ב"ה יום שני, ד' כסלו תשע"ט | 12.11.18
הרבי
הרבי צילום: ארכיון שטורעם
מקומון קרית-מלאכי הקדיש כתבת ענק לרבי ● לקריאה

מעטים האנשים שהשפעתם המעשית על העולם היהודי כולו היא כשל הרב מנחם מנדל שניאורסון. גם 16 שנים אחרי שהסתלק מן העולם, עדיין נחשב הרב שניאורסון לאחד מגדולי המשפיעים על העולם היהודי כיום. מי שהעצים את חסידות חב"ד למימדים שלא זכורים כמותם והפך אותה בתוך כמה עשרות שנים מחסידות קטנה באירופה לחסידות הגדולה ביותר בעולם ככל הנראה, משפיע גם כיום ● כתבת ענק על דמותו של הרבי מתפרסמת השבוע במקומון קרית-מלאכי, לרגל ג' תמוז
כתב שטורעם
הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מילובביץ', היה עוד בחייו אחד מהמנהיגים החשובים בעולם היהודי. מפשוטי העם ועד נשיאי מדינה - כולם הגיעו להתייעץ עימו. לרגל יום השנה ה-16 לפטירתו, הצטרפנו להתוועדות חסידי חב"ד בעיר וניסנו לברר בעזרת חסידיו מה סוד הקסם של "הרבי", שהפך אותו לאיש שאמון באופן אישי וישיר על ההתפשטות חסרת התקדים של חב"ד בארץ ובעולם, ושרבים, גם חילונים, מחשיבים כמשיח גואל ישראל

מעטים האנשים שהשפעתם המעשית על העולם היהודי כולו היא כשל הרב מנחם מנדל שניאורסון. גם 16 שנים אחרי שהסתלק מן העולם, עדיין נחשב הרב שניאורסון לאחד מגדולי המשפיעים על העולם היהודי כיום. מי שהעצים את חסידות חב"ד למימדים שלא זכורים כמותם והפך אותה בתוך כמה עשרות שנים מחסידות קטנה באירופה לחסידות הגדולה ביותר בעולם ככל הנראה, משפיע גם כיום, באמצעות המפעל הענקי שייסד במו ידיו, על מאות אלפי בני אדם ברחבי העולם כולו, שרואים בדמותו את טוהר האדם, התגלמות האלוהות עליי האדמות.

השבוע, ביום שלישי, ציינו בחב"ד את יום פטירתו של הרבי מילוואויטש, בהתוועדות גדולה במרכז הרוחני בבית הכנסת בשכונה. אל התוועדות מאות בני אדם, בניהם גם רב העיר קריית מלאכי ואשדוד, הרב חיים שמעון פינטו, שאמר "שנזכה לראות את המשיח במהרה בימינו, ותבינו מזה מה שאתם רוצים", במה שהתפרש על ידי חלק מהנוכחים על עמדתו ביחס להיותו של הרבי המשיח.

לרגל היום, יצאנו להתוועדות שנערכה בשכונה על מנת לשוחח עם חסידים, צעירים וותיקים, כדי לשמוע על סיפוריהם ממבט אישי: על ההצטרפות לחסידות חב"ד, על השפעתו של הרבי עליהם, על הפגישות עימו ועל האמונה העיוורת בהיותו משיח גואל ישראל.

