ב"ה יום שני, ב' טבת תשע"ט | 10.12.18
האחים ר' יוסי (מימין) ור' סימון (משמאל)
האחים ר' יוסי (מימין) ור' סימון (משמאל)
"רב לא יכול להכשיר עיתון"

היום לפני שנה הלך לעולמו עורך ה"אלגעמיינער", הרב גרשון יעקובסון ע"ה. 'שטורעם' שוחח עם בניו, הרב יוסף יצחק והרב סימון (ראיון)
יאיר בורוכוב

מי לא מכיר את העיתון האידי השבועי "אלגעמיינער זשורנאל" שכבר מופיע במשך עשרות שנים מדי שבוע בשבוע. העיתון שמזוהה יותר מהכל עם עורכו הראשי ר' גרשון יעקבסון ע"ה, שנפטר לפני שנה בדיוק, ביום כ' באייר תשס"ה. רבות כבר נכתב על ר' גרשון ועל שופרו, שמיקד את עצמו לקהל קוראים מאד מסויים, שבמערכות עיתונים אחרים שכחו מהם.

מלבד היותו העורך הראשי דאג ר' גרשון ע"ה לכל שאר הצדדים שקיימים במערכת מגיוס כותבים ועד לגיוס כספים וכל מה שבאמצע.

עם פטירתו היו חששות שהעיתון ייסגר, באין עורך ובאין מי שידאג לתפעל את המערכת. אולם בניו של ר' גרשון יעקבסון ובראשם ר' יוסף יצחק שי' נטלו על עצמם את החזקת העיתון שיכלולו ושידרוגו. במהלך השנה האחרונה נוסד אתר אינטרנט של העיתון ובו ניתן לצפות במהדורה השבועית של ה"אלגעמיינער זשורנאל".

ביום היארצייט של המסייד והעורך ר' גרשון יעקבסון ע"ה, פנינו לבניו ר' יוסף יצחק ור' סימון והצגנו לפניהם מספר שאלות, בשיחה מרתקת השופכת אור על עבודת אביהם במשך השנים, על התייחסויות של הרבי לעבודתו, ועל עריכת העיתון בימים אלה.

ר' יוסף יצחק, אולי נפתח במספר מילים על עבודתו של אביך באלגמינער, תוכל לספר כיצד החל הכל למעשה, כמה זמן נמשכה תקופת עבודתו בעיתון?

"הכל החל בתשל"ב. היה עיתון באידיש שיצא לאור מידי יום – 'טאג מארגן זשורנאל' (=עיתון בוקר יומי). הוא לא היה העיתון היחיד, היו עיתונים נוספים שיצאו, שהפגינו למעשה תרבות עצומה של יהודים שהתגוררו באמריקה ודיברו באידיש. ככל שהם הזדקנו, ובניהם ובנותיהם התחנכו בבתי ספר עממים ודיברו אנגלית רהוטה, הדור הפך מנוער לתרבות, לשפה ולדת, וכך פחת כוחם של העיתונים והם החלו להיסגר.

אבי החל את עבודתו ככתב ידיעות אחרונות באו"ם, כשהוא מחליף בתפקיד את הסופר אלי ויזל. במקביל החל לעבוד כעורך חדשות ב'טאג מארגן', כשהוא הצעיר ביותר מבין העורכים. יום אחד הודיע מו"ל העיתון באופן פתאומי על סגירתו של העיתון. אבי וכל העובדים נותרו ללא פרנסה.

baray_582
הרב גרשון יעקובסון בצעירותו

הצעד הזה של סגירת העיתון היה לא מובן, בפרט לאור העובדה שלעיתון היו קוראים רבים מאד מידי יום, הוא היה כח אדיר באותם ימים כי כל היהדות באמריקה דיברה אידיש. לאחר המאורע אבי קיבל הצעות עבודה רבות, בין היתר מהעיתון של סאטמר "דער איד". אך לאבי היה חלום לפתוח עיתון חדש. כמה מעסקני חב"ד נסחפו לרעיון הזה, הם רצו שלרבי יהיה שופר שיבטא אותו.

