ב"ה יום רביעי, כ"ד מנחם-אב תשע"ד | 20.08.14
אברהם פריד
אברהם פריד צילום: שלאגר.נט
פריד: "מכל אלבומיי - האהובים ביותר הם ניגוני חב"ד"

כמעט שש שנים אחרי שיצא אלבומו האחרון, אברהם פריד מעשיר את המוסיקה החסידית באלבום נוסף. ''אנשים חושבים שצ'יק צ'ק יכולים להוציא דיסק, אבל זה לוקח זמן'', הוא מסביר מדוע המלאכה נמשכה זמן רב ● מעבר לכביש ממתינים אלבומים נוספים עם שירים עבריים וגם אלבום באידיש ● וגם: על המשמעות של "לראות את מלכנו"
חנני בליך, שלאגר.נט
30 שנות שירה כבר מאחוריו של אברהם פריד, אבל נראה שהוא רק הולך ונהיה יותר ויותר צעיר. האנרגיה המתחדשת שבאיש הצנום הזה, ששיריו התנגנו ומתנגנים כבר עשרות שנים בפס הקול של המוזיקה החסידית, סוחפת. כל שיר חסידי, ברגע שיושר בפיו של פריד, כבר נשמע אחרת לגמרי.

30 שנות שירה חסידית, החל מהאלבום הראשון שלו ועד לאלבום שיצא לאחרונה, "Keep Climbing" (תמשיך לטפס), או בשמו הישראלי של האלבום, 'רצוננו לראות את מלכנו'. אין כמעט ארץ בעולם שבה הוא לא שר, ואין חתונה בלי לפחות שלושה-ארבעה משיריו.

האלבום אמנם לבסוף יצא, אך חובבי שירתו נאלצו לחכות לו במשך 6 שנים תמימות, בהם שתק מבחינה אלבומית, למרות שסינגלים רבים פרי שירתו יצאו כפטריות אחר הגשם, אבל אלבום חדש, עד לפני חודש, אין.

מה לקח כל-כך הרבה זמן?
שאלנו אותו השבוע, בראיון חגיגי. "יש הרבה עבודה והרבה נסיעות, ולפעמים זה לוקח זמן למצוא את החומר", הוא מצטדק. "אנשים חושבים שצ'יק צ'ק יכולים להוציא דיסק, אבל זה לוקח זמן. אני מאד מקפיד על השירים ועל הטקסטים, ועד שאני מתחבר לוקח זמן. למה 6 שנים? לא יודע, כך יצא, אבל כל הזמן עובדים ומתקדמים, עוד שיר ועוד רעיון. בינתיים גם הוצאנו הרבה סינגלים כדי 'למלא את החור' והוצאנו גם את הקלטת המופע בת"א, אז ב"ה לא נעלמנו, אבל מעכשיו, בעזרת ה', לא ייקח מספר שנים עד הדיסק הבא: יש כבר כמה שהם כמעט מוכנים, כמו הדיסק עם השירים בעברית, בו יש גם חידושים לשירים ידועים וגם כמה חדשים שנכתבו במיוחד עבור האלבום, כמו 'כמה טוב שנפגשנו', ויש בקנה גם דיסק באידיש".

מה הבשורה והחידוש באלבום החדש שלך?
"בעצם השאלה נותנת כיוון שצריכים לחדש, ואני לא יודע אם זה נכון. מה קוקה קולה מחדש? כל יום זה אותו שתייה. אם זה מצליח, למה לחדש?".

