ב"ה יום שני, ד' כסלו תשע"ט | 12.11.18
השיחה עם הפרופ' כשר
השיחה עם הפרופ' כשר
"יש להדפיס את כתבי הרוגצ'ובי"

ההצהרה אכן מפתיעה כשהיא נשמעת מפיו של הפרופ' אסא כשר, נכדו של הרב כשר זצ"ל. שיחה עם נכדו של מפענח הצפונות (ראיון)
יאיר בורוכוב

לרגל ציון שבעים שנה לפטירתו של רבי יוסף רוזין, הגאון הרוגצ'ובי זצ"ל, בשבוע הקרוב, התקיימה שיחה עם נכדו של הרב מנחם מענדל כשר זצ"ל, הפרופ' אסא כשר, על דמותו של הגאון המופלא, על סבו ועל מפעל חייו התורני. הראיון התפרסם היום במוסף 'קולות' בעיתון 'בקהילה'.

פרופ' כשר, כיצד נוצר הקשר של סבך לתורתו של הרוגצ'ובי?

"כשסבא עלה ארצה, הוא סיפר שהוא פגש בהשגחה פרטית ברחוב, את הרבנית רחל ציטרון ע"ה, בתו של הגאון הרוגצ'ובי. היא הכירה אותו ופנתה אליו. באותה פגישה היא סיפרה לו על כתבים של אביה שיש להוציאם לאור עולם. סבי לקח את המשימה על עצמו, והסיפור המדהים כבר התפרסם, גם בספר על תולדות הרוגצ'ובי. היה לסבא במונחי ימינו - מנוע גדול וחזק, והוא הוציא את זה אל הפועל".

הקשר בין הסבא והרוגצ'ובי הוא מן המפורסמות. האם לאביך גם היה קשר עם הרוגצ'ובי?

"כן, לאבי שמעון כשר ז"ל היה קשר. אני זוכר ששמעתי בילדותי שהוא כתב גלויה הלכתית לרוגצ'ובי. הוא שמע ששולחים שאלות לרוגצ'ובי, אז גם הוא ביקש לשלוח. ראיתי את הגלויה שהגאון השיב לאבא. זה נכנס אל תוך האוסף של סבא.

"למעשה, כידוע, כל אחד יכול היה לכתוב לרוגצ'ובי. יש אנשים שמעריכים את תשובותיו בכארבעים או חמישים אלף תשובות. הרב פנחס טייץ זצ"ל (אגב, גם הוא קרוב משפחתי: בנו נשוי לבת-דודתי), אמר עליו הגדרה מעניינת: שאין בו שכחה. לא שהוא זכר, אלא שהוא פשוט לא שכח. הוא ראה משהו וזה מיד נחרט בזיכרונו. יש סיפור שמישהו בא אליו ומצא כמה עשרות גלויות ומכתבים בדואר, ותוך שעה וחצי השיב על כולם, בלי לפתוח ספר. זו תופעה בלתי רגילה.

"אני זוכר אצל סבי זצ"ל, שולחן ענק, עמוס בספרים. אי-אפשר היה להניח כלום. על כל דבר סבי היה צריך לפתוח ספר. אצל הרוגצ'ובי, לעומת זאת, הכל היה בראש".

הסבא, הרב כשר, הקדיש את חייו להדפסה מסודרת ומפוענחת של כתבי הרוגצ'ובי. האם ידוע על יחס מהרוגצ'ובי עצמו כלפי עבודתו של הסבא?

"בסיום התשובה הראשונה של הרוגצ'ובי בספר השו"ת שלו, הוא פונה למקבל התשובה שיבקש מסבי (הרב כשר) שידפיס את מה ששלחתי לו "בנידון ר"ה ויום הכיפורים". אותו אחד שעליו הוטלה המשימה לבקש מסבי לא עשה זאת, ובמילא הוא לא הדפיס, לימים זה נודע לו וזה מאד ציער אותו.

סבי התעסק בהדפסת דברי תורה עוד מילדותו. הוא היה בן תשע עשרה כשהוא ערך עיתון בשם "דגל התורה" כשכל גדולי האדמו"רים והרבנים היו במערכת העיתון, אז הוא יכול היה בקלות להדפיס כל מיני דברים, מילדותו ועד זקנותו, וזה ציער אותו".

