ב"ה ערב ש"ק, ח' כסלו תשע"ט | 16.11.18
הרבי והרב הוטנר. למטה: מסמכים מתקופת שהותם בברלין
הרבי והרב הוטנר. למטה: מסמכים מתקופת שהותם בברלין צילום: שטורעם
גילוי האמת: עולמו החב"די הפנימי של הרב הוטנר

בדיוק לפני 43 שנה, הקדיש הרבי שיחה מיוחדת ל'הצלתו' משבי המחבלים של הגר"י הוטנר, אותו הכיר הרבי עוד באירופה לפני המלחמה ● במשך השנים ניסו גורמים שונים לטפח לו דמות של מתנגד גדול לשיטת הרבי ולתנועת חב"ד, דברים שאין להם שחר ואחיזה במציאות ● מגזין 'עונג חב"ד' מביא בפרסום ראשון דברים שכתב הגאון הרב יצחק הוטנר ז"ל בעל ה'פחד יצחק', אל הרבי בחורף שנת ה'תשל"ז, שנים ספורות בלבד קודם שנפטר ● "חלק הגון מעולמי הנפשי, שתול הוא על מעיני חב"ד. אם היה אחד מרוקן אותי מיניקה זו, היתה ההתרוקנות הזו גורמת שינוי בכל מלא הוויתי" ● בכתבה המלאה: קורות חייו, הקשר הנפשי האמיץ עם הרבי בכל משך ימי חייו, הערכתו והערצתו העצומה אל הרבי, וההתכתבות המרתקת הנחשפת לראשונה
כתב שטורעם בארה"ב

הגאון הרב יצחק הוטנר ז"ל בעמח"ס 'פחד יצחק', שימש כראש ישיבת 'רבינו חיים ברלין' בברוקלין, וחבר מועצת גדולי התורה של ארה"ב.

הוא נולד בוורשה שבפולין בחודש אדר ה'תרס"ו, ונפטר בכ' כסלו ה'תשמ"א. בנעוריו התחנך בישיבת סלבודקא בליטא, או אז עלה ללמוד תורה בסניף הישיבה בעיה"ק חברון. חודשים ספורים לפני פרעות תרפ"ט חזר לפולין, ומשם נסע ללימודים כלליים באוניברסיטה בברלין, שם פגש לראשונה את כ"ק אדמו"ר זי"ע. [שם גם פגש את הגאון הרב יוסף דוב סולובייצ'יק. לימים פעלו והתגוררו שלושתם בעיר ניו יורק, ושמרו על קשרי הידידות החמים, כידוע].

בברלין התגורר הרבי לתקופות זמן, החל מחורף ה'תרפ"ח ועד לחורף ה'תרצ"ג. כאשר לאחר החתונה בי"ד כסלו ה'תרפ"ט הצטרפה אליו הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה.

בשנת ה'תרצ"ב הוציא את ספרו על מסכת נזיר בשם 'תורת הנזיר', עם הסכמות גדולי אותו דור, וכמה שנים אחר כך עבר להתגורר בברוקלין שבניו יורק. כשמונה בשנת ה'תרצ"ט לעמוד בראש הישיבה הליטאית המובהקת 'רבינו חיים ברלין', שילב בה מוטיבים חסידיים רבים, כולל 'טיש' או 'התוועדויות' בשבתות ובחגים, בהם הרבה באמירת דברי תורה וניגונים.

גם לאחר עלות הרבי על כס נשיאות חב"ד, אנו מוצאים קשר מיוחד הנפרס לאורך כל שנות נשיאותו של הרבי. הקשר כלל שליחה של מכתבים רבים מאחד לשני בסוגיות תלמודיות, סוגיות בקבלה בחקירה ובהשקפה, ובתורת חסידות חב"ד. היה גם קשר של פגישות אישיות, בהם שהה הרב הוטנר משך זמן רב בחדרו הק' של הרבי.

בשנת ה'תשכ"ה, כאשר הרבי ישב 'שבעה' לאחר פטירת אמו הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה, הוא היה בין המנחמים הרבים, גדולי התורה והחסידות שזרמו למקום. כפי שמצוין ב'תורת מנחם – התוועדויות' כרך מ"א עמוד 43.