ובכל זאת, ישנם כמה חידושים באלבום הנוכחי, כמו המוזיקה האלקטרונית, או מלחינים ומעבדים חדשים שהתחלת לעבוד איתם רק כעת.
"זה בעצם לא חידושים, אלו דברים שכבר השתמשתי בהם, ופה זה אולי בולט, אבל לא שיניתי את הסגנון, ובדיסק יש טקסטים מהמקורות, שירי שמחה ונשמה בשילוב אנגלית ואידיש. יש לי גבולות ולא יצאתי מהם. אפילו במוזיקה אלקטרונית השתמשנו בעבר פה ושם. אני מרגיש שדווקא בתוך הגבולות, הצלחנו פה להביא לקהל שירים נהדרים, שרובם עם מסר חיובי עם הרבה נשמה והרבה שמחה, וזה החידוש".
אם כבר חידושים, השירים הישראליים עם מילים בעברית שאתה שר לאחרונה, הם ודאי חידוש, אמרנו לפריד. "זה ודאי חידוש שאני שר שירים כאלה, וגם הקהל שלהם חדש. אני רואה אנשים שאני מתפלא שמכירים את השירים שלי, ששרים אותם. יש כח למוזיקה. אני מרגיש שדווקא בארץ - אפילו אצל הזמרים הלא דתיים - כשהם שרים שירי נשמה כמו 'שיר למעלות', כולם מתחברים לזה, הנשמה ערה בארץ. למעשה התחלנו עם השירים בסגנון הזה עם 'עלה קטן', ואני לא יודע למה לקח כל-כך הרבה זמן עד שהבנו שצריך להוציא דיסק שלם עם שירים בעברית. בזמנו, 'עלה קטן' הצליח מעל ומעבר, אפילו בחו"ל. מה שמדהים זה שבחתונות חרדיות, עם שטריימל'ך, מבקשים שאשיר את 'עלה קטן' או את 'רק תפילה'"...
יובל סטופל: "אם יום אחד אחרי ה-120 אעלה למעלה ויאשימו אותי שאני חשפתי את אבריימ'ל לשירים ישראליים והאשמה תהיה עליי, אז יהיה לי שגריר: קיבלנו מכתב ממעריץ של רמי קליינשטיין שהולך לכל ההופעות שלו, ובא גם לזו שהייתה לאחרונה בה הופיע פריד עם קליינשטיין. אח"כ הוא יצר איתי קשר ואמר לי: באתי למרות פריד, ונשארתי בגלל פריד"...

השמועה אומרת ששמעת אלפי שירים עד שהגעת לשירים שבאלבום הזה.
פריד: "יש היום הרבה מלחינים שרוצים להיות מלחינים, ומנסים ושולחים שירים כל היום. והאמת היא שצריך לשמוע אותם, כי אולי יכול להיות יהלום אחד בתוך העפר, אבל זה לא קל כל יום לשמוע וזה גם מגיע לא באיכות טובה וקצת סובלים מזה. ברור גם שלא אתייחס באותה רמה לשיר ששולח לי בחור אלמוני כשיר ששולח מלחין מוכר, כמו יוסי גרין למשל. המלחינים המוכרים, אלו מלחינים שכבר יש להם שם וצריך לתת להם את הכבוד. הניסיון מוכיח שבטח יש להם משהו... אבל האמת שגם אצלם יש שירים שאני שומע עד היום, ואני לא אוהב. לא כל שיר הוא להיט עולמי. לשמוע שירים חדשים כל יום באיכות לא משהו מזמרים לא משהו זה קשה, אבל לפעמים יש שם חומר טוב".

ואתה בוחר לאלבום את מה שאתה אוהב או את מה שהקהל יאהב?
"את מה שאני אוהב. אני הרי לא יכול להחליט בשביל הקהל, אני יכול להחליט רק בשביל עצמי. אם אני מתחבר לשיר ואני מרגיש שאני יכול לעשות משהו עם השיר, מנסים אותו. אבל אם אני לא אוהב את השיר ולא מתחבר לטקסט וללחן, איך אני יכול להכניס שם את הנשמה?".

