ב"ה יום חמישי, י"ז כסלו תשפ"א | 03.12.20
בעיצומה של הפעולה באוגנדה
בעיצומה של הפעולה באוגנדה צילום: ארכיון
הרבי > נס והצלה למעלה מדרך הטבע

היום לפני >>> מבצע אנטבה (כינויו הצבאי של המבצע היה כדור הרעם) היה פעולה צבאית שביצעו יחידות מיוחדות של צה"ל באוגנדה ב ו' תמוז ה'תשל"ו (4 ביולי 1976), במטרה להציל 105 נוסעים יהודים, ישראלים ואנשי צוות מטוס אייר פרנס, שנחטפו על ידי טרוריסטים במהלך טיסתם מישראל לצרפת ● המבצע הוכתר בהצלחה וכמעט כל החטופים חולצו בשלום. במהלך המבצע נהרג מפקד סיירת מטכ"ל, שהיה מפקד כוח הפריצה במבצע, יונתן נתניהו (אחיו של ראש הממשלה) ובעקבות זאת נקרא המבצע על שמו ● אנו מגישים שיחה מיוחדת של הרבי, באדיבות חברת המדיה החב"דית JEM
כתב שטורעם בארה"ב

היום, ו' תמוז, מציינים 37 שנה ל'מבצע אנטבה' שהביא לחילוצם של מאות יהודים שנחטפו לאוגנדה.

כידוע, התייחס הרבי מספר פעמים למבצע: בהתוועדות ובמספר מכתבים.

בשנת ה'תשל"ו הגיעה קבוצת השלוחים הראשונה לאה"ק (אודות שליחות מיוחדת זו, מסופר בספר 'סיפורה של שליחות', כפר-חב"ד תש"נ). השלוחים התחבבו על כמה מגדולי ישראל, ביניהם הגאון הגדול רבי יעקב-יצחק וייס זצ"ל, גאב"ד העדה החרדית, בעל 'מנחת יצחק'".

בכ"ט לחודש סיון נחטף מטוס 'אייר פראנס' לאנטבה, אוגנדה, וכל הנוסעים היהודים היו בסכנת חיים. בכל תפוצות ישראל התפללו להצלתם. במיוחד זכורה עצרת התפילה המרכזית, עם תענית-שעות, שנקראו אז על-ידי הבד"ץ של 'העדה החרדית', ביום חמישי.

עיקרה של העצרת היה כינוס של רבבת ילדי תשב"ר בירושלים עיה"ק תובב"א, בתוך החצר הגדולה והמרפסת הענקית של תלמוד-תורה 'מאה שערים' בשכונת מאה-שערים. נוסף לכל המתכנסים בחצר, הצטופפו אלפים של אנשים, נשים וטף ברחובות הסמוכים לתלמוד-תורה.

"בבוקר יום חמישי ההוא הגענו - סיפר לימים הרב אברהם ברוך פעווזנער - לביתו של בעל ה'מנחת יצחק', שניים משלוחי הרבי - ר' שלום דובער לבקובסקי (כיום ראש בית מדרש להוראה בכפר-חב"ד) ואנוכי, ובפינו בקשה: מאחר שעצרת התפילה מטרתה היא הצלה, הגנה ושמירה על החטופים, והתורה מציינת את הסגולה המיוחדת של "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אוייב ומתנקם" - הרי מתאים שיאמרו בה את י"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל שהרבי קבע למטרה זו בדיוק.

מסרנו לגאב"ד את הדף עם י"ב הפסוקים, והוא עיין בו בכובד-ראש. הגאב"ד הכיר אותנו היטב וקירב אותנו מאוד, מאחר שהננו שלוחי הרבי. גם הפעם הוא קיבל אותנו בסבר פנים יפות ביותר, אף-על-פי שהגענו ללא שקבענו את הפגישה מראש, ועל-אף שבבוקר ההוא היה עמוס ביותר.

"בעל ה'מנחת יצחק' התעניין מאוד בפרטי התקנה, וגם שאל שאלה מכרעת: מהו ה'גדר' של י"ב הפסוקים, האם יש בהם סגולה מיוחדת של שמירה, הגנה והצלה, או שבעצם כל דבר-תורה ותפילה שנאמרים "מפי עוללים ויונקים" יש בהם סגולה זו, אלא שהרבי בחר בפסוקים אלו מפני שיש בהם תוכן של אמונה, חינוך וכיוצא-בזה, ואם כן, הרי אין חשיבות לעניין ההצלה באמירת פסוקים אלה דווקא.

