ב"ה ערב ש"ק, ד' אייר תשפ"א | 16.04.21
"דורשים אל המתים". הרב שרלו
"דורשים אל המתים". הרב שרלו צילום: ארכיון
הרב שרלו: "הפותחים ב'אגרות' דורשים אל המתים"

בפני הרב יובל שרלו, מראשי הציונות הדתית בארץ, הוצגה שאלה יוצאת דופן במסגרת המדור "שאל את הרב" באתר מורשת ■ השאלה: האם להתייחס לתשובה שהתקבלה לאחר פתיחת ב'אגרות הקודש' במלוא הרצינות? ■ "מי שאינו חלק מחסידי חב"ד אינו מכיר כלל במושג הזה. אין אנו דורשים אל המתים, גם בשל העובדה שהתורה אסרה זאת, גם בשל העובדה שאין לנו שום סיבה לחשוב כי שימת דבר מה בתוך ספר הוא שנותן לנו אפשרות לקבל תשובות מלמעלה", הוא עונה
מערכת שטורעם

בפני הרב יובל שרלו, מראשי הציונות הדתית בארץ, הוצגה שאלה יוצאת דופן במסגרת המדור "שאל את הרב" באתר מורשת. מציגת השאלה הינה בת 37 העומדת בפני נישואים. "היום קבלתי מכתב מחברה חבדניקית ששמה את שמי באגרות הקודש וטענה שיצא לה מכתב העוסק בחתונה נפרדת. אנחנו עושים חתונה ישיבה מעורבת וריקודים נפרדים", היא כותבת.

"המכתב בקיצור כולל הפחדות לזוג שאינו נוהג בישיבה מעורבת. קראתי את התשובות המופיעות בשו"ת והבנתי שאין חובה הלכתית להפרדה, מה גם שבמשפחתנו אין מצב להפרדה. בכל זאת מצאתי טעם לפגם שבמקום לקבל ברכה אני מקבלת משהוא שנשמע כמו איום".
 
היא חותמת את מכתבה בשאלה: "רציתי לשמוע את דעתו של הרב על הנושא של איגרות הקודש".

וכך משיב לה הרב שרלו במסגרת המדור, היום: "חסידי חב"ד מאמינים באגרות הקודש – זו זכותם.

"ברם, מי שאינו חלק מחבורת חסידי חב"ד אינו מכיר כלל וכלל במושג הזה. אין אנו דורשים אל המתים, וזאת משלוש סיבות: גם בשל העובדה שהתורה אסרה את הדבר, גם בשל העובדה שאין לכך כל בסיס ואין לנו שום סיבה לחשוב כי שימת דבר מה בתוך ספר הוא שנותן לנו אפשרות לקבל תשובות מלמעלה, וגם בשל העובדה שאין לנו כל יכולת לפרש את הדבר: אולי נכון שהעיקר במכתב העוסק בחתונה נפרדת הוא על עצם החתונה ולא על הנפרדת וכדו'.

"על כן, בני את ביתך בדרך בה את מאמינה שיש לבנות את הבית, ולחברתך אמרי כי לא כך מברכים ליום נישואין".

כ"ד במנחם-אב תשס"ח
הגב לכתבה

תגובות
82
1. צודק!
מה גם שמשתמשים בכבודו של רבנו זי"ע לענייני ע"ז לחשים וניחושים. רח"ל.
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
2. בושה וחרפה
עברתם כל גבול של שפיות שמהציונות הדתית צריכים לקבל חוות דעת לא צריך לפרסם את המאמר הזה כלל וכלל אתם כבר עוקפים בארסיותכם לכל הקדוש אני יודע שלא תפרסמו את זה כי יש צינזור אבל לפחות שהמצנזר יראה את האמת
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
3. זה אומר שהמשיחסטים עושים נכון
אם שרלו אומר ההפך, סימן שמי שפותח באגרות עושה נכון
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
4. הוא רב מודרני
לא ממש רב
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
5. דבר אחד אני מציע לך יובל שרלו
תפתח אגרות
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
6. מה אתם רוצים ממנו?
הוא אמר בפרוש: "חסידי חב"ד מאמינים באגרות הקודש – זו זכותם".

