ב"ה מוצאי ש"ק, י"ט ניסן תשע"ד | 19.04.14
מדברים על הכל. רוטנברג ורודרמן על רקע תחנות שונות בימי חייו
מדברים על הכל. רוטנברג ורודרמן על רקע תחנות שונות בימי חייו צילום: שטורעם
● רוטנברג: איך הסתדרת בחיידר ליטאי? ● רודרמן: התגברתי, הייתי תלמיד לא רע...

הסופר הרב זלמן רודרמן מדבר על הכל ● הילדות בסביבה חילונית בפתח-תקווה, הלימודים ב'חיידר' הליטאי, הסבא הגרח"י הלפרין זצ"ל, התקרבותו של אביו לחב"ד, השליחות בכתיבת ספרים, 'שיחת השבוע', ועולם העיתונות החרדי ● מי הכי השפיע על חייו ועל כתיבתו? מדוע הוא מתפעל מהדור הצעיר? מה הסיבה לנשירה ואיך פותרים את התופעה? ומדוע הוא מתעקש שלא לענות על השאלה: איך אתה רואה את חב"ד בעוד 20 שנה? ● הבמה המארחת: מדור חדש מאת דוד רוטנברג, המארח מידי שבוע דמות חב"דית לשיחה מרתקת
דוד רוטנברג

• שלום זלמן. זה ראיון במהלכו נדבר על הכל.

"עוד לא יודע מה הפשט 'הכול', אבל בוא נתחיל".

• יש ספר חדש פרי עטך בפתח? אתה הרי תמיד או אחרי יציאת ספר או לפני...

"זה נכון, ובעזרת ה' בעוד שלושה חודשים בערך, אני עתיד לסיים ספר שכעת אני באמצע כתיבתו... מלבד עוד כמה רעיונות שבצנרת".

• מה הספר האחרון שיצא?

"'אלה הם מועדי' - ספר שמגיש לציבור הרחב שיחות 'מיוחדות' של הרבי על חגי ומועדי ישראל. שיחות עמקניות, שמדגישות את הגישה הייחודית של הרבי לתורה, מצוות ועם-ישראל".

• לשם שינוי, לא ספר לילדים...

"נכון, למרות שכבר היו בעבר כמה ספרים שהם גם למבוגרים, אני בהחלט רואה בספר הזה משהו מיוחד ויוצא-דופן. כי גם אם לספרי הסיפורים אני מייחס חשיבות עליונה, פה מדובר בתורה ממש. ובפרט שזאת תורה של הרבי, שיש לכך גם ערך של 'הפצת המעיינות' בכלל, וחיבור יהודים עם הרבי - דרך התורה שלו – בפרט".

• כמה ספרים הוצאת לאור עד היום?

"ספרים וספרונים - למעלה מ-20 כן ירבו..."

• אתה כותב ומכוון דווקא לילדים חסידי חב"ד או גם לילדי כלל הציבור החרדי?

"בעבר תחמתי את עצמי לתוך המסגרת החב"דית. בשנים האחרונות אני משתדל לכוון לקהל קוראים רחב ככל האפשר. ואני בהחלט מביא זאת בחשבון בסגנון הכתיבה. ואכן, חלק נכבד מספריי מופץ ונקרא בחוגים חרדיים רחבים. ברשתות 'פלדהיים' ו'אור החיים', כמו גם אצל מפיצים נוספים, אפשר למצוא מבחר מהם".

____581.
בכיתה א' בחיידר בפתח תקווה

'מה נשתנה' באידיש-הונגרית

• העובדה שלמדת ב'חיידר' ליטאי עד ישיבה-קטנה, עוזרת לך להבין את ה'ראש' של הציבור החרדי?

"בהחלט. העולם החרדי הכללי לא זר לי. אני לא מביט עליו מבחוץ, אלא חש חלק ממנו. אגב, בכיתה שלי, ב'חיידר' הליטאי למדו כ-15 תלמידים. מתוכם: 2 חב"דניקים, 1 צאנזער, 1 ויז'ניצער, 1 ברסלבער, ו-1 שהיה קשור לסאסוב...".

