ב"ה יום חמישי, י"ח תשרי תשפ" | 17.10.19
כשהרבי עיכב שיחת קודש עד לברור של הרב קאפח...

מיוחד ל'שטורעם': לכבוד סיום המחזור הכ"ד של הרמב"ם, התאפשרה לנו הצצה נדירה אל המפעל האדיר "רמב"ם קאפח", במפגש עם ר' דוד קאפח שי', בנו של הגר"י זצ"ל. במהלך השיחה נחשפת מסכת קשרים נדירה עם כ"ק אדמו"ר זי"ע, מכתבים בפרסום ראשון, ושיחות קודש ששיגר הרבי אל הרב קאפח על מנת לשמוע את חוות דעתו! מרתק (כללי)
מערכת שטורעם

לכבוד תחילת המחזור העשרים וחמש של לימוד שיעור הרמב"ם היומי ולקראת ההופעה המתוכננת בעוד חודשים בודדים של ה"רמב"ם השלם - ללומדי השיעור היומי", תרו חברי מערכת "חזק" אחרי אחת הדמויות המרתקות ב"עולם הרמב"ם", הלא הוא "הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים עוסק בצ"צ צנמ"ס וכו' מו"ה יוסף קאפאח" זצ"ל. (התוארים המופיעים במכתבי הרבי אליו). דמות תורנית מקורית, איש אשכולות שהרמב"ם זרם בעורקיו. כאשר כבר מילדות דקלם חלקים מספרי הרמב"ם, בעל פה ממש.

חברי המערכת ביקשו לבדוק ולחקור אודות הקשר בין הרבי לאישיות מיוחדת זו ולשם כך יזמו פגישה עם הבן הבכור ר' דוד קאפח. לאחר ירידה בגרם מדרגות וותיק ומיושן באחת מהשכונות הוותיקות בירושלים מצאו עצמם חברי המערכת צוללים לעולם מלא ועשיר של תורה חכמה ומדע. עולם רמבמ"י.

"מאמצנו לא היו לשוא", מספר אחד מחברי המערכת, "גילינו קשר רצוף ומלא הערכה שהחביבות לתורה בכלל ולתורתו של הרמב"ם בפרט היתה לחוליה מקשרת ואמיצה. הקשר אכן מבוסס לא במעט על ההתעסקות בתורתו של הרמב"ם, וכפי שניתן להתרשם גם מחלק מזערי של ההתכתבויות שהגיעו לידינו – אך מבין השורות מבצבצת הערכה של ממש.

ביקרנו ב"חדר העבודה" של הגר"י שנותר על כנו בדיוק כפי שהיה מבלי שתגע בו יד. נגענו בספרים הרבים המלאים הערות גאוניות בכל מכמני התורה. ראינו והתרגשנו. ראינו את העוצמה מול עינינו. יהודי יושב לו בפינתו, הוגה בתורה, באופן מבהיל ובכשרונות נדירים - חולש על כל מקצועות התורה, על כל מילה מכתבי הרמב"ם ועל עשרות מספרי הראשונים אשר נחשבו כל השנים ל"קשים" להבנה ודורשים מאמץ תורני וידע כללי רחב – כשכאן הכל "זורם", מתגבר כמעיין.

החזקנו את דפוסי הרמב"ם השונים שעליהם כתב את הערותיו שהיו בסיס ל"פירוש" שהתפרסם אח"כ באופן סדרתי; ראינו את גליונות משנה תורה שנשלחו לבית הדפוס שמעליהם הוספות של קטעי טקסט שלמים, כתובים בכתב יד נאה של הגר"י (באותיות דפוס) אותם היה 'שולף' מתוך זכרונו. לא יאומן".

בשיחה קולחת ולבבית מספר ר' דוד על אבא, על הליכותיו, על תורתו. חברי המערכת יצאו נפעמים, וביקשו לחלוק מעט מהחווית עם שאר חסידי חב"ד באמצעות 'שטורעם'.

untitled5_400
ר' דוד קאפח בחדר עבודתו של אביו

מה זכור לך על הקשר של אבא עם הרבי?