אולי בגלל זה באלבום הנוכחי מופיעים כמה לחנים שהלחין בעצמו, יחד עם איצי וולדנר. איך זה עובד בפועל, הלחנה משותפת? התעניינו. "באתי לאיצי וולדנר - וזה חידוש של הדיסק שהתחלתי לעבוד איתו - חיפשנו בסידור, ואמרתי לו, למשל, שאני רוצה לעשות שיר על 'הפכת מספדי', שזה שיר שמחה בגלל מילותיו. ואז עשינו אותו ביחד. גם בטקסט של 'רצוננו', הבאתי לו את הרש"י הזה ואמרתי לו שבשבילי הטקסט הזה הוא היהלום של הדיסק ושיעשה עליו לחן שיכבוש את הנשמה, ואני חושב שהוא הצליח בגדול. זהו שיר שעליו אמר לי מישהו מאמריקה: 'אתה פשוט מסכן לי את החיים כעת, אני נוהג על הכביש ושומע את השיר, ואז הדמעות מסתירות לי את הדרך'... אני מרגיש שיש שם הרבה נשמה. אני וואלדנר התחברנו, ויצאו שירים חזקים ביותר. בפועל, הלחנה ביחד פועלת כך שאני מתווה לו את הדרך.

למשל ב'יהללו' אמרתי לו שאני רוצה מקצב וואלס מסוים, משום שכבר מזמן שלא היה וואלס במוזיקה שלנו, וזהו, מתחילים - הוא לוקח איזה כיוון, ואני אומר לו: אולי משהו אחר? וביחד יוצא שיר. יש עוד שיר בדיסק עם הטקסט הידוע ש'מעט אור דוחה הרבה חושך'. זה שיר שלמעשה הוא כתבלבד, ואני אפילו לא זוכר אם עזרתי לו. הוא התחיל וזה יצא לו מושלם מא' ועד ת'. רק הרעיון והמילים באמצע הם שלי, שחושך לא דוחים עם מקל אלא רק עם אור. אז ישבנו ביחד והוא הצליח להתחבר לכיוון, ויצא שיר נהדר".

למה התחברת כל-כך למילים של 'רצוננו לראות את מלכנו'?
"כל פעם שאני לומד את הרש"י, הזה זה חלק מהתפילות שלי בכל הדיסקים: צעקה, געגועים לגאולה, לבורא, והטקסט הזה כל פעם מדבר אליי, ועד היום לא היה אף פעם שיר עליו. אמנם במקרה בדיוק לפניי הוציא שוואקי שיר על המילים הללו, אך זה לא מפריע, אלו שירים אחרים לגמרי. יש לי בדיסק החדש גם שיר על המילים 'וזכני', והאמת היא שהוא היה מוכן לי עוד בדיסק הקודם, עוד לפני שיצא ה'וזכני' המוכר שהלחין ברוך לוין שכבש את העולם. גם הקלטת השירה שם, דע לך, היא מלפני חמש שנים, והמדהים הוא שאי אפשר להבחין בשינוי בקול, וזו ברכה משמים".

את המילים לשיר 'יהללו', כאמור, החליט להלחין בסגנון ואלס חסידי, והוא יצא - במקרה או שלא - בסגנון שיריו של המלחין הגורי יענק'ל תלמוד. "אגב, לפריד כבר היה בעבר סוג אחר של וואלס" אומר יובל סטופל, "והכוונה היא ל'מה ידידות' שהלחין יוסי גרין". פריד: "חשבתי שכבר הרבה זמן לא עשו ואלס, אבל לא חשבתי דווקא על הסטייל של תלמוד, אלא אמרתי לאיצי: 'בא נעשה שיר', ויצא משהו שאני מאד אוהב".

מצד אחד, פריד מקליט שירים בסגנונו החסידי של תלמוד, מצד שני, מוציא שירים 'ישראליים' עם מילים בעברית. זה הולך ביחד? שאלנו. "תשמע, מוזיקה זה הרבה צבעים, ואני חושב שאם נשארים עם רק גוון אחד זה טוב, אבל זה קצת משעמם. אני אוהב לשמוע ולשיר שירים באידיש, אוהב לשיר שירים באנגלית, אוהב שירי חב"ד ומאד אוהב חזנות. לאחרונה, יישר כח ליובל סטופל, התחברתי לשירים ישראלים, וכמובן לא לסתם שירים, זה הרבה עבודה למצוא שירים עם מסר ונשמה. למשל, 'רק תפילה אשא' זה פשוט תפילה טהורה שהשמש תעבור עליי וכו'. אני שומע את הטקסט ואת הלחן, ולוקח זמן להיכנס לתוכו. אתה שומע את השיר בדיסק במשך 4 דקות, ולי לקח לשיר אותו 6 שעות. זה הרבה זמן עד שמתחילים להתחבר לשיר, וגם כל נשימה צריכה להיות במקום הנכון. זה הרבה עבודה, אבל ב"ה זה כיף".

