ב"ה יום רביעי, ט"ו חשוון תשפ" | 13.11.19
הסטענדער של הרבי
הסטענדער של הרבי
כשתלמידי ביה"ס למלאכה העניקו סטנדר לרבי

להסתכל על הסטנדר של הרבי: בתשובה לשאלת בנו, כ"ק אדמו"ר האמצעי, במה התבונן בתפילות ראש-השנה, השיב לו רבנו הזקן כי הוא התפלל "עם הסטנדר" ■ במרוצת השנים נבנו והוגשו לרבי מספר עמודי-תפילה, 'סטענדרים'. לפנינו סיפורו של אחד ומיוחד מביניהם, אשר הוגש לרבי בערב ראש-השנה תשכ"ג ■ באדיבות המגזין של 'כפר חב"ד'
זלמן רודרמן, 'כפר חב"ד'

ההתוועדות בליל ערב ראש-השנה תשכ"ג, הייתה מיוחדת, הן בתוכנה והן במספר אירועים יוצאי-דופן שהתרחשו בה. האירוע הדרמטי ביותר שהתרחש בה אירע כאשר הגאון רבי אפרים יאלעס ע"ה מפילדלפיה, שנכח במקום, התעלף בעיצומה של אחת השיחות, והרבי קטע לזמן מה את דיבורו כאשר הוא מפקח על הטיפול הרפואי שהוגש לרב יאלעס.

אך זה לא היה הדבר היחיד המיוחד באותה התוועדות שהתקיימה מדי שנה בשנה בתאריך זה, יום-הולדת כ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק'. בין השאר היה זה הרב יעקב פלס ז"ל, מייסד ישיבת חב"ד בקריית-גת, אשר ניגש לרבי ומסר לו את מפתח העיר. מיד לאחר מכן עלו אל הבימה שני 'תמימים' ומסרו לרבי עמוד תפילה, 'סטנדר', שאותו הם הביאו מארץ-הקודש – מתנת תלמידי מגמת הנגרות בבית-הספר למלאכה בכפר-חב"ד.

בשיחה שלאחר מכן ייחד הרבי דברים למתנה מיוחדת זו, כאשר הוא עומד על מהותו הפנימית של הסטנדר.

ביומן מסע חודש השביעי תשכ"ג [שהוגה על-ידי הרבי ונדפס ב'בטאון חב"ד' ומשם ב'הרבי – שלושים שנות נשיאות' עמ' 50] מתוארות ההתוועדות ואפיזודות שונות שהתרחשו בה. בין הדברים מסופר:

"אחר-כך מועלה אל הבמה דוכן – 'עמוד' המוקדש לתורה ותפילה – כמתנה לרבי – מאת תלמידי בית-הספר למלאכה בכפר-חב"ד, מחלקת הנגרות – מעשי ידי התלמידים. הרבי מקדיש לזה שיחה מיוחדת, על יסוד סיפור מעניין המסופר על-ידי הרבי:

"כידוע, התפילה, בדרכי חסידות חב"ד, היא הזדמנות להתבוננות באלוקות, גם בתוכן החורג ממובן התפילות השגורות. פעם אחת, אחרי תפילת ראש-השנה, שאל אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד, את בנו, שמילא אחר-כך את מקומו, רבי דובער, הנקרא בפי החסידים 'אדמו"ר האמצעי': לאיזה תוכן הקדשת היום את תפילתך? אדמו"ר האמצעי השיב: 'וכל קומה לפניך תשתחווה'. לשאלה נגדית של אדמו"ר האמצעי על תוכן תפילת אדמו"ר הזקן, השיב האדמו"ר: 'מיט'ן שטענדער' (= עם דוכן התפילה). כלומר, שימת לב למהותו הפנימית של הדוכן עוררה באדמו"ר הזקן רגשי דבקות לה'.

"הרבי עמד על תשמישו של הדוכן וערכו הרוחני, ואת אשר יש ללמוד ממנו".

ב'הנחה' מאותה התוועדות ('תורת-מנחם – התוועדויות' תשכ"ב, כרך לד, עמ' 325) נאמר: "נתנו לכ"ק אדמו"ר שליט"א 'שטענדער' מבית-הספר למלאכה בכפר-חב"ד, ואחר-כך אמר: '...הביאו גם 'שטענדער' כדי ללמוד ולהתפלל עליו'. הרבי האריך להסביר שה'שטענדער' הוא דומם בלבד, ואף-על-פי-כן מסייע הוא לאדם בהיותו במעמד ומצב נעלה – בעת עיסוקו בתורה ותפילה; ומכך מובן גם בעבודה הרוחנית – הביטול ד'כל קומה לפניך תשתחווה' הוא לפי ציור ה'קומה', מה-שאין-כן הביטול דה'שטענדער' (שהוא מחוץ ל'קומה', אבל עליו נשענת ה'קומה') מגיע בעומק יותר, על-דרך מעלת דרא דעיקבתא דמשיחא בעניין המסירות נפש, ועל-ידי-זה נתעלתה תפילת אדמו"ר הזקן לבחינת פשיטות העצמות; וההוראה – כל ההכנה, בחודש אלול וכו' אינה מגעת למעלת העבודה דראש-השנה, שהוא עניין הביטול בתכלית.

