ב"ה יום רביעי, ט"ז סיון תשע"ט | 19.06.19
הרב שמולביץ ויבלחט"א הרב זושא וולף
הרב שמולביץ ויבלחט"א הרב זושא וולף צילום: ברלה שיינר
יעקב שמואלביץ, בית שאן. לתמיד ● טור אישי

כל הווייתו של הרב יעקב - כפי שעולה גם מצמד ספריו המעולים "סיפורים מבית חב"ד" המתארים את חיי השליחות באהבה שאין לה גבול – הייתה היותו שליח הרבי בבית שאן. מבחינתו לא היה כאן "יעקב שמואלביץ" כלל. הייתה כאן רק השליחות, היא "בית שאן" ● לו היה אפשר לשוחח עמו כעת, בוודאי היה ניתן לשמוע ממנו את הדברים הבאים: מה לי הר הזיתים, מה לי הר המנוחות? מה אבד לי במקומות הללו? ● הרב זושא וולף לא נפרד מידידו, הרב יעקב שמולביץ ע"ה
הרב זושא וולף

כאשר הרבי הרש"ב יצא את ליובאוויטש בשנת תרע"ד לרוסטוב, המשיכה ישיבת "תומכי תמימים" להתקיים בליובאוויטש עוד מספר שנים. כאשר אחד מתלמידי הישיבה ביקש לנסוע אל הרבי לרוסטוב, ביקשו ממנו מנהלי הישיבה כי יעבור בדרכו דרך מוסקבה, וישתדל לאסוף שם כספים עבור הישיבה.

הבחור נסע למוסקבה, והתארח אצל הרב ברוך שלום כהן, מחסידי חב"ד הבודדים שהתגוררו במוסקבה. הרב כהן והבחור מליובאוויטש סבבו בעיר מספר ימים, ובעזרתו של הגביר החב"די הר' זעלקא פרסיץ, תושב מוסקבה אף הוא, אספו כספים לישיבה.

כאשר הבחור הגיע לרוסטוב, שאל אותו הרבי הרש"ב, "מה נשמע במוסקבה"? השיב הבחור לרבי, שאיננו מכיר במוסקבה מאומה. זו לא הפעם הראשונה בעיר, וחוץ מברוך שלום ומזעלקא פרסיץ אינו יודע דבר אודות העיר.

נענה הרבי הרש"ב ואמר בבת שחוק, "נו, וואס איז מוסקבה? זעלקא און ברוך שלום"!... מה היא מוסקבה? זעלקע פרסיץ וברוך שלום כהן...

מה הוא כל הכרך הגדול מוסקבה רבתי על מליוני תושביו? חסידיו של הרבי הנמצאים בעיר ופועלים בשליחותו! ---

מכובדי הסופר החסידי הרב משה מרינובסקי הגדיר השבוע את השליח הרב יעקב שמואלביץ ז"ל, השליח לבית שאן שהסתלק מאתנו השבוע, "אמרת קבוצה תשד"מ, אמרת יעקב שמואלביץ. אמרת יעקב שמואלביץ, אמרת קבוצה תשד"מ".

הדברים בהחלט נכונים, אולם דומה כי מעת שהרב שמואלביץ הגיע בשליחות הרבי לבית שאן, ההגדרה המדוייקת יותר אודותיו היא, "אמרת יעקב שמואלביץ, אמרת בית שאן. אמרת בית שאן, אמרת יעקב שמואלביץ".

השליח הרב יעקב שמואלביץ – שבלתי אפשרי לצרף לאיש חי רב פעלים שכמותו את צמד המילים זכרונו לברכה – התאחד והתעצם עם עיר שליחותו בית שאן. השליח, השליחות, ומקום השליחות – הפכו אצלו לדבר אחד.

כל שיחת טלפון שלו למי ממכריו, הייתה נפתחת, "מדבר יעקב שמולביץ מבית שאן", ומסתיימת, "בשורות טובות, מבית שאן". רבים מהודעת הטקסט בטלפון שלי שהתקבלו ממנו פותחות, "שלום מבית שאן", ונחתמות, "בית שאן".

כל הווייתו של הרב יעקב - כפי שעולה גם מצמד ספריו המעולים "סיפורים מבית חב"ד" המתארים את חיי השליחות באהבה שאין לה גבול – הייתה היותו שליח הרבי בבית שאן. מבחינתו לא היה כאן "יעקב שמואלביץ" כלל. הייתה כאן רק השליחות, היא "בית שאן".

יבדל לחיים ארוכים אחיו הצעיר, השליח לאור עקיבא הרב אליעזר, סיפר בימי ה'שבעה', כי הרב יעקב בחיוניותו החסידית הרבה, באופטימיות שאין לה קץ, האמין כי הוא יצליח להתגבר על המחלה הארורה שקיננה בו, והוא לא התייחס כלל להיתכנות אחרת חלילה. אולם פעם אחת בלבד, כאשר קיבל לידיו אבחנה רפואית קשה ביותר, הפטיר לקרוביו במילים ספורות, "כי באם יקרה משהו, יש רק מקום אחד בו הוא צריך להיות. בית שאן", ויותר הוא לא עסק בכך כלל.

וכך קרה השבוע, כאשר הוא נטמן למנוחת עולמים בבית החיים של בית שאן, במרחק מאות מטרים ספורים בלבד מביתו.

לו היה אפשר לשוחח עמו כעת, בוודאי היה ניתן לשמוע ממנו את הדברים הבאים: מה לי הר הזיתים, מה לי הר המנוחות? מה אבד לי במקומות הללו? הרבי שלח אותי לבית שאן, וזה מקומי עד ביאת המשיח. בחיים ובחיים הנצחיים.

הבאים לניחום האבלים בבית משפחת שמואלביץ השבוע, יכלו לראות את המחזה המפליא הבא: אוהל המנחמים הגדול שהוקם בחצר ביתם מלא עד אפס מקום במאות תלמידות מבתי הספר המקומיים, בהם שימש הרב יעקב כרב בית הספר, ובנותיו האבלות של הרב שמואלביץ מרצות בפני התלמידות רעיונות חסידיים על "מחשבה טובה" ופעולות טוב וחסד, תורה ומצוות, ומחזקים אותם באמונה לוהטת בביאת המשיח. באים לנחם – ויוצאים מנוחמים ומחוזקים.

יעקב שמואלביץ, בית שאן, לתמיד. בחיים ובחיים נצחיים. רעייתו השליחה ובני משפחתו היקרים, הממשיכים בשליחות הרבי בבית שאן בדרכו של אביהם הדגול, "זרעו בחיים – הוא בחיים", לא נפרדים ממנו.

יעקב לא הלך לדרכו. חייו האמיתיים היו "בית שאן". והוא נשאר בשליחותו, בית שאן.

י"ד בשבט תשע"ד