כל מילה בסלע!!
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
7. הוא לא רב
ביזיון האיש הזה, הוא פוסק בהמון מקרים נגד ההלכה ואין כמעט רב אחד בישראל שמסכים עם פסיקותיו. חבל מאד.
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
8. הוא לא מראשי הציונות הדתית
נא להקפיד כשמחלקים תוארים
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
9. הרב שרלו
הוא רב מרכזי מאד בציונות הדתית המודרנית, מי שלא מכיר ולא יודע את השפעתו יש לו בעיה רצינית ביותר.
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
10. בעניין האגרות
הנהגה זו - עריכת גורל על-ידי פתיחת ספר קודש (ושוב, לאו דוקא אגרות) כדי להכריע בספקות על פי המשתמע מהמקום בו נפתח הספר - יש לה מקור במנהג ישראל, והיא אף מוזכרת בשיחות כ"ק אדמו"ר זי"ע. משום כך אין לתמוה על העובדה שרבים זכו וזוכים למופתים ולישועות באמצעות פתיחת ספרי אגרות-הקודש.

יחד עם זאת, אין למנהג זה כל קשר להכנסת המכתב אל הספר, וניתן בהחלט לשלוח את המכתב על הציון, ולאחר-מכן לפתוח ספר אגרות-קודש (או כל ספר קודש אחר). אגב, גם אלו המכניסים את המכתב אל הספר פותחים אותו לפני הכנסת המכתב, כך שהגורל מתבצע למעשה עוד לפני שהמכתב נשלח (כביכול) אל הרבי...

נוסף לכך, משיחות רבנו זי"ע עולות שתי הגבלות משמעותיות על השימוש במנהג זה: (א) ניתן לנהוג כך רק בעניני הרשות, ולא במקרה שישנה כבר הוראה בתורה כיצד לנהוג (כגון, למשל, כאשר כבר קיימת הוראה בנושא מהרבי). (ב) כאשר מדובר בעניני חול - אין להשתמש בספרי קודש, אלא יש לערוך גורל בדרכים אחרות.

לסיכום: יש מקום לפתוח ספר קדוש (לאו דוקא אגרות-קודש) לשם עריכת גורל - אך ורק כשמדובר בעניני הרשות שאין ביחס אליהם הוראה קודמת, ובלבד שאינם עניני חול.
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
11. הרבי בעצמו כתב:
...."וזהו שמצינו בהסיפורים אודות הבעש"ט, ועד"ז בצדיקים בדורות שלאחריו, שכאשר היו שואלים אצלם שאלה בעניני העולם (בנוגע להאדם עצמו, בעניני מסחרו, וכיו"ב) היו פותחים ספר של תורה, מעיינים בו ובהתאם לכך היו משיבים ומורים מה לעשות.