יובל סטופל: "שתבינו, עד היום הצעתי לפריד רק שלושה שירים ישראליים שישיר, ואלו היו פשוט פגיעה בול, לא ניסינו סתם לחדש שירים. והיום גם בחתונות הכי חרדיות, אין מקום שלא מבקשים את 'רק תפילה אשא'... השיר הזה הגיע לכל מקום. גם את 'מישהו הולך תמיד איתי' ניסינו בהופעה פעם ראשונה, וזה ב"ה לקח אותנו הלאה, וכן השיר 'שמחות קטנות' שכבר לפני שנים אמרתי לאבריימ'ל 'אתה חייב לעשות את זה'. אני הרגשתי צמרמורת כשהוא שר את זה. לקחנו בעצם שירים שהם תפילות. נועם גילאור הוא שדרן שמשדר שנים ברדיו, ולפני שנים שידר את המצעד החסידי. אז זה היה ברשת א', ואז פריד עוד היה שר את 'קל ההודאות'. במשך השנים גילאור התנתק מזה ועבר לשדר שירים לועזיים ועבריים, וכשיצא 'רק תפילה' הוא צלצל אליי ושאל אותי: איפה היה פריד בכל השנים? ואז הוא גם הוסיף שהוא כבר רוצה לחזור ל'אדרבה' ו'תניא' וכו'. דרך הדלת הזו, נכנסו הרבה לשיריו החסידיים של אברהם".

אם כבר הזכרת את נושא ההופעות, אתם גם חידשתם את זה שבהופעות שרים מחרוזות שירים ולא רק שירים שלמים?
פריד: "יש גם וגם. אל תשכח שכל פעם שיוצא דיסק יש עוד חומר, ורוצים להכניס כמה שיותר חומר ושירים להופעות".
סטופל: "יש שירים של אברהם שהם שירים של חתונות, וקשה להופיע איתם בהופעות כשירים שלמים, ולכן מראש אנחנו מכניסים אותם במחרוזות. עם חלק מהמחרוזות אנחנו רצים כבר לפחות 5-6 שנים".
פריד: "אם עושים מחרוזות סימן שיש חומר"... "פה בארץ יש לי ברכה שיש לי צוות שכיף לעבוד איתם. נתחיל ביובל סטופל המנצח, שיום ולילה חושב ומחפש שירים, עיבודים וטקסטים, ואלי יזראלביץ' ודני קייזלר שעוזרים לי בהופעות ובשירים, וגם הצוות של הסאונד והאורות. זה פשוט לשיר ממש בחלום. זה לא בא מעצמו אלא בגלל האנשים שמשקיעים וב"ה רואים את התוצאות. ההופעות שלנו ברמה כ"כ גבוהה, שאין לנו במה להתבייש. אנשים יוצאים מהן בהלם, לא רק אני. הם משלמים כסף ומקבלים שואו".

יש באמת משהו מיוחד בהופעות ארץ?
"בהחלט. אני מרגיש שיש פה אנרגיה, שאתה מצליח להיכנס פה לתוך הנשמה יותר מכל מקום בעולם. כאן אנשים באים להשתתף ואני מרגישאת האהבה שלהם. גם עם התזמורות, אנחנו ממש משפחה וכולנו יודעים שכל הופעה היא לא סתם רק לבוא ולשיר, אלא להביא לקהל משהו לצאת הביתה, עם רגשות עידוד ושמחה, עם איזה וורט על צדיקים. לא סתם הופעה, אלא עניין של לחזק את הלבבות. יש הרבה זמרים, אבל אין הרבה שבין השירים נותנים איזה סיפור חסידי או מסר יהודי. זה חלק חשוב מהעניין".