לבית הכנסת שבשכונה הגענו בשעה עשר בלילה. הקומה השנייה כבר הייתה מלאה מפה לפה. השולחנות עמוסים בכל טוב. מאכלים, עוגות ושתייה. הרב פינטו בדיוק הגיע, תפס מקום בשולחן המכובדים ונקרא להגיד דבר מה כעבור מספר שניות. הוא סיפר על אחד מביקוריו בקברו של הרבי בניו יורק, אז נתקל באחד ממי שנחשבים לגדולי ישראל בדיוק באותו מקום. "כולם מגיעים לקבל ברכה מהרבי", הוא אמר, וצדק. כה רבים רואים ברבי מילוואויטש דמות עליונה, נשגבת, כזאת שאי אפשר להסביר במילים. כמה בתים שאינם של חסידי חב"ד אתם מכירים שתמונה של הרבי מתנוססת בגאווה בסלון? אני מכיר לפחות חמישה כאלה. אחד מהם, הוא של משפחת זילכה. משפחה מסורתית. אם המשפחה, פנינה, היא לא חסידת חב"ד, אבל היא מעריצה עיוורת של הרבי מילוואויטש. בביתה יש לה את כל איגרות הקודש- הספרים שבהם מאוגדים כל המכתבים שהרבי כתב כתשובות לשאלות שהופנו אליו. הפטנט פשוט: כותבים על דף את השאלה שרוצים לקבל עליה תשובה, מכניסים את הפתק אל תוך ספר האיגרות כשהוא סגור במקום אקראי, פותחים במקום שבו הוכנס הפתק ושם אמורה להיות התשובה לשאלה הנשאלת. פנינה מעידה שהיא עשה זאת עשרות פעמים, ובכל פעם קיבלה תשובה מדוייקת, כזאת שבדיעבד, לאחר מעשה, התבררה כמוצדקת.

טוביה ליצמן, 60, חסיד חב"ד מאז שנות ה-20 המוקדמות לחייו. הוא נולד בשבדיה, בן למשפחה מסורתית. "אחרי הבר מצווה הנחתי את התפילין במדף הארון", הוא נזכר. בשנת 73, כשהוא בן 23, עלה ארצה. בשבדיה היה פעיל בבני עקיבא, תנועת הנוער הדתית-לאומית. בתווך הוא עוד הספיק להגיע ארצה לשלוש שנים, ללמוד בקיבוץ, לעשות שירות צבאי ולחזור לשבדיה עד לעלייה כאמור. עד גיל 20 הוא כלל לא שמע על חב"ד. "לא ידעתי שיש דבר כזה", אומר. אחיו, שהתחתן ב-1970, סיפק לו את ההצצה הראשונה לחסידות. הוא היה אז בן 20.

יחד עם אחיו נסע לניו יורק לפגישה קצרה עם הרבי, בחדרו בבניין ה-770 בברוקלין. "כבר בפעם הראשונה הרבי נכנס לי לנשמה. כל מי שהיה אצלו מכיר את ההרגשה הזאת. משהו מדהים", הוא אומר. אבל הפגישה הראשונה לא הייתה זו ששינתה אותו לעד. שנתיים מאוחר יותר, היה זה תורה של אחותו להתחתן, ושוב אורגנה פגישה עם הרבי. הפעם, ידע ליצמן, הוא מגיע "ואומר אמן לכל מה שהרבי יגיד לי לעשות". טוביה בא עם שאלות מוכנות. אחת מהן הייתה "האם עליי לעזוב את שבדיה?". הרבי ענה כן. "או לארץ ישראל או לארה"ב", הוסיף. טוביה, שגדל על ערכי תנועת בני עקיבא הלאומית, לא היסס ובחר לעלות לארץ הקודש. מאז, הוא מתגורר כאן, חסיד חב"ד וחסיד של הרבי.

"הקשר עם הרבי זה קשר נפשי. הוא האבא שלי. האבא הכי טוב שיכול להיות", מסביר ליצמן. ומה בנוגע להסתלקותו מן העולם, נשאלת השאלה. "הרבי כאן איתנו. הגוף הגשמי אצלו מעולם לא תפס את מירב הנפח. הגוף הגשמי איננו, אבל זה מעולם לא היה העיקר. הרוחניות שלו כאן איתנו, וזה מה שחשוב באמת".

כשהוא הסתלק מן העולם, מה חשבת והרגשת?

"לא זזתי מילימטר אחד מאמונתי. זה לא משנה כהוא זה את השפעתו עליי".

מני עזריאל, 29, הוא נוף הולך ומתגבר בחסידות חב"ד כיום. בן למשפחה מזרחית, יוצאת מרוקו, שחלק נכבד מבניה ובנותיה הם חסידי חב"ד. עזריאל הוא בנו של הרב יצחק עזריאל, רב שכונת גן שמואל בעיר. למעט הוא עצמו, עוד שניים מאחיו ושתיים מאחיותיו הם חסידי חב"ד, ובכך משלימים "רוב" של חב"דניקים במשפחה.