והענין בזה – שאין לך ענין שבעולם שאינו נמצא בתורה, ולכן ניתן למצוא בתורה הוראה בנוגע לכל ענין וענין, - אלא שבשביל זה צריכים יהודי כזה שכל עניניו מתנהגים בהתאם להנהגה מלמעלה, שאז בטוח הוא שהפסוק שנזדמן לו הוא הוראה מלמעלה מה עליו לעשות בשעה זו, וכיצד עליו להתנהג בעניין פלוני".
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
12. ממסחרים את האגרות לדעת
מה שלי מפריע בנושא של האגרות היא הנקודה של ההמוניות והמסחור של הנושא. אין ספק שגם לדעת המתייחסים בחיוב לשאלות ב"אגרות קודש" מוסכם, ששואלים ב"אגרות" רק במצבים מיוחדים שיוצרים קושי גדול אצל השואל ואינו יכול בשום אופן למצוא פיתרון "קונבנציונאלי", אך להפוך את הנושא למסחרי והמוני, זה כבר יותר מדי.
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
13. ה' ישמור
ראה זהר חלק ג' דף ע' עמ' ב', על מי נאמר "ודורש אל המתים". כנראה שלא כל המתמחה בסוגית "שור שנגח", מבין במהותם של החיים האמיתיים, ובקשר הנפשי והפנימי הקים בין תלמידים לרבותיהם, הממשיכים להגן ולהתפלל ולסיע לעם ישראל בכלל ולצאן מרעיתם גם לאחר הסתלקותם מעלמא דין.
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
14. אויך מיר א דיעה זאגער
"הרב" קרלו
מגיע בטעמים נבחרים במקרר החלבי ברשתות המזון.
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
15. כמה ש10 צודק...
עם כל הכבוד לשרלו, אני לא רואה אותו שונה מרפורמים. הוא משנה את התורה בכל מיני נושאים על ימין ועל שמאל.
אין צורך להתייחס אליו
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
16. מה הוא מעניין אותנו
לא כתבנו מאמרים נגדו,שלא יכתוב נגדנו. (ויש מה לכתוב נגדוו)
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
17. דורש אל המתים??
דאס איז גוט! לא זכור לי סעיף ברמב"ם נגד איגרות
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
18. הרב קרלו???
גדוללל
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
19. הכל בסדר אצלכם הד"ליים שנטפלת בחב"ד?
נתחיל לשאול אותך שאלות בפורום לא על מתים אלא על חיים,לא יהי' לך הכי נעים. תהפוך "אוסי צדיק" מהר מאוד. אני לא הייתי מחפש צרות.
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
20. הרב שרלו - הרב של Ynet
הוא 'רב הבית' של אתר ידיעות אחרונות - YNET
הוא מזמר לפי מה שהם רוצים לשמוע. כותב להם דעות ומאמרים שחלקם ממש מטופשים.
שיהיה בריא ושיפסיק להגיד אמירות קיצוניות רק בכדי לזכות בכותרות.
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
21. ל 2 ובמיוחד ל14 ו18 התומך
אתם גדולים מכולם
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
22. ל 2 ובמיוחד ל14 ו18 התומך
אתם גדולים מכולם
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
23. שטורם
נגמרו הכתבות אז מבאים את הגועל נפש הזה
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
24. ל10
לא כמו שאר התגובות אתה נראה אחד שחושב לפני אני מסכים איתך בהכל חוץ מהזיע
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
25. ל 2
מה אתה מבלבל בשכל אתה נראה מקופח
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
26. מי משלומי אמוני ישראל בכלל סופר את "הרב" הזה
ולגופו של נושא - כבר נשתברו הרבה קולמוסים בזה.
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
27. Clear
It's not "Doresh El Hamasim" but...It's not a Minhag Chabad either. We NEVER heard from the Rebbe an instruction that we should do so!
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
28. היזהרו מנשיכתן
ומעקיתצן. עם כל הכבוד לזלזול שלכם, הוא רב קהילה ורבים עולים אליו לרגל. אז אל תגידו לא אמרתי
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
29. מעניין
מזכיר הרבי הרב לייבעל שי' גרונר ואנ"ש סידני כנראה לא קראו את מאמרו של שרלו. בפארבריינגען מלוו' מלכה כתבו פ"נ,שלחו מיד לציון,ופתחו איגרות קודש וזה לשונו הק' של הרבי: אגרות קודש - כרך ב' עמוד 80

מיר ווינטשען אייך אז דער זכות וואס איר האט געגעבען טויזענטער אידען די מעגליכקייט דינען דעם אויבערשטען זאל אייך ביישטיין אז בא אייך זאל מקוים ווערען די פארטזעצונג פון דעם דערמאנטען פסוק: וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך גו' את מספר ימיך אמלא - איר זאלט זיין געזונד און האבען א גליקליכען עלטער מיט אן אריכות ימים ושנים טובות

(מעניין מאוד אשר בכל הסדרת האג"ק המכתב היחיד בו מופיעה המילים "והסירותי מחלה מקרבך" זה במכתב זה)
רפו"ש לנחום בן גוטא
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
30. לא יודע אם זה 'דורש אל המתים', אבל זה בוודאי שגוי
הרב שרלו ידוע כרב שפסיקותיו מפוקפקות. אחת מהן היא: שמותר לזרוק את עלוני השבת שבהם מופעי דברי תורה לזבל, מפני שאלו הן דברי תורה "קצרי טווח"....