"הערצתו של ה'מנחת יצחק' לרבי בצבצה מכל מילה שאמר, כמו גם מתוכן דבריו (כך היה גם בכל פגישותינו התכופות עמו). אחד מאיתנו ענה שאכן כן הדבר - הפסוקים עצמם מסוגלים לזה, ואחד מאיתנו הוסיף שהוא לא שמע זאת מפורשות, אבל עצם הדבר שהרבי בחר וקבע לומר פסוקים אלו - זה עצמו פעל שתהיה בהם סגולה זו ביותר.

"מיד קרא הגאב"ד לספרא-דדיינא וביחד הם הזמינו לבית הגאב"ד את הגאון החסיד ר' משה ובר זצ"ל, ואחרי דיון (כשאנו מחכים בחדר החיצון) הודיע לנו הספרא-דדיינא שהעניין מסודר. ואכן, בעצרת התפילה, לאחרי אמירת תהילים וסליחות, אמר הש"ץ עם כל הקהל את הפסוקים.

ביום ראשון, פרשת חוקת, למחרת הנס הגדול שהחטופים שוחררו בעזרת ה' על-ידי חיילינו, באנו לביתו של ה'מנחת יצחק' להודות לו על פעולתו באמירת הפסוקים. הגאב"ד היה בשמחה גדולה ובמצב-רוח מרומם ביותר, ודיבר איתנו בהתפעלות גדולה אודות גודל הנס שהיה בשחרור החטופים. גם דיבר על גודל הסיפוק שיש לו מאמירת הפסוקים.

"ביחד עם זה אמר לנו שהוא מבקש שאת שאלתו הנ"ל - נשאל בשמו את הרבי. אמנם ביום חמישי זה הדבר לא היה בכדי שיעשה, אבל עכשיו הרי כל הזמן לפנינו. כמובן שכך עשינו עוד באותו יום.

ומה מאוד התרגשנו שבהתוועדות חג הגאולה הקדיש הרבי שלוש שיחות ארוכות להסביר איך שכל אחד ואחד מהי"ב פסוקים ומאמרי חז"ל מסוגל מצד עצמו לשמירה, הגנה והצלה על עם-ישראל ועל כל יהודי.

הדברים הובאו, כמובן, לפני בעל ה'מנחת יצחק', שמאוד הודה לנו על זה.

בשנת ה'תשל"ו נשא הרבי שיחה מיוחדת בפני "מצוייני צה"ל", ובסיום שיחתו התעכב על גודל החשיבות של בדיקת המזוזות: "בהמשך למאורעות שקרו לאחרונה באוגנדה ואיסטנבול על ידי מחבלים, הרי זו ההוראה להגביר את ענייני הביטחון כפשוטם בגשמיות, שזה קשור גם כן על ידי הגברת ענייני הביטחון הרוחניים שלכל לראש זהו עניין מצוות מזוזה - הנה בקשתי כשתחזרו לארץ הקודש, ידייק כל אחד ואחת מכם לבדוק את המזוזות שתהיינה כשרות וקבועות באופן שתהיה המצווה מתקיימת כדרוש. ייחשב לי לכבוד גדול באם תקבלו ממני מתנה על ידי באי כוחי בארץ הקודש... כשתחזרו ארצה יבקרו אתכם באי כוחי שם עם מזוזות ויסייעו לבדיקת המזוזות ולקביעת המזוזות"...

הרבי גם הורה לבדוק את המזוזות בקרב הניצולים: "חוב קדוש ומצווה גדולה שכל החטופים שזכו וניצלו, שיפרסמו את תוצאות בדיקת המזוזות בבתיהם", אמר הרבי. בהזדמנות זו הוסיף הרבי בקשה, שכל אנשי הצבא שפעלו לשחרר את החטופים מאוגנדה, ידאגו שיהיו להם מזוזות כשרות בחדרם.

בשיחת קודש שנאמרה בקיץ תשל"ו, קרא שלא להתפעל מכל המלעיגים, והוסיף שב'מבצע אנטבה' היה בין החטופים גם יהודי ירא שמים שהיה חסר אצלו בעניין מזוזה.

עוד אמר הרבי: "מהנכון שאצל הניצולים ייבדקו המזוזות, לא כדי, חס ושלום, 'לתפוס' יהודי בשגיאה אלא כדי שמכאן ולהבא יהיה המצב כדבעי ואחר כך יפרסמו על כך ובוודאי הדבר יסייע בהשפעה על כמה מבני ישראל".

 

לצפייה - לחץ כאן

ו' בתמוז תשע"ג