ב"ה יום רביעי, ו' כסלו תשע"ט | 14.11.18
לאופר בראיון ל'שטורעם' ובאולפן
לאופר בראיון ל'שטורעם' ובאולפן צילום: ברלה שיינר, שטורעם. נט
משה לאופר על הדיסק החדש, רגש ובחורים ליטאיים

אם גם אתם אוהבים את סדרת הדיסקים של ניגוני חב"ד בניצוחו של המלחין והמעבד משה לאופר, כנראה שאתם צריכים להודות לבחורי ישיבות ליטאיים רבים ● לרגל צאת האלבום הקרוב הוא מדבר עם 'שטורעם' על הניגון האהוב עליו במיוחד, ההשראה וההבדל בין ניגוני הרביים למנגינות סטנדרטיות ● ומי בוחר את הניגונים? ● לכתבה המלאה
יוסי כהן
4 שנים אחרי שהאלבום הראשון בסדרה ראה אור, גדול המעבדים משה לאופר והמפיק לויק טובול עושים זאת שוב ומציגים אלבום משובח, מלא ביצירות מוסיקליות מרהיבות על טהרת חסידות חב"ד. מרגש יותר, סוחף יותר, משמח יותר שמתעלה על קודמיו בסדרה.

שני האלבומים הראשונים בסדרה עשו היסטוריה מוזיקלית; הם נמכרו בעשרות אלפי עותקים, הפכו לפריט חובה בכל בית יהודי וכמה ניגונים מתוכם הפכו ללהיטי חתונות. גם הפעם, בחרו מפיקי האלבום בניגונים מרגשים המעוררים את הנפש ובידי האמן של משה לאופר הם קיבלו גוונים חדשים.

לרגל צאת האלבום בקרוב, שוחח לאופר עם 'שטורעם' ודיבר על העבודה בנושא.

מתי יצא האלבום ומה שונה בו מהשניים שקדמו לו?

"הדיסק החדש יצא לקראת כינוס השלוחים. התקליט מוכן כמעט לגמרי ואנחנו עובדים על המיקסים האחרים. אני חושב שמדובר במשהו מאוד יפה ורואה בו המשך לשני הדיסקים הקודמים. הפעם בחרנו בזמרים אחרים: שלמה כהן, מנדי ג'רופי, יוני שלמה, אלי מרקוס (סולן להקת "היום השמיני"), צודיק גרינוולד, שמחה פרידמן לצד מקהלתו של אלי לאופר, מקהלת 'שירה' הפופולארית ומקהלת ילדים מורחבת. עשרות קולות, עשרות כלים ועל המיקסים - אלי לישינסקי, אגדת הסאונד מניו-יורק. מי שאחראי לאיתור הזמרים הוא ידידי ר' לוי'ק טובול. הקריטריונים הם זמרים שמתחברים למוזיקה חסידית ושיודעים לשיר עם רגש. חושבים על מרכיבים של דברים". הוא מציין כי "הדיסק הראשון היה עם זמרים, השני עם מוזיקה בלבד והשלישי שוב עם זמרים. לדעתי, עם זמרים זה יותר חזק. אנשים אוהבים לשמוע גם שירה".

למה דווקא ניגוני חב"ד?

"לוי'ק, בעליו של אתר 'שלאגר' הוא חב"דניק והוא משך אותי לכיוון. אגב, אנחנו שותפים ועובדים גם על דברים אחרים. החלום שלו היה לעשות סדרה של ניגונים חב"דיים, אבל גם לנו לא ברור כמה דיסקים כאלה עוד נוציא. איננו עומדים עם סטופר. אני אישית מאוד מתחבר לזה, זו מוזיקה עם נשמה. מעבר ל'ביזנס'. אני סבור שכדי להצליח בעולם המוזיקילי לא חייבים לקחת סגנונות של שירה מהגויים. כמובן שאי אפשר להתנתק מהאפקטים החדשניים, אבל אני רואה שעיבוד חסידי טהור וניגון חסידי טהור נכנס לאנשים ללבבות הרבה יותר".

אתה רואה שינוי בין המוזיקה החסידית הסטנדרטית לניגונים הללו?

"ודאי. רואים שהם מגיעים מצדיקים גדולים. זו לא מוזיקה רגילה, זה עולם אחר. משהו מאוד קדוש, ממקור מאוד גבוה. זה ברמה מאוד גבוהה".

ואיך התגובות?
"מאוד מחממות. אני הולך ברחוב ורבים שואלים 'מתי יצא חב"ד'. כתוצאה מכך אני מבין שמדובר בסדרה מוצלחת; אני רואה שיש לזה קהל. חשוב לי להדגיש: מרבית הפונים אינם חב"דניקים, אלא גם המון בחורי ישיבות ליטאיים ודתיים-לאומיים. אנשים התחברו לזה".

איך אתה בוחר את הניגונים?
"לויק טובול בוחר אותם. הוא שואל אותי לדעתי ואני מחליט. אנחנו עובדים על הכול יד ביד".

איזה ניגון אתה הכי אוהב?
"אין לי משהו מיוחד", הוא אומר, "הרבה שואלים אותי את השאלה הזו, אבל זה כמו שישאלו אבא איזה בן הוא יותר אוהב". במחשבה שנייה, מצא את הניגון האהוב עליו: "עיבדתי פעם לאברהם פריד את 'אך לאלוקים' ואני מאוד מתרגש ממנו. יש עוד כמה, אבל הוא זכור לי במיוחד".

גם עם פריד עשית סדרה של ניגוני חב"ד...
"אכן, וזה היה מאוד מוצלח. הפעם הראשונה ש'עשיתי חב"ד' היה לפני 30 שנה, בניו-יורק, עם שייע מנדלוביץ ומונה רוזנבלום. אחרי זה, במשך השנים כאשר עבדתי עם פריד, הוא גם עשה איתי כמה דיסקים של חב"ד. באותה תקופה התחברתי לכך יותר באופן אישי וכמובן שגם קיבלתי הרבה מאוד תגובות".

אתה מסתובב רבות בעולם ורואה את השלוחים. זה משפיע עליך?
"הסתובבתי המון עם אברהם פריד בעולם, בדרך-כלל אצל שלוחים של חב"ד והתרשמתי מאוד מהפעילות – איך שאנשים מגיעים ומרימים הכול מאפס. להגיע למקום בלי אידשקייט ולהפריח את השממה על ידי הקמת קהילות לתפארת – זה לא יאומן. אני חושב שזה משפיע על הכתיבה של המוזיקה אחרי זה. התחברתי אליהם, ראיתי את הרוחניות, זה משפיע על כתיבת הניגונים. כאני יודע על איזו חסידות אני עובד ומה הם עושים זה משפיע על העבודה".
י"ג בתשרי תשע"ה