ב"ה יום חמישי, ט"ו חשוון תשפ"ב | 21.10.21
מימין: הרב דודקביץ', משמאל: הרב דרוקמן
מימין: הרב דודקביץ', משמאל: הרב דרוקמן
"לקראת ה' באייר"

מסמך מרתק: הרב דוד דרוקמן כותב לרב דוד דודקביץ', רבה של יצהר ומנהיג "נוער הגבעות" על היחס למדינה ולציונות (בארץ)
י' רענן
רבה של קרית מוצקין, הרב דוד דרוקמן שי', הוא ידיד קרוב של רבנים רבים מהציונות הדתית, עמם הוא עומד בקשרים שהתהדקו במיוחד במאבק נגד תוכנית ההתנתקות, בה נטל הרב דרוקמן חלק פעיל.

אחד מהם הוא רבה של 'יצהר' הרב דוד דודקביץ', המכונה בפי כלי התקשורת "רבם של נוער הגבעות". הרב דודקביץ' מקובל מאד גם בקרב חוגים חרדים ואצל גדולי תורה ואדמו"רים.

ידוע כי בחודשים האחרונים הולך ומתפתח שיח ציבורי עמוק בקרב הציונות הדתית, הרואים במדינה "אתחלתא דגאולה" רחמנא ליצלן, וחוגגים את ה' באייר באמירת הלל וכו'. השבר הגדול שחל בציבור זה לאחר תוכנית ההתנתקות ולאחר שראו כיצד אותה מדינה בוגדת בהם ומשליכה אותם חסרי כל, האם יש להמשיך את הקשר ההדוק והנפשי למדינה, כדבר מקודש או לא. "האם יש להגיד הלל ביום העצמאות", הפך למשפט מפתח בדיונים אלו.

הרב דודקביץ' חיבר לאחרונה קונטרס בשם "לקראת ה' באייר", ובו הוא מסביר מתלבט לגבי יום זה, אך מסקנתו היא, וכאן השינוי אצלו לגבי השנים הקודמות, להגיד הלל בלי ברכה, ולא כפי שהיה נהוג בחוגים אלו בעבר.

ידידו, הרב דרוקמן שיגר אליו בערב שבת מכתב מעמיק ומפורט בעקבות הקונטרס, מכתב שהגיע לידי 'שטורעם', ואנו מפרסמים אותו במילואו:

"ב"ה, עש"ק תזו"מ ה'תשס"ו

כב' ידיד נפשי היקר והנעלה
הרה"ג רבי דוד דודקביץ שליט"א
רבה של יצהר

שלום וישע רב!

--ראיתי את דברי כת"ר בקונטרס "לקראת ה' באייר", ודומני שאחרי כל אריכות התהיות, התמיהות, ההסברים והביאורים (וכן בשאר העלונים והחוברות שצצים "כעשב השדה" לקראת ה' אייר) – "העיקר חסר מן הספר"!

המשפט החוזר כחוט השני בכל המאמרים והקונטרסים הנ"ל הוא; ההתמוגגות נוכח ה "שלטון היהודי" - לו זכינו בארץ ישראל במיוחד אחרי הגיהנום הנאצי.

ולכאורה "מעיקרא דדינא פירכא".

"מדינה דימוקרטית" איננה יכולה לענות להגדרה של "שלטון יהודי", כמו שאיננה גם (להבדיל) להיות מוגדרת כ"שלטון נוצרי/מוסלמי".

מדינה דמוקרטית היא שלטון העם. נקודה.

זה שנכון לעכשיו, נשיא המדינה/ראש הממשלה הם יהודים זהו דרך מקרה בעלמא. באופן עקרוני יכולים להיבחר לשלטון כ-ו-ל-ם; גם גויים גמורים ("והניצנים נראו בארץ" – חברי ועדת חוץ ובטחון" ערביים, שופטים ערבים, וכמו שרואים שהמצב בעוה"ר שיד הסט"א גוברת והשמאלנים לבסוף מגשימים את מטרותיהם- הרי בשם "האפליה המתקנת" לא ירחק היום וגם נשיא המדינה יהיה ערבי).

במילא נשמט כל הבסיס לפלפולים הבנויים על שיטת הגראי"ה קוק זצוק"ל הידועה שבאין מלך חוזרת ה"מלכות" להנהגת הציבור, כי כל הפלפולים האלה הם רק כשמדובר ביהודים!