• אז לליטאים עצמם לא נשארו הרבה כיסאות...

"תעשה את החשבון... בערך 9".

• מדוע, בעצם, למדת, ילד ממשפחה של חסידי חב"ד, ב'חיידר' ליטאי?

"כי זה היה ה'חיידר' היחיד שפעל באותן שנים בפתח-תקווה, בה גרנו. האופציה האחרת הייתה בית-ספר של החינוך העצמאי שהיה 'מודרני' יותר. היה עוד 'חיידר' קטן מאוד של 'חוג חתם סופר' שדיברו שם באידיש הונגרית. ובאמת בשנה הראשונה שלי ב'חיידר', למדתי בו. עד היום זקני המשפחה מזכירים לי את ה'מה נשתנה' ששאלתי באידיש הונגרית בליל-הסדר שערכנו כולנו יחד, בבית הסבא והסבתא בירושלים. אבל זה היה 'חיידר' מאוד קטן שלא היו לו אפילו 7 כיתות, אז הוריי העבירוני ל'חיידר' הליטאי, שבדיוק באותה שנה נפתח, וששמח לכל תלמיד שהגיע אליו. אנחנו בעצם פתחנו את ה'חיידר' והיינו המחזור הראשון שלו".

• ואיך מתנהל ילד חב"די בכיתה כזו?

"למעשה, עד שנת תש"מ, שזה רוב שנותיי ב'חיידר' ההבדלים היו פחות מחודדים ולא הייתה בעיה גדולה במיוחד. מה גם שכפי שציינתי, קבוצה נכבדה בכיתה הייתה חסידית. בשנת תש"מ אני זוכר חיכוחים בנינו, החב"דניקים המעטים הנוספים שלמדו ב'חיידר', לבין ילדים מבתים ליטאיים 'שרופים'. אבל התגברתי על זה. עזרה לי גם העובדה שהייתי תלמיד לא-רע... כשעמדתי לסיים את ה'חיידר' המורה שלי - שמאוד אהבתי אותו - הפעיל עליי לחץ הסברתי שאמשיך ללמוד בישיבה ליטאית. אבל לי כבר היה ברור שאמשיך ב'תומכי תמימים'. זה לא היה אפילו עניין שנתון להתלבטות".

____________400.
זלמן (מימין) עם אביו ר' יצחק ועם אחיו צבי (משמאל) בשעת לימוד

• הזכרת את הסבא וסבתא מירושלים. אני בטוח שהיה להם שם...

"כן, הרב חנניה יוסף וזוג' מרת בריינה הלפרין".

• הוא היה הרב של חב"ד בשכונת 'בית ישראל' בירושלים? או בכלל הרב של השכונה?

"היה הרב המוכתר של בית-כנסת חב"ד והרב הלא-מוכתר של השכונה והסביבה. דלת ביתו סבה הרבה על ציריה מיהודים שנכנסו לשאול שאלות".

• ואתה אומר עליו: הרב... היום כל עסקן מתחיל הוא מיד "הרב". על אנשים כמותו כותבים היום הגרח"י הלפרין...

"נכון. יהודי בעל ראש חריף, למדן מופלג, מלא וגדוש בתורה, ומעבר לכל זה גם איש חכם מאוד".

_______612.
הסבא הגאון החסיד הרב חנניה-יוסף הלפרין ע''ה

• הייתה לו איזו  השפעה על חייך, או שהמרחק מפתח תקווה לירושלים עשה את שלו?

"הייתה לו השפעה 'מקיפית' בעיקר בזכות עצם הידיעה שאני הנכד שלו. ההימצאות בסביבתו - והיינו נוסעים אל הסבא והסבתא די הרבה - הסבה לי עונג וגם גאווה. הייתי גאה לתת לו יד תומכת, בשנות זקנותו, וללוותו אפילו מהבית לבית-הכנסת. אנשים היו נעצרים ומדברים איתו בחיבה וביראת-כבוד. זו הייתה הרגשה מאוד נעימה.  מלבד כל מיני ווארטים, זיכרונות ודברי חכמה ששמעתי ממנו".