נחזור לדבר קצת על הדיסק החדש: מאיפה הגיע הרעיון לעשות שיר על המילים 'יהא שלמא רבה'?
"הופענו בעיר רחובות לא מזמן, ומנדי ג'רופי, מלחין השיר, היה חלק מאותו ערב. המעבד יובל סטופל סיפר לי שבחזרה לערב, ג'רופי הביא לו שיר חדש אותו רצה לבצע שם, בשם 'אמן'. אחרי החזרה יובל שאל אותו: כמה שירים יש לך בדיסק שאתה עומד להוציא? והוא אמר לו - עשרה. אמר לו יובל: לא, יש לך תשעה... חסר לך אחד, כי השיר הזה הולך לאבריימ'ל. מנדי הסכים, ואכן הקלטנו אותו. זה היה חידוש בשבילי. אין לי טקסט כזה בכל השירים, למרות שאומרים אותו כל יום. זה היה כמו השיר על 'חזק חזק ונתחזק' - משפט שכולם אומרים ואף אחד לא הלחין עליו שיר, מה שמראה שלכל שיר יש את הזמן שלו".

מאז ומעולם היית מכניס שירים באנגלית עם הרבה מסרים, וגם בנוכחי המשכת בזה עם 'קיפ קליימינג' - תמשיך לטפס. מה המסר מאחורי השיר הזה?
"לאחרונה אני מרגיש שכבר כמה שנים הרבה מהדור הצעיר מתעייפים מהמלחמה בין היצר הרע ליצר הטוב, מהטיפוס למעלה, והרבה מהם עוזבים את הטיפוס ומעדיפים להישאר למטה, היכן שהיצר חי ומצליח. וחשבתי שאולי הגיע הזמן לכתוב שיר שידבר לצעירים, כמו גם לכל אחד ואחד שהרי כולנו במלחמה, אבל בפרט לצעירים של דורנו, להגיד להם שהחיים הם כמו הר, והחכמה היא לטפס, כי להישאר למטה מאד קל. וכך בא לי הרעיון של 'להמשיך לטפס', כי למעלה יש אור וטעם בחיים, ומה שהיהודי צריך זה רק למעלה - ייתכן שתיפול במשך הטיפוס, אבל זה בסדר, תנסה עוד פעם והעיקר שתזכור תמיד שהכיוון שלך צריך להיות למעלה. בשירים אלו, אגב, אני תמיד כותב את הטקסט קודם, ואח"כ את הלחן. לאחרונה המילים בשירים האלו הם אכן טקסטים שלי".

באלבום הזה חידש פריד כמה שירים שהושרו כבר על-ידי זמרים אחרים בעבר, כמו למשל 'ריבונו של עולם'. מה הסיבה? שאלנו. "לפני כשנתיים יובל אמר לי שיש איזו אמרה, 'רבש"ע אני יודע שביהמ"ק השלישי אינו בנוי מאבנים, אלא מדמעות, ואם כל מה שאתה צריך זו רק עוד דמעה אחת, בבקשה קח את שלי' (אמרה המיוחסת לשלמה קרליבך, ח.ב.) והמילים מאד נגעו לליבי והחלטנו לחדש אותו. המעניין הוא שהקלטנו את השיר עם הברה ישראלית, לדיסק הישראלי, ולא היה אפילו חלום שהוא ייכנס לדיסק הזה, כי אליו כבר היה לי שיר עם הברה ישראלית. יום אחד אשתי אומרת לי, אולי תנסה לעשות את השיר הזה, שהוא כל-כך טוב, עם הברה חסידית? התחלתי לשיר אך זה נשמע לא טוב ואמרתי לה שזה לא יקרה. עד שהייתי פעם אחת באולפן, ואמרתי - בא נראה איך זה נשמע בהברה חסידית, והופתעתי. בסופו של דבר הקב"ה נתן לי רעיון להוסיף בסוף השיר גם כמה מילים באידיש, וזה הפך אותו לגמרי לחידוש, באידיש יש שם מילים מאד חזקות. אז על-זה צריך להגיד תודה לאשתי".