הגרצי"ה קוק והגר"מ ראטה זצ"ל לא חזו כנראה בעיני רוחם הטהורה כי יבא יום ורב שיקרא לא למכור בתים לערבים, או אתר אינטרנט שיקרא ל"עבודה עברית" יואשמו בגזענות!!! (עד לא מכבר על כל תרופה בקופ"ח היה רשום "הסתדרות העובדים העבריים בארץ ישראל"!)

נכון שצריכים להודות לה' על כל הניסים, אבל ההודיה הזו יפה מקומה גם לו ניצלנו ממוות לחיים והשלטון כאן היה של ארה"ב! אבל כל הצרמוניה סביב ההילה של מדינה יהודית – פשוט אין לה בסיס חוקתי-עובדתי-עקרוני! אא"כ השם גרידא "מדינת ישראל" והעובדה שמדברים (וגם מנבלים את הפה) בעברית, וציור "המנורה, בסמל המדינה גורמת לכמה וכמה להתמוסס מרוב התפעלות....

במילא, הבעיה והצרה איננה גירוש קטיף-עמונה, מצעד הגאוה, הכרת הבג"צ בגיור רפורמים וכל כיו"ב - שורש הרע הוא בזה שעצם מהותה של המדינה, ושעל בסיס זה היא נוסדה, הוא - שהשלטון מנוהל ע"י התושבים, כאשר ליהודים/לגויים מרוסיה/לערבים/ל"כושים העבריים"/לתיילנדים לרומנים /לפיליפינים - אם יש להם אזרחות "ישראלית" (שאגב נקל לקבל אותה ע"י גיור רפורמי באמצעות האינטרנט) - יש זכויות שוות בקביעת סדרי המדינה.

משל למה הדבר דומה (ברוח פרשת השבוע)? למי שגדלה לו מורסה על עור בשרו, והנה רופא "לא יוצלח" רושם לו משחה אנטיביוטית לרפאות את הנגע. לא עוברים ימים ספורים וצצות ופורחות עוד ועוד מורסות, רק אז מתעשת הרופא ומתחיל להבין כי הבעיה איננה בפצע זה או אחר, אלא יש קלקול-הרעלה בדם, והוא המקור לכל הסימפטומים.

מה עונים לנו מחייבי יום העצמאות? "תמיד היו בעיות במדינה, ובכל זאת חגגנו"?

סליחה, אולי אכן מעיקרא דדינא היתה טעות -שנבעה, כאמור, מן ההנחה המוטעית שהשלטון כאן הוא יהודי? נכניס טוב-טוב לראש: חד וחלק: דמוקרטיה איננה יהדות! לא שאני קורא תיגר על הדימוקרטיה, אני רק קובע עובדה שאי אפשר לתפוס את החבל ב-2 הקצוות: אם זו דמוקרטיה – אין זה שלטון יהודי. כי "יהדות" משמעותה לא שלטון העם אלא "כפה עליהם הר כגיגית". גם אם יחליטו כל 120 חברי הכנסת שצריכים להניח לא רק תפילין של רש"י אלא אף תפילין דר"ת – אין זה שלטון יהודי. כי שלטון יהודי לא שואל ולא מבקש הסכמה של בשר ודם לחוקים, אלא מסתכל מה כתוב ב"שולחן ערוך" ומבצע את מה שנפסק שם בין אם זה מוצא חן בעיניו בין אם לאו!

אני יודע שמיד יטיחו בי; "טוב זהו הרי הויכוח הישן בינינו לבין החרדים" -

אבל הבה וננטוש את הדבקת "התויות", ונבחון את הדברים לגופם;

אדרבה, יבואו ויסבירו לנבער מדעת כמוני כיצד אפשר להגדיר שלטון שלכתחילה מגדיר את עצמו כשלטון שהאזרחים, הם ורק הם, קובעים את דרכו – כיצד יתכן לקרא לזה שלטון יהודי? (אני בכוונה כותב "האזרחים" ואינני משתמש בביטוי השחוק - "העם"; כי מסגרת טכנית הכוללת יהודים ולהבדיל גויים אינם קולקטיב של "עם" - בהשקפה טהורה של תורתנו הק').

לחילופין: אם במקרה – בארה"ב כתוצאה מאופיה הדמוקרטי רוב חברי הסינאט יהיו יהודים – האם יהיה זה "שלטון יהודי"? בודאי שלא! כי זה מקרי בלבד. במקרה כרגע נבחרו יהודים, ומחר מחרתיים יבחרו בני לאומים אחרים!

הטיעון המרכזי החוזר על עצמו שוב ושוב (במודעות של רבני יש"ע ועוד): "המדינה – בסדר, הממשלה – לא בסדר".

