ב"ה ערב ש"ק, ה' מנחם-אב תשע"ד | 01.08.14
בית הכנסת חב"ד במאה שערים
בית הכנסת חב"ד במאה שערים צילום: המבשר
בית חסידים הראשונים, עם ניחוח חב"די עתיק ● מרתק

למעלה מ-100 שנה ברציפות (!) מתקיים בבית הכנסת 'אהל יצחק' במאה-שערים אירוע מרכזי ביום י"ט כסלו, יום שחרורו של האדמו"ר הזקן מחב"ד. בית הכנסת, המכונה "בעל התניא שול" נוסד לפני 113 שנים והינו העתיק ביותר של חב"ד בארץ. בין כתליו משתמר ניחוח הדורות הקודמים וכל תהלוכותיו ספוגות טעם זקנים ● המוסף קהילות של עיתון 'המבשר' בסקירה מיוחדת
מערכת 'המבשר'
המקום:

בית הכנסת 'אהל יצחק' – חב"ד, המכונה: "בעל התניא שול" ברחוב בעל התניא בשכונת מאה שערים בירושלים, סמוך לשוק מאה שערים.

מבט קצר:

בית הכנסת מרוהט בריהוט עתיק ותקרתו מעוטרת בציורים – ששוחזרו לפני כ-15 שנה. ארון הקודש יפה במיוחד ודומה לארונות הקודש העתיקים בבתי הכנסת האחרים באזור, בשני צידיו עמודי אבן לבנים, ובעץ מגולפים עלי גפן, ענבים, ופרחים באגרטלים.

בית חסידים הראשונים

למעלה מ-100 שנה ברציפות (!) מתקיים בבית הכנסת 'אהל יצחק' במאה-שערים אירוע מרכזי ביום י"ט כסלו, יום שחרורו של האדמו"ר הזקן מחב"ד. בית הכנסת, המכונה "בעל התניא שול" נוסד לפני 113 שנים והינו העתיק ביותר של חב"ד בארץ. בין כתליו משתמר ניחוח הדורות הקודמים וכל תהלוכותיו ספוגות טעם זקנים.

לפני כ-165 שנה הגיעו לירושלים ראשוני חסידי חב"ד. עם התרחבות האוכלוסייה, הרחיבו תושבי העיר העתיקה את תחומי הישוב אל מחוץ לחומות והחלה בניית שכונת 'מאה שערים'. השכונה נשלטה אז בידי הפרושים, שניסו לשוות לה אופי ליטאי ואף קבעו תקנות שונות לשם כך, שאחת מהן היתה האיסור להתפלל בנוסח חסידי במניין. אולם, משהתרבו החסידים בשכונה החדשה התבסס בהדרגה מעמדם ובשנת תרמ"ו, לפני 136 שנים, נבנה בית כנסת חסידי ראשון בשכונה.

בשנת תרנ"ט – לפני 113 שנה, נוסד ב'מאה שערים' בית כנסת חב"ד, שהיה היחיד לכל חסידי חב"ד בירושלים מחוץ לחומות וכיום הינו בית הכנסת העתיק ביותר של חב"ד בארץ. יהודי בשם ר' יצחק מהעיר קניגסברג (בגרמניה) תרם את מרבית הסכום עבור הבנייה ועל שמו נקרא בית הכנסת: "אהל יצחק", הנמצא עד היום ברחוב 'בעל התניא' שבשוק מאה שערים.

היה זה הגה"ח הרב זאב דב סלונים, כיום רב מרכז העיר ירושלים וחבר בית הדין הרבני של חב"ד, אשר בבחרותו חשב כי ראוי שרחוב בו שוכן בית כנסת חב"ד ואשר מתגוררים בו בני משפחת סלונים, שהינם מצאצאי 'בעל התניא' – אבי שושלת חב"ד – ייקרא בהתאם. הוא כתב את הצעתו על נייר והביאה לעירייה, והיא התקבלה, ללא וועדות וצוות יועצים... ויקרא שם הרחוב: "בעל התניא", כעצתו של העלם הצעיר.

לאחר שהוקמו שכונות חדשות בירושלים הוקמו בתי כנסת נוספים של חב"ד, אולם אירועים חב"דיים נערכים עדיין עד היום בבית הכנסת הוותיק והראשון.