יובל, אתה היית המעבד והמלחין של שתי הגירסאות של 'ריבונו של עולם'. איך אתה ניגש לעבד את אותו שיר שאתה הלחנת ועיבדת בעבר, מחדש?
"בניגוד לשיר שקט, שבלדה זו בלדה, פה חיפשתי לעשות שיר שבנוי כמו להופעה, שהכל מתפתח בו. בפעם הראשונה שעיבדתי אותו, לישראל פרנס לפני 10 שנים, זה עוד היה כשהייתי צעיר. לפריד זה היה מוזר שכזה טקסט שצריך לצעוק אותו, עיבדתי בעבר עם משהו שמשדר משהו אחר, ולכן עיבדנו אותו הפעם בצורה דרמטית".

פריד: "אנשים שאלו אותי איך אתה מצליח לשיר עם כל כך הרבה רגש, בשיר רוק. זה חידוש".
גם את 'אלוקי נשמה' הידוע שהלחין משה לאופר וידוע בביצוע של דודו פישר, חידש פריד בדיסק החדש. מדוע? "את 'אלוקי נשמה' הכרתי, והוא לא היה חידוש עבורי. תמיד מאד אהבתי את השיר. לפני כשנתיים, היה ערב הצדעה למשה לאופר בארה"ב, ומשה הציע לי לבצע שם את השיר הזה, למרות שלא הקלטתי אותו, ואמרתי לו שבשמחה. שרנו שם את השיר 'אלוקי נשמה' באותו מעמד, ואחר-כך, כששאלתי כמה אנשים איך היה השיר, התברר לי שבארה"ב הוא לא כל-כך מוכר, ואז החלטנו אני ומשה שאולי נעשה את זה בדיסק, וכך יצא השיר הזה.

"לעומתו, השירים האחרים שחידשתי, 'רבש"ע' ו'המה-המה', היו עבורי שירים חדשים שמעולם לא שמעתי. את 'המה' חידשתי לאחר שבסוכות אני וכמה חברים הופענו בשמחת בית השואבה בהרים בניו-יורק, כשמאה חבר'ה שר ורקדו שם. ב-2 לפנות בוקר כבר לא היה מה לשיר, ופתאום אחראי המקהלה, חילו פוזן מ'המזמרים', החל לשיר את 'המה המה'. אני שומע ושואל אותו - של מי השיר? והוא אומר לי, 'ליפא שמעלצר'. אמרתי לו שאני לא מכיר את השיר. כשסיימנו, שאלתי מאיפה השיר הזה? והוא אמר לי שהוא כבר הוקלט בדיסק של שרולי גינזברג. באתי הביתה, שמעתי את מקור השיר, ואמרתי לעצמי שהוא שיר סוחף עם הרבה שמחה אך חסר בו משהו, קטע שלישי חזק. לא מזמן הייתי ביחד עם ליפא בברזיל ואמרתי לו שאני רוצה את השיר, אך בוא נעשה לו קטע שלישי, ובאוטו ביחד הלחנו את הקטע השלישי, ועכשיו הוא מושלם ומקסים. שתבינו, אם אני לוקח שיר ישן, זה כנראה חידוש בשבילי. כלומר ייתכן שאותם שירים כבר יצאו בעבר, אך למעשה לא יצאו ולא היו מספיק מוכרים.

"רק לפני מספר ימים קיבלתי מכתב ממשפחה באשדוד שישבה עם הילדים בחדר הממ"ד בשעת הפגזת הטילים, ומה הילדים שרו? את 'המה כרעו ונפלו'... גם בבית שלנו, לפעמים באמצע ארוחת הערב אני אומר לילדים 'אחת שתיים, שלוש' והם כבר יודעים שמתחילים את 'המה'. זה שיר שמביא שמחה בבית. סיפורים כמו זה מאשדוד, נותנים לי הרגשה של קטונתי. הדיסק רק כמה שבועות בחוץ, ואני מקבל כבר כל-כך הרבה תגובות. היה גם מישהו שאמר לי שבביתם הייתה צרה לא מזמן, ובפורים האחרון היה אצלם יותר אבל משמחה. עד שפתאום מישהו הפעיל את השיר 'הפכת מספדי למחול לי', שזה המילים המתאימות ביותר, והוא אמר לי כשדמעות בעיניו שהפכתי את האבל שם לפורים שעוד לא היה אצלם. זו זכות אדירה. דרך השירה אני רק שליח, אבל זה נותן לאנשים לא רק שמחה ועידוד, אלא גם משהו להרגיש, מראה להם שהם ערים, מרגישים משהו או אפילו בוכים, ורוצים להיות יותר קרובים לבורא".

