ב"ה מוצאי ש"ק, ו' חשוון תשפ"א | 24.10.20
הרב משה מרינובסקי
הרב משה מרינובסקי צילום: י' בלינקו
ההתכתבות האחרונה שלי עם ר' יהושע ■ טור דומע

ההשגחה הפרטית הביאה אותי להיות האיש במערכת "כפר חב"ד" שקיבל ממנו את מאמריו המאלפים, העביר אותם לעיצוב ובחזרה אליו להגהה. כאן נחשפתי לטפח מהידע, הבקיאות, ההבנה, החריצות, המסירות, אהבת האמת ואהבת הדיוק שאפיינו אותו ועשו את המאמרים והמחקרים שלו כל-כך מצוינים
מאת הרב משה מרינובסקי

קטנתי עד מאד, במרחק של אין ערוך כלל, ללא כל יחס והשוואה, כדי להעיז ולנסות לומר משהו על פעלו התורני ספרותי הכביר של הסופר והחוקר הגדול והדגול הרב יהושע מונדשיין ע"ה. האי גברא רבא וכתבא רבא, החסיד שהיה מלא מדע וחכמה, מבורך בכישרונות בלתי מצויים וביכולות נדירות וניחן בכל מידה טובה ונכונה, חסיד ועובד ה' ברמות לא מוכרות בדורנו היה באמת משכמו ומעלה.

בטוחני שאיש מבין כל אלו שנגעו ונגעו במידה כזו או אחרת באחד מן התחומים בהם עסק הרב מונדשיין לא יחוש עצמו נפגע מול הקביעה שגם אם היה או ישנו מישהו שידיעותיו התקרבו איכשהו להיקף המדהים של אלה של ר' יהושע; אפילו נניח שהיו וישנם כותבים מוכשרים שיש ביניהם ובין ר' יהושע משהו מן המשותף; אפילו ימצא אי מי שהרבי ייחס לעבודתו התורנית ספרותית מידה מסוימת של התייחסות מעין זו שגילה כלפי ר' יהושע; ואף אם יהיה מי שימצאו בו מעין מידותיו התרומיות ודמותו החסידית או אפילו קו דמיון לחכמתו ופקחותו – בוודאי ובוודאי שאין אף אחד, כן אף אחד, שכל אלו נתאחדו בו בחדא מחתא. ועל כן, אם יהיו כל הכותבים והעורכים והחוקרים בכף אחת והרב יהושע מונדשיין בכף שניה, מכריע את כולם.

כאמור, קטונתי מלהעריך את דמותו או את מפעלו התורני-חסידי-ספרותי. ובכל זאת מאחר שבפרקים שונים בחייו זכיתי, אבדלח"ט, לגעת בשולי גלימתו ארשה לעצמי לציין אי אלו ציוני דרך באותה נגיעה.

זה התחיל כשהייתי ילד רך בשנים. הרב מונדשיין, אז אברך צעיר, התגורר בכפר חב"ד והיה יוצא ונכנס אצל אבי מורי ע"ה לעתים קרובות. אבא ז"ל היה בעל-שמועה ואוצר בלום של דברי תורה, תולדות חסידים וסיפורי חסידים חב"דיים ושאינם כאלה ובביתנו היתה ספריה שהכילה גם ספרים נדירים וצרור 'כתבים' של כמה צדיקים וחסידים, מפורסמים יותר ומפורסמים פחות. בחושיו החדים ר' יהושע ידע לזהות את הטובה שאצורה במוחו ובליבו של אבא ז"ל ואת ערכם של הספרים והכתבים הייחודיים שעל גבי המדפים ובינות הקלסרים שב'חדר הספרים' בביתנו.

אמא ע"ה ואנחנו הילדים נבדלח"ט כבר ידענו שאם אבא ור' יהושע משוחחים ב'חדר הספרים', פירושו של דבר שהערב הזה אבא עתיד להסתיים בשעת לילה מאוחרת מאד. בתבונתו, הרב מונדשיין ידע לדלות מפי אבא ומפי הכתבים כל דבר חשוב ומעניין במיוחד. את השמועות רשם לעצמו ולימים עשה בהם שימוש ב'מגדל עז' ובפרסומים אחרים פרי עטו המבורך ומי כמוהו היה מומחה לדעת את ערכו ומהותו של כל ספר ואת המקום והשעה לפרסם כל 'כתב' וכל מסמך.

