ב"ה יום רביעי, ט"ו חשוון תשפ" | 13.11.19
הרב טוביה בלוי בראיון לשטורעם
הרב טוביה בלוי בראיון לשטורעם צילום: מאיר אלפסי
"תפקיד העיתון לחנך. אחרת הוא הופך לפופוליסט"

ראיון וידאו מרתק וחושפני >>> הגאון החסיד רבי טוביה בלוי שליט"א, מוכר ברב-גוניותו: הן בתחום המעשה העסקנות והחינוך בראש מוסדות חב"ד בירושלים, כחלוץ ומייסד "ערוצי הקירוב" של חב"ד הפונים אל הקהלים החרדיים ● לרגל מלאות 1,500 גיליונות לשבועון כפר-חב"ד, פנינו אליו לראיון במסגרתו סיפר על ימי הבראשית וההתמסדות של העיתון, כשתוך כדי נחשפים לא מעט סיפורים, מהם מפתיעים, מהנעשה מאחורי הקלעים ● ראיון וידאו מיוחד ונרחב
מערכת שטורעם
בימים אלו של "שבר הסברתי" ובלבול רעיוני, ראינו צורך לפנות אל מי שבמשך 60 שנה עומד בקודקוד ההסברתי וההגותי של חב"ד, איש אשר רוח בו שזכה להוביל את ההסברה החב"דית בצמידות להוראות הרבי במשך שנות דור.

ניצלנו את העיתוי הנוכחי כשעיתון "כפר חב"ד" - שהוא אחד מכלי ההסברה הוותיקים של חב"ד חוגג את פרק האלף וחמש מאות - לשמוע מכלי ראשון, מהאיש שהיה הרוח המעצבת והמייסדת של העיתון ומעורכיו הראשיים, ומי שהיה בעצם לכותב העיקרי בכמות ובאיכות של העיתון במשך שנים רבות לספר לנו מעט על ימי הבראשית וההתמסדות של העיתון, כשתוך כדי נחשפים לא מעט סיפורים, מהם מפתיעים, מהנעשה מאחורי הקלעים של שולחן המערכת.

הגאון החסיד רבי טוביה בלוי שליט"א, המשמש היום בקודש גם כרב קהילת חב"ד בנוה יעקב בירושלים, מוכר ברב-גוניותו: הן בתחום המעשה העסקנות והחינוך בראש מוסדות חב"ד בירושלים, הן כחלוץ ומייסד ערוצי הקירוב של חב"ד הפונים אל הקהלים החרדיים לקרבם לאור תורת החסידות ולרבי, הן כמי שעמד בראש הזרוע המבצעת של צעירי חב"ד בארץ הקודש ובירושלים, חבר פעיל בוועדים למען שלמות העם והארץ וכל המוסדות הביצועיים של חב"ד בהם פעל בנמרצות ובכישרון למען ביצוע כל הוראות הרבי בלהט של התקשרות במשך עשרות שנים – הטביע את חותמו העז, קודם כל ומעל הכל, במיסוד ה"כתיבה החב"דית", המושתת על הסברה בהירה, אדני תורה וחסידות הנאמרים בטון צלול וברור.

הרב בלוי זכה להיות ה"מתרגם והמנסח המוסמך" של הרבי למאות שיחות קודש, למאות מכתבים כלליים, ולאלפי מאמרי הסברה עיון וחקר – כשבאמצעות חלק גדול ונכבד מהם הוא חונך על ידי הרבי לצורת כתיבה חב"דית ראוייה וחדה.

ה"חונכות" שהרב בלוי זכה לקבל מהרבי בתחום הכתיבה התעצמה לימים, כשהיה ל"כתב הראשי" של מחלקת ההסברה החבדי"ת בראשות הדובר הבלתי נשכח הרב בערקע וולף ז"ל, כאשר תיכף לאחר כל שיחה או התוועדות או הוראה שיצאה מאת המלך – עברו את הניסוח של הרב בלוי לצורך הפצה, התראיינות בתקשורת, הודעות לעיתונות ועוד. כך תומצתו בעט גאוני אלפי שיחות של הרבי כעיבוד ל"תדריך הסברתי" לצורך הפצה והסברה בארץ הקודש, ומשם היו יוצאים לתרגומים ולשדרוגים לעולם כולו.