לאור מה שכתבנו לעיל נשמט הבסיס לתיזה הזו: לא הממשלה היא "דמוקרטית" – המדינה היא דמוקרטית בעצם מהותה ובטבע יצירתה!

האירועים האחרונים (מסירת חבלי ארץ לידי האויב, גירוש יהודים) אך מאששים את זה. אין זה כמשל לרכב שהתגלו בו קילקולים שהתהוו במשך הזמן, אלא, הקילקולים אך מגלים וחושפים כי המנוע עצמו פגום מתחילתו, ובמילא היה כאן מקח טעות!

מה לעשות, אלה העובדות ש"מקלקלות את החגיגה", לא המצב הרצוי – אבל זהו המצוי!

וה' יעשה הטוב בעיניו, ונזכה אכן ל"שלטון יהודי" ש"יקום מלך מבית דוד" ויוליכנו בחסד וברחמים לקראת גאולתינו השלימה בעגלא דידן!

בידידות מרובה, ובציפי'ה לישועה,
ידידו דו"ש

דוד מ. דרוקמן
קרית מוצקין".

א' באייר תשס"ו
הגב לכתבה

תגובות
19
1. ישר כח
במקום שאני גר נתקלתי בכל העלונים הרבים שיצאו השבת מטעם החוגים הדתיים-לאומיים.

מכתבו של הרב דרוקמן האיר את עיני, וגם נתן לי חומר להיות "דע מה שתשיב".

ישר כח!

א' באייר תשס"ו
2. בלבול היוצרות
הרב דרוקמן מבלבל קצת את היוצרות, כי הבעיה היא לא הדמוקרטיה אלא שאין קביעה חוקתית שמגדירה את המדינה כמדינה יהודית (יהודית באמת).

אין שום מניעה שבמדינה יהודית תהיה זכות הצבעה אזרחית (אני מדגיש אזרחית) גם לתושבים לא יהודים. אבל אין להם (וגם לא לאזרחים היהודים) את הזכות לשנות דברים הקשורים לתורה ומצוות.

אם היתה נקבעת חוקה המבוססת על התורה, אזי אפשר לתת זכות הצבעה לכל האזרחים בענינים שאינם נוגעים לקיום התורה והמצוות.

זו הנקודה העיקרית שבגללה אי אפשר לקרוא למדינה שזו "מדינה יהודית", כי אין בה בכלל הגדרה תוכנית חוקתית של יהדות (אין יהדות אלא תומ"צ), וההתמקדות בדמוקרטיה היא טעות כי זה ענין צדדי בלבד.
א' באייר תשס"ו
3. ילמדנו רבנו?
התפרסם השבת בעיתון הצפה (אם כי אני לא ראיתי אבל סיפרו לי) בשם הרב דרוקמן שיש לחגוג את יום העצמאות ולשרת שירות משמעותי בצה"ל האם יש שתי הרב דרוקמן?
א' באייר תשס"ו
4. אין כאן שום בלבול יוצרות
הדברים פשוטים:

הרב דרוקמן לא כותב את דבריו לשיטתנו אלא לשיטת רבני "מרכז הרב".

לאנשי "מרכז הרב" יש שיטה (עפ"י האידיאולוגיה של רבם) שעצם זה שיהודים, אפילו אם אינם שומרי מצוות, מנהלים את המדינה, זה נותן למדינה תוקף של "מלכות" (הם מביאים ראיה מכמה מלכי ישראל שהיו רשעים ובכל זאת העניקו להם "כבוד מלכות").

ועל זה באה ההוכחה של הרב דרוקמן שגם ל-ש-י-ט-ת-ם אין זו מדינה יהודית, וזאת עקב העובדה שהמדינה היא דמוקרטית, מה שאומר שזהו אך מקרה שיהודים בפועל עומדים בראש המדינה, כי לפי כללי הדמוקרטיה כל האזרחים: יהודים, גויים וכו' שווים, ואשר ע"כ אי אפשר להגדיר את השלטון כ"שלטון יהודי".

עוד דבר, שלשיטתם יש להבדיל ההפרדה בין "ממשלה"(שהיא מקוקלקלת) לבין "מדינה" (שהיא בהסתכלותם יהודית וחלק מתהליך הגאולה לשיטתם), וגם את ההנחה הזו הרב דרוקמן מפריך.

ב' באייר תשס"ו
5. לתגובה מס' 2
ההתמקדות של הר"ד דרוקמן בהיבט הדמוקרטי הוא נכון.