פנימה אל הקודש

ר' שמעון משעלי שיחי', תושב טבריה ונגר במקצועו, היה תלמיד 'בית-הספר למלאכה' בכפר-חב"ד. הוא למד אז במגמת הנגרות וסיים אותה בהצטיינות. לפי זיכרונו, זמן-מה לפני חודש אלול תשכ"ב עברו שמועות מפה לאוזן שרוצים להכין מתנה לרבי.

בשלב מאוחר יותר כתבו, ככל הנראה, את הרעיון למזכירות הרבי, ואז נתקבל אישור להכין עמוד-תפילה. נוסף על האישור העקרוני נתקבלו תרשימי סטנדר, ולהם נלוו הערות שנרשמו כנראה על-ידי נגר מקצועי שעמד בקשר עם 770, ובמקביל על-ידי אחד מחברי המזכירות.

מלאכת הקודש בכפר-חב"ד הוטלה על התלמיד שמעון משעלי, אשר עסק בכך בהתמסרות. משעלי, כיום בן 64, אב לחמישה ילדים וסב גאה ל-15 נכדים, מספר לנו מעט על הרקע האישי שלו ועל העבודה על הסטנדר:

"בגיל תשע עליתי ארצה לבדי, מרבאט שבמרוקו, במסגרת עליית-הנוער. שאר בני המשפחה הגיעו מאוחר יותר. תחילה נשלחתי לפנימייה דתית בירושלים. בדרך כלשהי הכרתי את החסיד הרב צבי גרינוולד שיחי', שיום אחד המליץ לי לעבור לכפר-לחב"ד. זה היה בשנת תשי"ט ואני הייתי אז כבן 14. באתי לכפר ועד מהרה נקשרתי למקום. חיבבתי את הצוות ובמיוחד אהבתי ללמוד חסידות.

"כארבע שנים למדתי בכפר-חב"ד, וקצת לפני תום לימודיי, בשלהי תשכ"ב, עלתה ההצעה לבנות סטנדר לרבי. לא יודע מדוע נפלה זכות זו בחלקי דווקא – אולי בגלל הצטיינותי בלימוד חסידות... עבדתי על בניית הסטנדר כשבוע ימים, כל יום כמה שעות. לפני שהצמדתי למקומה את הפלטה העליונה, שעליה מניחים את הסידור, חרטתי בתחתיתה את שמי. למה עשיתי זאת? כסגולה להצלחה... אחר-כך לקחו את זה לרבי והרבי החל להשתמש בזה".

מי שזכו להביא בפועל את הסטנדר לרבי היו שני 'תמימים', (הרב) דב טייכמן ו(הרב) שלום-בער ליפסקר. ש"ב ליפסקר נמנה עם התלמידים-השלוחים שבאו בתחילת שנת תשכ"ב ללמוד בישיבת תומכי-תמימים בלוד, ולראש-השנה תשכ"ג חזר לניו-יורק.

הרב טייכמן, כיום מרבני טבריה, מכיר היטב את ר' שמעון משעלי. "יום אחד", מספר הרב טייכמן, "לאחר שכבר התמניתי לרב שכונה בטבריה, ניגש אליי אדם צעיר ושואל אותי, 'כבוד הרב, אתה זוכר אותי?'. זה היה שמעון משעלי. בוודאי שהכרתי אותו. הלוא בזמן שהוא למד בבית-הספר למלאכה, אני הייתי ה'משפיע' שם. הייתי עדיין בחור לפני החתונה, אבל לימדתי שם 'תניא' וחסידות".

ימים אחדים לפני ראש-השנה תשכ"ג עמדו טייכמן וליפסקר לנסוע לחודש תשרי אל הרבי, והמשימה להביא את הסטנדר ל-770 הוטלה עליהם.

"עטפנו את הסטנדר היטב כדי שלא ייפגע בטיסה", נזכר הרב טייכמן. "לקחנו אותו איתנו לשדה-התעופה בלוד, שם גם קנינו לשתי דלתותיו הקטנות שני מפתחות יפים, מוזהבים. בהגיענו לניו-יורק שחררנו את הסטנדר מה'מטען' והבאנו אותו ל-770. שאלנו את המזכיר הרב חודוקוב ע"ה מה לעשות, והוא הורה לנו ש'מחר תהיה התוועדות קבלת-פנים לאורחים, ואז תגישו לרבי את הסטענדר'".