"חונכנו בבית על נימוס ודרך ארץ ומעולם לא העזנו להתקרב לשיחה של אבא עם אנשים. אך אבא מידי פעם היה מספר אי אלה פירורים כאשר היה לו בכך ענין וכאשר לא היה חשש לפגיעה בפרט. מספר פעמים אני זוכר שאמר לנו "היו כאן עתה שליחיו של הרבי מחב"ד". הוא לא האריך, כדרכו. אך ממבט עיניו היתה ניכרת התרגשותו.

את ספריו היה מקפיד לשלוח לרבי. חלק מהטיוטות של המכתבים מצאנו בין כתביו. הוא כתב מתוך חרדת קודש.

הרבי גם, כנראה, היה ממעריכיו ומוקיריו. היה מקפיד לשלוח את מכתביו ע"י שליח ולא ע"י הדואר. חלק מהמכתבים אתן לכם לפרסם. גם חלק מהטיוטות המוזכרות. אני חושב שכל מי שעוקב אחרי התכתבות זו רואה את הערכה ואולי ההערצה ההדדית".

מה היה אומר אבא על תקנת הרמב"ם?

"אבא "חי" עם הרמב"ם. הוא למד רמב"ם באופן סדיר וקבוע. הוא השריש זאת גם בנו הבנים. אני אישית לומד פרק ליום. אני לא צמוד לסדר של חב"ד אך לפי הקצב שלי אני מתקדם בממוצע פרק ליום. וזאת חוויה בלתי רגילה. הוא בהחלט ראה ברכה רבה בתקנה מיוחדת זו.

סדרת ספרי "משנה תורה" במהדורתו החלו לצאת במקביל לתקנה המוזכרת. כבר בחלק השני הוא מזכיר את התקנה וכותב בהקדמה: "והן עתה נוספה פקודת אדמו"ר הגאון ממ"ש/ שליט"א לגמור את ספר היד החזקה להרמב"ם מידי שנה בשנה, אף הוא דיבר בקודשו על גודל התועלת בלימוד ספרו של הרמב"ם מכל הבחינות".

את חלק י' מקדיש במיוחד לרבי ולתקנה: "מוגש בהוקרה לכ"ק אדמו"ר מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א המחיה לימוד תורת הרמב"ם בפי רבבות אלפי ישראל, המשגיר ספר המצוות בפי אלפי ילדי ישראל". בכמה כרכים בא איזכור זה או אחר של הרבי ובחלק ו' אף הדפיס העתק ממכתבו של הרבי אליו".

אבא "חי" עם הרמב"ם גם בפסיקה ההלכתית השגרתית?

"בהחלט. על שאלותינו ההלכתיות כיצד לנהוג במצב מסויים היה אומר: ניתי ספר וניחזי. לך הבא משנה תורה הלכות שבת ועיין בפרק... וראה כיצד לנהוג".

עיסוקך ברפואה טבעית קשורה לשיטות הרפואה של הרמב"ם?

"אתם מתארים שיש לכך השפעה גדולה. הדברים משולבים במקצועי ואף פירסמתי מספר פירסומים בנושא. זהו עולם מלא מופלא ומרתק אשר קשור בהחלט עם מורשתו של הרמב"ם".

אני רואה מסביבנו אוסף של אבנים שונים ומעניינים מה פשרם?

"תחביבי הגדול הוא אבנים. אלו אבנים מקוריות מכל העולם: מהרי געש, מסלעות, יערות, ימים ועוד. לא פעם אני מוצא בהם הקשרים תורניים ובמיוחד לתורתו של הרמב"ם. הנה לא מזמן הגיע לידי אבן מהמזרח הרחוק שהיא בגדר פלא כאשר מנענעים את האבן שומעים כי בתוכה מקשקשת אבן קטנה יותר. ממש מופלא. הביא לי אותה ידיד המכיר את תחביבי וסיפר לי כי המקומיים מעניקים לאבן סגולות רפואיות ובמיוחד לנשים הרות. והנה "נפל לי האסימון" שלפתי את הלכות שבת במשנה תורה פרק יט הלכה י"ד שם כותב הרמב"ם: "יוצאת האשה באבן תקומה ובמשקל אבן תקומה שנתכוון ושקלו לרפואה" ואבא כותב שם בפירושו: "מכיר אני את האבן שהיא אבן חלולה אטומה באופן טבעי ובתוך חללה אבן קטנה המקשקשת כאשר מניעים אותה. וארבע כאלה בגדלים שונים היו למשפחות מוסלמיות בעיר צנעה שהיו משאילים אותם לכל דורש, יהודי או ערבי" .

