ב"ה יום חמישי, י"ט אלול תשע"ט | 19.09.19
הרב ברונפמן
הרב ברונפמן צילום: שטורעם. נט
הכירו את מהדיר ועורך הספרים המבריק מכפ"ח ■ מיוחד

השם מנחם-מענדל ברונפמן אולי לא אומר דבר למרבית גולשי האתר, אך תלמידי חכמים ויודעי ספר שנחשפו לחוברות והספרים שיצאו תחת ידיו עומדים נפעמים מהידע הרב, השפה הקלילה והבהירות המחשבתית ■ לרגל הוצאת ספר חדש בעריכתו, הוא ניאות לשוחח עם 'שטורעם' ומשיב איך הגיע לעולם הכתיבה, מה הוא עונה לחבריו המתריסים בעבודה ולמה אין סתירה בין "דפוס מחשבה מערבי" לעבודתו בספרים הקדושים ■ מרתק
יוסי כהן

השבוע פורסם ב'שטורעם' על ההגדה החדשה מבית 'לדורות': הגדת ארבעת הבנים. לכאורה עוד ידיעה על ספר חדש שיצא. אולם עלעול בהגדת ארבעת הבנים מגלה כי מדובר בספר יוצא דופן. בעיצוב מרהיב ובפורמט מאיר עיניים, מוגשים לקורא הסברים והארות נפלאים על ההגדה, "בארבעה מבטים", בניסוח בהיר ועשיר.

את הספר כתב הרב מנדי ברונפמן, יליד שיכון-חב"ד בלוד וכיום תושב כפר-חב"ד. מאחורי ברונפמן, בסך הכול בן 29, יבול רב של פרסומים תורניים מעוררי עניין שערך וכתב, זאת תוך שהוא מחלק את זמנו בין עבודתו בחברת היי-טק, לבין עולם הספר. הדבר עורר את סקרנותנו.

מגזין 'עונג חב"ד' פנה אליו אפוא עם כמה שאלות, וחזר עם תשובות מעניינות.

איך הגעת לעולם הכתיבה והעריכה?

"האמת היא, שבאופן בסיסי מאוד אני אוהב מילים ואת כל מה שקשור במילים, ואהבה זו והחלומות שקשורים בקריאה, בכתיבה ובעריכה - מלווים אותי משנות ילדותי.

"בגיל מצוות התחלתי לפתח את ספרייתי. את דמי הכיס שהייתי מקבל הקדשתי לרכישת ספרים, וכמובן שגדילתה של הספרייה ועיסוקי ההלך וגובר בה השפיעו על מאוויי ושאיפותיי.

"דמות נוספת שהשפיעה עליי בהקשר זה – אם כי לצערי בהעדרה – היא דמותו של סבי הרב הגאון ר' ישראל ברונפמן ז"ל. סבי, בוגר ישיבת קישינב ומתלמידיו הקרובים של הגרי"ל צירלסון זצ"ל, היה תלמיד-חכם וכותב בחסד. הוא שימש כרב, שוחט ומוהל בערים בנדרי, אודסה ודרבנט שברוסיה הסובייטית. כשעלה ארצה בשנת תש"ל, העלה עמו ספרייה גדולה של ספרים, שחלקם היו שלו ואת חלקם אסף מגניזות שהרקיבו בערים בהם שימש כלי-קודש. הספרים היו בעיקר ישנים, חלקם אפילו עתיקים, כי כמובן חדשים לא הודפסו אז. מלבד מה שלמד בהם ללא הפסק, טיפל סבא בהם באהבה, ניקה אותם, שימרם וכרכם מחדש.

"סבי נפטר כשהייתי פעוט, אולם הספרייה העשירה נשארה בביתו, וכשהייתי מבקר את סבתי הייתי מחטט בה בלי הרף ולוקח ממנה עותקים לרשותי. בין דפי הספרים מצאתי מפעם לפעם מאמרים שסבא ז"ל כתב ופירסם, ועובדה זו עוררה בי רצון עז להוציאם לאור. לימים, אגב, אכן זכיתי לקבץ את מאמריו ולתרגם את זיכרונותיו בספר בשם 'עבודת ישראל'.