כל הש"ס בגיל שש

מפעל ההוצאה לאור של הרבנים לבית כשר החל בצעירותו של הגאון רבי מנחם כשר זצ"ל, כאשר החל בכתיבה כתב-עת תורני שיצא לאור באותה תקופה. פסגת יצירתו התורנית הייתה הוצאה לאור של החומש "תורה שלימה", ולאחר מכן כאשר הקדיש עצמו לפענוח וחקר כתבי הרוגצ'ובי.

במהלך השיחה עמו מספר הפרופ' כשר בחיוך מזיכרונותיו מבית סבא כי "כאשר היה מדבר איתי, כמעט כל מילה שניה היה עם השורש מדפיס. למה הדפסת? מה אני מדפיס? צריך להדפיס, הדפסתי, נדפיס, זה היה עולמו בלי הרף".

הייחודיות הרבה שבפענוח כתבי הרוגצ'ובי בספר "מפענח צפונות" הוא בכך שהרב כשר פתח צוהר לעולמו הרוחני-מחשבתי של הגאון זצ"ל, לא רק בפענוח שטחי של מראי המקומות, אלא בכך שגילה את הנקודה המרכזית שעומדת בבסיס חידושו של הגאון, ושהיוותה את הבסיס לציוני ה"עיין, עיין, עיין" המפורסמים של הגאון.

מה אתה יכול לספר על מפעלו הספרותי התורני של הסבא?

"תורה שלמה זה דבר שכל אחד מכיר, יש גם את ה'הגדה שלמה', היכולת שלו לקחת פרויקט מהסוג הזה, זה היה מופלא. יש מפעל שנקרא "גמרא שלמה" שעסק בזה הגאון הרב ברוך נאה כאשר סבא התווה את כללי העבודה, יש כרך עב קרס על חמישה עמודים במסכת פסחים. מפעל זה היה אמור להיות על כל הש"ס ולא זכינו".

אין ספק שסבא היה אדם שכל רגע בחייו היה מדוד, הוא פשוט החליט בגיל מאד צעיר להיות בעל תרומה מיוחדת לעולם התורה והוא עשה את זה, הוא לא בזבז רגע. הוא היה בעל זיכרון אדיר, הוא סיפר לי פעם שאבא שלו נתן לו פרוטה על כל משנה שלמד בעל פה ובגיל שש ידע את כל הששה סדרי משנה בעל פה. אתה רואה בנספחים ובמילואים בלי סוף את הזכרון האדיר שלו.
היינו באים אליו עם הילדים, הוא היה יורד מדבר עם כל אחד כמה מילים וממשיך, סליחה אני עסוק, ומשאיר את כולם עם סבתא בקומה השניה".

אתה רואה זיקה כלשהי בין מפעל תורה שלמה לבין תורתו של הרוגצ'ובי? לכאורה ה'תורה שלימה' הוא ספר ליקוטים, ו'המפענח צפונות' יש בו עומק עצום...

"תורה שלמה הוא ליקוט רק במובן הטכני. באופן מהותי כשמסתכלים על הכרכים, בהערות ונספחים, יש שם פשוט חריפות עצומה, יש יכולת לשאול שאלות קשות, ולהשוות עניין לעניין. גם אם בוחנים תשובה הלכתית של הרוגצ'ובי לכאורה מה רואים שם? "עיין, עיין, עיין", אבל הרי לא מדובר ב"ליקוט" כמו שזה נראה באופן שטחי. הוא לוקח את כל המקורות ומוצא בהם נקודה משותפת. זה אוקיינוס של חריפות.

בהקשר של "עיין, עיין" אני רוצה לציין שאצל הרוגצ'ובי זה לא "עיין, עיין" של מחשב. זה לא שהיה לו מחשב בראש שאומר איפה כתוב כל מילה, זה "עיין" חריף, זה "עיין" תוכני ששייך לנושא. הרי מספרים שאנשים יכולים לקבל ממנו תשובות איפה שכתוב "עם הארץ" זה גם מחשב יכול לעשות, אבל הרוגצ'ובי לא היה מנוע חיפוש, היה לו צירוף של בקיאות וחריפות".

כיצד נסגר המכון תורה שלימה?

"סבא שלי הוריש אותו לבנו הרב משה שלמה וחתנו הרב אהרן גרינבוים והם נפטרו תוך שנה.