הרב בלוי היה מעורכי 'בטאון חב"ד' שהיה ביטאון רשמי (בחותמת קה"ת), כשבאותם ימים הרבי היה מעין עורך ראשי כשהכל נשלח לעיניו הקדושות עובר לפרסום והמשיך לעמוד בראש ההסברה החב"דית בכל סערות הימים, לא רק בעיתות של "שלום" כשהדגש ההסברתי היה בהפצת דברי אלוקים חיים ואור החסידות - אלא גם בעיתות "מלחמה", כשהיה צורך להדוף מתקפות חריפות שכוונו לא רק לקהילה החבדי"ת אלא ללב ליבו של המלך, וגרמו לרבי צער גדול. את כל זה עשה הרב בלוי באופן בלתי נלאה, ימים כלילות, מתוך ביטחון בדרך ומתוך כישרון מופלא.

ראיון מכונן שאסור לפספס שום מילה. (תימללנו עבורכם חלק קטן מהראיון המופיע בוידאו שלפניכם).

אנחנו יודעים שהחלק שלך בביסוס והקמת העיתון היה רב. תוכל לספר לנו על ימי הבראשית?

"קודם כל, אני רוצה לאחל ברכת מזל וטוב לעורך הרב אהרן דב הלפרין שמחזיק את העיתון בכוחות עצמו כל-כך הרבה זמן, למרות כל הקשיים. זה מראה על נחישות ראויה לציון ולשבח. הוא מוכשר גדול. מהרבה בחינות הוא תלמידי.

"אהרן דב, כילד, התגורר בשכונה שבה גרתי ופעלתי בה בהפצת המעיינות. הוא היה בין הצעירים הרבים שבאו אליי הביתה, וטעמו את טעם ההתקשרות לרבי. אומנם מצד אביו שליט"א הוא מבית חב"די ולא סתם - משפחה מיוחסת, צאצאי אדמו"ר הזקן, אבל למעשה הוא לא למד במוסדות חינוך חב"ד, ובהשפעתי הוא התקרב לחב"ד לגמרי.

"כיוון שהיה לי נסיון קודם בכתיבה חב"דית - ערכתי את בטאון חב"ד, פרסמתי מאמרים ושיחות של הרבי, וכיוון שהוא הכיר אותי היטב ומקרוב, הוא היה מגיע אליי וסיפר שהוא הולך להוציא גיליון. שמחתי מאוד.

"הוא ביקש ממני לכתוב מאמר וכתבתי, ויחד עם זה הוא ביקש שאעבור על החומר, כולל על המאמרים שלו, כיוון שהכתיבה שלו היתה כתיבת בוסר בראשית דרכו.

"כרגיל אצלנו, דווקא המוכשרים בחב"ד בכתיבה, שבוים בניסוח שנקרא "לה"ק באופן חב"די". זה ניסוח חשוב ומכובד, אבל זה לא עברית. צריך לכתוב באופן מדויק.

"וככה, שבוע אחרי שבוע. כעבור זמן התחלתי אני לנסוע לשם, העיתון גדל קצת, התחלתי לעזור בעריכה, לכתוב מאמרים. נושאים תורניים, מאמרים, כל מיני נקודות.

"כמובן שהיה את ימי המלחמה עם המתנגדים בראשות אותו בן-אדם מבני-ברק, אותו ראש ישיבה, ואני ניהלתי את המאבק דרך המאמרים האלה.

"השתדלתי למלא את העיתון תוכן, בין השאר עלה בדעתי רעיון - היום כולם מכירים הרבה מופתים של הרבי וכל העולם יכול לספר מעצמו משהו, והיה חשוב להציג לציבור את הצד הזה של הרבי כפועל ישועות. התחלתי לכתוב את המדור "בדידי הווה עובדא", והסיפור הראשון היה איתי עצמי.