באותה התוועדות, כאמור, אירע מה שאירע עם הרב יאלעס. "כשהרב יאלעס התעלף, הרבי הפסיק לדבר, ונוצרה מהומה קטנה", מספר הרב טייכמן. "אנשים החלו לפנות את המקום כדי שיהיה קצת יותר אוויר וגם כדי לאפשר מעבר לאנשי ה'הצלה'. הרבי שאל בקול 'אפשר איז פאראן דא א דוקטור?' (=אולי נמצא כאן רופא?). במקום נכחו כמה רופאים והם חשו אל הרב יאלעס וטיפלו בו, כאשר הרבי עוקב אחריהם בעיניו הקדושות. בגלל עניין הסטנדר, עמדתי על הבימה, ממש ליד. הרב יאלעס היה חיוור כמו הקיר. כשהוער מעלפונו, הרבי שב לשיחתו, ומעניין מאוד שהרבי המשיך את דבריו בדיוק במילה שבה הם נקטעו קודם לכן, כאילו לא אירע דבר...".

ולעניין הסטנדר, מספר הרב טייכמן: "לפנינו ניגש ר' יעקב פלס ומסר לרבי את מפתח העיר קריית-גת. לאחר מכן עלינו אני וחברי ועמנו הסטנדר. הושטנו לרבי את שני המפתחות והרבי נעץ כל אחד מהם בחור המתאים לו ו'בדק' שהמפתחות אכן פותחים את הדלתות. כשקיבל מידינו את המפתחות, הגיב הרבי (בחיוך): "נאך א שליסל?"... (=עוד מפתח?...). לאחר מכן, כידוע, הקדיש הרבי דברים לעניין הסטנדר".

הכתבה המלאה (המבוססת על המדור 'ניצוצי רבי' בגיליון 'התקשרות' לשבוע זה) מתפרסמת במגזין של 'כפר חב"ד'.

ג' באלול תשס"ח
 
 
 
 
הגב לכתבה

תגובות
14
1. מרתק
תביאו עוד מאמרים תוכניים.
למדתי הרבה דברין חדשים
ג' באלול תשס"ח
2. שטורעם תראיינו את חברי ה"קבוצות" משנות הכ"פים תשמעו דברים מרתקים
הצעירים לא יודעים כלום,תעשו מצוו'. אולי יחזיר לכולם את הפוקוס.
ג' באלול תשס"ח
3. רודרמן
מגיש סיפור בצורה עדינה.
ג' באלול תשס"ח
4. Very intresting story
In yemeis haMoshiach the deimem speaks!!
ג' באלול תשס"ח
5. תפסיקו להביא חצאי כתבות בלבד
זה לא לעניין
ג' באלול תשס"ח
6. 5, איזה מותק אתה
רק תגיד מה הכתובת שלך ונתחיל לשלוח אליך הביתה גם לחם וחלב כל בוקר...
ג' באלול תשס"ח
7. כבר נדפס
בכפר חב"ד בתשנ"ה במדור גנזי נסתרות? מר' שד"ב לוין כל הסיפור על ארבע עמודים הנמצאים כיום בספריית ליובאוויטש ושאח"ז הביאו אחר כי הרבי לא הי' יכול לשים הסידור בעמוד הזה כי יש הפסק בפנים ע"ש.
אבל בכל אופן לא מובא מי עשה אותו
ג' באלול תשס"ח
8. פשוט יפה
ישר כוח על הכתבה היפה
ד' באלול תשס"ח
9. 7 - מה הקשר?
העיקר ש"כבר נדפס". מה נדפס, מו נדפס. שהיה סטענדערים? את זה ראינו כולנו.
ד' באלול תשס"ח
10. חבל שלא נותנים קרדיט
הכתבה כולה נלקחה מהדמור ניצוצי רבי של הרב מרדכי מנשה לאופר שרואה אור בהתקשרות של השבת
ד' באלול תשס"ח
11. 10, לפני שמגיבים, רצוי לקרוא על מה מגיבים
אילו היית קורא היית בוודאי מבחין שיש קרדיט גם פה וגם בשבועון כפר-חב"ד. ועוד משהו: תבדוק ותמצא שזה לא אותה כתבה.
ד' באלול תשס"ח
12. למה אין תמונה של משעלי?
זה שעשה את הסטנדר. חבל.
ד' באלול תשס"ח
13. חוצפה!
לקחת מרשימותיו של הרב לאופר בניצוצי רבי, ולפרסם בכפר חב"ד - הייתכן?

??????
ה' באלול תשס"ח
14. אז איפה רצית שיפרסמו מרשימותיו של הרב לאופר?
ביתד-נאמן? המקום הכי מתאים לפרסם את רשימותיו של הרב לאופר הוא ב...כפר-חב"ד. לא הבנתי מה הבעיה שלך.
ז' באלול תשס"ח