ב"ה ערב ש"ק, ח' כסלו תשע"ט | 16.11.18
הכתבה ב"מעריב"
הכתבה ב"מעריב" צילום: שטורעם
בשער מעריב: סיפורו המופלא של הרב ויקטור עטיה

כשבתו בת השמונה נספתה בשריפה, הרב ויקטור עטיה, שליח חב"ד בחברון וחבר באגודת הקוסמים, לא התייאש ● הוא טוען שהקסמים שאותם הוא מבצע מבוססים על ידע נרכש ועל זריזות ידיים בלבד, אבל חשיבותם בתהליך ההתמודדות שלו ובהפצת היהדות גורמים להם להיראות אמיתיים ● לקרוא ולהאמין ● כתבת השער במעריב על השליח בחברון
מעריב
פורד מסחרית מצועצעת מפלסת את דרכה אל מערת המכפלה. מהרמקול שעל גג הרכב בוקעים ניגונים חסידיים. מבעד למדבקות, שלטי "אהבת ישראל" ועיניו של הרבי מלובביץ‭,'‬ מציץ זוג עיניים נוסף. מגב"ניק מסמן לנהג לעצור בצד: "אתה חייב לעשות משהו חדש‭,"‬ אומר החייל. הנהג שולף שטר והופ - עשרים שקלים הופכים למאתיים. מסביב מתקבצים חיילי גולני ואנשי היישוב היהודי בחברון. הערבים בסמוך למערת המכפלה עוזבים את החנויות על קוניהן. כולם מרותקים לדבר אחד: להטוטים.

תכירו את ויקטור עטיה, שליח חב"ד בחברון וחבר באגודת הקוסמים. הוא עובר ממפגש למפגש, מציע מופעי טלפתיה למבוגרים, קריאת מחשבות וזריזות ידיים לילדים, ובין לבין מתבל בדברי תורה. "אני, הדוס שמקפל כפית ומחליף שטר, מחבר כל כך הרבה אנשים במקום כל כך נפיץ, שהכל יכול להתלקח בו בכל רגע נתון‭,"‬ הוא אומר. "פתאום יש חיוך לכולם. אין מלחמות ואין כעס. אנשים מאוד אוהבים כסף, לראות איך שטר של עשרים הופך למאתיים. ואז אני מנצל את ההזדמנות הזאת, לתת תוכן יהודי בערמומיות. התפקיד שלי הוא להפיץ יהדות. כל הקטע של הקוסמות טוב ויפה, אבל הוא דבר משני‭."‬

בפנים משהו ריק

ויקטור עטיה, ‭,47‬ נולד וגדל בבת ים במשפחה מסורתית ‭")‬היינו עושים קידוש מהסרטים - מקדשים ורואים סרט בערבית‭.("‬ עד גיל 17 לא שמר מצוות. "ביום שישי הולכים למסיבה, ביום שבת הולכים לים ולכדורגל, והחיים במרדף. הייתי ספורטאי מצטיין: קפיצה לרוחק, לגובה, שביל באמצע, שיער ארוך, נראיתי נחמד אבל בפנים משהו מאוד ריק‭,"‬ הוא נזכר. "יום אחד הזדמן לי שיהודי נחמד ביקש ממני להניח תפילין. בהתחלה רציתי לדחות אותו, כי מה לי ולו, אבל במחשבה שנייה אמרתי, רק רגע. הרי במילא אני מחפש את עצמי. אמרתי 'שמע ישראל' והתעכבתי על משמעות המילים. הרגשתי שזה מדבר אליי. הוא קלט את זה והזמין אותי לקבלת שבת. במקביל התחלתי לשמוע ניגונים והתחלתי להימשך למיסטיקה. הדבר הזה שבה את לבי. נמשכתי לדרכי נועם של חב"ד. מטבעי אני מאוד רוצה ללמוד מכל אחד ולאהוב כל אחד‭."‬

הקשר עם החברה שמסביב הלך והתרופף, ועטיה הרגיש שהוא "סופג אור‭."‬ הוא התגייס לחיל האוויר ושירת כחשמלאי מערכות מטוסים. הבסיס הפך לקרקע פורייה לחוזרים בתשובה. עטיה, חברו לצוות וטכנאית מטוסים נוספת הרגישו שמצאו את הדרך. אל הנחשול הצטרפו גם הוריו ואחיו. את רעייתו דבורהנחמה הכיר בשידוך, והשניים עברו להתגורר בקריית ארבע, שם הוא מנהל את בית חב"ד.