"ההורים של האימא שלי השתכנו בכפר חב"ד מיד אחרי שעלו ארצה", מספר מני. "כבר אז הפכה המשפחה לקרובה יחסית לחב"ד. כשאבא ואימא שלי, אז ממש צעירים, היו בשליחות בארגנטינה, הם נסעו לרבי ושאלו אותו מה עליהם לעשות. הוא ענה שהם צריכים לחזור ארצה לישראל ולגור בקריית מלאכי בשכונת חב"ד. הם מיד עשו כדבריו, חזרו ארצה וקנו בית בשכונת חב"ד". מאז, מספר עזריאל, החלו הקשרים עם חב"ד להתהדק, ומאז שהוא זוכר עצמו, הוא מחשיב עצמו לחסיד חב"ד. "ההורים שלי מעולם לא אמרו לי 'תנסה מקום אחר'. להיפך, תמיד הם עודדו אותי ואמרו לי להיות איפה שאני מרגיש טוב". מני, כמו גם כל שאר אחיו ואחיותיו, התחנכו בבתי הספר של שכונת חב"ד, מה שכנראה האיץ את הליך כניסתם אל תוך העולם החב"די. עזריאל עצמו מספר כי לא פגש את הרבי, אבל השפעתו עליו היא יומיומית תמידית."כל פעולותיי מושפעות מהרבי. הוא הדמות שלאורו אני הולך ואלך תמיד".

הבא בתור אותו פגשנו לשיחה הוא הרב יוסף הרטמן, דמות מוכרת ברחוב החב"די. הרטמן בן 67, הוא אב לתשעה ילדים ואחד מבניו מנהל כיום את בית חב"ד בוויטנאם הרחוקה. הוא נולד ב-1941 בתל אביב, דור שישי בארץ. אביו, הרב נחמן הרטמן, הוא צאצא של האדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד. הוא נולד למשפחה דתית לאומית. בוגר ישיבת כפר הרוא"ה. לחסיד של חב"ד הוא הפך בגיל 18, כך מעיד על עצמו. היה כאשר נכנס לראשונה לישיבת חב"ד בלוד, בשנת 1959. שלוש שנים בתוך לימודי הישיבה, הוא פגש לראשונה את הרבי בניו יורק. "פתאום הבנתי שכל מה שסיפרו לי עליו זה כלום לעומת מה שהוא באמת", אומר הרב הרטמן. "זה הרבה יותר מזה. הרבה יותר".

באחת הפעמים הנוספות שהיה הרטמן בבניין 770, נערכו הקפות שמחת תורה. הרבי, שעמד בצד והביט בשמחה בהקפות, פנה למזכירו האישי ושאל אותו ביידיש: "איפה הרטמן?". המאורע הנדיר שבו הרבי קורא בשמו של חסיד אחד מבין האלפים שנמצאים באולם ריגש את באי בית הכנסת, ששמו את ספר התורה בידיו של הרטמן והעניקו לו את הזכות להתחיל הקפה נוספת. "עד היום אני לא יודע מה הסיבה שהוא קרא בשמי. יכול להיות שזה בגלל שהוא זכר שאני דור שביעי לאדמו"ר הזקן", אומר הרטמן.

גם הרטמן מעיד על השפעתו הרבה של הרבי עליו, כמו בעצם כל חסידי חב"ד: "הרבי העניק שלושה דברים נשגבים וגדולים- שלמות העם, שלמות הארץ ושלמות התורה. אלו דברים אדירים. הרבי אמנם הסתלק מאיתנו לעיני בשר, אבל אנחנו מאמינים שיום יבוא והוא ישוב ויגאל אותנו". לשאלה עד כמה הוא משתמש באיגרות הקודש של הרבי, אומר הרב הרטמן כי הוא "מרבה להשתמש בזה. בכל החלטה שאני לוקח כמעט מידי יום".