תחילה התפללו בבית הכנסת חסידי קאפוסט. באחת האגרות שכתב מנהל כולל חב"ד בשנים הראשונות להקמת בית הכנסת, מצוין כי רק חמישה מתוך חמישה-עשר מתפללים הינם חסידי חב"ד. חסידי חב"ד–ליובאוויטש שהתגוררו בשני חלקי העיר, המשיכו להתפלל בבית הכנסת 'צמח צדק' של חב"ד ליובאוויטש שבעיר העתיקה.

היה זה הרה"ח ר' יהודה לייב סלונים ז"ל (אבי הגה"ח ר' זאב דב שליט"א) שדאג לטובת בית הכנסת. למרות שהיה קשור בלב ונפש לבית הכנסת חב"ד שבעיר העתיקה, ארגן מניינים, שיעורים ומשפיעים והפעיל את בית הכנסת באחוות רעים על פי רוח חב"ד, שצמחה ושגשגה לחסידות מפוארת אחת.

בזמן הפרעות שלפני מלחמת השחרור, שימש בית הכנסת כאכסניה לישיבת 'תורת אמת' של חב"ד, עובדה שהגבירה את הפעילות בבית הכנסת וחסידות חב"ד בירושלים פרחה והפיצה מעיינותיה ימה וקדמה.

שורשים עמוקים

בני הישוב הישן ודמויות חשובות מתקופה מאוחרת יותר, שהיו מבאי בית הכנסת, השפיעו מהודם על חן המקום, וניחוחו המיוחד של הדור הקדום משתמר ע"י חסידי חב"ד ששורשיהם נטועים בירושלים. רוחות זרות או חדשניות אינן חודרות לכאן משום כיוון והתנהלותו של בית הכנסת ממשיכה כבימי חייו של האדמו"ר זצ"ל, האחרון לבית חב"ד.

במשך שנים זכה בית הכנסת לארח דמויות חשובות מקרב חסידי חב"ד: הרה"ח ר' חיים דוב חיימסון, הרה"ח ר' אברהם משה קירשנבוים - שליח ציבור, בעל תוקע ובעל קורא שנים רבות. הגה"ח רבי נחום שמריה ששונקין - רב ברוסיה ולאחר מכן בירושלים. המשפיעים: הרה"ח ר' דוד גולדברג, הרה"ח ר' יהושע ליפקין, הרה"ח ר' משה וובר, הרה"ח ר' משה יעקב פרבר הכהן, הרה"ח ר' יעקב הנקין - ידע על פה את כל המשניות. הרה"ח ר' יהודה שפירא - ידע בעל פה את כל המשניות ומלמלם תמיד בשקט. הרה"ח ר' ניסן הורביץ - התפלל מדי יום שחרית בכוונה עצומה עד שעה שתיים בצהריים. הגאון הרב זווין – רב בית הכנסת, מתפלל ודרשן קבוע. הרה"ח ר' זעליג סלונים - משפיע ומנהל כולל חב"ד שפעל רבות בענייני חב"ד בירושלים ועבור שכונת חב"ד וכן אחיו, הרה"ג ר' יהודה לייב סלונים שניהל במסירות נפלאה את בית הכנסת מיום פתיחתו לחסידות ליובאוויטש, במשך חמישים שנה ברציפות. כולם זיכרונם לברכה.

ושיבדלו לחיים, כיום מפארים את בית הכנסת המשפיע הרה"ח ר' פנחס לייביש הרצל. הרה"ח ר' יצחק בלאנק, המשפיע הרה"ח ר' שמעון יעקובוביץ, המשפיע הרה"ח ר' דוד ברנד וגבאי בית הכנסת המסור בלב ונפש לתפקידו - הרה"ח ר' צבי חנון. כרב הקהילה ובית הכנסת משמש במסירות הגאון הרב ר' זאב דוב סלונים שליט"א.

ציורים עתיקים

בית הכנסת העתיק, המכונה גם 'בעל התניא שול', מרוהט בריהוט הישן שנשתמר מזה שנים, ואחדים מארונות הספרים מצויים בנישות חצובות בעובי הקיר.

תקרת בית הכנסת מעוטרת בציורי השבטים, ובחיות מהפסוק "הווי קל כנשר, עז כנמר, רץ כצבי וגיבור כארי". על הקיר מעל דלת הכניסה נמצא ציור הפסוק "על נהרות בבל".