אל הקסמים הגיע באופן מקרי. "פעילות בתי חב"ד בעולם היא בעיקר התנדבותית. אתה עושה למען הכלל‭,"‬ הוא מספר. "לצערי, הקטע של גיוס כספים זה לא התחום החזק שלי. בקטע של ליצור קשר עם אנשים ואוזן קשבת, אני מרגיש שהרבה יותר קל לתת מאשר לקבל. נקלעתי למצב שנרשמו לקייטנה בבית חב"ד הרבה ילדים. כרגיל, גבינו מחיר סמלי. הרגשתי שנכנסתי להתחייבות שלא תהיה לי אפשרות לכסות, לכן נסעתי לכינוס שליחים של חב"ד בניו יורק במטרה לנסות לגייס כספים, עם זוג תפילין. עברתי מחנות לחנות. זה נתן עשרה דולר, זה חמישה. בשלב מסוים ראיתי אדם אסיאתי פותח ארנק קטן וממנו יוצאת אש. אנשים סביבו עמדו בשוק ואצלי ישר ירד האסימון: כשחזרתי ארצה, בכל פעם מצאתי חבר אחר ולמדתי ממנו קסם. לאט לאט נבנה לי מופע שלם. הבנתי שזה כלי עזר אדיר לגשת לכל מקום ושאנשים נפתחים‭."‬

מי הקהל שהכי מתחבר לקסמים?


"כולם חוץ מהמשפחה שלי. הרבה פעמים אומרים לי: 'איזה כיף לילדים שלך‭,'‬ אבל לילדים שלי בכלל אין כוח לזה. לי, לעומת זאת, יש צורך להתאמן על המשפחה לפני שאני יוצא‭."‬

איך הממסד הרבני מתייחס לקסמים?

"שאלתי כמה רבנים אם להתעסק עם זה. אמרו לי שברגע שאתה אומר שהכל טריקים ומלמד חלק מהדברים, אין בזה בעיה. לכן בתור דבר ראשון אני אומר במפורש שכל מה שאני עושה זה ידע נרכש, טריקים וזריזות ידיים‭."‬

"השמים נופלים עליי"

לעטיה ולדבורה-נחמה 11 ילדים. הבכור שבהם משרת בתפקיד מ"כ בחטיבת כפיר. אבל מאחורי הבית ההומה והעיניים המחייכות מסתתר סיפור אישי קשה, שאותו בוחר עטיה לספר במפגשים שהוא עורך. "לפני כארבע שנים הייתי בביקור אצל הוריי בשבת, עם בני שניאור בן ה‭16-‬ וחצי‭,"‬ הוא משחזר.

"איך שאני מגיע לשם, אני מקבל צלצול טלפון מאחד מידידי, שאמר לי: 'ויקטור, קרה אסון. חבר משותף של שנינו, אהוד שגב, איבד את האח היחידי שלו במלחמה האחרונה בלבנון. חשוב שתגיע לשם‭.'‬ בהתחלה הרגשתי די נבוך. לאבא השכול היו שאלות, היה לו מאוד קשה לקבל את זה ולא ידעתי מה להגיד. אמרתי: 'אם כואב אז צועקים‭.'‬ באותו רגע קיבלתי טלפון מידיד. הוא אמר לי: 'יש לך שריפה ליד הבית‭.'‬ אמרתי שאני בניחום אבלים ברמת גן והייתה תחושה מאוד מוזרה‭."‬

מקץ כמה שניות הופיע על צג הטלפון הנייד של עטיה שמה של אשתו. "ויקטור, בוא הביתה‭,"!‬ היא זעקה. "חיה-מושקה נשרפה‭."!‬ "בתי בת השמונה וחצי‭,"‬ אומר עטיה בכאב. "חשבתי שהשמים נופלים עליי. אבל במחשבה שנייה נזכרתי באיזו סיטואציה אני נמצא, מול אב שכול שאותו אני צריך לעודד. הרגשתי שאני עומד בניסיון. אמרתי לו: 'חזי, אני מצטער. אני חייב לעזוב אתכם כי נראה לי שבתי נאבקת על חייה‭.'‬ כל הדרך אמרתי תהלים והיו לי המון מחשבות ורמזים שקרה הגרוע מכל.