בעקבות כך התכנסה אסיפה בספריה של הרבי, ישבו בה מלבד אבי, הרב מענדל שם טוב ע"ה, הרב זלמן גורארי' ע"ה, הרב לייבל מוצ'קין, הרב יהודה קרינסקי ועסקנים נוספים ששאלו את אבי כמה כסף הוא יצטרך על מנת להוציא לאור עשרה עיתונים. וכך, בי' אדר תשל"ב, ערב שבת זכור, יצאה המהדורה הראשונה של ה'אלגעמיינער זשורנאל', כשאבי משמש כעורך ואחראי על העיתון.

אבי שאל את הרבי באותו זמן מה תפקידו של העיתון והאם הוא צריך לבטא את עמדת חב"ד. הרבי השיב לו שתפקידו של עורך לעשות עיתון מעניין, עיתון שיתפוס את הקוראים. אין זה ענינה של חב"ד שיתווספו קוראים לעיתון כל שבוע. הרבי כמובן לא הסכים שהעיתון יבטא את עמדת חב"ד, והרבי אפילו בחר את השם (מתוך שלל שמות שאבי הציע), אלגעמיינער זשורנאל (עיתון של כולם). היינו שהוא מבטא את עם ישראל על כל חוגיו".

האם היו התייחסויות מהרבי והתערבויות במדורים, מעבר לשיחה השבועית של הרבי שהתפרסמה בו?

"אבי היה מדבר עם הרב חודקוב כמעט בכל יום, אני זוכר כילד שהייתה פעם שהם שוחחו לא פחות מתשע פעמים ביום. הרבי לא רק היה מעורב, אלא שאין ספור ענינים בעבודתו הקדושה של הרבי בכל העולם עברו דרך אבי והעיתון. רובם לא באופן רשמי כעמדת חב"ד אלא להיפך. הרבי פעל דרך השפעתו של אבי המון דברים.

אבי היה מוזמן לכל אסיפות הארגונים היהודיים, בין היתר של הרפורמים והקונסרבטיבים. פעם הוא שאל את הרבי האם עליו ללכת והרבי השיב לו: לא רק שתלך אלא תשב בשורה הראשונה, באמצע. כאשר אבי שאל מדוע, הרבי השיב לו: כאשר הנואם הרפורמי יראה אותך מול עיניו, הוא יחשוב פעמיים, ואולי אף ימתן את התבטאויותיו כי ייתכן ומחר הדברים יפורסמו. רק בשביל זה היה שווה.

העיתון היה יוצא כל שבוע ביום רביעי בלילה, הרבי היה ממתין עד שהעיתון יגיע מבית הדפוס, ואם העיתון היה מאחר, היו מביאים אותו לבית הרבי. הרבי השתמש בלוח הזמנים שהיה מודפס כל שבוע על גבי העיתון (הוא היה גוזר אותו מהעיתון ומשתמש בו כל השבוע).

אבא שהה אצל הרבי ביחידות שעות רבות לעתים תכופות ובהן שוחחו על ענינים ומאורעות בכל העולם ממש. אם אפשר להתבטא כך, הרבי כמדומה נהנה מאד לשוחח עם אבא ולא רק לתת לו הוראות והצעות אלא לשוחח אתו, אולי כיון שהיה בו מיזוג נדיר בין חסיד ואיש העולם במלוא מובן המלה.

לעתים רבות בירך הרבי את אבא שיזכה לבשר בעיתונו שמשיח הגיע. הרבי הזכיר לו תמיד פתגם רבינו הזקן שכשמשיח יבוא יהיה כתוב על זה בעיתונים".

זה לא סוד שסוג הכתבות וגם התמונות שהופיעו בעיתון לא היו במקביל למקובל בעיתונות החרדית בדווקא, האם היתה הוראה מהרבי לגבי נושא זה?

"שאלה מאד טובה. אני מוכרח לספר בנושא זה סיפור שארע עם אבי: פעם הגיעו משלחת של רבנים לאבי וביקשו ממנו שיקים וועדה רוחנית של רבנים שיורו לו מה להדפיס ומה לא, אחד מהם התבטא שהוא מגיע בשליחות הרבי. כאשר אבי בירר את העניין אצל הרבי, הרבי שאל אותו: ואם הרבנים יפסקו שצריך לסגור את העיתון, מה תעשה? אבי השיב: אם זה רצונו של הרבי, כמובן שאסגור. והרבי המשיך: אני לא מבין. הרי תפקידו של רב זה לפסוק שצריך לסגור את העיתון, כי כל מהות העיתון זה ביטול תורה, ואיך רב יכול להכשיר עיתון? איך רב יכול לפסוק שעיתון פלוני הוא כשר? הרי רב צריך לפסוק שאסור לבטל תורה, ובכלל, כיצד יש לרב זמן לעבור על עיתון ולהכשיר אותו, הרי הוא צריך ללמוד בעצמו תורה... אלא מה? העיתון מיועד לאנשים שלא מציתים לרבנים, ולדאבוננו לא לומדים בכל רגע, אלא קוראים עיתון, ועל כן אנו רוצים שגם הם יקראו דברי תורה, שגם הם ייחשפו ליהדות, שיתקרבו למצוות, וזו המטרה של העיתון.