• מתי הוא נפטר? בן כמה היית אז?

"בתשמ"ח, כשאני הייתי ב'קבוצה'. לצערי, לא זכיתי ללוותו למנוחות".

אני משתדל לכתוב מהלב

• אתה מקבל תגובות מהציבור הרחב על הספרים?

"כן. תגובות חמות מאוד, מכל מיני סוגים".

• מה, למשל. פרט, נמק והדגם.

"אנשים משבחים. אומרים מילים טובות. מספרים שלא רק הילדים שלהם קוראים בספריי, אלא גם הם...

"סיפור מיוחד היה לי לפני שבועות מספר: נסעתי להנחות את 'כנס צאצאי אדמו"ר הזקן' שנערך השנה גם לצאצאים שאינם שומרי מצוות, במלון ירושלמי. כשבאתי לשם, מעט לפני האירוע, התישבתי ליד שולחן כלשהו.

"כעבור דקות מספר ניגשה אל השולחן גברת כבת 50, עם כובע על הראש ועמה בחור בשנות ה-20 לחייו, שנראה כמו בנה. הם שאלו אם אפשר לשבת והשיבותי: 'בשמחה'. הגברת הציגה עצמה ואני הצגתי את עצמי. כשהצגתי את עצמי היא נכנסה להתרגשות גדולה. ואז היא הסבירה שלפני ימים מספר היא נכנסה ל'ספריית החסידות' בירושלים וחיפשה ספרים לנכדיה. 'במקרה' היא נתקלה בספריי, הציצה בהם ונשבתה בקסמם.

"לאחר מכן כשקיבלה את ההזמנה ל'כינוס הצאצאים' וראתה את שמי מופיע בה, כמי שאמור להנחות את האירוע, היא אמרה לעצמה שהיא 'חייבת' לפגוש אותי. והנה, מסובב הסיבות עשה כך שנתיישב בדיוק באותו שולחן ונכיר זה את זה. לאחר מכן הוציאה מכיסה פתק שהכינה כדי לתת לאחותה - שהגיעה בהמשך גם-כן לאירוע - ובו המלצות לספרים לקנייה לנכדיה שלה... אלה היו כמובן הספרים שלי.

"בקיצור, היה נחמד, מרגש - ואפילו קצת מביך - לגלות שיש אנשים שממש מתלהבים מספריי..."

• אני מבין שהאחיות הללו לא מדברות בטלפון, ורק מעבירות אחת לשניה פתקים ב'כינוסי צאצאים'...

"דווקא התרשמתי לאחר מכן שהן כן מדברות, אבל כנראה שבפתק זה עובד יותר טוב..."

___________400.
מגיש לספרן הראשי של ספריית הרבי, הרב שלום-בער לווין שניים מספריו

• מי הכי השפיע עליך בכתיבה?

"על רוח הכתיבה קשה לומר שיש מישהו ספציפי שהשפיע עליי. אבל על הטכניקה של הכתיבה השפיע במיוחד גיסי ר' מנחם ברוד, שעמו ותחתיו עבדתי שנים רבות, ובדרך עקיפה גם המגיה המיתולוגי של שיחת השבוע ושל 'כפר חב"ד', חיים נקר...

"ואולי התשובה האמיתית על השאלה צריכה בכלל להיות: מי שהשפיע הכי הרבה על הכתיבה שלי הוא... הלב שלי. אני משתדל לכתוב מהלב".

• הזכרת את 'שיחת השבוע'. איך זה לעבור את השבוע בלי לעשות משהו שעשית... כמה שנים עבדת שם?

"בהתחלה היה בהחלט די קשה... שנים-שנים התרגלתי לפגוש כל שבוע פנים חדשות, להתוודע אל סיפור חייו ולאחר מכן לנסות להגיש אותו ב-450 מילה לקוראים. כמו כן, שנים-שנים התרגלתי לחפש כל שבוע סיפור ולהגישו לקוראים. והנה זה נפסק. אבל כמו לכל דבר - מתרגלים. מה גם שברוך ה' תעסוקה בתחום - מעולם לא חסרה..."

