ב"ה יום חמישי, ט"ז מנחם-אב תשפ" | 06.08.20
ר' נחום לוריא
ר' נחום לוריא צילום: ישראל בליזובסקי, שטורעם
"מתמודדים עם חרקים, נזקי ריסוס ופגיעת הטיל"

"הגעתי בבוקר וראיתי טיל בקוטר של שני מטרים. כל העצים מכוסים עם רשת, וחתיכת הברזל קרעה אותה והפילה עשרות אתרוגים מהעצים. לא גרם נזק כלכלי כבד, כי יש הרבה אתרוגים, אבל זה לא נעים". כך מתאר ר' נחום לוריא, בעליו של פרדס האתרוגים, את הרגע שבו גילה את הרקטה שנחתה בפרדס האתרוגים שלו
מאת יוסי כהן

ר' נחום לוריא, בעליו של פרדס האתרוגים מתמודד מידי יום עם נזקי הטבע והחומרים הכימיים המזיקים לאתרוגים, אבל לאחרונה הגיע איום חדש: רקטה מסוג M75 שנורתה מעזה במהלך מבצע 'צוק איתן' יורטה בידי מערכת 'כיפת ברזל' ונחתה על עצי האתרוגים.

"הגעתי בבוקר וראיתי טיל בקוטר של שני מטרים. כל העצים מכוסים עם רשת, וחתיכת הברזל קרעה אותה והפילה עשרות אתרוגים מהעצים. לא גרם נזק כלכלי כבד, כי יש הרבה אתרוגים, אבל זה לא נעים".

לוריא מספר כי העבודה בפרדס סיזיפית. "יש לנו אלפי עצים, שבהם אנו מטפלים במשך כל השנה, 24 שעות ביממה. הטיפול מתחיל ברגע שהפרי מתחיל לגדול, אז אנחנו שומרים עליו שלא יקבל שריטות ומזיקים ושחרקים לא יאכלו אותו. בחורף, אנחנו מחליפים עצים: כיוון שמדובר בעצים בלתי מורכבים הם לא מאריכים ימים, אז צריך לשתול מחדש עוד ועוד עצים. בכל שנה אנחנו מתמקדים בחלקה אחת, עוקרים את הישנים, נוטעים חדשים וממתינים שלוש שנים – כשבמקביל אנו קוטפים את האתרוגים מהעצים האחרים".

העבודה רבה, כיוון ש"חרקים נדבקים לאתרוג, שזה פרי שהם מאוד אוהבים, אז צריך לרסס את הפרדס כדי שהם לא יגרמו לנזק. אם לא עושים את הריסוס בצורה נכונה זה פוגם בפרי ולכן אנו צריכים מאוד להיזהר".

לדבריו, "היו שנים שכמעט בכל אתרוג היה סימן, 'חותמת', כתוצאה מריסוסים. זה הפסד כספי גדול ועוגמת נפש רב, אבל שרדנו והמשכנו הלאה. במשך השנה אנחנו משקיעים הרבה כסף, ותקופת הרווח קצרה. לפעמים, גם אם הפרי הצליח לשרוד את החרקים והריסוס, הוא מתקלקל לאחר הקטיף".

עונת הקטיף מתחילה מספר חודשים לפני חג הסוכות. "יש לנו כל מיני דרכים לשמור על האתרוגים. שיטות מקצועיות. מה שמסייע לנו בכך שהם לא מתקלקלים היא העובדה שמדובר בפרי שאין לו הרבה מיץ ולכן הוא נשמר לאורך זמן".

את האתרוגים שהתקלקלו אוספים העובדים בפרדס ומניחים בצד, עד שהם מתרקבים. "אנחנו לא מוכרים אותם לריבות, כי זה לא שווה כלכלית", הוא מסביר.

עם לוריא שוחחנו לרגל החגים הממשמים ובאים. "יש לנו בממוצע עשרות אלפי אתרוגים בכל שנה, וב"ה הפרדס גדל בהתמדה. עם זאת, איננו שמים דגש על כמות אלא על איכות".

הפרדס, שכל עציו הם צאצאים מאתרוג הרבי, ניטע בתשכ"ו. "חמי, הרב אליהו-לייב ריבקין ע"ה, היה אצל הרבי והרבי הגיש לו אתרוג שעליו בירך במטרה שיטע את גרעיניו ויקים פרדס אתרוגים. עוד קודם לכן הוא התעסק עם אתרוגים והיו לו פרדסים בארץ, אך כאשר קיבל את הפרדס מהרבי הוא החליף את כל העצים".

ר' משה הלל ע"ה מלוד, שהלך אמש (רביעי) לעולמו, סיפר בעבר לבני המשפחה כי נכנס לרבי ליחידות לאחר הרב דיסקין.

הוא ביקש מהרבי אתרוג כדי לשתול את גרעיניו, והרבי השיב לו: ''כבר קדמך אחר''.

"למעשה, זו הייתה הפעם היחידה שהרבי נתן בעצמו אתרוג עליו בירך, לא באמצעות הגבאים".

האתרוג המדובר הגיע לכפר חב"ד בידי הרב דיסקין. בנוכחות כמה עדים, אחד מהם הוא – יבלחט"א – מרא דאתרא דכפר חב"ד הרב אשכנזי, נפתח האתרוג. מהגרעינים שנשתלו צמחו ארבעה עצים ומפירותיהם ניטעו עוד ועוד עצים – כולם צאצאיו של אותו אתרוג שהעניק הרבי.

"יש לנו מעלה שזה אתרוג של הרבי, ומה גם שזה צאצא של קלבריה – אבל אני יודע שיש כאלו שמעדיפים דווקא קלבריה בגלל הקבלה שיש מאדמוה"ז".

אז אולי תרכשו שטח בקלבריה ותטעו שם עצים מצאצאי אתרוג הרבי?

"לא חשבנו על זה עדיין. אבל זה רעיון. אולי בעתיד", השיב ונפנה למלאכת הקטיף.

ט' באלול תשע"ד