בתשובה זו טמונה השקפה יסודית בכל הנושא והמהות של עיתונות. כמובן שהרבי סימל את כל מה ששולחן ערוך אומר ליהודי, והרבי למעשה נתן לאבי להבין שיש דברים שהוא צריך לקחת על עצמו כאחריות.

החידוש של העיתון היה שהוא מיועד לכולם. היום לכל זרם ופלג יש עיתון, אך מהות האלגעמיינער היה לבנות גשרים וזה היה חידוש גדול. אבי ספג התקפות בלי סוף בגלל עמדתו זו".

final_picture_564
עיתונאי בעל מסירות נפש. ר' גרשון בשנותיו האחרונות

אין זה סוד שנכנסת לנעלים של אביך בשנה האחרונה בעריכה של אלגמינער, יש דברים שאתה רואה מהכסא של העורך שקודם לכן לא ראית? האם יש דברים שאתה אומר, עכשיו אני מבין למה אבא פעל כך או אחרת?

"אבי חי בדור מסוים. הוא מאד שיקף את רוח של דורו, היום אין שאלה שמדובר בדור חדש. למשל, כל הנושא של דיבור בחוגים יהודיים על רעיונות פסיכולוגים ונפשיים בקשר ליהדות, לא היה קיים בזמן של אבא. אני שגדלתי בדור צעיר יותר לא יכול לומר שהוא טעה, לאידך גיסא הוא הבין דברים שאני לא הבנתי.

הקב"ה זיכה אותי שבשמשך השנים האחרונות הסתובבתי בבתי חב"ד בכל רחבי העולם, דבר שנתן לי הזדמנות מיוחדת לפגוש אנשים מכל השכבות והחוגים, ואני ממשיך בזה גם כיום. אני מוכרח לומר שראיתי בבית אבא את ההנהגה שלו, על מה הוא נלחם, על מה לא, על מה התיעץ עם הרבי ועל מה לא, על מה הקפיד ועל מה לא, למדתי מכך רבות".

אביך היה עיתונאי במלוא מובן המילה, עם כל התכונות נפש שבזה, אתה רואה את עצמך ממשיך אותו גם בעניין זה? או רק ביכולת הכתיבה?

"אני לא עיתונאי כמו אבא. לאבא היה חוש נפלא בעיתונות. אבא היה קורא שלושים עיתונים ביום! הוא שלט בהמון שפות, קרא עיתונים גרמנים, רוסים, אמריקאים, הוא הבין פולטיקה בנשמה, היה לו חוש להבין את הממסד החילוני ואת הממסד הארגוני יהודי, הוא הכיר באופן אישי כל מנהיג יהודי מכל הזרמים. אני לא יכול להיכנס לנעליו הגדולות, אבל מסתמא יש לי גם ענינים שלא היו לאבא.

הנקודה למעשה שאנחנו ממלאים היום בקיומו של העיתון, יחד עם כל המשפחה, אחי סימון שאחראי על ההוצאה לאור, אחי ברוך שלום שאחראי על הארכיון, הוא לפתח את העיתון ולהזניק אותו למקומות חדשים".

עד כמה לדעתך יש כיום נחיצות לעיתון בשפה האידיש?

"אספר לך בקשר לזה על שיחה בין אבא לרבי: אבא אמר פעם לרבי שאנשים צוחקים עליו שהוא עושה עיתון באידיש, כי עוד מעט השפה הזו תמות. הרבי השיב לו: גם בעוד חמישים שנה יגידו בדיוק אותו דבר, כך זה יהיה תמיד. אתה רואה בעם ישראל תופעות, שלעיתים חשבו שדבר מסוים יפרח ודבר אחר ימות, ולפועל קרה בדיוק ההפך.