האחרון אותו אנו פוגשים הוא חיים-אליהו גלוסובסקי. הוא בן 26, נשוי + ילדה. מתגורר בקריית מלאכי בשנים האחרונות ולומד בישיבה בשכונה. אביו, שנשלח על ידי הרבי לארץ ישראל לפני שנים רבות, הוא רב קהילת חב"ד ברחובות. אימו היא מהמשפחות הוותיקות בחסידות, וחברה בה כבר כמה וכמה דורות.

כאיש צעיר שאין לו זיכרונות של ממש מהרבי, אני שואל אותו, אתה לא חושב שההשפעה שלו תלך ותפחת? "צורת ההסתכלות שלי שונה לחלוטין", הוא עונה לי. "אני לא יכול לחשוב מה יהיה. מבחינתי הרבי תכף מתגלה. זה לא אפשרי שזה ייקח כל כך הרבה זמן שיתאפשר דבר שכזה. מי שמאמין שהגאולה היא דבר וודאי, מאמין שכל יום שעובר מקרב אותה, וזו האמונה המוחלטת שלי. כל יום שחולף הגאולה קרבה, לא ההיפך".

מה זה יום ההילולה של הרבי בשבילך?

"זה יום עם הרבה רגשות. הרבי היה דוגמא ומופת לאהבת ישראל, לדאגה ליהודים באשר הם. זה געגוע לצד ציפייה לחזרתו, לגאולה".

לחלק מאיתנו הציטטות המובאות בכתבה הזאת ייראו כפולחן אישיות מטורף. האמת, במידה מסויימת גם לי. אבל החברה החרדית כזאת היא, ואם כבר, אז הרבי מילוואויטש נראה כאיש שהכי פחות ביקש פולחן אישיות לעצמו. את פועלו אפשר לראות בכל מקום. קשה לחשוב עד לאן יכולנו היינו להידרדר אלמלא הפעילות הברוכה של חב"ד בכל רחבי העולם. מסירות הנפש הזאת ראויה להערצה, גם למי שלא מסכים לה כעיקרון. זה אולי עוד הסיכוי היחידי של העם היהודי לשרוד עוד 2000 שנה, ואולי יותר. כי אם לא נשמר את המעט שעוד נשאר מהיהדות, אז אולי עדיף לנו לסגור את הבסטה וללכת הביתה. ואני, סתם שתדעו, אומר זאת כאדם מסורתי הנוטה לחילוניות.

על חייו ופועלו של הרבי מילוואויטש - העיקר: אהבת ישראל

הרב מנחם מנדל שניאורסון נולד בשנת 1902 באוקראינה, כבן למשפחת האדמו"רים של חב"ד. בשנת 1951, כשהוא בן 49, הוא התמנה לתפקיד האדמו"ר השביעי של חב"ד, כשנה לאחר פטירתו של רבי יצחק יוסף שניאורסון, האדמו"ר השישי בשושלת. במהלך שנות כהונתו שינתה חסידות חב"ד במידה רבה את פניה, כשהרב שניאורסון הוא זה שמוביל את המגמה, שעיקרה פתיחות והיטמעות בכלל הציבור, תוך שמירה על צביון חרדי מלא, במטרה להביא כמה שיותר יהודים לכדי תשובה. בחסידות חב"ד בכלל ובתקופתו של הרבי מילוואויטש במיוחד, אחת הסיסמאות העיקריות היא "אהבת ישראל", כשהרב שניאורסון היה זה שהוביל בלהט את הקו. בעיקר בשנים האחרונות לפני מותו, התפתחה בחסידות הגישה שעיקרה כי הרבי הוא המשיח- גואל ישראל, זה שהובטח לעם היהודי בתנ"ך ושהעם כולו מחכה לו. חסידי חב"ד פיתחו את הגישה הזאת עד לכדי העיקר שבחסידות כיום, שבה מאמינים באמונה שלמה ומלאה כי הרב שניאורסון הוא המשיח.