כי אפילו אילו היתה "חוקה יהודית" - בדמוקרטיה כמו בדמוקרטיה גם חוקה כזו ניתנת לשינוי עפ"י החלטת הרוב.

ב' באייר תשס"ו
6. חומר הסברה טוב
ב' באייר תשס"ו
7. תגובה ל-3
כן יש שתי הרב דרוקמן בעיתון הצפה שקרא לחגוג את יום העצמאות זה בן דוד של רבה של קרית מוצקין שקרא שלא לחגוג.
והוא מכהן כראש ישיבות בני עקיבא וראש מינהל גיור במשרד ראש הממשלה.
ב' באייר תשס"ו
8. למנדי (תגובה 3)
מדובר ברב חיים דרוקמן שהוא מחוגי "מרכז הרב".
נדמה לי שהוא בן דוד של הרב דרוקמן שלנו.
ב' באייר תשס"ו
9. עם כל הכבוד - מי שמך?
מבלי ח"ו לפגוע, מי שמך הרב דרוקמן לפסוק בשאלות גורליות. יזה קורס עברת, אצל מי נבחנת. סוף סוף לא הכל משחק!
ב' באייר תשס"ו
10. ושוב הרב דרוקמן
ושוב רק קולו של הרב דרוקמן נשמע. היכן קולותיהם של שאר רבני חב"ד, שלא משיעים את קולם, לא בעינני פנים חב"דיים ולא בענייני כלל ישראל שחב"ד עוסקת בהם יומם ולילה.
אני כולי הערכה לרב שאשתי זכתה להיות תלמידתו בימים ההם בית רבהקה שמשיע את קולו ברמה.
ב' באייר תשס"ו
11. לרב דרוקמן יש מספיק "אילנות גבוהים" להיתלות עליהם
קודם כל ידועה עמדתו של כ"ק אדמו"ר זי"ע, ואדמו"ר הריי"צ והרש"ב נ"ע בנושא.

אבל היות שמתגובתך ניכר שאינך חסיד חב"ד רציתי להזכיר לך שכל גדולי עולם בדורנו ובדור הקודם התנגדו לדרך "המזרחי".

רשימה חלקית:

ה"חפץ חיים", הגרח"ע גרודז'ינסקי מווילנא, הגר"ש אויערבאך, החזו"א, ה"אמרי אמת" מגור, הגר"מ פיינשטיין ועוד ועוד.

אילנות בהחלט גבוהים שיש להרב דרוקמן להיתלות עליהם.

כדאי שתשאל את אותה שאלה: "מי שמך" - את רבני יש"ע.

ב' באייר תשס"ו
12. יש אמנם להודות לקב"ה על הניסים, אבל...
אם אתה מודה לקב"ה על הניסים, תכוון כל השנה בתפילת "מודים" ל"על ניסיך שבכל יום עמנו".
כשאתה אומר הלל בה' אייר - אתה מודה לקב"ה על
ה-מ-ד-י-נ-ה שמורדת במלכות שמים, ואינה אלא אמצעי לניסים (בבחינת "הרבה שלוחים למקום"),
ובעצם אינה כלל עונה להגדרה "מדינה יהודית" כפי שמסכיר בטוטו"ד הרב דרוקמן.

המדינה במשחק הזה אינה אלא
ה-אמ-צ-ע-י לתוצאה - הצלה ממוות לחיים.

יש להודות לקב"ה על התוצאה ולא על האמצעי.

משל למה הדבר דומה?

יהודי ניצל ממות לחיים ע"י הכנסיה,

האם הוא יעז להודות לקב"ה על הכנסיה רח"ל?


ב' באייר תשס"ו
13. הערה נוספת למה שכתב הרב דודקביץ'
"רבים מגדולי ישראל הצביעו על תהליך זה כהתחלת הגאולה"(הרב דודקביץ')-
גם במקרה ולא היתה מוקמת מדינה דמוקרטית אלא היה עומד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק בה כדוד אביושהיה כופה את כל ישראל לילך לפי התורה והיה נלחם מלחמות ה' לא היה ניתן לומר בוודאות שזו "אתחלתא דגאולה". בוודאי היינו שמחים אך היה זה רק "אתחלתא" בסבירות גבוהה (=בחזקת). ומזה נלמד לענייניו שאין מלך ולא מבית דוד ("בזוי אתה מאוד"= שאין מעמידין מלך בן מלך"), ובוודאי שאינם כופים לילך לפי התורה ולא תמיד עושים את מלחמות ה' נגד הגויים מסביב (ירי לשטחים פתוחים) שאין זה צל צילו של בחזקת. לפי שיטתם זהו תהליך שיכולים להיות בו סיבוכים (בניגוד לדברי חז"ל כך היא גאלותם של ישראל ככל שהיא הולכת היא הולכת ורבה") אך הוא בוודאות מוביל לגאולה, אך לפי דברי הרמב"ם גם במקרה טוב הרבה יותר שיש "בחזקת" כאמור, אין וודאות שזו הגאולה עד שלא יצא מידי ספק לידי "משיח בוודאי". ואם כן וודאי וודאי שקיום המדינה והתפתחותה לכיוון של גאולה מוטל בקרה הטוב בספק.