לא מזמן טלפון אלי מישהו שאמר שהוא ממשפחת הרוגצ'ובי, הם הביעו קצת תרעומת על כך שהמשך הוצאת הכתבים נעצר. טלפנתי לבן דודי, הרב אפרים גרינבוים (בנו של הרב אהרן גרינבוים), הוא והבן של דודי הרב משה שלמה היו הנכדים שהיו צריכים להמשיך את המכון הזה. הוא הסביר לי שאכן כל הכתבים של הרוגצ'ובי נמצאים, הם לקחו את כל הגלויות והכתבי יד, ומשמרים אותם באלבומים מיוחדים בהם משמרים חומר היסטורי. הם מוכנים יחד עם מכון ירושלים להמשיך להוציא את זה לאור.

מוכרחים להוציא את הכתבים האלה. המפעל הזה חייב להמשיך, לא בא בחשבון שהוצאת כתבי הרוגצ'ובי לאור עולם תעצר. זה דבר חסר תקדים, אדם כמו הרוגצ'ובי עם יכולות שכליות בלתי רגילות, לא יכול להיות שהכתבים שלו יישארו באיזה מחסן, צריך שכל אדם בעולם התורה יוכל להגיע לזה".

לו נדרשת להגדיר את הרוגצ'ובי לפני ציבור שלא שמע עליו כיצד היית עושה זאת?

"הוא היה איש עם יכולות שכליות מיוחדות, מה שיצק לו תשתית להיות בן כל הדורות, הוא לא התנהג כמו אחרוני האחרונים. הרי יש מחלוקות אמיתיות ביהדות, יש קבלה ויש מתנגדים לקבלה, יש בית שמאי ויש בית הלל, יש שדגלו בפילוסופיה ויש שהתנגדו לה. גם את ה'מורה נבוכים' של הרמב"ם שרפו. מי שרף? הגדולים של אותו דור. הרוגצ'ובי לא יצר הרמוניה מדומה בטענה ש"כולם צודקים", הוא כן נכנס לעובי הקורה של המחלוקת. הוא יכול היה לחיות בכל דור ולהיות גדול, הוא הבין כל דבר על בוריו".

במי אפשר לראות כממשיך דרכו של הרוגצ'ובי?

"יש כמה דברים שהם דרכו המיוחדת, אני לא מכיר אדם עם יכולת כזו לשבת ולכתוב תשובות עשרים גלויות בלי לפתוח ספר, אבל יש נקודה נוספת, בגלל ההתמצאות המופלגת והבלתי רגילה שלו הוא בעצם לא חשב וכתב כמו אחרון, הוא כתב כמו אמורא שכבר מכיר את ספרות הראשונים והאחרונים. הוא יכול לחלוק על אמוראים, על הרמב"ם, על רש"י, הוא יכול להחליט מי צודק, הרמב"ם או הראב"ד, שום דבר לא היה לו זר בעיניו. במחשבה, בברור, בליבון, הוא התנהג כמו קדמון. אין לנו כאלה אנשים בדורנו, וגם לא בדורו. הרוגצ'ובי, זה סוג של אומץ לב שנעלם, ואולי רק עם תשתית שכלית כמו שהיתה לו.

יחד עם זה הייתה בו צניעות, הוא חש בראשו בלי סוף ותמיד תלה את האשמה בכך ש"כל אלה שחלקתי עליהם הם הקפידו עלי וגרמו לכאבים". אנשים צריכים לקחת ולהחליט מי צודק, הוא מחליט הרמב"ם אבל הוא מרגיש רע עם זה שהוא הלך נגד החולקים על הרמב"ם".

מעניין לשמוע מפיך מתי התוודעת לקשר של משפחתך עם הרוגצ'ובי? התוודעת לדמותו של הגאון הרוגצ'ובי רק לאחר שהגעת לעולם האקדמיה והמחקר, או שספגת את זה בבית, כבר בילדות?

"ספגתי את הסיפורים על הרוגצ'ובי במשפחה עוד מילדות, זה התחיל כשסבא שלי התעסק במפענח צפונות, זה היה מושרש בבית".

מהם הקנינים הרוחניים שלקחת מבית סבך הדגול? אתה יכול להעיד שאימצת משהו מבית סבא?

"אם אני מייחס לרוגצ'ובי אומץ, גם לסבא היה אומץ, זה נטוע באותו מקום. פעם בא אלי רקטור של אחת האוניברסיטאות שהם מעוניינים לתת לסבי ד"ר לשם כבוד. ביקשו שאשאל אותו האם יסכים לקבל תואר זה. עלי להקדים שסבי קיבל ד"ר לשם כבוד מהישיבה יונברסיטי בניו יורק.

