ב"ה יום שלישי, י"ב כסלו תשע"ט | 20.11.18
פרסום ראשון: מכתבו של הרבי הרש"ב אל הגר"ח מבריסק

104 שנה בדיוק לאחר נאומו הנודע של הרבי הרש"ב, שפתח את המושב הראשון באסיפת הרבנים בפטרבורג, אנו מביאים בפרסום ראשון מסמכים נדירים והיסטוריים, בכתב ידו הקדושה של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בהם הוא מעתיק חילופי מכתבים בין כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ובין החסיד שהיה העסקן הציבורי מטעם הרבי, הגה"ח ר' שלמה מנחם מענדל חן הי"ד ● אגרות קודש של הרבי הרש"ב אל החסידים הידועים ר' שמואל מיכל טריינין ור' שמעון הויזמן בעניני הכלל ● תיאור דברי ימי ישראל בשנים ה'תרס"ח - ה'תרד"ע, סביב אסיפות הרבנים הידועות, מנהיגותו של הרבי הרש"ב והקשר עם כל גדולי ישראל באירופה וברוסיה ● העתק מכתב נדיר מחודש מנ"א ה'תרס"ח אל הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק, בו מפריך הרבי הרש"ב את השמועות השונות שהגיעו אל הגאון מבריסק, בנוגע למהלכים של הרבי בסוגיה הבוערת - מאבק על דמותה של יהדות רוסיה, ומכתב התשובה שכתב הגאון מבריסק אל הרבי, שגם הוא מועתק בפנים ● פ"נ שכתב ר' מענדל חן אל הרבי הרש"ב בערב חג הפסח תער"ב, מפתח מאמרי חסידות ועוד
מערכת שטורעם

דמות מרכזית במסמכים המצורפים לפרק השני בסדרת החשיפות בשטורעם, מאוצר הכתבים של רבותינו נשיאינו, הוא הגאון החסיד הרב שלמה מנחם מענדל חן הי"ד. להלן קוים קצרים לדמותו:

נולד בעיירה צ'רניגוב לאביו הגה"ח הרב דוד צבי הירש חן, רבה של העיירה צ'רניגוב, מחסידי חב"ד הידועים, המכונה בשם רד"צ, ומוזכר רבות בשיחותיהם של רבותינו נשיאינו.

מסופר כי הגאון הרב חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק רצה לקחת את ר' מענדל לחתן לבתו, מאחר שטיבו יצא למרחוק כגאון גדול ובקי נפלא בתור בחור מתמיד עצום. לפועל, נשא את מרת פעסיא בת ר' שבתאי ברמן מחסידי חב"ד בבנדרי. השדכן היה לא אחר מאשר כ"ק הרבי הריי"צ, וכדמי שדכנות קיבל מהחותן שהיה סוחר עשיר ויהודי אמיד תרומה גדולה לישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש אותה ניהל מיום הקמתה.

בהיותו בן 26 שנים בלבד, כשנה לאחר נישואיו, התמנה לכהן פאר כרב בעיירה ניעז'ין.

כארבע שנים לאחר מכן, הוכנס על ידי הרבי כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, בעסקנות הכלל לטובת יהדות רוסיה. הרבי עצמו נסע אז, בשנת ה'תע"ר לאסיפת הרבנים הידועה בס. פטרבורג שהייתה באותה עת הבירה של האימפריה הרוסית, ולקח עמו את ר' מענדל, שהפך להיות יד ימינו בועידה. הוא סידר את המסמכים, השתתף בדיונים, הגן בפומבי והתנצח על שיטתו ודעתו של הרבי, ואף נאם בשמו כשהרבי הורה על כך.

מי שעמד בראש האסיפה מטעם ההנהגה של היהדות החרדית לצידו של הרבי הרש"ב היה הגאון רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק. כאשר הגר"ח נשא נאום חוצב להבות אש, לא היה למשכילים ולפוקרים מה לענות והחלו לגחך מולו ולשחוק בעיצומו של הנאום. הרבי הרש"ב חרה לו על הבזיון של תלמיד חכם מובהק שבדור, ועזב במחאה את חדר האסיפות, תוך שהוא כותב פתקה ומכניס אותה לידי ר' מענדל.

בסיום האסיפה, הודיע ר' מענדל שהוא רוצה לברר בפומבי את סיבת עזיבת הרבי את המליאה. פתח את הפתק שהשאיר הרבי בידו, והקריא בקול את מה שהיה כתוב בו: "לא אוכל להשתתף באסיפה בה לועגים לגדולי ישראל". לאות הזדהות עם המחאה של הרבי, עזבו כל גדולי הדור את האסיפה. באותה הזדמנות התבטא הגר"ח: "אני מקנא ברבי הרש"ב שבין מקורביו נמנה אדם נפלא כר' מענדל חן".

גם בעת משפט עלילת הדם הידוע כ'משפט בייליס', כאשר התעניין הרב מזא"ה שהיה האחראי על קו ההגנה אותו ביצר והוביל מנהיגה של יהדות רוסיה הרבי הרש"ב, מי יוכל לסייע בידו, מינה הרבי לכך את כ"ק הרה"ק רבי לוי יצחק שניאורסאהן, רבה של יקטרינוסלב אביו של כ"ק אדמו"ר זי"ע, ואת ר' מענדל חן.

בעת הפרעות הקשות בשנת תרע"ט, בו' לחודש אלול יצא ר' מענדל יחד עם עוד יהודי בעל השפעה ולהבדיל עם הכומר המקומי, אל מושל העיר לבקש הגנה מגדודי הפורעים של דניקין. בעת שצעדו חזרה, החלו הפורעים להשתולל מולם והכומר נמלט לתוך כנסייה סמוכה. ר' מענדל סירב במסירות נפש להיכנס למקום עבודה זרה, וברח לתוך מלון יהודי שהיה במרחק מה. הפורעים דלקו אחריו ורצחוהו נפש. ה' יקום דמו.

ל' בניסן תשע"ד