בעיבוד של 'המה' סמכת על מעבד צעיר, נפתלי שניצלער.
"ליפא הציע לי שהוא יעבד, הוא כנראה עובד אתו יותר, וביקש שאתן לו את הצ'אנס לעבד את השיר הזה, ואמרתי 'בשמחה'. הלכתי אליו, ישבנו ביחד, והצעתי כמה רעיונות איך לבנות את השיר והפתיחה. אמרתי לו - אני שומע מקהלה בפתיחה וזה פירוש המילות, וזה אכן שיר שיצא פשוט מושלם".

באלבומים האחרונים, נהיית גם מלחין.
"זו מתנה מה'. הלחנתי אמנם פעם כבר את 'שישו ושמחו' ועוד חלקים מכמה שירים אחרים, אבל אכן לאחרונה יצאו לי לבד כמה דברים, ואני מקווה שהקהל יאהב אותם".

כמו שפתחנו, לא מזמן חגג פריד 30 שנות שירה חסידית, שנים שמקפלים בתוכן אין ספור רגעים וסיפורים. "אני יכול לכתוב ספר מכל הסיפורים והתגובות", הוא אומר, "אך כמו שאני אומר - קטונתי, אלו לא כוחות שלי ואני רק שליח. רק כעת, בדרך ארצה במטוס אל-על, הייתה לי הפתעה. אני עולה למטוס, ואחת הדיילות ניגשת אליי ואומרת שהיא שמחה שאני איתם בטיסה. אחר-כך, כשהתיישבתי, היא ניגשה אליי ואמרה לי שבגלל המוזיקה שלי היא בדרך עכשיו לחזור בתשובה!... רק ב'אל-על' יש כזו קבלת פנים"...

יש מקום בעולם שעדיין לא שרת בו?
"בסוריה... בדרך-כלל, היכן שיש קהל יהודי, זכיתי לשיר".

יש שיר מסוים של זמר אחר, מכל השנים, שאתה מצטער שלא אתה שרת אותו?
"בהחלט. יש המון שירים, כמו 'אמר רבי עקיבא' של מרדכי בן-דוד או 'והיא שעמדה' של שוואקי. אבל אני מאמין שלכל שיר יש כתובת ולקב"ה יש את החשבונות שלו, ומה שמגיע לזמר מגיע ומה שלא - לא".

ועל איזה שיר שלך אתה חש שהוא 'פוספס' ולא קיבל מספיק את הבמה?
"אין הרבה. אבל הבולט בעיניי שלא הצליח הוא השיר 'חביבי'. הוא שיר מקסים, אבל לא הצליח. כמו שבבני-אדם יש כאלה עם אריכות ימים ויש שלא זוכים, אותו דבר עם שיר: יש שיר שמצליח ומאוד מאריך ימים, כמו 'עלה קטן' שעכשיו, אחרי עשר שנים, מתחיל להיות חזק, ויש שיר שאין לו אריכות ימים. את 'חביבי', מעולם הייתה לי ואפילו בקשה אחת לשיר אותו".

איזה שירים שהם לאו דווקא שלך אתה אוהב במיוחד?
"כל השירים הטובים שיש בשוק. אני מאד אוהב את 'ענווים' של יוסי גרין, וכן את 'וזכני' של ברוך לוין, שאתו, אגב, התחלנו לעבוד לדיסק הזה, אבל לא סיימנו לבסוף. גם את 'מכניסי רחמים' אני מצטער שלא הקלטתי, אבל זהו כבר שיר שאין צורך לחדש".