*

כך הלכה והתארכה שיחתנו כשהיא משולבת בתיאורים על חייו ופועלו של הגר"י, על צורת עבודתו, על צניעותו על מנהגיו השונים והמרתקים ("למרות שליטתו המלאה בערבית ספרותית ומדוברת מעולם לא דיבר אלא לשון קודש צחה ומדוייקת"). ר' דוד העניק למערכת חיבור מעניין שנמצא בין כתביו בשם "שיחת דקלים" שהגר"י חיברו בגיל 17. ספר מרתק בלשונו בצורתו במתכונתו ובתוכנו. מבלי משים נשאבים לעולם מופלא של תורה, חכמה, מדע, טבע, צמחים, פילוסופיה, היסטוריה ולולא הטלפונים הרבים שלא הרפו מר' דוד לא ניתן היה לקטוע את השיחה.

עצם הקשר לא היה בגדר סוד. ניתן לדעת זאת בבירור מתוך השיחות של הרבי. הרבי גילה לא פעם את חביבותו לפירסומים של הרב יוסף קאפח, ובמיוחד לההדרת "פירוש המשניות" ו"משנה תורה" ע"פ כתבי היד התימניים. הרבי מפנה אליהם פעמים רבות בשיחותיו הקדושות.

דוגמה מובהקת ליחס זה הייתה בסמיכות להוצאתו לאור של הספר הרב-כמותי "מראי מקומות וציונים לרמב"ם". פרשת הוצאת הספר שיצא לאור בשלהי שנת תשד"מ בעקבות תקנת הרמב"ם, ובהדרכתו הצמודה והוראותיו של הרבי הוא סיפור מעניין כשלעצמו.

הרבי הקדיש אז שיחת קודש מיוחדת שבה הביע קורת רוח מרובה על הוצאת הספר, וכמחווה לכך זיכה אותנו בשתי הערות. אחת לתחילת הספר ואחת לסופה. בהערה על תחילת הספר הרבי מביע אהדה לנוסח של כתבי יד התימניים אותו ההדיר הגר"י קאפח ומציין במפורש את העדיפות על פני נוסח וילנא המצוי. וכך מופיע בשיחה שאותה הגיהה הרבי לכבוד הופעת הספר: "הערה קצרה בקשר להתחלת הספר: .. המראה המקום הראשון שבספר זה הוא על הפסוק שבו פותח הרמב"ם את הקדמתו: "אז לא אבוש בהביטי אל כל מצוותיך"... באתי להעיר ולהוסיף, אשר בכמה מכתבי יד תימן, הידועים בגודל דיוקם, פתיחת ההקדמה... היא ב"שם ה' א-ל עולם", ולפי כתבי יד תימן פתח הרמב"ם כל ספר מי"ד ספרי היד בפסוק זה".

בגוילי ההתכתבות שקיבלנו העתקים מחלקם מר' דוד בן הגר"י [וכאן המקום להודות לו על כך בשם כל חסידי חב"ד בעולם], ניתן לראות כיצד הרבי מביע מספר פעמים את שמחתו ואת קורת רוחו מהמפעל החשוב של ההדרת הנוסח הנכון של הרמב"ם על פי כתבי היד התימניים: "הספר משנה תורה לרמב"ם כתב יד תימן נתקבל ואת כת"ר הסליחה על איחור האישור"; "בינתיים נתקבל הספר משנה תורה להרמב"ם בצירוף המכתב ותודה רבה וחמה על שימת לבבו לשלוח הנ"ל, ויעזרהו השי"ת לברך על המוגמר בהקדם הכי אפשרי וזכות הרבים מסייעת"..