• כמה שנים עשית זאת?

"למעלה מ-15".

• מה עם סיפורי שבת. הרי שנים שאתה כותב ב'בקהילה' סיפור לשבת. לא הגיע הזמן לרכז הכל בסדרת ספרים?

"בהחלט הגיע הזמן. ואכן יש שלשה ספרים שכ-80 אחוז מהעבודה עליהם כבר הושלמו. בעזרת ה' אני מקווה להוציאם לאור לקראת החגים של תשע"ג".

• אפרופו 'בקהילה'. הייתה תקופה שעסקת יותר בעיתונות. עיתון 'כפר חב"ד',  'המבשר', 'בקהילה'. זהו, פרשת סופית מעולם העיתונות?

"העבודה בעיתונות היא תובענית ולא קלה. בעיקר בגלל מה שמסביב. הדד-ליינים והעבודה מול צוותי כתבים, מנהלים וכו'. למרות זאת, עשיתי זאת כאשר ההשגחה העליונה סיפקה לי תעסוקה בתחום. היום כפי הנראה ההשגחה העליונה מעוניינת שאעסוק בתחומים אחרים, ועל כן אני עוסק בהם. מדובר בעבודות פרטיות ליחידים ולמוסדות, בכתיבת ספרים לאנשים אחרים, מה שנקרא סופר-צללים, ובכתיבת ספריי שלי. הגברת היא אותה גברת, רק האדרת משתנה מעת לעת".

החדיר בי יראת-שמים טבעית

• מי הדמות שהכי השפיעה עליך בחיים?

"הרבי. הדמות שהשפיעה ומשפיעה".

• טוב. היית מקבל מכות אם לא היית אומר זאת. אני התכוונתי  חוץ מהרבי, שמשפיע, אני חושב, עד היום על כל חסיד.

"לא עניתי זאת בשביל הפוליטקלי-קורקט, אלא התכוונתי באמת".

__770____________400.
במהלך הריקודים ב-770 לאחר הדידן נצח הסופי (בשנת תשמ''ח) עם החבר (הרב) יהודה בוטמן

• אני בטוח. אבל כך זה אצל כל חסיד חב"ד. אני משער...

"מלבד הרבי, ובלי כל השוואה אליו כמובן? אממ..."

• ברור.

"אבא שלי השפיע עליי מאוד. קיבלתי ממנו הרבה מאוד יסודות בגישה אל עניינים יסודיים של יהודי ושל חסיד. הוא החדיר בי יראת-שמים טבעית. תמימות מסויימת שברוך ה' אני מצליח לשמר בתוך העולם הממוסחר שלנו ולמרות שאני מטבעי נוטה קשות לציניות".

• אביך מגיע ממשפחה חב"דית?

"לא, אבל יש רקע. הוא ממשפחה ליטאית אמיתית, הסבא והסבתא ר' גרשון ורבקה רודרמן נולדו וגדלו בסביבות קובנה. אבל כבר הסבא שלי זכה להיות ב'יחידות' אצל הרבי הקודם, שאף בירך אותו שיהיה 'עבד השם'. ולאחר מכן, אחרי עלותו ארצה, התפלל שנים, ואף היה ש"ץ ב'ימים הנוראים', בבית-הכנסת חב"ד ברחוב גוטמן (ליד השוק, למי שמכיר) בפתח-תקווה. מאוחר יותר למד אבי בחיידר-ישיבה בתל-אביב אצל המשפיע ר' חיים-שאול ברוק. שם, כנראה, הוא קיבל את היסודות החב"דיים.

"בהמשך הוא למד בישיבה-קטנה ליטאית בבני-ברק ולאחר מכן בישיבה-גדולה - בפוניבז', אבל גם שם הוא הוסיף ללמוד חסידות באופן עצמאי ועם משפיעים שבאו לבני-ברק כדי למסור שיעורים לתלמידים מישיבות שאינן חב"דיות.