"נזהרנו מאוד מאוד שלא להכניס צ'יזבטים. יש כאלה שהרבי לא מספיק "גדול" בעיניהם מבלי הסיפורים שלא היו ולא נבראו. הרבי לא זקוק לזה. הוא מספיק גדול כפי שהוא היה באמת. אם נכתוב משהו לא מדויק, מיד הקורא יחוש בזה. בשנים הראשונות כשעמדתי על המשמר, השתדלתי שייכנסו רק סיפורים אמיתיים".

מה סוד הקסם של העיתון, שחצה גבולות והפך פופולארי גם בקהילות שאינן חב"דיות?

"בתחילה העיתון לא הופיע באופן קבוע, ואחר-כך הפכתי אותו לשבועון, בגלל שהייתה מלחמה גדולה, אמרתי שהתשובה הגדולה תהיה להפוך אותו לשבועון. חששנו בתחילה איך למלא אותו בחומר, וב"ה הצלחנו בכך. הגאון החסיד ר' שמואל הלפרין, דודו של העורך, כתב לי במכתב ש"הטביע רישומו על דור שלם".

"הנקודה העיקרית היתה שאלה רצו לנתק את חב"ד מהיהדות החרדית. העיתון גרם שהיהדות החרדית תרגיש את הקרבה לחב"ד, מבחינת הרעיון וההשקפה. ב"ה, זכינו לקרב את היהדות החרדית לחב"ד ואת חב"ד ליהדות החרדית. נקווה שזה ימשיך הלאה".

איך אתה רואה את כפר-חב"ד - עיתון שצריך לשרת את הקהל שלו או כלי מחנך?

"צריך לכוון ולחנך. אני רואה את התפקיד של כותב כמחנך, אחרת הוא הופך לפופוליסטי. העורך אולי יכול לקבל טפיחה על השכם מהקוראים, אבל זה לא משרת את המטרה.

על הוראות מהרבי: "מעבר להוראה שהעיתון יהיה 'רובו תורה', לא זכורה לי הוראה ישירה מהרבי. חשוב לקיים את זה, וזה יעזור להרים את הרמה של העיתון. מעיתון הוא הפך למגזין, עם הרבה תמונות.

"ההוראה הכללית של הרבי היא ברורה, וכמי שקיבל הוראה מהרבי לכתוב על הקהל, שזה עניין תורני מובהק, וגם הבנתי שהרבי היה מרוצה מהמאמרים שלי בנושא המלחמה של שלמות הארץ ושלמות העם היהודי כמלחמת קודש, ולא כמלחמה ציונית. הוכחתי שדווקא הציונים הם שרוצים בחלוקת הארץ".

מה תפקידו של כפר-חב"ד בעידן הדיגיטלי?

"כיום, השלוחים יודעים מה קורה בחב"ד באמצעות האינטרנט. הם יודעים הרבה יותר ממה שכתוב בעיתונים. לכן, במצב כזה, העיתון חייב לחזור למה שהוא היה - עיתון, כתב עת של הרבי. של חסידות חב"ד. לא באמצעים מלאכותיים, חיצוניים, אלא עם אמירות נכונות ומדויקות, השמעת דעותיו של הרבי מבלי לחשוש מה יגידו".

לראיון המלא צפו בקטע הוידאו שלפניכם.

לכבוד גיליון ה-1,500, הרב בלוי נאות לחשוף את המכתב המיוחד שקיבל מהרב אהרן דב הלפרין לרגל יום הולדתו ה-70, בו הוא מפליג לתאר את מה שלמד מהרב בלוי, והוא מכתיר את עצמו "אחד מתלמידיו ומעריציו".

לצפיה לחצו פליי או כאן

כ"ד באדר תשע"ג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מכתבו של הרב אהרן דב הלפרין
מכתבו של הרב אהרן דב הלפרין