכן בעת ההתוועדות ביאור כמה נקודות.

בין הדברים, לאחר שהרבי הכריז שעומדים בתוקף על כך שהקב"ה נתן את כל ירושלים לבני ישראל, הורה לנגן הניגון 'פרזות תשב ירושלים'. כן דיבר בהתפעלות גדולה על כך ש'הגדיל והפליא' השי"ת שבית הכנסת היחיד בכל ירושלים העתיקה שנשאר בשלימותו כולל הכתלים שלו, הוא בית הכנסת 'צמח צדק'.

עוד מפניני אותה התוועדות, הרבי עורר על כך שדבר נכון הוא שמכאן ולהבא יתקנו המנהג, שכאשר רוצים לברך יהודי אזי מקשרים זאת עם נתינה לצדקה לזכותו (חתונה, בר מצווה וכיו"ב).

בסיום ההתוועדות הארוכה, הכריז הרבי, שכיון שנמצא כאן מחבר הניגון 'ושמחת בחגך' שינגן את הניגון 'כדי להמשיך שמחה על כל השנה כולה'.

 




בשבת פרשת ויגש, ז' טבת ה'תשכ"ט, התקיימה התוועדות שלא מן המניין. מיד בפתח ההתוועדות הודיע הרבי שאמנם לכתחילה הודיעו שלא תתקיים התוועדות בשבת זו, ואף שישנה ה'פגישה' הרי כבר דובר בשבת שלפני זה אודות הפגישה "אבל מצד דבר חדש שאירע בינתיים, נשתנה הדבר".

לבד מהמכתב שהגיע אל הרבי, בו כתב אחד מכתב עם טענות מדוע לא מתקיימת התוועדות... והרבי הוסיף שבעצם אותו אחד שכתב אין בטבעו לבוא בטענות, אבל פיתו אותו שצריך לכתוב ולטעון...

עיקר הסיבה שבגללה התקיימה התוועדות, אמר הרבי, היא מצד "מאורע חדש שאירע בשבוע זה, אירוע מפתיע ובלתי רגיל בכלל – שהצליחו לטוס למרחק גדול ביותר ולהגיע עד קרוב ללבנה... מאורע זה אירע ביום ו' ערב שבת קודש".

הימים ימי המרוץ אל החלל, והמאבק היוקרתי שבוזבזו עליו מאות מיליוני דולרים, בין ארצות הברית לברית המועצות, מי יהיה הראשון שיצליח להנחית בן תמותה על כוכב הלבנה. באותו שבוע, הצליחו האמריקאים במסגרת 'נאס"א' להגיע קרוב ככל האפשר אל הירח, מה שהוביל לכך שכעבור חודשים ספורים בלבד התבצעה הנחיתה המפורסמת על הירח (שגם לה הקדיש הרבי דברים, בהתוועדות ש"פ דברים אותה שנה).

במהלך ההתוועדות סיפר הרבי נקודות מרתקות מהחדשות המסעירות, ולימד את ההוראה בעבודת ה' של כל יהודי מכך. בין הדברים גם השיב לסערה זוטא שהתחוללה בקרב הציבור המאמין.

היו שטענו שהדבר גורם לבלבול, כיון שבנוסח קידוש הלבנה אומרים 'ואיני יכול לנגוע בך' ובמילא איך ייתכן שיש אפשרות שהאדם יגיע וייגע בלבנה...

הרבי ביטל מכל וכל טענה מופרכת זו, ובמיוחד של רבנים ידועי שם שטענו שצריך לשנות(!) את הנוסח של 'קידוש לבנה' בסידור התפילה... אם צריך לשנות מילה בסידור, טען הרבי, מתעוררת שאלה על עוד דברים ועל כללות הענין.

כאן עבר הרבי לדבר בחריפות: "ובכן, במחילת כבודו הרם, אינו יודע כלל פירוש הדברים.. שאלה הנ"ל היא עם הארצות, ולא עוד אלא שהיא היפך השכל. לא מצינו בשום מקום שאין ביכולת האדם להגיע ללבנה, או אפילו לכוכבים שמרוחקים יותר ממנה...".

לאחר שהרבי תירץ וביאר את הפשט הפשוט, שכאשר יהודי עומד על הקרקע ומתפלל הרי בוודאי שאין הוא יכול לנגוע בלבנה, ותפילתו להקב"ה שכך לא יוכלו כל אויבי לנגוע בי, סיים הרבי "המורם מכל האמור לעיל: מאורע הנ"ל אין בו שום סתירה שיכולה לערער את כל הבנין, ואדרבה: על ידי זה באים להכרה גדולה יותר בגדלותו של הקב"ה, שפועלת חיזוק באמונה".

לאחר שהתבצעה בפועל הנחיתה הראשונה של האדם על הירח בקיץ של אותה שנה, שוב 'נוצרו בלבולים' אצל אנשים ממחנה היראים והמאמינים, והרבי הקדיש לכך דברים, כאמור, בשיחת שבת פרשת דברים. בין השאר אמר:

"... בשבוע האחרון מתהלכים אנשים מתוך בלבול (צוטומולט) בגלל הטיסה אל הירח. ומובן השלילה שבדבר – שהרי ענינו של יהודי הוא העסק בתורה ומצוות, ואילו כאשר מדברים וחושבים אודות ההפלאה שבטיסה אל הירח, הנה בינתיים לא יכולים לעסוק בתורה, כיון שאי אפשר לחשוב ב' מחשבות, ועל אחת כמה וכמה לדבר ב' דיבורים בבת אחת. אלא שיש ללמד זכות עליהם – שזהו ענין שיכולים ליקח את הטוב שבו, על ידי לימוד הוראות בעבודת השם".

בהתוועדות זו (ש"פ ויגש) הדגיש הרבי, שאמנם הוא מספר כמה פרטים מרתקים ומלמד מכך ההוראה בעבודת השם, אולם אין משמעות הדברים שצריכים להיות מונחים בקריאת העיתונים לדעת כל פרט, ולהקשיב לרדיו כל כמה זמן כדי לדעת מה נתחדש וכו', אלא שיהודי תפקידו ללמוד ולהתפלל, ורק במקרה ששמע משהו, אז יש לו ללמוד מכך ההוראה.

 


בחלקו האחרון של הספר, פרוסים כ-90 עמודים (!) של התוועדות חג הפורים, המאמר והשיחות בעת ההתוועדות.

מעניין לציין שקודם המאמר, באים ב' מברקים לחג הפורים, האחד לכללות אנ"ש כפי שהיה נהוג לפני כל חג ומועד, והשני מברק מיוחד "לעולים החדשים ולחברי הכולל המתיישבים בנחלת הר חב"ד, שליט"א, י"ב אדר ה'תשכ"ט": ימי הפורים שמחים, ועלי' בקודש בארץ הקודש, בתורתינו הקדושה ומצוותי' אשר הקב"ה קדשנו בהם, והסתדרות טובה בכל מתוך הרחבה. לחיים, לחיים ולברכה. מקום החתימה".

גם בעת ההתוועדות, לקראת סיומה, הזכיר הרבי את השכונה החב"דית החדשה ההולכת ומתהווה בעיר קריית מלאכי: "ועל דרך זה במקום שניתן לו השם "נחלת הר חב"ד" – כאברהם שכתוב בו הר, אשר, אחד היה אברהם בעולם...". וכאן הוסיף הרבי ברכות מיוחדות לכל המתיישבים והמשתכנים במקום.

 

 

ט"ז באייר תשע"ה