"בישיבה, בהתאם להוראתו הקדושה של הרבי, הייתי שותף פעיל בכתיבת ועריכת 'הערות התמימים' – וכך החלום החל קורם עור וגידים..."

מצד שני, אתה עובד גם בהיי-טק. אין בכך ניגוד?!

"ניגוד באיזה מובן? ההתנגשות היחידה שאני יכול להעלות בדעתי היא במובן הזמן. אבל עם הקפדה על הזמן וניצולו, אפשר לעשות עוד הרבה יותר", הוא אומר בבת-שחוק.

לדבריו, "מן המובנים האחרים, לא רק שאין ניגוד אלא אדרבה: העובדה שחלק רב מזמני מוקדש למלאכת-חול, רק מגבירה את צימאוני ללמוד ולעסוק בתורה ולכתוב בענייניה. כך שכשאני ניגש למלאכת הכתיבה, הדבר נעשה ביתר חשק וביתר חפץ.

"ונקודה חשובה נוספת: העובדה שאני נתקל בעבודתי עם דפוסי מחשבה נוספים, 'מערביים' נקרא לזה, מפרה ומרבה את נקודת המבט שלי. במקרים רבים אני מגלה, כי הדבר מעלה בי צורך להתמודד עם צורות חשיבה אלו ולתת גם להן מענה.

"כשאני לומד סוגיה בגמרא או מאמר חסידות או כותב טקסט כלשהו, יש ועולות לי שאלות שנובעות מדפוסי המחשבה שאני נתקל בהם בעבודתי - אם מצד תכני העבודה עצמה, ואם מצד המפגש עם כיווני המחשבה של האנשים שאני פוגש במסגרתה. ההתמודדות עם שאלות מכיווני מחשבה אלו תוך כדי לימוד, ולא רק עם השאלות העולות באופן הלימוד הסטנדרטי, מעשירות את חווית הלימוד ולעיתים אף מחדדות את ההבנה. כך שלא רק שאיני מוצא ניגוד, במידה מסוימת אפשר לראות אפילו ההעשרה ותרומה, גם אם עקיפה, ללימוד ולכתיבה".  

במקום עבודתך אתה נתקל מן הסתם ביהודים שאינם שומרי מצוות המתריסים כלפי הציבור החרדי. מה אתה עונה להם?

"האמת חייבת להאמר: אני פוגש מעט מאוד מתריסים. מדובר במקרים בהחלט נדירים. במקרים כאלה, כפי עצתו של הרבי פעמים רבות באיגרות קודשו, אני מתעלם. אולם ברוב המוחץ של המקרים אנשים הם הגונים והם מכבדים או למצער נשארים ניטרליים ונימוסיים. וכשמשוחחים בנימה אישית, אני מוצא בדרך-כלל סקרנות כנה, אוזן קשבת ולב פתוח.

"כמובן, מרבית האנשים – בוודאי בעולם ההיי-טק – הם אנשים משכילים בעלי דעה מגובשת, והם משוכנעים בצדקת דרכם ורואים באורח חייהם אורח רצוי בהחלט. לרבים מהם יש אף 'ביקורת' ו'דעה' על כל מיני נושאים, גם בסוגיות הבוערות העומדות על הפרק.

"כאשר אני נשאל על נושאים אלו, או כאשר הנושא עולה לדיון בנוכחותי, אני משתדל להביא את נקודת המבט היהודית האותנטית, ומקפיד על כך שדבריי ינוסחו באופן שאינו פוגע ושאינו 'דוקר'. לא תמיד מסכימים איתי, אך גם במקרים כאלו מבינים שהעמדה ה'חרדית' אינה תלושה אלא היא בעלת ביסוס יהודית, מוסרית והיסטורית".

מה המיוחד ב"הגדת ארבעת הבנים"?