הציורים צוירו לפני שנים רבות ועל אחד מהם נרשם בעבר: "האחים בלומברג ובניו" – חתימה שנמחקה, אך תיעדה את שם הצייר. ר' יעקב וייסברג, אמן ממאה שערים, נקרא לפני כחמש-עשרה שנים לתקן את הציורים שהושחתו עם הזמן. הציורים חודשו על ידו במאמץ רב ועל אחד הציורים חתום שמו.

הציורים מעוררים תמיהה, שכן חסידי חב"ד אינם מקשטים בחיות שאינן טהורות, ואפילו הפעוטות נהנים ממשחקי חיות טהורות בלבד. מסתבר שהנוהג לקשט בחיות טהורות בלבד, החל מימי האדמו"ר האחרון, והציורים הינם עתיקים, מימי האדמו"ר הקודם.

ר' יעקב וייסברג מספר שכאשר חידש את ציור 12 השבטים בבית הכנסת, התבקש על ידי הגבאים למחוק את דגלי ישראל שהיו מצוירים ביניהם, כדי לא לעורר את זעמם של תושבי הסביבה.

מאפיינים נוספים בבית הכנסת הינם תוצאה של הנהגות האדמו"ר האחרון: מנורת ההדלקה של חנוכה הינה בעלת קנים אלכסוניים לפי שיטת הרמב"ם, וכך גם צורת המנורה הרקומה על הפרוכת.

כך גם לגבי צורת שני לוחות הברית, הישרים בראשיהם. כאשר התקבלה פרוכת חדשה לבית הכנסת, החזירוה הגבאים לתופרת על מנת שתוריד את צורות הקשת מעל הלוחות, והלוחות הפכו למרובעים.

ארון הקודש, שהינו יפה במיוחד ודומה לארונות הקודש העתיקים בבתי הכנסת האחרים באזור, משמר את טעמו העתיק, כאשר בשני צידיו עמודי אבן לבנים, ובעץ מגולפים עלי גפן, ענבים, ופרחים באגרטלים.

מסורות ארוכות-שנים

כיום מתקיימים בבית הכנסת תפילות ושיעורי תורה מדי יום. כמו כן מתנהל בו בעקביות סדר לימוד יומי של משניות המוקדש לעילוי נשמת נפטרים מרחבי העולם, הרשומים בספר הקרוי: ה"פנקס החדש", למרות שהינו ספר עתיק יומין מאד ודפיו קשישים וקמוטים...

האירוע המרכזי בבית הכנסת נערך בי"ט בכסלו מזה למעלה ממאה שנה ברציפות, ומציין את שחרור הבעל התניא מבית הסוהר. לאירוע הזה מגיעים חסידי חב"ד, רבנים מחסידויות שונות וחסידים רבים מאד המסובים יחדיו סביב שולחנות ערוכים בתחושה עילאית ומיוחדת. בעבר היו אדמו"רי חב"ד מתכתבים בהוראות ובברכות עם רבני וגבאי בית הכנסת ומתעדכנים בפרטי האירוע, וכן משיבים ומכוונים את התנהלות בית הכנסת בכלל.

אירוע מרגש מתוך רבים, זכור לזקני בית הכנסת מאז שנת תשט"ז, בעת שהשלוחים הגיעו מארה"ב לעודד את החסידים בארץ. היה זה לאחר שחוליית פדאיון חדרה לבית הספר בכפר חב"ד, רצחה ופצעה תלמידים. הרבי ביקש שהשלוחים יקדישו שבת אחת לבית הכנסת במאה שערים, וההתוועדות הנרגשת שנערכה אז עם השלוחים זכורה בלב הזקנים עד היום הזה.

אירוע משמעותי נוסף נערך מזה למעלה מ-50 שנה בכ"ד בטבת – יום הילולא של בעל התניא. ביום זה נערך סיום לימוד השלחן ערוך, מנהג אותו הגה והעלה בבחרותו הרה"ג ר' זאב דוב סלונים, שהציע לחלק בין החסידים את השלחן ערוך בכל יארצייט של מחבר הספר, הלא הוא בעל התניא, ולסיימו ביום ההילולא.

ט' בטבת תשע"ב