ב"ה ערב ש"ק, ח' כסלו תשע"ט | 16.11.18
דיוקנאות הצמח צדק
דיוקנאות הצמח צדק
תמונתו של הצמח צדק

המוסף התורני של "המודיע" לחג הסוכות, המתייחס לדיוקנאות של גדולי ישראל שנוהגים לתלות בסוכה, מקדיש, מחקר שלם על תמונתו של הצמח צדק
כתב שטורעם

המוסף התורני של "המודיע" לחג הסוכות, מביא התייחסות לדיוקנאות של גדולי ישראל שיהודים נוהגים לתלות בסוכה, מקדיש, במסגרת מיוחדת, מחקר שלם על תמונתו של הצמח צדק:

לכל תמונת ציור של חכמי ישראל מהדורות הקודמים יש סיפור משלה. ידוע הוא הסיפור שמאחורי תמונת תואר פניו של הרה"ק רבי מנחם מנדל מליובאוויטש זיע"א בעל ה"צמח צדק" בציור מרהיב, שצוירה על ידי צייר שאינו יהודי שלא בידיעתו.

תמונת הציור הידועה עברה גלגולים שונים, כמה ציירים ניסו לחקות את הציור וכך לפרסמה. רק לאחרונה התגלתה תמונת הציור המקורית, שהיתה תלויה בביתו של האדמו"ר רבי שלמה זלמן מקאפוסט בעל ה"מגן אבות" וממנו עברה לידי נינו מר ליב גינזבורג במוסקבה.

את המסורות אודות ציור זה אסף הרב שלום דובער ליין. הראשון שכתב אודות ציור זה, הוא אלכסנדר רבינוביץ, במכ"ע “האסיף" שנת תרמ"ט (23 שנה לאחר הסתלקותו של ה"צמח צדק" - י"ג ניסן תרכ"ו): - תמונת הרמ"מ ז"ל נמצאת בידי רבים. לפי הנשמע, אחד הפוטוגראפים התגנב בלאט לחדרו, ויערוך את תמונתו למרות רצון הרמ"מ, כי רבני החסידים לא יחפצו להשאיר תמונותיהם לדור אחרון.

הסיפור על אותו צייר שצייר את תואר פני ה"צמח צדק" ללא ידיעתו, עבר כמה גלגולים ונוסחאות, בספר זכרון להרב ברוך מסופר: - מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שה"צמח צדק" אמר חסידות. הצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב, וכך יצא בעינים עצומות והגיע לביתו, למרות שבדרכו לביתו קיבל מכה בגופו מעמוד עץ, נשארה עדיין כזכרונו דמותו של הצמח צדק, שאותה העלה על גבי הנייר.

הנוסחא הנפוצה ביותר (מופיעה ב"די אידישע היים") כלהלן: צייר אלמוני אינו יהודי, השתוקק לציר את תוארו של הצמח צדק, אך כיודעו שלא יצליח לעשות זאת באופן הרגיל, שהרי בודאי לא יסכים ה"צמח צדק" לכך, עלה בראשו רעיון הוא הגיע בשבת אל הצמח צדק, הביט בו טוב טוב עד שהצליח לחרות עמוק בדמיונו את תואר פניו הקדושים.

על מנת שהמעמד הרגעי ישאר טרי כזכרונו, מיהר הצייר לביתו כשעיניו כמעט סגורות, ומיד כשהגיע לביתו נטל את כלי הציור שלו והחל רושם ומצייר את שראה - על הבד, מאוחר יותר, כשהראו ל"צמח צדק" את התמונה, הצטער על כך מאוד, היות והיא נעשתה בשבת [לכן נראה בה ה’צמח צדק’ כשהוא לבוש כבגדי שבת] אלא ש"התנחם" בכך שהצייר טעה בכמה דברים:

א) הציר הגוי צייר את בגדי העליון של הצמח צדק באופן ששפתו השמאלית מונחת על זו הימנית כפי שנוהגים הגוים, שכן אצל היהודים, להבדיל, נהוג להיפך, צד הימין של הבגד העליון מונח על צידו השמאלי.

ב) בתמונה נראה הצמח צדק כשספר מונח בידו, אך בעוד שספרי קודש נכתבים ונקראים מימין לשמאל, וכך הם נפתחים מימין, הרי שהצייר הגוי צייר את הספר כאילו הוא אחד מספרי הגויים להבדיל, הנפתחים משמאל.

[בתמונה שהודפסה ע"י קה"ת הפכו בה במכוון את הגלופה כדי ששפתו הימנית של הבגד העליון תהיה מונחת של שפתו השמאלית והספר יפתח מימין].

י"ג בתשרי תשס"ו
הגב לכתבה

תגובות
1
1. ליין? לוין - כנראה
י"ג בתשרי תשס"ו