הצצה חטופה לחלק קטן מאגרות הקודש של הרבי אליו, שנדפסו בסדרת 'אגרות קודש':

י"ג תשרי ה'תשי"ג – במענה להערותיו בנוסח הברכות שכתב הרבי לשנה החדשה, אחריה באים עוד שלושה אגרות, שמתפתחים מאותו נושא. בכ"ח מרחשוון אותה שנה. בט"ו אדר, ושוב ביום ההולדת של הרבי, יום הבהיר י"א ניסן אותה שנה, בו מעודד אותו הרבי ומעוררו לערוך סדר ציבורי.

י"ט תשרי ה'תשט"ז – ביאור בתאריך שמציין הרבי באגרותיו 'ימי הסליחות' ללא ציון התאריך המדויק. [מעניין להעיר, ששנים אחר כך, במכתב שכתב לו הרבי לאחר הצלתו מהחטיפה, היה התאריך 'ימי הסליחות'. ופלא הוא].

י' כסלו ה'תשי"ז – מילואים למאמרי דא"ח בתורה אור, והערות שהרבי ציין על ביאור הצ"צ.

ט"ו תמוז ה'תשי"ט – בדבר קישוה"ת של בתו מרת ברוריא, וביאור בקושייתו בפשט דברי אדה"ז בשולחנו.

י"ב מרחשון ה'תשכ"ח – מכתב בעניני קבלה, ביאורי הזוהר וכתבי האריז"ל.

התכתבות עניפה ומרתקת במיוחד התקיימה בינו לבין הרבי, בעקבות 'מבצע תפילין' אותו יזם הרבי בעקבות 'מלחמת ששת הימים'. במהלך השיחות וההתוועדויות שאמר הרבי בנושא, במענה לטענות ומענות שונות שעלו, עלו נושאים שנידונו במכתבים בין הרבי והרב הוטנר. הסדרה כולה נדפסה מצילומי המקור, בספר 'מבית הגנזים' מדור 'עניני רבותינו אדמו"רי חב"ד'.

בחודש אלול לפני 43 שנה, בא' הפעמים בהם טס לאה"ק, נחטף המטוס בו נסע והונחת על ידי המחבלים מארגון 'ספטמבר השחור' בזרקא שבירדן.

בשיחת קודש מיוחדת שנשא הרבי, בעת התוועדות ש"פ פרשת תבוא, ח"י אלול ה'תש"ל, דיבר הרבי על כך שמלבד ציון יום הולדתם של שני המאורות הגדולים, רבינו הבעש"ט וכ"ק אדמו"ר הזקן, זהו גם יום הסתלקותו של המהר"ל מפראג.

וכאן אמר הרבי, שבוודאי המהר"ל פועל שמי שיש לו 'קאך' מיוחד בתורת המהר"ל, תעמוד לו הזכות להינצל, ויהיה לו נס, נס גלוי, נס למעלה מדרך הטבע.

דברים מיוחדים ומרגשים נשא הרבי, כאשר הוא מכוין אותם כמובן לגאון הרב הוטנר שהיה בשבי המחבלים, מרחק אלפי קילומטרים משם, יחד עם אשתו בתו וחתנו.

לאחר ששוחררו הניצולים, כתב לו הרבי אגרת מיוחדת:

ב"ה. ימי הסליחות, ה'תש"ל

ברוקלין, נ.י.

הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים כו' כו'

מוה"ר יצחק שי'

שלום וברכה!

לתשובתו הרמתה – ישיבה דד"א של הלכה – ולהתל' עם ביתו שי', ויה"ר שיקוים בזה הודו לה' גו', ולדידן דמברכין גם על נסיעה באוירון ע"ג הים – הרי כל ד' הענינים היו בזה,

לקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי, לכת"ר ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.

בכבוד ובברכה,

ז"ע הגיעני המכ' ות"ח – אבל גדול זכות הרבים ו"ברבים היו עמדו".

