ב"ה ערב ש"ק, ח' כסלו תשע"ט | 16.11.18
הרב הלפרין על רקע הציון, אתמול
הרב הלפרין על רקע הציון, אתמול צילום: מאיר אלפסי, שטורעם
בלט בחסרונו ● לדמותו של הרב שמואל אלעזר הלפרין

אמש, בעליה השנתית לציונה של הרבנית מנוחה רחל ע"ה, בלטה בחסרונה דמות בלתי נפרדת ממסורת זו: יוזם העליה והעומד בראשה ז"ך שנים, הגאון החסיד הרב שמואל אלעזר הלפרין ע"ה, מייסד וראש איגוד צאצאי רבינו הזקן, שנלב"ע בשנה החולפת ● הנחישות של הרב הלפרין לא ידעה גבולות. הוא נכח שם מידי שנה בשנה, תהא תחזית מזג האויר אשר תהא
דוד וייס

אמש, בעליה השנתית לציונה של הרבנית מנוחה רחל ע"ה, בלטה בחסרונה דמות בלתי נפרדת ממסורת זו: יוזם העליה והעומד בראשה ז"ך שנים, הגאון החסיד הרב שמואל אלעזר הלפרין ע"ה, מייסד וראש איגוד צאצאי רבינו הזקן, שנלב"ע בשנה החולפת.

חסרונו ניכר עד מאוד, במיוחד על רקע העובדה שדומה כי בין המשתתפים אמש נכחו אולי 'מזומן' שזוכרים את העליה ה'חלוצית' הראשונה שנערכה בכ"ד שבט תשמ"ב.

הייתה זו בשורתו של פרופ' בן-ציון טבגר שבידיו האמונות מצא את בית הכנסת 'אברהם אבינו' ובית הכנסת 'הקטנה' של אדמו"ר האמצעי, ובאותן ידיים איתר את מקום מנוחת הסבתא, שבמרוצת השנים והודות לירדנים, לא נודע.

פרופ' טבגר שימש איש הבשורה והרב הלפרין – איש החזון והמעש: לראשונה מזה עשרות בשנים, קבוצת זקני המשפחה וצאצאיהם, הסלונימאים והרבלינים לענפיהם, דמויות מרתקות ואנשי צורה ובהם האדמו"ר הנוכחי מאלכסנדר שליט"א, עשו את דרכם מכל רחבי הארץ לציונה המאותר של זקנתם האגדית, לציין את יום פטירתה.

יוזמה חלוצית אמרנו ולא בכדי. היום, כ"ח שנה אחרי, כאשר אלפי בנות נושאות בגאווה את השם 'מנוחה רחל' וקורותיה שגורים בפי כל וממלאים את הספרות החב"דית, קשה להבין כי הדבר דרש חלוציות. היה זה הרב הלפרין שראה לעצמו זכות וחובה להנחיל את מורשת הרבנית לצאצאיה ולעדת אנ"ש. הוא הציב לעצמו מטרה להעלות את דמותה של הסבתא, בתו של אדמו"ר האמצעי, על סדר היום החב"די וחרף קשיים לא מעטים ואל מול גבות רבות שהורמו, עמד במשימה בהצלחה.

הנחישות של הרב הלפרין לא ידעה גבולות. הוא נכח שם מידי שנה בשנה, תהא תחזית מזג האויר אשר תהא ויהיה המצב הבטחוני איך שהוא. כך או כך, באותה התלהבות חזר הרב הלפרין לחברון בראש העולים, יהיו אלו מאות רבות ואולי עשרות בודדות. הוא נשם את הניחוח של חברון החב"דית ודמותה המרכזית ובחושיו הנפלאים השרה אווירה זו על הנוכחים כולם.

רבים עוד זוכרים את קול הזעקה שהרים בעת שנחתם הסכם חברון האומלל וחלקת הסבתא התעתדה להיות בשטח C ר"ל ובכוחות משותפים הביא לנחמה פורתא: קברה של הסבתא ואם היישוב תיוותר בשליטה יהודית. ובשנה הבאה, לקראת כ"ד שבט תשנ"ז, כאשר לראשונה הכניסה לאזור עתידה הייתה להיות ב'חסות' משטרת הרש"פ, עובדה שגרמה לאוירת נכאים בקרב המארגנים, היה הוא זה שלא נח ולא שקט להמשיך את מסורת העליה, וב"ה מאז ועד היום לא פסקה העליה מקברה של הסבתא.

פועלו של הרב הלפרין להפיכת ציונה של הסבתא בחברון לאבן שואבת להמוני בני משפחה ומעתירים, הביא עמו גם בשורה ליישוב היהודי בעיר, בדמות היאחזות צבאית בנקודה אסטרטגית מובהקת. לולי יוזמת הרב הלפרין לחיזוק הנוכחות היהודית במקום, הרי שללא כל ספק, המקום היה ננטש לטובת משטרת הרש"פ. כך המשיכה אם היישוב היהודי כולו להעניק חסות אימהית לבניה.

בטוחים אנו כי האלפים ששפכו את צקון לחשם על ציונה של הסבתא, במיוחד צאצאיה הרבים, פעלו פעולתם וכי "[מנוחה] רחל מבכה על בניה" וממאנת להינחם עד אשר נזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו.

הכותב נמנה על צאצאי הסבתא מנוחה רחל ומתמיד להשתתף בעליות לציונה.

כ"ה בשבט תש"ע