והדבר החשוב ביותר, מדובר בעיתון שמייצג את כלל ישראל, אגב, פוטנציאל קוראי העיתון באמריקה הוא מאתיים אלף איש. זה קהל ענק שאפשר להגיע אליהם.

מעבר לכך העיתון כמובן מייצג את כל הזרמים ויש בו את מגוון הדעות. כותבים פה ימנים ושמאלנים, דתיים ושאינם דתיים, כמובן שיש סטנדרטים שלא חורגים מהם, אבל יש ביטוי לכולם".

שידרגת מאד את העיתון בשנה האחרונה, הקמת אתר אינטרנט מצליח, האם זה לא סותר? דוברי האידיש בעיקר יהודים מבוגרים שלא מחוברים לקידמה ולטכנולוגיה...

"התקוה של כל יהודי מהדור הישן שהמסורת תעבור לדור החדש, אני חושב שבכך אנו מגשימים את האתגר הגדול של אבא. אנחנו מקבלים המון תגובות על האתר, יש יהודים שלא קונים את העיתון, גם מצד סיבות אידיאולוגיות, ונכנסים לקרוא את כל הכתבות באתר. אני מתפלא על כמות של שלושים או ארבעים אלף גולשים בשבוע שקוראים את העיתון באתר".

מה התוכניות שלך לעתיד?

"יש תוכניות מאד גדולות, יש לנו חלום לפתח עיתון גדול באנגלית בקו של אלגעמיינער באידיש. יש גם חלום לפתח את עיתון האידיש למימדים גדולים, לפתח מדורים חדשים, להרחיב את התפוצה, להוסיף עיתונאים נוספים על אלה שהוספנו. ובעזרת ה' עוד נכונו לנו הרבה תוכניות".

מסירות נפש בעיתונות

ר' סימון, איזה פן באישיות של אביך היית רוצה להדגיש?

"עצם הענין ששיקף לדעתי את אבי הוא העובדה שהוא היה חסיד בעל מסירות נפש, וממילא הוא לא פחד מכלום. בדרך כלל אנו מכירים מסיפורי החסידים, שבעלי המסירות נפש היו משכילים או עובדים, והנה כאן יש תופעה של יהודי שהוא עיתונאי, אך עובד במסירות נפש ממש. הוא הכניס את המושג הזה לעולם העיתונות.

פעם שאלתי את אבא מדוע התחבר דווקא לעיתונות. זה לא היה מובן לי, הוא הגיע כיהודי מרוסיה, בתקופה שאף אחד לא התעניין במקצוע להיות עיתונאי, והוא השיב לי שבחר בכך מכיוון שבעיסוקך אתה מקיף את כל הנושאים. היו לו אכן קשרים עם כל החוגים ועם כל ראשי הארגונים, והוא תמיד בחר להכניס בכל דבר את הפן היהודי, החסידי, להכניס את הרבי. בכל הזדמנות הוא קידש שם חב"ד, ואף פעם לא חשב על נושא הפרנסה. הרבה אנשים התלוננו אצל אבי, מדוע אתה נלחם בסאטמר, יש לנו פרנסה מהם, אבל אצל אבא הפרנסה לא הייתה העיקר, אלא השליחות.

אבא היה יהודי עם לב טוב ויחד עם זה היה לו מוח חריף, זה שילוב נדיר שקשה למצוא. בדרך כלל עיתונאי יש לו צד של כתיבה צינית, ולמצוא עיתונאי עם לב טוב, זה קשה, בפרט אצל עיתונאי אמיתי.

מאז שאבי נפטר, חילקנו את העבודה בין האחים, אני אחראי על הצד של הקשרים, אני נפגש עם אנשים ורואה את ההשפעה של אבא עליהם, וזה מדהים. ב'שבעה' סיפר לי רב חשוב מקווינס שהייתה להם פעם מחלוקת גדולה בנושא כשרות, ואבי ייעץ לו לפנות לרבי, כאשר הוא יצא מהרבי, התבטא אותו רב: מאות מחלוקות היו יכולות להימנע בעולם אם היו שומעים ובאים לרבי. זה רגש קטן של השפעה קטנה על יהודי שהיה קשור לאבי, ויש אלפי סיפורים כאלה".

כ' באייר תשס"ו