באחד הביטויים הנדירים, כותב הרבי בצורה מליצית ומלאת חיבה ובכתב ידו הקדוש "שמחתי באומרים לי כי מוציא לאור כבוד תורתו ספר היד ע"פ כתבי יד וכו'". הרבי גם מעיר לו הערות כלליות על שיטת העריכה.(מכתב ה' סיון תשמז).

כשם שהרבי שמח בקבלת ספריו הרבי שולח אף הוא לו כל פירסום הקשור לרמב"ם. וביניהם העתק של הספר "מראי מקומות וציונים לרמב"ם" שיצא לאור על פי הוראות והדרכות הרבי ["אתכבד בזה להמציא לכת"ר ספר "מראי מקומות לספר משנה תורה הוא היד החזקה" להרמב"ם שיצא לאור בימים הכי אחרונים"].

לספר זה יצאו – במשך כמה שנים - סדרה של גליונות השלמה ואת כולם (8 השלמות) הרבי שולח תמידין כסדרן ובהקפדה לגר"י קאפאח. כך נהג הרבי גם בכל פירסום של "קה"ת" הקשור לתורת הרמב"ם.

מכתב מעניין במיוחד מופנה מהרבי לגר"י שאליו צירף הרבי שיחת קודש שלו שכותרתה "על דבר המהדורות דספר הי"ד להרמב"ם". הרבי כותב: "מצו"ב מהנראה לפי עניות דעתי בפסקי דין בכת"י הרמב"ם, ואתעניין בחוות דעת כבוד תורתו בזה". בשני מילים הרבי מתאר את הדילמה הנידונה בשיחה והיא כיצד משפיעים כתבי יד הרמב"ם שמתגלים לאחרונה על הפסיקה הלכה למעשה. והרבי מבקש ממנו חוות דעת בענין!

"יודעי דבר" מספרים כי אחר שהוגהה השיחה הרבי לא הוציא אותה לפירסום והמתין עד לבירור שהקונטרס הגיע לגר"י קאפח, ושוב המתין לתגובתו ורק אח"כ אישר את פירסומו לכלל הציבור הרחב. (אין בידינו מידע אם אכן נשלחה חוו"ד ומהי).

בני משפחתו מעידים על חששותיו של הגר"י קאפח בעת זקנותו שלא ישלים את הפרוייקט הענק שקיבל על עצמו בהההדרת כל המשנה תורה ע"פ כתבי היד המדוייקים. הוא לא חשש מפטירתו כמו מהפחד שמא לא יספיק להשלים את משימתו החשובה.

בני משפחתו מעידים כי מה שחיזק את כוחו הן ברכותיו של הרבי. עם כל הופעה של חלק הוא חוזר ומבקש בתחנונים מהרבי שיאציל עליו את ברכתו שיזכה לברך על המוגמר. הרבי אומנם בירך אותו ובאופן מופלא גם לאחר שהתגלתה מחלה בגופו והרופאים קצבו לו זמן מועט האמין וקיווה בכל מאודו כי בזכות הברכות הקדושות יסיים את עבודת הקודש.

אכן, באופן בלתי מובן הצליח גם כשהוא חולה ותשוש, להתגבר בתעצומות נפש ולשקוד מספר שנים נוספות עד לסיום ההדרת חלקי הסדרה המופלאה של "משנה תורה" במהדורת הרב יוסף קאפח. המהדורה יצאה לאור בשלבים במשך כעשרים שנה ע"י "מכון משה" בכ"ד כרכים אשר הודפסו מתוך כתבי יד תימניים נבחרים. ידוע שכתבי יד התימניים עולים בדיוקם עשרות מונים על נוסחי הדפוס הרגילים. ומהמובחרים שבהם, שבחלקם הגדול היו באמתחתו וחלקם הביא מבית האוצר – מורכב נוסח "רמב"ם קאפח".