לגופו של עניין. למיטב שיפוטי אין כאן "דורש אל המתים"; אבל יש כאן מעשה מוזר שאין לו כל קשר לחסידי חב"ד באופן ענייני (לבד מהעובדה שחלק מהחסידים המציאות את הדבר).
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
31. מגיב 30, יפה כתבת
יש כבוד
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
32. מה בדיוק בעייתי במה שהוא כתב?
תסבירו לי, קטונתי מלהבין
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
33. ולכתוב פ"נ לרבי באוהל?
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
34. טלו קורה מבין עינכם
"הרב" שרלו הוא זה שמנהיג היהדות הקונסרווטיבית כתב לו לפני זמן מה שהלך רוחו מתאים מאד לאידיאולוגיה שלנו וע"כ הוא מבקש את הצטרפותו לתנועה.
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
35. שטוית במיץ
מילים שאומרות הכל
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
36. ל33
אני איתך!!!!!!!!!
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
37. האמת שאולי לא תפרוסם!
קצת מידע על אדון שרלו <השרלטן>הכסיל הלז הינו בועט בהלכה באופן תמידי ,השאלה היא לא עליו אלא עליכם מה אתם מפרסמים ידעות בזויות וקוראים לו רב!.?אתם שיכים למבזי רבותינו?
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
38. שרלו הזה התיר לאישה להביא לעולם ילדים מחוץ לחיי נישואין!!!!!
הלזה יקרא "רב"????
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
39. מה עושים מזה עניין של משחיסטיים
הרבה רבנים שנחשבים אנטיים גדולים מכניסים מכתבים לאגרות. אתן רק דוגמא א', אני פשוט למדתי בתורת אמת. הרב אברהם ברוך פבזנר
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
40. נא לתת תשובה לטענותיו ולא לנפנף ידיים. רק 10 ו-11 ענו לעניין.
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
41. לא יתכן שהרבי מפחיד מישה!!!!
הרבי הוא אהבת ישראל בשלימות, גם כשהרבי מבקש חתונה נפרדת הוא לא עושה זאת באיומים חלילה,

השואלת, כנראה, הוטעתה
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
42. לא קשור לאנטים או משיחיסטים - כולנו באותה סירה
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
43. הרב "קרלו" זה ייצור תנובה,
לא?!
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
44. אבי
למי שקרא את דברי ("הרב") יובל שרלו הוא "מסכים"(!) כביכול לחסידי חב"ד.... מי שואל אותך אדון שרלו????????????????
מי שרוצה לקרוא את הכתבה
http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=106589
ולכבוד מערכת שטורעם אל תסננו את תגובתי כמו שאתם לא מסננים תגובות נגד משיחסיטים ורבניהם
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
45. עפר לפיהו
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
46. ממש ילדים גדולים
הרב קרלו חחחח ממש מצחיק כל הכבוד

תעשו טובה, תעלו תרמה
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
47. ל 46
ניסינו עם כל הכבוד להרים את הרמה אבל זה הכי גבוה שאפשר לענין זה
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
48. ל 30 ו31
אתה אותו אדם וכנראה אתה חדש במקצוע הקדוש תגובות אני אתן לך טיפ אל תגיב תגובה אחת אחרי השניה מיד
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
49. ל 30
מתי הגעת לחב"ד שכבר יש לך דעות שב ותלמד ואז לא תגיב שטויות תלמד ממני
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
50. למגיב 48 ו49
גם אתה זה אותו מגיב, אז די לספוילר!!
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
51. לשונו הכשילתו.. מיני' ובי'..
דהא ממ"נ, אם כדבריו אין כל פשר ושחר בהכנסת מכתב אל אגרות הקודש,
א"כ מאי 'דורש אל המתים' דיש כאן?! הלא אינו אלא 'מכניס אל הספרים' ולא 'דורש אל המתים..'
אלא, בדבריו אלו עצמם שייחס את הכתיבה באג"ק ככתיבה ודרישה אל הרבי ממש {דאל"כ מאי 'ודורש אל המתים' דאיכא וכנ"ל} הודה בלא-משים, באמיתות ונכונות הכתיבה באג"ק ככתיבה ודרישה אל הרבי ממש.
(וכהעשה דהמלשינים על אדמו"ר האמצעי, שבלשונם הקלוקלת, צעקו עליו 'רבי' וכך הודו למעשה על נשיאותו ומהותו כידוע...)