"מי שמאוד השפיע עליו בכיוון היה החסיד הנודע ר' זושא וילימובסקי ('הפרטיזן'), שהיה מגיע לפוניבז' להפיץ ספרי חסידות. הוא קירב מאוד את אבי, שבסוף באמת מצא את מקומו בחב"ד".

• מתי הם עלו לארץ?

"לא יודע בדיוק, אבל אבי שיחי' נולד בתרצ"ה (1935) והוא הבן הבכור. הסבא והסבתא עלו ארצה כזוג נשוי. מה שאומר שהם עלו לארץ לא הרבה זמן לפני השנה הנ"ל".

• אז אביך יליד הארץ.

"כן. יליד שכונת פג'ה בפתח-תקווה".

_______770_613.
בשנת הקבוצה (תשמ"ח) עם אביו, על רקע 770

• אמרת שהוא מצא את מקומו בחב"ד...התכוונת שנהיה חתן אצל הגרח"י הלפרין, או שעוד לפני זה עבר לישיבת חב"ד?

"כמו שסיפרתי, בילדותו הוא למד בישיבת-חיידר חב"ד אצל ר' חיים שאול, ולאחר מכן הוא היה חב"דניק בהכרתו ובליבו. כשנכנס למשפחת הלפרין החב"דית, מצאצאי רבנו הזקן, זה היה ה'חותמת' הסופית".

גדל דור מופלא של תמימים

• אנחנו עוד שייכים לדור שראה והיה אצל הרבי, על כל המשתמע מכך. מה אתה אומר על דור התמימים של היום?

"מה אני אומר? בהתחלה בעיקר כאב לי הלב עליהם. לא ידעתי איך הדור הזה יצלח את התקופה המאוד לא-פשוטה ורבת האתגרים שאנו עדים לה - בלי לראות, לשמוע וכו' את הרבי. אבל מאז חלפו שנים רבות וברוך ה' גם זכיתי ואני זוכה לגדל ילדים וילדות כמעט בכל הגילאים, וכעת אני בעיקר מלא הודיה לה' על שנתן לדור הזה אפשרות להיות קשור לרבי ולהפנים את כל הערכים החסידיים - למרות המצב.

"אפשר גם לומר שאני מלא התפעלות מהדור הצעיר: יש היום - בצד הבעיות והאתגרים הרבים - דור מופלא של תמימים, ושל בנות חסידיות ביותר, שמבחינות מסויימות אפשר לומר שהם עולים אפילו על הדור שלנו.

לא יודע איך להסביר זאת. מקובל לתלות זאת במה שנאמר 'אשתכח בהאי עלמא יתיר מבחיוהי'. כנראה שזאת הסיבה".

• אני מסכים איתך. אני רואה את ההתלהבות שלהם בכל הקשור למבצעים, הפצה, וגם בלימוד, ומשתאה. אני חושב שבמובנים מסוימים הם עולים עלינו. כך, לפחות, התחושה שלי. 

"אי-אפשר לתאר במילים את ההתרגשות שאני ושכמותי מתמלאים למראה בחורים צעירים ששולטים בשיחות הקודש של הרבי, שנוסעים לשהות בד' אמותיו של הרבי בהתלהבות קדושה יוקדת".

______400.
במטוס בדרך לרבי, עם הבן יחיאל-מיכל

• וזאת לצד העובדה שיש היום גם נושרים, מה שלא היה בתקופה שלי... ואולי גם לא זו שלך.

"אבל זה לאו דווקא קשור לתקופה של 'אחרי ג' תמוז', אלא להתפתחות הטכנולוגית וכו'".

• אתה חושב שהנושרים זו תולדה של הטכנולגיה?

"בעיקר, לעניות דעתי. העובדה שהיום בחור לא צריך לצאת החוצה כדי להיכשל, אלא יכול להביא את ה'חוצה' לתוך כיס חולצתו או מכנסיו - היא המאתגרת".

• היו נושרים גם לפני שהאינטרנט נולד ובטרם הטלפון הסלולארי התנחל בכל כיס...

