ב"ה יום ראשון, כ"א אייר תשפ"ב | 22.05.22
קטעים מתוך הכתבה
קטעים מתוך הכתבה צילום: שטורעם
סודות ה'חוזרים': הרב סימון ג'ייקובסון בראיון נדיר

המגזין "עמי" מעניק הצצה נדירה לעולם ה'חוזרים' של ליובאוויטש: הרב סימון ג'ייקובסון משרטט קווים לדמותם של ה'חוזרים', חושף הוראות ומענות מהרבי ועונה על השאלה: מה צריך כדי להיות 'חוזר'?
מאנגלית: צ' יעקובסון

מגזין "עמי" מפענח, יחד עם הרב סימון ג'קובסון, את סודות ה"חוזרים" של הרבי, כיצד כמות עצומה של שיחות קודש ומאמרים (רובם נאמרו בשבת וחג) מגיעה לדפוס ולהפצה עולמית בקנה מידה שטרם נודע בעולם. 

ר' סימון מבהיר שמערך החזרה אינו ייחודי לחב"ד וגם לא התחיל עם הבעל שם טוב: במשך 1,500 שנה כל יהודי היה חוזר, וכך עברה ה"תורה שבעל-פה" מדור לדור. 

הוא שירטט את השתלשלות החזרה מדור לדור החל מהבעל שם טוב, כאשר לכל דור היה את ה"חוזר" שלו.

ר' סימון מסביר שבדרך כלל הרבי לא מינה חוזרים, וגם ר' יואל לא קיבל הוראה מהרבי להיות חוזר. זה פשוט קרה. סימון התחיל בגיל 19בכתיבת הנחות פרטיות לעצמו, התחבר לחוזרים והתחבר לחבורה המיוחדת שזוכה לרשום ולהנציח את דברי הרבי.  היה זה בתשל"ו, בעידן של מכונות הכתיבה. במשך השנים החלו להשתמש בחידושי הטכנולוגיה - הפקס, מעבד התמלילים ועוד. 

כשעה לאחר צאת השבת, הקבוצה היתה מתכנסת, ור' סימון או ר' יואל החלו לחזור על השיחות, כאשר שאר החוזרים מתווכחים, מתקנים ומוסיפים. ימים ספורים לאחר-מכן, ההתוועדות כולה תהיה מודפסת, ומועברת לרבי.

בהתוועדויות חג שנמשכו הרבה אחרי צאת הכוכבים, החוזרים אמרו "ברוך המבדיל" וכתבו ממקום מחבוא מתחת לשולחן עם דפים ועטים שהוכנו לפני החג.

היו חוזרים שהצטיינו בהבנה, (סימון טוען שהוא לא ביניהם), אחדים מהם הצטיין במציאת מראי מקומות, וחלק ניחנו בזכרון מיוחד. 

מתשל"ט ועד תשנ"ב, סימון היה המניח שכתב את ההנחה הסופית, וזכה לקבל הערות רבות מהרבי. 

לא להשתמש במילה "רע"

אחת הראשונות, בתש"מ, היתה על-כך שההנחה שכתב זהה להקלטה. האם זו היתה מחמאה? דווקא לא. הרבי התכוון לכך שהדברים אינם מסודרים כראוי להדפסה. ר' סימון מסביר שבתחילה הוא חשש לערוך את דברי הרבי מרוב קדושתם. כעבור זמן, החשש נעלם.

היתה לחוזרים אפשרות לשאול את הרבי שאלות רבות, ותשובות עם המילה "מבהיל" התקבלו מספר פעמים.

הרבי לא היה מרוצה משימוש הביטוי "נישט נאר" (לא רק) וביקש שישתמשו במילה "בנוסף". הרבי לא השתמש במילה "רע." ברבות השנים המניחים נהיו מקצועיים יותר, והרבי הגיה וערך בלי צורך להתייחס לעניינים טכניים. 

השיחות הופצו בעולם כולו, הטכנולוגיה התקדמה ושירתה את הפצת השיחות, ומשתמ"ז הרבי החל לערוך את השיחות בכמות גדולה יותר. היו דברים שהרבי השאיר בלתי פתורים (אפורים, כדברי ר' סימון) כדי ש"אנשים יחשבו קצת לעצמם".

בהתוועדות ממוצעת של שש שעות, היו 5 שעות של דברי תורה, אותם החוזרים שננו בעל פה. איך הם עשו זאת? "כישרון וסיעתא דשמיא", הוא אומר.

והנה קצת מספרים, לסיום: הרבי דיבר בקצב של יותר מ-20 עמודי דפוס לשעה.

וצרור טיפים לאברכים המבקשים להפוך ל'חוזרים': חשוב להקשיב בלי להבין. מי שעסוק בלהבין לא ינצור את הדברים במוחו.

2. להקשיב כמו ילד - בביטול. להיות 'מקבל'. 

 3. להכיר את הסגנון של הדובר, אבל להיות מוכן להפתעות. 

4. לחזור מיד על הנאמר.

ל' בניסן תשע"ב