ב"ה ערב ש"ק, ד' אייר תשפ"א | 16.04.21
הרב הלמן ע"ה לצד כתב ידו של הרבי במכתב שקיבל
הרב הלמן ע"ה לצד כתב ידו של הרבי במכתב שקיבל
כרחם אב על בנים ■ טפח ממסכת התקשרות מופלאה

בשבוע שעבר נפטר אחד מותיקי החסידים מאנ"ש באה"ק, הרה"ת ר' ראובן הלמן ע"ה ● למן ימי ילדותו, זכה להתעניינות נדירה מהרבי, קודם במכתבים שכתב הרבי לאביו, ואחר כך במכתבים אישיים אותם זכה לקבל מהרבי תמידין כסדרן ● לזכרו ולעילוי נשמתו, אנו פותחים במסגרת מגזין 'עונג חב"ד' צוהר קטן למסכת התקשרות נפלאה, הדומה במהותה להדרכה אבהית ממש, לה זכה המנוח ע"ה, שגידל דור ישרים יבורך
מערכת שטורעם

לפני שבוע ימים, פורסמה כאן בשטורעם ידיעה על פטירתו של חסיד. לא רבים יודעים, מלבד בני משפחה וידידים קרובים, על היחס המיוחד לו זכה המנוח ע"ה.

במסגרת כתבה זו כמובן שלא נוכל להקיף את היחס המיוחד והקירבה הנדירה ששררה בין חסיד זה לרבו, אולם ננסה לשפוך עליה מעט אור, עם פרסום העתק צילום של ארבעה מכתבים שקיבל הרה"ת ר' ראובן הלמן ע"ה מהרבי.

אביו, הרה"ת ר' דוד הלמן ע"ה, היה מחשובי חסידי חב"ד שהתגורר בתל אביב. ברוסיה הצארית, מאחורי מסך הברזל התקשר בעבותות אהבה למורו ורבו כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע, שקירב אותו בחיבה יתירה. עובדה זו חוזרת ונשנית במכתביו של כ"ק אדמו"ר זי"ע אליו במשך השנים.

בין מאות המכתבים שנשלחו אל ר' דוד, אפשר למצוא הרבה התייחסויות מטבע הדברים לקורות חייו האישיים ולמצב בני משפחתו, כדרך כל חסיד שחייו הגשמיים והרוחניים גלויים וידועים ומדווחים לרבו, והרבי מצידו מורה דרך מכוין ומנחה במסילה העולה בית א-ל.

ברבים מהמכתבים, אנו מוצאים דאגה אבהית יוצאת דופן, שמביע הרבי באוזני או לעיני האב, בנוגע לבנו ראובן.

הנה למשל באגרת קודש מיום כ' אייר ה'תשט"ו:

"בהנוגע לבנו ראובן שי' - הנה כתבו לו זה מכבר, שזה ברור שתהי' בשבילו חלקה חקלאית, ואפשר גם - דבעל מקצוע. אלא שאי אפשר לדעת איזו היא - כיון שקשה וגם ראובן עצמו אינו רוצה להשיג גבול אחרים, אבל חלקה תהי'. וכיון שבונים עתה את הדירות - כדאי הי' שיתראה עם המנהלים בפועל בכפר, ומובן שיכול לספר את שכותב הנני בזה אליו, וידבר בהחלט את הענין".

וקטע מאגרת אחרת מיום כ"ד אלול ה'תשי"ח:

"במענה למכתבו, בו כותב בהנוגע להסתדרות בנו ראובן שי' ע"י נהגות באוטא וכו' ושאפשר שפני' למר ש. שי' תועיל בזה".

במכתב הראשון שאנו מציגים כאן, מי"א תמוז ה'תשי"ד, כותב אליו הרבי שהוא מוכן לעזור לו במציאת עבודה ובסידור עבודה בתחום היהלומים כיון שמכיר אישית את מר פלדמן שי' מנתניה.

בפתיחת המכתב כותב לו הרבי "וחכיתי לתוספת בשורות טובות בזה", וגם בסיום המכתב מוסיף הרבי בכתי"ק לצד החתימה "המחכה לידיעות טובות".

המכתב השני, הוא מכתב ברכה לקראת השנה החדשה, שנת ה'תשט"ז.

המכתב השלישי, מתאריך ראש חודש ניסן ה'תשט"ז, בו כותב לו הרבי שקיבל את הידיעות "אודות סדרי החתונה בשעה טובה ומוצלחת, וראשי פרקים מסידורם עתה".

הנה בחלק השני, נותן לו הרבי 'מוסר' על כך שהוא (לפי הדו"ח שכתב כנראה אל הרבי) מתענה צומות ותעניות, ומציע את דרך החסידות בכגון דא.

המכתב הרביעי, מי"ח אדר שני ה'תשי"ז, הוא מכתב ברכה "במענה על ההודעה אשר נולדה להם בת למזל טוב ונקרא שמה בישראל נאוה פנינה שתליט"א".

בת זו, נישאה ברבות הימים לשליח הרבי בקריות הרה"ת ר' משה שמואל שיחי' אוירכמן. מרת נאוה פנינה נלב"ע לפני כמה שנים, לאחר שהתייסרה ביסורים קשים ומרים, הותירה אחריה את בעלה השליח שיחי' ודור ישרים יבורך ההולכים בדרכיה, ומהם שלוחי הרבי בארץ ובעולם.

מעניין לקרוא את מה שמוסיף הרבי בשולי המכתב:

"בשאלתו מה לענות על בקשת קבוצת בחורים שילמדם התעמלות - כמה אופנים בלימוד זה. ולכן יפרט לפני הרב שבמקום האופן בו רוצה להשתמש, והרב יורהו.

- אם עדיין לא שלמו לו מהכפר את המגיע בעד משרתו בשמירת הכפר, כדאי לפנות לועד הכפר החדש בזה".

י"א במנחם-אב תשע"ג