"נכון, אבל לא בכמות הזאת. וגם צריך להכיר בעבודה שיש צעירים שאולי באופן רשמי והצהרתי לא מכונים 'נושרים', אבל הם סוג של 'נושרים שקופים', שאכולים מבפנים ומצליחים להסוות זאת. אלה זקוקים לרחמי שמים מרובים. וזה במפורש בגלל הטכנולוגיה".

• אז מה הפיתרון, לדעתך?

"לצמצם ככל האפשר את המגע של צעירים וצעירות עם כל מה שקשור לתקשורת מקוונת פתוחה. אין ברירה. מוכרחים להטיל הגבלות, ובעיקר לחנך ולהסביר עד כמה זה מזיק לפעמים באופן בלתי הפיך".

בכפר לא בהכרח יותר בטוח

• כמי שגדל בסביבה חילונית, או עם מעט חרדים. איך זה לגור בכפר-חב"ד?

"מאוד נוח, אבל לא בהכרח יותר בטוח... לי היו שכנים לא דתיים, שהייתי חבר שלהם, שביליתי בביתם והם בילו בביתי - כמובן תחת עיניהם הפקוחות של הוריי - ובכל זאת לא הושפעתי מהם. להפך, הם הושפעו ממני. באו איתי בלילות שבת לבית-הכנסת ועוד כיוצא בזה. היום בכפר זה כאילו חממה, אבל המצב מאוד לא פשוט. ומצד שני, אי-אפשר להציג רק בעייתיות וחסרונות. יש בכפר המון-המון-המון דברים נפלאים. באמת!"

• יש לך קשר עם השכנים מאותם ימים, עד היום?

"לצערי, לא. למעשה גם אין כמעט כל קשר אפילו עם חבריי מה'חיידר'... החיים נוסעים הלאה ומציבים כל העת אתגרים חדשים".

• מה נפלא כל-כך בכפר-חב"ד?

"יש פה אנשי חינוך ש'מונחים' בחינוך הילדים. שמשקיעים בלימוד ובחינוך שלהם. לילד שלי ב'חיידר' יש מורה שפשוט מונח אישית בקידום הילדים בלימוד. יש ל'חיידר' מנהל חינוכי שלא נח לרגע, וכל העת מחפש איך לייצר אווירה חסידית. גם אצל הבנות בבית-הספר היסודי יש כל העת פעילויות, ממש 'משגעים' אותן 'שיגעון' טוב וחיובי: עוד התוועדות, עוד יציאה למבצעים, עוד פעולה... מעסיקים אותן באופן חיובי. ויש פה המון אנשים נחמדים. פשוט אנשים טובים. בסך-הכול מאוד נחמד לגור ולחיות בכפר-חב"ד".

• ואתה לא חש החמצה שאתה לא שליח?

"במידה מסויימת, כן. מאידך גיסא, אני אומר לעצמי שכפי הנראה השליחות שלי היא בכתיבה. אני סבור שזהו תפקיד בעל משקל גדול מאוד. והגע עצמך: כמה שלוחים יש בחב"ד? אלפים רבים בלי עין הרע. וכמה סופרים יש? יחידים.

"בהקשר זה אספר לך עוד משהו:

"בעת האחרונה ספריי נכנסו לכמאה ספריות ציבוריות ברחבי הארץ. ואני כבר מתחיל להרגיש את ההד החוזר של הדבר. ביטוי לכך קיבלתי לפני ימים מספר, כאשר מספריית 'בית אריאלה' בתל-אביב - שהיא אחת הוותיקות והגדולות בארץ - הזמינו אותי לפאנל של סופרים שיופיעו בפני בני-נוער. מדובר בכמה מהשמות היותר מוכרים בתחום הספרות לנוער הכללי, ואותי הביאו כסופר חרדי, כדי להציג גם את הפנים הללו לבני הנוער. כך שבמפורש אפשר לנצל את עיסוקי ל'שליחות'".

• בהחלט דוגמא טובה. בא נדבר רגע על כישלונות. פשוט כי כשלונות הם הפיגומים של ההצלחה. במה, לדעתך, נכשלת?

