ב"ה מוצאי ש"ק, ו' חשוון תשפ"א | 24.10.20
כותב השורות
כותב השורות צילום: מאיר אלפסי, שטורעם
תמים לנצח ● הרב זלמן גופין נפרד מידידו

בפעם האחרונה שראיתי אותו, היה זה לפני מספר חודשים בישיבת מעיינות בירושלים, הוא ישב שם עם בנו הצעיר ר' הלל, הציבור לא ידע על מחלתו הקשה, וראיתי שהוא מאוד חיוור וחלש. שאלתי אותו, ר' יהושע, האם הנך עוסק בסיגופים, מדוע אתה נראה כך? הוא השיב לי בלחש "יד ה' נגע בי". בתחילה לא הבנתי את כוונתו, אך לאחר מספר ימים, קבלתי הלם
מאת הרב שניאור-זלמן גופין

זוכר אני כשר' יהושע ע"ה הגיע לישיבה, הוא נתפס מיד למשפיע ר' שלמה חיים ע"ה קסלמן, למד ממנו את אורח-החיים החסידי, ינק ממנו את העבודה הפנימית, בלימוד חסידות ותפילה באריכות. הוא נתפס לזה חזק מאוד לא השתנה מאומה ונשאר עם זה כל ימי חייו קרוב לחמישים שנה. הוא היה איש אמיתי, ואמת היא נצחית, ועבודת ה' שספג בלימודו בישיבה – נותר אצלו עד יומו האחרון. תמים נצחי.

ר' יהושע מוכר כחוקר, אך חוקר חסידי. המחקר לא היה כדי ללמוד משהו נוסף, אלא כדי להוסיף חיות בעבודת ה'. כך בכל ההזדמנויות שהיינו נפגשים, בשמחות ובאירועים, תמיד הוא הוא היה מראה בכתובים או בעל-פה, איזשהו ווארט חסידי בעבודת ה'.

לדוגמא, באחת הפעמים האחרונות שנפגשנו הוא הראה לי קטע ממאמר של הרבי מהר"ש, בו הוא נותן עצות להתרכז בתפילה. ואחד הענינים שהוא מביא שם שבשעה שמתרכזים בהבנת הענין, לא רק בפירוש המילות בלבד, אלא גם בהבנת התוכן והמשמעות של הענין כל חד לפום שיעורא דיליה – יש בה סיוע גדול לריכוז. בשעה שמתפללים עם קבלת עול, או עם פירוש המילות בלבד, הרבה יותר קשה להתרכז. כך הרבי המהר"ש אומר במאמר. כך כל פעם היה מצטט איזשהו ענין.
אני רוצה להוקיר ולהכיר לו טובה על הספרים הרבים והיפים שהוציא במשך חייו, הגדושים באמרות וסיפורי חסידים, הנותנים ערך מוסף להבנת חסידות.

הספר (קובץ) הראשון שהוציא בשנת תשכ"ט היה "לקוטי רשימות ומעשיות", הוא מצא רשימות של מישהו, הוא מלא בסיפורים מעניינים וווערטלעך מרתקים. רק לאחרונה יצא לי להשתמש באחת האמרות המובאות שם בשם אדמו"ר הזקן: עץ-חיים הוא ספר מוסר, זהר – חסידות, גמרא – קבלה, עין יעקב – קבלה מעשית. אלו דברים מיוחדים ועמוקים מאוד.

יש את הספר מגדל עז, מלא וגדוש בחסידות ובהתקשרות. שם הוא מביא לראשונה את הסיפור עם ר' אייזיק הומילער, שמתאר כיצד התקשה להבין את אחדות ה' על פי החידוש של תורת החסידות ולא הצליח להפנים את הביטול באמת לאמיתו. הוא העיד בעצמו כיצד הקיא חלב שינק משדי אמו, על העניין הזה ועדיין לא עלה בידו.

מכיון שכך הכניס הרבה פתקאות לאדמו"ר הזקן, בהן שטח את בקשתו שיעזור לו להבין את הענין לאמיתתו, בסופו של דבר נעתר לו הרבי ואמר לו חסידות. ואחרי כלותו לדבר "כחץ ירה בקרבי אור ותוקף ועוז" ענין זה.

סיפור זה המופיע בספרו נותן משמעות עמוקה מחד ומעשית מאידך, להבנת אחדות ה' על פי תורת החסידות.

היה חסיד אמיתי, ועד יומו האחרון נהג בעבודה פנימית.

בפעם האחרונה שראיתי אותו, היה זה לפני מספר חודשים בישיבת מעיינות בירושלים, הוא ישב שם עם בנו הצעיר ר' הלל, הציבור לא ידע על מחלתו הקשה, וראיתי שהוא מאוד חיוור וחלש. שאלתי אותו, ר' יהושע, האם הנך עוסק בסיגופים, מדוע אתה נראה כך?

הוא השיב לי בלחש "יד ה' נגע בי". בתחילה לא הבנתי את כוונתו, אך לאחר מספר ימים, קבלתי הלם רב ממחלתו.

חבל על דאבדין ולא משתכחין.

 

ג' בטבת תשע"ה