הלכתי לסבא והוא אמר לי: אני החלטתי שמגיל שבעים ומעלה אני לא רוצה יותר שום גילוי של כבוד. לא רוצה להקדיש לזה אפילו רגע אחד מחיי, אני אלך לטקס, ושוב יכבדו וישבחו אותי. על קצה המזלג היו לו את הרגעים שהתעסק עם דברים אחרים ולא עם ספרים, וגם זה היה נראה לו יותר מידי. כל עולמו היו הספרים ולא יותר מזה".

גם בעולם המדע

ההצהרות המפתיעות שנשמעו במהלך השיחה מפיו של הפרופסור כשר, רק הזמינו להעלות את השיחה לרמה אישית יותר.

הפרופ' כשר, חתן פרס ישראל לשנת תש"ס, פילוסוף בעל שם עולמי, שחיבר עשרות ספרים ופרסם מאות מאמרים אקדמיים בבימות שונות בארץ ובעולם. נודע כאחד ממנסחי "רוח צה"ל" - הקוד האתי של צה"ל, ומרצה בכיר באוניברסיטאות הטובות בישראל.

אך טבעי הוא שאדם העומד במרכז ההוויה הישראלית, כמי שמדבר במונחים העומדים על גבול ההערצה על דמותו של גאון עולם, בן הדור הקודם, שמרבית העם בישראל, על חוקריו ואנשי האקדמיה הבכירים שבו, אינם יודעים כלל להגות את שמו כהלכה, שישאל מעט יותר, בנימה אישית, אודות הקשר והזיקה שלו למשנת הרוגצ'ובי ולדמותו.

אם מדברים רגע על השיטה של הרוגצ'ובי בלימוד: לקחת כמה סוגיות שונות ולמצוא בהן את המכנה המשותף, שהוא למעשה בסיסה של הסוגיא, שגם מהווה את המפתח להבנתה. אתה רואה בשיטתו של הגאון מודל לחיקוי? האם יש מקבילה לשיטה הזו גם בעולם האקדמיה או המדע?

"אני חושב שבכל התחומים שבהם מדובר על יצירתיות שכלית, אתה רואה ששיטה זו הינה חלק גדול מהעניין. אתה יכול לצרף דברים שלא נראים שייכים אחד לשני, להביא אותם זה לצד זה, אז נוצר דבר חדש. גם במדע ניתן לראות אדם שנכנס ממדע אחד למדע אחר והופך את הקערה על פיה. הצירוף של דברים שלא נראים שייכים במבט ראשון והיכולת לצרפם הוא דבר נפלא.

יש מחלוקת ידועה בתלמוד מי עדיף חריף ובקיא. הרוג'צובי ואנשים אחרים מראים שהצירוף של שניהם הוא הכרחי. אם אתה בקיא יש לך דלק, ואם אתה חריף יש לך מנוע, צריך את שניהם כדי לנוע".

יש לך תובנה שלקחת ממשנתו של הרוגצ'ובי?

"החרות המחשבתית שלא מצויה בדורנו. תנסה להיכנס, בכל הצניעות, לראש של התנאים והאמוראים ותנסה להתייחס למחלוקותיהם ברצינות, ולא העמדת פנים של מחלוקת, יש מחלוקות אמיתיות. כמובן שיש בסופו של דבר את הלכה שממנה לא זזים, אבל הרוגצ'ובי הרשה לעצמו, ברמת הדיון התיאורטי לנקוט עמדה ולקחת צד אחד במחלוקת, זה רעיון עצום".

כשאתה מדבר על הרוגצ'ובי ניכר בך ההערצה והערכה אני סקרן לדעת יצא לך פעם לצטט אותו?

"לא, אנחנו נמצאים בעולם, שאי אפשר לצטט חצי פסוק והקהל ימשיך.

איפה הקהלים שלי ואיפה הרוגצ'ובי? אתה צריך לדבר שעות ולתת להם הקדמות בדברים בסיסים ביהדות כדי להגיע לפנינה כזו. לפני שמונים שנה ייתכן וכן היה ניתן לדבר על כך, גם המשכילים שלא רצו לחיות בתוך מסגרת מחייבת של שמירת מצוות התמצאו בספרות התורנית העניפה. הם גדלו בבתים דתים וידעו לפתוח דף גמרא. ל"משכילים" של היום אין שום ידע וגישה.