הגעתי לכיוון הבית. גן המשחקים היה נטוש. באותו הרגע אחד מחבריי הטובים יצא מחצר הבית בפנים עצובות. אמרתי לו: 'אברהם, נכון שלא הצליחו להציל את בתי‭,'?‬ והוא אמר לי: 'ויקטור, ברוך דיין אמת‭.'‬ הרגשתי שנעצו לי סכין בלב, שאין לי למה לחיות. אמרתי: 'חלק מהנשמה שלי נלקח ממני. אלוקים, קח אותי אליך‭.'‬

"המילים 'בריחה' ו'בחירה' מורכבות מאותן האותיות. בשפת הקודש אין סתם מילים. אתה יכול לברוח או להתמודד ולהשתפר. הרגשתי שקיבלתי סטירה מהשם. מצד שני - יש לי אישה וילדים. ביקשתי מבורא עולם שייתן לי כוח להתמודד.

בצורה מאוד מכנית חשבתי איך אני מבשר להוריי שאיבדו נכדה, איך אני קובר את הילדה. החלטתי שאני קובר אותה בחברון. כנראה הנשמה שלה לא הייתה משהו פרטי שלי. שאלתי את אשתי איך היא נפטרה. היא מאוד פחדה מאש, אבל הפעם היא הדליקה גפרורים וסכך התחיל לבעור ונגע לה בשמלה.

השמלה בערה. הילדים שמעו אותה צורחת הצילו. בני צעק אליה שתזרוק את השמלה הבוערת. היא ענתה לו: 'אבל אני לא אהיה צנועה‭.'‬ היא הלכה קדימה והיה לה מחסום של מלכודת מוות. תוך כמה דקות הכל נגמר. הרב מרדכי אליהו אמר שהנשמה שלה ירדה כדי לחזק את הצניעות‭."‬

זה באמת מנחם? הרי גם אנשים מאמינים יכולים להתרגז מקביעה כזאת.

"בשנה הראשונה בכיתי כמו ילד. נוסע, דמעות בעיניים, פשוט בוכה. היה לי מאוד קשה. התחושה של הורה שכול היא כמו פצע פתוח מדמם בלב. ביומיום אתה עוסק בפעילות, אבל היו לי כאבי תופת נוראיים בחזה. ולמה אני מודה לאלוקים שזימן אצלי את היהדות? אנשים בוכים ואני אומר להם שאנחנו יודעים שהגוף פושט צורה ועולה למעלה. אני לא מבין, אבל מקבל את זה באמונה. איפה שנגמרים השכל וההיגיון מתחילה האמונה.

זה מקל לי על הכאב, הידיעה שהנשמה תמיד נשארת ותמיד נמצאת. הנשמה קשורה לקרובים אליה בעיקר, וכמה שמתאוששים יותר מהאסון גם היא שמחה. אחרי שנה, בפלא גדול, הכאב המטורף הזה עוזב אותך. אני אומר: 'אלוקים, תודה על שמונה וחצי השנים שזכיתי בה, ושיש לי למה לחזור הביתה‭
."‬

ומה מקום הקסמים כאן?

"הטריקים עוזרים לי מכיוון שהם דבר שמח ומשמח. זה מרפא גם אותי. התחלנו להקים בניין לזכרה של חיה-מושקה עם קפה ועוגה לחיילים, ובית כנסת ופעילות לילדים שלא יתעמתו עם הערבים. עכשיו קצת נתקענו עם הבנייה, אבל אולי השם ישלח מישהו שיעזור לסיימה‭."‬


כ"ה בתמוז תש"ע