ומענין המאורע (ובנוגע ל"בכן" ולמעשה):

אמחז"ל (ב"ר פ"ל, ח) דישנם מאורעות אשר לאחריהם "ראה עולם חדש". ומדכליל (שם) נח עם השאר ועד לאיוב – מסתבר לומר דאינו לצדיקים אלא דגם נח עצמו הי' חדש ולמעליותא (ע"ד דאיוב) ואיוב ראה את העולם – עולם חדש (ע"ד דנח).

ואף שצ"ל מאורע גדול כהנ"ל, שלכן אמרו שם שרק חמשה הן (ובזה מובן שבנוגע לאיוב אינו מביא קראי דתחלת הספר המפורטים, כ"אישפוך לארץ גו', דרק זהו מעשה נסים (חולין מג, א ובתוד"ה יפלח)) – הרי בכו"כ ענינים מצינו א' מששים בהם (ובפעולתם).

וכיון שבנדו"ד השתתפות רבים היתה בזה – ה"ז לכאורה מעורר הסברא דהחידוש יהי' בנוגע לאמירה לרבים כו' – וכפי הנדבר בזה בעת פגישתנו האחרונה.

ולהעיר דגם יומא קא גרים כי בר"ה מתחדש כל העולם (גדול וקטן) כולו (ודברים נפלאים בזה באגה"ק לאדמו"ר הזקן סי"ד).

בשנת ה'תשל"ט עבר להתגורר בירושלים, ולצד תפקידים בהם כיהן בישיבות שונות, שימש כנשיא 'מכון ירושלים' והיה מעורכי סדרת 'אוצר מפרשי התלמוד'.

דברי תורתו, ורעיונות הגותיים אותם השמיע, נאספו לסדרת הספרים 'פחד יצחק', בסגנון דרוש ואגדה, הדומה לסגנון תורתו של המהר"ל מפראג.

במשך העשורים שלאחר פטירתו בשנת ה'תשמ"א, ניסו גורמים שונים הידועים בשנאתם העזה לתורת החסידות, מייסדיה ומנהיגיה, לשייך את הגאון הרב הוטנר למחנה הידוע בבני ברק.

הם החלו להמציא סיפורים שונים, ולגדל את דמותו כאחד מגדולי המתנגדים לחסידות חב"ד בדור האחרון, ולבר פלוגתא חריף של הרבי והמבצעים הק' וכדומה. אותם בורים ועמי ארצות, ניסו להתלות בדמות של גאון סלבודקאי חריף מהדור הקודם, כדי לתלות בו בוקי סריקי, ובכך להצדיק את שיטתם.

גם כאשר הוצגו להם הדברים המנויים לעיל, ועוד הרבה בדומה להם, ניסו להיאחז בקש ולומר כי בסוף ימיו שינה דעתו וכו'.

במסגרת כתבה זו, אנו מתכבדים לחשוף מכתב מיוחד במינו, עם ביטויים חדים שאין להם שום משמעות כפולה, בו מתבטא הרב הוטנר על עולמו הפנימי הבנוי מדעתו והשקפתו, שיטתו ואורח חייו בכל הקשור לתנועת ותורת החסידות.

המכתב בא בתגובה לאגרת קודש (כאמור, אחת מיני רבים) שקיבל מהרבי באותה שנה.

 

תודת מערכת 'עונג חב"ד' נתונה לעורכי הקובץ הנכבד 'היכל הבעש"ט', במסגרתו (בחוברת ל"ה) יפורסמו הדברים בחודש תשרי הבעל"ט, על מסירת הדברים לפרסום, לתועלת הכלל.

ט"ז באלול תשע"ג
אגרת קודש של הרבי אל הרב יצחק הוטנר
אגרת קודש של הרבי אל הרב יצחק הוטנר | צילום: שטורעם
 
מכתב התשובה עם הביטויים הנדירים
מכתב התשובה עם הביטויים הנדירים | צילום: שטורעם
 
שער הגליון החדש, תשרי ה'תשע"ד
שער הגליון החדש, תשרי ה'תשע"ד | צילום: שטורעם