שאלתי פעם קהל בהרצאה שלי באוניברסיטה האם מישהו מהם ראה טלית? לצערי מתוך 150 איש שישבו בהרצאה רק שניים השיבו תשובה חיובית. ההשכלה של סטודנט מצוי, הוא רק מהטלוויזיה וקריאת עיתונים. זה עצוב, זה טראגי.

אני לא מיואש. יש הרבה דלתות שבהם אפשר להיכנס לעולם הזה. דלת המדרש נראית לי דרך לקרב את הנוער ליהדות. הסטודנטים של ימינו שהולכים ללמוד על תרבות מזרח אסיה שהולכים לשמוע חוכמות אסיה וסין, נכון שיש דברים חכמים שם ויפים, אבל למה צריך לנדוד להודו? פרקי אבות כבר קראת? אתה מבין מה יש שם? יש דברים אדירים במדרשים, אפשר לקרב באמצעות זה את הנוער ליהדות".

ג' באדר תשס"ו
"מוכרחים להדפיס את הכתבים". הפרופ' אסא כשר ויאיר בורוכוב
"מוכרחים להדפיס את הכתבים". הפרופ' אסא כשר ויאיר בורוכוב
 
 
 
 
 
הכל החל בהשגחה פרטית, הסבא הרב מנחם כשר זצ"ל
הכל החל בהשגחה פרטית, הסבא הרב מנחם כשר זצ"ל
 
הגאון הרוגצ'ובי
הגאון הרוגצ'ובי
 
שער המוסף קולות
שער המוסף קולות
 
פתיחת הכתבה ב'בקהילה
פתיחת הכתבה ב'בקהילה
 
הגב לכתבה

תגובות
5
1. ראיון ענק חזק!
אין מילים.

כולי האי ואולי אולי יכנסו הרהורי תשובה בליבו של אסא כשר.

הרוגאצ'ובער לא היה רק "שר התורה" הוא גם היה "שר היראה".

ד' באדר תשס"ו
2. פרופ' אסא
מי נתן כשרות "לאסא", הכרתי הסבא היה איש צדיק יראה שמים כבוד התורה היה מגמתו, אף שראה טעות בספר אף פעם בכל הספרים שלו לא כתב שהאיש טעה כדי להראות ולגדל שמו,
היה עניו מאד, אני הכרתי כשהיתי בחור צעיר ביבית לויבאוויטש, והכרתי אותו, היה הסבלנות לבאר לי מה שלא הבנתי, ןאם לא תפסתי בפעם הראשונה, הסביר לי עוד פעם בסבלנות גדולה, אף שהיה מתמיד גדול, וכל רגע ורגע היה יקר לו.
ומה נאמר על נכדו, הכאב שנתן לזיקנו, על הצהרות שאמר בעיתונים, והעגמת נפש שהביא לאותו צדיק.
עכשיו בא "שטורם" ומעלה נכדו כמו שהוא אוהב תורה ורוצה לפרסם שמו של הגאון "שר התורה",
האתר והעורך צריכים כח "ההבחנה" עם מי עושים ראוין, וכו'
ה' באדר תשס"ו
3. רק זה היה שווה כל הראיון הזה
אני לא מיואש. יש הרבה דלתות שבהם אפשר להיכנס לעולם הזה. דלת המדרש נראית לי דרך לקרב את הנוער ליהדות. הסטודנטים של ימינו שהולכים ללמוד על תרבות מזרח אסיה שהולכים לשמוע חוכמות אסיה וסין, נכון שיש דברים חכמים שם ויפים, אבל למה צריך לנדוד להודו? פרקי אבות כבר קראת? אתה מבין מה יש שם? יש דברים אדירים במדרשים, אפשר לקרב באמצעות זה את הנוער ליהדות".
ה' באדר תשס"ו
4. שכר שיחה נאה
אם כי אין להכשיר את דעות הטריפה של הפרופ' אך הקב"ה לא מקפח שכר שיחה נאה.
ה' באדר תשס"ו
5. נמאס מכל ההתמרחות הדביקה הזאת
לקרב את הנוער? מי? אסא רוצה לקרב את הנוער? - שיתכבד ויקרב עצמו תחילה.

כנכד למשפחת כשר - כיצד זה יצא לשמד? אני הייתי מתבייש לציין את שם ייחוס אבותי אחר מעשה שכזה. מיהו זה ואיזה הוא?

נ.ב - אסא זה שם של בת. (אסא = הדס). הדס כשר. הדס כשר לא מספיק - צריך גם אתרוג, לולב וערבה.
כ"ט באדר תשס"ו