ממי הושפעה השירה שלך? מה שמעת בתור ילד?
"את האבא של מ.ב.ד, דוד ורדיגר שיחיה - השיר שלי 'יהללו' מזכיר לי אותו, איך שהיה שר עם עוצמה - וגם משיריו של ר' יום טוב הערליך באידיש, שזכיתי לחדש אותם ב'אידישע אוצרות', וכן משירי חב"ד ומהרבה חזנות, אותה אני מאד מאד אוהב. חזנות זה סטייל של שירה שיש לנו בעם ישראל, שכולו תפילה, ללא קצב, ועם המון רגש. כשאני בתפילה של חזנים אני חש שהם פשוט מעלים אותי. אין דבר כזה במוזיקה החסידית שלנו, עם כל הנשמה והרגש שיש בה".

אתה באמת מתחבר יותר לשירי הרגש השקטים או לשירים השמחים?
"שניהם. היום צריכים הרבה שמחה, ומצד שני צריך לצעוק עד מתי הגלות הזו שלא נגמרת. לכן אני מנסה לזעוק 'למה ה' תעמוד מרחוק'. השיר הזה המופיע באלבום החדש, הוא צעקה שלי אחרי שקרו דברים מחרידים לעם ישראל ממש לאחרונה. צריך לצעוק. כתוב 'ויזעקו... ותעל שוועתם', אם לא צועקים כנראה שהכל בסדר".

מבין שלל האלבומים שלך, איזה מהם אתה הכי אוהב?
"אני מאד אוהב את הסדרה של ניגוני חב"ד, ואת הסדרה של ניגוני יום טוב הערליך, זה פשוט משהו שונה. מהדיסקים החסידיים, 'חזק' כמובן היה חזק ביותר, וגם 'ברכה והצלחה' היה עם חומר טוב וגם 'יחיד ורבים'".

איזה סגנון שירים אתה באופן אישי אוהב לשמוע?
"אצלנו בבית משמיעים הרבה את ה'לחיים טיש' של כהנא. כך זה בערב שבת אצלנו, להביא את האווירה של שבת. ב'קה אכסוף' הילד הזה ממש קורע את הלב, עם הרבה מתיקות ואת זה משמיעים בבית. באוטו אין משהו מיוחד, אלא אני שומע שם שירים שאני חייב ללמוד לשיר בחתונות. כמובן את מ.ב.ד. תמיד כיף לשמוע, הדיסק האחרון שלו זה חידוש שהוא עשה, וגם כל משהו שהוא מוציא אני מאד אוהב לשמוע.

מה הפרויקט שאתה עוד שואף לעשות?
"אני חושב אולי להוציא עוד מהשירים של ר' יום טוב הערליך. הכרתי את הערליך, ואף כתבנו שיר ביחד בדיסק שלי, 'מלווה מלכה'. התחלתי אז לעבוד על השיר אגוט'ע וואך. היו לי כמה קטעים שכתבתי, אך הייתה חסרה לי פתיחה. הלכתי אז לר' יום טוב הגאון, ואחרי כמה ימים הוא אמר לי: בוא, יש לי משהו. ישבתי אצלו - ויש לי עוד את הדף שעליו כתב את המילים - ואמרתי לעצמי: איזה גאון הוא, הוא נתן לי את ההתחלה. המילים באידיש שלו שם הן ממש גאונות. אבל את האלבום משיריו, 'אידישע אוצרות' (או 'אוצרות יהודיים' בגרסא העברית שגם אותה הוציא, ח.ב.), הוצאנו כבר אחרי שנפטר. גדלתי עם השירים האלו, זו הייתה הגירסא דינקותא שלי. מה שהיה הוא שבשלב כלשהו הרגשתי שחייבים להוציא מחדש את שיריו, שמוסיפים יראת-שמים, וקדושה וטהרה. לא זכיתי שישמע את התוצאה, אבל המשפחה אמרו לי שאביהם היה גאה מאד אם היה שומע. ואני חושב אולי נוציא עוד מה מהשירים שלו, למרות שכבר לא נשאר הרבה מהם שלא חידשנו".
י"ד בניסן תשע"ב