הרבי עצמו התבטא מספר פעמים בנושא, אם כי מעולם לא אמר מפורשות כי הוא המשיח, העניק מספר רמזים היכולים להעיד על כך שראה בעצמו המשיח. "מנחם שמו", אמר פעם בהתייחסו לשאלה שנגעה לקיומו של המשיח, מה שהלהיט עוד יותר את האמונה בקרב רבים מהחסידים כי הוא משיח ישראל. מותו של הרבי הביא לשבר קשה בחסידות חב"ד, אך על אף ההערכות כי עם לכתו תתפרק החסידות, היא הלכה וגדלה עד לכדי כך שכיום, היא ככל הנראה החסידות הגדולה בעולם כאמור. עם מותו ב-94, ניתן להבחין בשני זרמים עיקריים בחסידות: המשיחיים והאנטי משיחיים. המשיחיים נחשבים לקיצוניים שבחסידות, והם מאמינים כי הרבי חי וקיים ורק "נעלם" מן העין, כאשר הקיצוניים שבמשיחיים אפילו מאמינים כי הוא מסתתר עד העת שבוא אמור להתגלות המשיח על פי המסורת. לעומתם, מאמינים האנטי משיחיים כי הרבי אכן נפטר, אך עם זאת גורסים כי כשיגיע העת להתגלותו, יקום מן קברו ויגאל את העם. שני הזרמים גם יחד, מאמינים כי דמותו הרוחנית של הרבי קיימת גם קיימת, ונמצאת איתם ללא הפסק.

בימי חייו ייסד הרבי שורה מרשימה של מוסדות, וייצג גישה ליברלית ייחודית גם כלפי היהודים הלא דתיים- המסורתיים והחילונים, וגרס כי על היהודים החרדים לסייע להם לקיים אורח חיים יהודי מינימלי. כך, הוא ייסד את מפעל השלוחים, המרשים מבין מפעליו, שעיקרו הוא אלפי חסידי חב"ד הפרושים בכל רחבי העולם, באלפי בתי חב"ד, במאות ערים ובעשרות ארצות, שמטרתם לסייע ליהודים באשר הם בכל נקודה על פני כדור הארץ. רבים ממנהיגי המדינה לאורך ההיסטוריה, בניהם מנחם בגין, בנימין נתניהו ויצחק רבין, הגיעו לפגוש את הרבי במקום מושבו בניו יורק על מנת להיוועץ עימו ולקבל ברכה.

בניגוד לנהוג ברוב החסידויות, שהלכה למעשה הן קהילות סגורות שכמעט ולא מקבלות "זרים", הרי שהרב שניאורסון יזם ואף עודד הצטרפות של חסידים חדשים, מה שהביא לבסוף להתעצמות אדירה של חב"ד ברחבי העולם כולו. עוד דבר שניתן להצביע עליו ומנוגד לרוב החסידויות, הוא התנגדותו הנחרצת וחסרת הפשרות לכל גילוי של אפליה על רקע עדתי בתוך העם היהודי, ופעמים רבות הוא התבטא בעניין, כשהשתמש בביטוי "אחינו הספרדים", ביחס לבני העדה הספרדית בעם היהודי ואף אמר כי "אין הבדל בין יהודי ליהודי. כולם בני אברהם יצחק ויעקב". הוא גם יזם פרוייקט בו קרא לכל יהודי לקיים עשר מצוות בסיסיות, בניהם הנחת תפילין, קביעת מזוזות, שמירת כשרות והדלקת נרות שבת. כמו כן קרא לאהבת חינם בישראל ולמתן צדקה. כהוקרה על פעילותו במערכת החינוך האמריקאית הוא זכה לאחר מותו למדליה של כבוד מטעם הקונגרס האמריקאי. הרבי נפטר בשנת 1994 ונקבר בסמוך למקום מגוריו בברוקלין, ניו יורק, ארה"ב. עשרות ואף מאות אלפים פוקדים את קברו מידי שנה. אגב, הרבי מעולם לא ביקר בארץ ישראל.

בשנים האחרונות מפיצים החסידים את דבר היותו של הרבי המשיח ביתר שאת, וכספים רבים מושקעים בקמפיינים רחבים בקרב הציבור בכל רחבי המדינה. עד כה נדמה כי הדבר נושא פרי, שכן החסידות גדלה במהירות מסחררת.


י' בתמוז תש"ע