למגינת לב, קנאות מיותרת גרמה לכך שמהדורת משנה תורה של הגר"י קאפח צודדה במשך שנים רבות, אך ככל שנקף הזמן נוכח העולם התורני כולו באוצר ובחשיבות שבנוסח המדוייק שההדיר הגר"י. כפי שמעידה מערכת הרמב"ם של עולם התורה במהדורת "פרנקל": "כל הרוצה לדון בענייני דקדוק לשונו של רבנו – ראוי לו לתפוס עיקר את נוסח תימן".

במיוחד תרמה לתפוצתו ההתעוררות ללימוד ספר "משנה תורה" של הרמב"ם התחזקה בעולם היהודי כולו עם תקנת לימוד הרמב"ם היומי של הרבי בשנת תשד"מ, והולכת ומתחזקת ברבות השנים. עם ציון 800 מאות שנה לפטירתו של הרמב"ם אנו עדים ליבול של פירסומים וגילויים סביב האיש ותורתו.

פרוייקט זה הוא חלק ראשון מסדרה של רעיונות שיחזקו ויגבירו ובעיקר ינעימו ויקלו על לימוד הרמב"ם היומי ברמות שונות. "הרמב"ם השלם" יכיל הוצאת משנה תורה מהודר, בפורמט המותאם במיוחד ללומדי הרמב"ם. הוא יאגוד בתוכו: "מורה שיעור" תמידי לכל מסלולי הלימוד, הפניות לכל שיחות הרבי המבארים את לשון הרמב"ם, שיבוץ (על הדף) של מקורות ומראי המקומות שהרבי הורה לפרסמם כדי לאפשר לימוד הלכה אחת לפחות בעיון ועוד ועוד. אך מעל הכל עיקרו הוא טקסט ה"משנה תורה" שיופיע בסדר חדש וקריא, בנוסח דייקני המבוסס על מהדורתו של הגר"י קאפאח בניקוד מלא ותוספת של סימני תחביר, זורמים ורציפים. בטקסט ישולבו גם ביאורי מילים לא שגרתיות. כל אלה ועוד מעלות רבות שבוודאי יבואו לשימוש ולעונג ללומדי הרמב"ם היומי. יהיה זה רבמ"ם חבד"י שיכלול את כל מה שחסיד חב"ד יכול למצוא בקשר של הרבי עם הרמב"ם. ההוראות המכתבים השיחות והעיקר הזמינות וההקלה גם בלימוד השוטף וגם בעיון.

"סיפרנו לר' דוד על הפרוייקט החדש של "הרמב"ם השלם". ואמרנו לו כי לדעתנו כאשר מוציאים לאור משנה תורה ללימוד יום יומי סדיר מן הראוי שיהיה זה ע"פ נוסח כתבי היד של הגר"י. ר' דוד שיבח בשם כל המשפחה את הפרוייקט, ונתן לנו הרשאה וברכת הדרך", מספר אחד מחברי המערכת.

להלן חלקים מחליפת המכתבים – שיופיעו ביתר הרחבה ב"רמב"ם השלם" - המאפשרים התרשמות מ"כלי ראשון" על הקשר מעניין והאמיץ בין הרבי לגר"י קאפאח והחביבות והשמחה לפירסומיו. כדאי לשים לב לגלוי ששלח הגר"י לרבי לנחמו על הרבנית בשנת תשמ"ח ובו מופיעים רק צמד המילים "הריני כפרתך". בלשון זה, אומרת המשנה בסנהדרין (דף יח) היו מנחמים את הכהן הגדול. וברש"י: "בנו תתכפר. אנו תחתיך לכל הראוי לבוא עליך", התקשרות ממש!

י"ג במנחם-אב תשס"ו
לחצו להגדלה
לחצו להגדלה
 
לחצו להגדלה
לחצו להגדלה
 
לחצו להגדלה
לחצו להגדלה
 
הרב פרץ בלוי, חבר מערכת "חזק", עם ר' דוד קאפח
הרב פרץ בלוי, חבר מערכת "חזק", עם ר' דוד קאפח
 
הגב לכתבה

תגובות
1
1. חכמים שימו לב
- המחזור העשרים ומחשה
- שתי מלים

כתבה מצויינת
נהנתי
י"ד במנחם-אב תשס"ו