"כמובן מביך להעריך ספר שאתה עצמך כתבת. ישפטו הקוראים, ואני תפילה ותקווה שלטובה.

"בכל זאת ארשה לעצמי לשרטט כמה קווים לדמותה של ההגדה. ראשית, מבחינה עובדתית זו הגדה יחידה במינה בכך שכל פיסקה בהגדה מבוארת מארבע נקודות מבט – בהתאם ל'ארבעת-הבנים'. הארת ההגדה מארבע זוויות בו-זמנית ובעקביות, מעניקה כמובן עושר רעיוני ומגוון לקורא, ויש בה כדי לתת פרספקטיבה חדשה על ההגדה.

"לכל פיסקה ופיסקה בחרתי – מתוך עשרות הגדות שעמדו לנגד עיניי, וביניהן כמובן הגדות של 'מלקטים' – את הביאורים שנראו לי המקוריים, המעניינים, מלאי התוכן והמפתיעים ביותר.

"בפניי עמד האתגר למצוא ביאור לכל אחת מהקטגוריות: עיונים-למדניים-הלכתיים - קטגוריה שמיועדת לבן החכם; רעיוני מחשבה בגוון פילוסופי מספרות מחשבת-ישראל – קטגוריה המיועדת לבן ה'רשע'; נקודת מבט פנימית אל הנפש, מעולם החסידות – קטגוריה המתאימה לבן התם; ומידע אינפורמטיבי על מקורות ההגדה, האישים המוזכרים בה והליכי הסדר – קטגוריה שמכוונת לבן שאינו-יודע-לשאול".

"כמו כן, השקעתי מאמץ גדול בניסוח התכנים: מצד אחד, אינני דוגל בשיטה הגורסת שלצורך התאמה לקהל יעד גדול יש צורך להפחית מאיכות התכנים; אני מאמין שצריך להביא בפני קוראים רבים ככל שניתן, תכנים עמוקים ועשירים. אני מלא כבוד לקוראיי, יהיה הרקע שלהם אשר יהיה. טקסט שכתוב בבהירות מבנית ולשונית, גם אם תכניו עמוקים ודורשים מחשבה – יתאים ויתרום לקהלים מגוונים.

"מצד שני, טקסט שמתפרס על אורך רב מדי, מצמצם את קהל הקוראים הפוטנציאלי. יש הגדות רבות המכילות פלפולים ומסות ארוכות על קטעי ההגדה, והגדות אלו ראויות כמובן לכל שבח, אך לא זו מטרת ההגדה הזו. מטרתנו הייתה – לדלות מהמים העמוקים והצלולים, ולהגישם בפני ציבור רחב ביותר – החל בבני תורה ובוגרי ישיבות, שלדעתי ימצאו אף הם עניין רב בהגדת ארבעת הבנים, עד לאנשים אינטליגנטים שלא בהכרח מצויים בעולמה של תורה.

"מטרה זו כמובן הזקיקה השקעה גדולה בניסוח הביאורים באופן שינטרל שפה ז'רגוניסטית המוכרת למומחים ולמיומנים, תוך השארת הרעיונות עצמם על עושרם ועל הדרם. מצידי עשיתי כמיטב יכולתי לעמוד באתגר זה, ואני מלא תפילה לה' שאכן הצלחתי לעמוד במשימה זו.

"חשוב מאוד לציין לשבח השקעה עצומה נוספת שהושקעה בהגדה זו, מלאכה שאני נטלתי בה חלק מועט ושאת עיקרה ביצעו הצוות האיכותי של הוצאת 'לדורות' – וזו המחשבה הגדולה על הקונספט והפורמט העיצובי. התקיימו ישיבות רבות של סיעור מוחות, סקיצות שעלו וירדו – עד שהתגבש הפורמט הנוכחי של הספר. ואכן, התוצר המוגמר הוא מאיר עיניים במידה יוצאת מן הכלל, ואני סבור שלמצער מהיבט זה יש כאן יצירה מקצועית לעילא ומופתית".

ג' בניסן תשע"ד