ב"ה יום שלישי, ט' חשוון תשפ"א | 27.10.20
רבי יואל כהן בלימוד מאמר חסידות
רבי יואל כהן בלימוד מאמר חסידות צילום: מאיר אלפסי
תיקון ליל שבועות עם ה'חוזר' ● משא מאלף

שבועות בשטורעם, פרויקט מיוחד >>> על ראש ישיבה עילוי שמספר על בחורים שלא שמרו מצוות אך נשארו בישיבה כי "הם יודעים ללמוד" ● על יהודי ששמע דרשה לשבועות בוולוז'ין ובליובאוויטש ● על האומרים שאין צורך להגיד תיקון ועוד ● דברים שנשמעו מפי החוזר, הגה"ח הרב יואל כהן שליט"א, בהם מסביר את עניין אמירת 'תיקון ליל שבועות' ואת ההתכללות הדרושה כשניגשים לקיום תורה ומצוות, במיוחד לפרוייקט החג של שטורעם
נרשם מפי הרב יואל כהן

ישנם כאלו שבליל שבועות אינם אומרים 'תיקון ליל שבועות', אלא יושבים ולומדים, משום שה'תיקון' מיועד לאנשים פשוטים.

עילוי שבשתיקה

בתל אביב היה ראש ישיבה גדול, שחיבר ספר 'חידושים'. בהקדמה לספרו, מספר שבישיבה בה למד כבחור, היו בחורים רבים שלא הניחו תפילין, לא קיימו מצוות, והתעורר ויכוח האם להמשיך להחזיקם בישיבה או לאו. היו שאמרו שלא לזרקם, הם הרי יושבים ולומדים תורה...

[אגב, פעם עלו מספר חסידים לביתו של אותו ראש-ישיבה, והוא החל לומר את חידושיו וסברותיו...

החסיד ר' מוטל דובינסקי, הבין את המתרחש והחליט לקום ולעשות מעשה.

אחרי שהראש ישיבה גמר "חידוש", קפץ מוטל ואומר: 'פש... איזה סברא גאונית'...

כששמע ראש הישיבה את ר' מוטל, התמוגג מנחת ואמר: 'או, זה בחור שמבין עניין', וככה המשיך להגיד חידושים נפלאים, ר' מוטל בכלל לא הקשיב לו, וכשסיים אמר לו:'איזה סברות.... סברא גאונית כזו, כבר מאה שנה לא אמרו'... והוא שומע את זה, אמר לו – דער בחור, וועט וואקסן א עילוי...].

להבין או להתמסר?

אצלנו, יש בדיוק את הקיצוניות לצד השני: העיקר זה אותיות, לא צריך להבין. ו"מי שלומד נגלה, הוא מתנגד"...

יש כאלה שאומרים, שאת התורה של הרבי לא צריך להבין, צריך להיות מסירות-נפש, לבטל לגמרי את המציאות, אין צורך ללמוד ולהתעמק.

אבל כשנפתח את ספרי השיחות, נראה שברוב ההתוועדויות הרבי דיבר עניינים של שכל. לדבריהם – הרבי הי' צריך פשוט לדבר כל הזמן על מסירות-נפש. אך לפועל, כמובן זה לא מה שהי'.

היכן המעלה?

יש את השיחה מאחרון-של-פסח תשל"ו, הרבי הוציא את השיחה הזאת, והגיה אותה, מאותה סיבה שהרבי נ"ע הוציא קונטרס עה"ח, היות שראה חלישות בזה. שם הרבי אומר שדבר ראשון צ"ל תלמיד ישיבה, שיושב ולומד כפשוטו.

מבחינה מסוימת, האומרים שלא צריך להגיד תיקון, משום שזה לאנשים פשוטים, והאומרים שצריך להיות מסירות-נפש וביטול, ולא צריך ללמוד. דעותיהם נובעות מאותה נקודה. הראשון אינו מסוגל להבין שיש ענין באותיות התורה, והשני לא מבין לשם מה צריך ללמוד העיקר זה ביטול, שניהם לא יכולים להבין את המעלה שבעניין האחר.

אבל כשיש התכללות, אז כל א' מבין שיש מעלה בשני.

התכללות

דוגמא פשוטה לכך:

למלך, יש את שר החסד ואת שר המשפטים. בפשטות, מצד שר החסד, הרי שר המשפטים הוא רשע מרושע. ואילו שר המשפטים סבור, ששר החסד, עם הדרך שלו, מקיים תוהו ובוהו במדינה.

אבל זה הכל כשכל אחד מהם חש את המציאות שלו. ואילו כאשר שניהם יודעים שבעצם יש מלך, והמלך הזה צריך שיהי' לו שר המשפטים ושר החסד, אזי ראשית הם "לא מכבים זה את זה", ועוד יותר, שיש התכללות ביניהם, שכאשר יש צורך שר המשפטים פועל כשר החסד, ולהיפך.

כמו-כן: לבחור צריך להיות ברור, שאחרי החתונה הוא יוצא לשליחות. אבל שליח צריך לכלול לא רק מסירות-נפש וביטול, הוא צריך גם ללמוד ולהבין, ואם לא – זה מורה שהביטול הוא לא מוחלט.

אופי הלימוד

הרבי חידש בנוגע לענין של תורתו אומנתו, שאפי' א' שלומד רק קצת ביום, לא הרבה, אבל כשלומד הוא שוכח מהכל, כל העולם לא קיים, "תורתו אומנתו".

הי' א' שלמד בתומכי-תמימים, אחרי החתונה הי' לו עסק, חנות, הי' מתעסק בזה. כשהי' לו זמן פנוי, הי' מסתכל בשעון, ומחשב מה ה'סדר' כעת בזאל בליובאוויטש, אם הי' בלילה הי' לומד חסידות, אם הי' סדר נגלה, הי' לומד נגלה. הוא אמר, כשאני למדתי בישיבה, אזי כל הזמן הייתי צריך ללמוד מה שלומדים בישיבה, וגם אז הי' לפעמים אישור ללכת כשהייתי צריך. אז עכשיו התחתנתי, ויש לי אישור ללכת לעסק, אבל כשיש לי זמן פנוי אני לא פטור מסדרי הישיבה, וצריך ללמוד מה שלומדים בישיבה.

ר' שאול בער זיסלין סיפר פעם ששמע מאדם שהיה שנה אחת בשבועות בוולאז'ין, ובשנה הבאה – בליובאוויטש. וסיפר, שבשני המקומות שמע בחג פילפול. בוולאז'ין היה ככה: הדרשן עלה לבימה, והתחיל לדרוש. הוא שאל, מה הפירוש מה שאומרים "תורה מן השמים"? מה הפירוש מן השמים? זה שכל יפה... שכל עמוק... אבל למה מן השמים?.... ועשה פילפול שלם, ובסוף הסביר למה זה כן מן השמים.

בליובאוויטש – הוא סיפר – היה אותו הדבר. כמעט. הדרשן עלה לבימה, וג"כ פתח בשאלה, מה הפירוש שאומרים "תורה מן השמים"? מה זה מן השמים? שמים זה אש ומים, חסד וגבורה. התורה הרי, היא תורתו של הקב"ה!... היא מה' בעצמו! וגם כן עשה פילפול שלם, ובסוף הסביר, שאמנם התורה היא מהקב"ה עצמו, אבל השתלשלה דרך אצילות וכו'...

בשני המקומות שמע פלפול, אותה שאלה, אבל כוונה אחרת לגמרי...

הדברים נרשמו על ידי א' השומעים והם ללא אחריות כלל וכלל.

ב' בסיון תשע"ב