עוד והוא העיקר-
ההבדל המשמעותי בין תפיסתנו לבין תפיסתם נובע מההכרה האמיתית באחדות ה' שהנחילונו רבותינו.
לשיטתם, שיש לעולם מציאות - חסד ה' בהקמת המדינה ובהצלת יהודים מידי ערבים ועוד והוא העיקר האפשרות לישב באה"ק - הרי זה גילוי אלוקות על כל פנים במקצת. ואמונתם היא שאם לא היה זה התחלה של תהליך גאולה (לשיטתם יכול להתארך התהליך עד בלי די ח"ו ואכמ"ל) לא היה מראנו הקב"ה את כל אלה.

לשיטתנו שאחדות ה' פירושו אין עוד מציאות מלבדו וגאולה פירושו גילוי כבוד ה' באופן זה מובן שזה שיהודי יושב בארץ ישראל והקב"ה עושה לו ניסים ואעפ"כ הוא אומר כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, הרי זה שיא הגלות וההסתר, וממילא אין הו"א שזה קשור לגאולה או ראשיתה אלא תוקף הגלות.
ב' באייר תשס"ו
14. צילמתי את המכתב של הרב דרוקמן הזה והפצתי אותי
במקום שאני מתגורר יש הרבה חובשי "כיפות סרוגות" מבולבלים.

לקחתי את ה"שטורעם" הזה, צילמתי אותי, וזה עורר הדים מאד חזקים.



ב' באייר תשס"ו
15. הרב דודקביץ מבולבל וחזר בו שלוש פעמים בשנה האחרונה
גם מי שאמור להיות הסמן הימני הקיצוני של הציונות הדתית, אינו משדר שוני גדול בין כל הממלכתיים למיניהם. ולכן כתב כעין פשרה
ב' באייר תשס"ו
16. אני לא מבין
אם אלה שאומרים "הלל" ביום העצמאות כל כך בוער בעצמותיהם "להודות לה' על הניסים", למה הם לא קובעים כיום שמחה והודיה להשי"ת את היום שהנאצים נחסמנו בדרכם לאה"ק בקרב אל-אלמיין הידוע.

שמה היתה הצלה ברורה מהיפך החיים לחיים (למי שלא יודע: הנאצים ימ"ש היו בדרכם לארץ ישראל כדי לעשות ליהודים בארץ מה שהם עשו באושויץ, וזאת בשיתוף פעולה מלא עם "המופתי" שהבטיח את עזרתו).

אלא, שלא ההודיה לה' בוערת בתוכם, אלא הסגידה הפאנטית למדינה.

ב' באייר תשס"ו
17. "שיחת השבוע" האחרון בגוון כחול-לבן
כנראה לכבוד יום עצמאות.

ולא שת ליבם שהשבוע הוא יום אחד מאי - "חג הפועלים" העולמי,
והיו צריכים לפי"ז לתת ל"שיחת השבוע" גוון אדום...
ג' באייר תשס"ו
18. כדאי להיכנס ללינק הזה (הכינו רמקולים)
ג' באייר תשס"ו
19. מדינה יהודית ודמוקרטית
צודק הרב דוד דרוקמן צדק גלוי וברור ומובהק ושריר וקיים : אין חיה כזאת "מדינה יהודית דמוקרטית".
וכל התפלפלויותיהם של דגי-רקק המכונים במדינת-ישראל "עליונים" , כגון אפילו אלה הנחשבים בעיני עצמם עליונים שבעליונים, כגון "נשיא בית המשפט העליון" אהרון ברק והמשנה של אותו נשיא, מישאל חשין, וכיוצא באלה, על "מדינה יהודית דמוקרטית" אין להם אחיזה במציאות וכולן עורבא פרח, פירכא מעיקרא דדינא, רחמנא ליצלן, והוא יעשה בהם הטוב בעיניו.
כ"ח בתשרי תש"ע