אגב, כל אחד מהגולשים מוזמן לבדוק החוו" והיחס של:
הרב גלוכובסקי שליט"א
הרב י"ל גראנער שליט"א
הגרמ"ש אשכנזי שליט"א
ועוד רבים וטובים... לענין הכתיבה לרבי באמצעות האג"ק!!
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
52. ל50
אהבתי
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
53. תמיד
תמיד התגובות האחרונות הכי מענינות
כ"ד במנחם-אב תשס"ח
54. הוא קיבל סמיכה על תנאי מ-YNET
הוא אהוד מאוד בקרב אלו שנולדים להם ילדים מחוץ לנישואין, ה"י, ובקרב רבבות הגוים שעלו ממדינות חבר העמים. יש לו פינה חמה מאוד אצל הקונסרווטיווים ולעיתים גם אצל הרפורמים. כל מי שמעוניין לקבל לגיטימציה לעקירת מצווה או מנהג ישראל משחר לפתחו והוא אף פעם לא מאכזב.
ברגע שהוא יפסוק באמת על פי הלכה, YNET יקח לו את הסמיכה. אפשר להבין אותו. מה דעתכם?
כ"ה במנחם-אב תשס"ח
55. גועל נפש
כ"ה במנחם-אב תשס"ח
56. לכל המגיבים בגנותו, אתם ממש מגעילים
כ"ה במנחם-אב תשס"ח
57. איכס
כ"ה במנחם-אב תשס"ח
58. הוא צודק
האגרות, בסופו של דבר, זה עניין של אמונה. ומי שלא מאמין שלא יפתח באגרות
כ"ה במנחם-אב תשס"ח
59. מחשובי הרבנים בציונות הדתית?
ממש אבל ממש לא

מי שמעורה בחברה הזאת יודע שהוא משמ לא בר סמכתא לאף אחד ובמילים אחרות: אף אחד לא ממש סופר אותו