כשבגרתי מעט, אבא ז"ל חיפש ומצא דרכים כדי שאני הקטן אהנה מאורו של ר' יהושע. דומני שהפעם הראשונה היתה כאשר כדרכו שלח ר' יהושע לאבי עותק של מאמר שפרסום ב'אוצרות ירושלים' (בעריכת הרב צבי מאשקוביץ) בתגובה לדיון בניקוד הנכון של המילה "הגשם" באמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם", האם כמנהגנו בשני סגולים או כיש נוהגין לומר את בגימ"ל קמוצה.

במאמרו של הרב מונדשיין בנושא היו דברים מהם השתמע שהדקדוק של לשון הקודש אינו מגופי תורה. אבא ז"ל מצא לנכון להעיר ולהשיג על כך מאיזהו מקומן ולאחר שפרש את המקורות הרלוונטיים, קרא לי, שיתף אותי בתוכן המאמר ובהערותיו ואמר לי: 'ועכשיו, תיקח את כל זה ותכתוב למונדשיין ותבקש הסברים'. בהחלט אתגר. עד מהרה ניסחתי מכתב כמיטב יכולתו של נער. אבא טרח וכתב את המכתב מחדש, הורה לי להעתיק את המהדורה המתוקנת ולשלוח לנמען הנכבד.
לא חלפו ימים רבים ובתיבת הדואר נחת מכתב-תשובה. איגרת ארוכה ומפורטת, גדושה בכל מילי דמיטב, שהיתה בעצם מחקר מקיף בסוגיה. יכולני לשער שהרב מונדשיין הבין כי ידו של אבי באמצע, אבל את המכתב הוא הפנה אליי ופרט למה שכתב לגופו של ענין טרח לכתוב לי בפתח ובנעילת הדברים שורות של קירוב הדעת והצהרה כי הוא נכון לענות לשאלותיי גם בעתיד.

חלפו שנים. ההשגחה הפרטית הביאה אותי להיות האיש במערכת "כפר חב"ד" שקיבל ממנו את מאמריו המאלפים, העביר אותם לעיצוב ובחזרה אליו להגהה. כאן נחשפתי לטפח מהידע, הבקיאות, ההבנה, החריצות, המסירות, אהבת האמת ואהבת הדיוק שאפיינו אותו ועשו את המאמרים והמחקרים שלו כל-כך מצוינים. ברמה אחרת מזו המוכרת. רק לשם המחשה אציין כי אחת העבודות הגדולות והמרשימות שלו היו בנושא ספר התניא במהדורת ווילנא תר"ס שהרבי הרש"ב נ"ע יגע עליה רבות ומאז ועד היום כל אלפי מהדורות הספר הן צילום שלה. שלא הניח פרט קטן או גדול, איגרת-קודש, רשימה, מסמך או תמונה שהיו שייכים לנושא ושאת כל אלה ערך וסידר וארגן בצורה מושלמת, הרי זה פשיטא שהרי בהרב יהושע מונדשיין עסקינן. מה שגם אותי הפתיע אז היה מידת הדיוק ומידת המסירות על-מנת להוציא מתחת ידיו דבר מתוקן. הוא טרח ובא מירושלים כדי לוודא שהעיצוב יהיה בצורה הטובה ביותר ואפילו עשה מאמץ לא מבוטל כדי ששורה שהופיעה במקור הווילנאי בצבע אדום, תופיע כך בצילום על דפי "כפר חב"ד", וזאת בימים שהעיתון נדפס בשחור-לבן.

שורות אלו נכתבות גם מתוך תחושה של הכרת טובה אישית. לאורך השנים נעזרתי בו רבות וכל דבר הקשה שהבאתי אליו נענה בזריזות ובסבר פנים יפות. בענוותנותו לא היסס לומר לעת מן העיתים "איני יודע".

את זאת מצאתי בתיבת הדוא"ל שלי, ויתכן שזו ההתכתבות האחרונה בינינו, אבדלח"ט:

שאלת תם:

מה הפירוש של הכתוב בתורה אור (בראשית ה,ג) 

"כנראה בציור האילן שבפרד"ס במקיפים ופנימיים שמעמד ומצב הקליפות אחוריהם אל המקיף כו'".

האם הכוונה לספר הפרד"ס להרמ"ק? יש שם ציורים להמחשה?

ותשובתו:

"בפרדס לרמ"ק יש ציורים רבים, אבל אין את ציור האילן. אני מנסה עכשיו לברר פשר דבר".

וכעבור ימים אחדים:

"שאלתי לגדולים ואין פותר לי".

ועתה כשהגדול באמת נלקח מעמנו, לא נותר אלא לבכות ולספוד – חבל על דאבדין ולא משתכחין!


ג' בטבת תשע"ה