"שאינני לומד מספיק. בעיקר גמרא. לצערי, הילדים שלי הם בעיקר אלה ששומרים אצלי על ה'גחלת' בתחום הזה; מלבד לימודי כשהשתתפות ב'חלוקת הש"ס'. הייתי רוצה ללמוד הרבה יותר גמרא. זה בהחלט כישלון, אבל כישלון שאני מתכוון בעזרת ה'  לתקן אותו".

לא רוצה לחשוב על עוד 20 שנה

• אני כבר משחרר אותך. רק תענה על שאלה שאני מתכוון להציג לכל אחד: איך אתה רואה את חב"ד בעוד 20 שנה? כמובן אם וחלילה משיח לא יגיע עד אז...

"לא רוצה לחשוב על האפשרות הזאת. לא מפני שאם הייתי חושב עליה, הייתי בהכרח צופה 'קטסטרופה'. לא זה העניין. אני לא רוצה לחשוב על האפשרות הזאת מפני שאני... באמת לא רוצה - ולא מוכן - לחשוב על האפשרות הזאת".

• ובכל זאת, גם בתשנ"ב בטח לא רצית לחשוב על שנת תשע"ב, והיא הגיעה...

"אין בכל-זאת. משיח יבוא. 'היום אם בקולו תשמעו'. בתשנ"ב לא רציתי לחשוב על תשע"ב בלי משיח, ואכן היה אסור לי לחשוב אז על השנה הזאת ללא משיח. לצערנו, זה הגיע ואנחנו עדיין בגלות. אבל זה בעזרת ה' ישתנה, מקווה שבקרוב מאוד-מאוד".

• כעת תחבוש כובע של עורך בעיתון ותגיד: איזה ראיון יצא לנו?

"אם אני הייתי העורך - היה יוצא מזה ראיון לא רע. מכיוון שאתה הוא העורך - ייצא בעזרת ה' ראיון מצויין..."

• חנפן. אבל תודה רבה על השיחה הזו.

"אף אחד עוד לא חטף סטירה על חנפנות.  ותודה לך".

י"ד בשבט תשע"ב
בכיתה א' בחיידר בפתח תקווה
בכיתה א' בחיידר בפתח תקווה
 
זלמן (מימין) עם אביו ר' יצחק ועם אחיו צבי (משמאל) בשעת לימוד
זלמן (מימין) עם אביו ר' יצחק ועם אחיו צבי (משמאל) בשעת לימוד
 
ב'מבצעים' בשנות הבחרות
ב'מבצעים' בשנות הבחרות
 
בחצר הישיבה בלוד
בחצר הישיבה בלוד
 
בשנת הקבוצה (תשמ"ח) עם אביו, על רקע 770
בשנת הקבוצה (תשמ"ח) עם אביו, על רקע 770
 
מדריך בקמפ 'גן ישראל' לילדים ישראליים בקיץ תשמ''ט, על רקע 770
מדריך בקמפ 'גן ישראל' לילדים ישראליים בקיץ תשמ''ט, על רקע 770
 
במהלך הריקודים ב-770 לאחר הדידן נצח הסופי (בשנת תשמ''ח) עם החבר (הרב) יהודה בוטמן
במהלך הריקודים ב-770 לאחר הדידן נצח הסופי (בשנת תשמ''ח) עם החבר (הרב) יהודה בוטמן
 
במטוס בדרך לרבי, עם הבן יחיאל-מיכל
במטוס בדרך לרבי, עם הבן יחיאל-מיכל
 
מגיש לספרן הראשי של ספריית הרבי, הרב שלום-בער לווין שניים מספריו
מגיש לספרן הראשי של ספריית הרבי, הרב שלום-בער לווין שניים מספריו
 
עם הבן מנחם-מענדל בעת עלייה ראשונה לתורה בחדרו הקדוש של הרבי
עם הבן מנחם-מענדל בעת עלייה ראשונה לתורה בחדרו הקדוש של הרבי
 
הסבא הגאון החסיד הרב חנניה-יוסף הלפרין ע''ה
הסבא הגאון החסיד הרב חנניה-יוסף הלפרין ע''ה