אז תרגיעו בבקשה
כ"ה במנחם-אב תשס"ח
60. למה מי הוא?
מי הוא שיגיד וידבר כך? חצוף מחוצף
כ"ה במנחם-אב תשס"ח
61. שרלו קרוב לרפורמים
כ"ה במנחם-אב תשס"ח
62. זו דעתי
ל"רב" שרלו האם לא שמעת פעם על המושג כתיבה לצדיק אז לך לישון ואל תקשקש את השכל
כ"ה במנחם-אב תשס"ח
63. אתם כמו col ?
וכי התפקיד של אתר חב"די זה לפרסם בכל העולם דברים שנאמרו נגד חב"ד
האם לכך נוצרתם
כ"ה במנחם-אב תשס"ח
64. כל אלו שזכו לקבל תשובות שיספרו ויכתבו
עצה פשוטה במקום להשמיץ ולהעליב עדיף שכל אלו שזכו לראות מופתים גלויים על ידי התשובות של האגרות קודש ,שיכתבו ואז כל מערכת שטורעם תוצץ בתגובות ולא ישאר להם מקום להביא כל מיני שטויות של רבנים זרים שלא שייכים לזרם שלנו ולהביע דעות נגד חב"ד
ואספר סיפור קצר בדידי הוה עובדה לפני שבועיים אושפזתי בבית הרפואה על בעיית לב לסדרת בדיקות ולפתע קבלתי טלפון מבני בחו"ל שהחליט לבקש ברכה מהרבי באגרות קודש
והתשובה היתה שאין מה לדאוג בקשר לריאות ולא צריכים לנתח את הריאות, וכמובן שבמבט ראשון היה נראה לי תשובה מוזרה היות ויש פה בעיית לב והרבי באגרות מתייחס לריאות
ובכן לא עבר זמן והרופא הגיע אלי בבהילות ואמר שהתוצאה של בדיקת דם של הבוקר מראה שיש חשש לקריש דם שפגע בריאות וצריך דחוף מיפוי ריאות וחשש לנתוח ריאות וכמובן שאחרי כל הבדיקות של מיפוי ריאות הסתבר שהכל כשורה ואין צורך בנתוח, וגם היה כתוב באגרות לבדוק המזוזות בבית וכמובן שאחרי בדיקה הכל נמצא כשר ,ופתאום התברר שבאחד הדלתות בבית המזוזה לא נמצאת במקום המתאים בגלל היכר ציר
ולסיכום אפשר לכתוב בלי סוף תשובות מופתיות מהאגרות
ולכן אני מציע מכל ציבור המגיבים רק לספר סיפורי השגחה פרטית מהאגרות שקרה אתם
כ"ה במנחם-אב תשס"ח
65. אותו סיפור !!!!
לפני 6 שנים הייתי בחור שומר תורה ומצוות מבית ספרדי, והציעו לי כשידוך אשתי חסידת חב"ד , השידוך עלה יפה אבל אני גם לא הייתי חב"ד וגם לא אוהד חב"ד במיוחד. חמי כתב באיגרות קודש והנה אפילו אני נדהמתי - הרבי ענה על מישהי שהיה מבקש עיצה על זה שאחותו חסידת חב"ד בקישרי שידוכין בחור לא חב"ד - והרבי כתב אם הוא שומר תורה ומצוות שיתחתנו ונתן ברכות.
אני לא הייתי אז חסיד חב"ד אבל הבנתי דבר אחד שהרבי בגדולתו ימצא כל דרך לתת עיצה ותשובה לכל מי שחפץ להתחבר איליו.
היום ב"ה אני חסיד חב"ד , ואני אומר לכם אנחנו לא צריכים את הסכמתו של רב הזה או אחר יש בקירבנו מספיק תלמידי חכמים להורות לנו מה לעשות ואיך מתקשרים לרבי בימינו.
כ"ה במנחם-אב תשס"ח
66. אולי
אולי בוער בו הפרסומת שעשו מאיזה רב ממחנו שישב אצל הרבי בהציון שבוע ימים, ולא הי' יכול לסבול הפרסומת, ופלט פיו בזה ביחס להאגרות!
כ"ה במנחם-אב תשס"ח
67. נא לענות ברצינות - מה הבדל בין זה למקרה של שאול ששאל את שמואל לאחר מותו
הצלחת התשובה היא לא הוכחה לנכונות הדבר מבחינה הילכתית.
גם שאול "הצליח" לקבל תשובה משמואל וזה נחשב לו לחטא גדול.
איני חב"דניק ואני שואל את זה ברצינות. נא לא לענות עם גידופים כפי שעשו למעלה, דבר שלא כיבד את המגיבים עצמם בלשון המעטה.
כ"ה במנחם-אב תשס"ח
68. אני מגיב מס' 30
הגידופים על הרב שרלו אינם מכבדים את חב"ד.

אני הערתי שפסיקותיו מפוקפקות - וכך חושבים רבים אחרים בחוגים רבים.

אני לא יודע מה הגדר ההלכתי של דורש אל המתים, וכמו כן מהו בדיוק האיסור שנאמר בנוגע לשאול.

אך אני משוכנע שזהו מעשה - בוודאי בצביונו הנוכחי - בלתי ראוי, לא חב"די במהותו. ולכן כל מי שנפגע מפסקו של הרב שרלו - אין לו להלין אלא על עצמו.

זאת ועוד. בהחלט אפשר להבין את הרב שרלו. ומן הסתם, אילולא הייתם חב"דיים, הייתם אומרים אותו דבר!
כ"ה במנחם-אב תשס"ח
69. לא מבין
אתם מתווכחים על מה שאמר הרב שרלו או לא אמר? לכו למקורות - לדברי הרבי מילובאוויטש!!
כ"ה במנחם-אב תשס"ח
70. איזה דיון מיותר
ה' ישמור
כ"ה במנחם-אב תשס"ח
71. שימוש בספרי קודש כגורל (מתוך הספר "חקרי מנהגים" להרב יוחנן אליהו גוראריה – הרב הראשי חולון)
רבים מאנ"ש חסידי חב"ד (וכן יהודים שונים שאינם חסידי חב"ד) נהגו לעת כזו לחזק את התקשרותם לכ"ק אדמו"ר מה"מ על ידי שמוסיפים ומבקשים הוראות מכ"ק אדמו"ר וכן שואלים עצות בענינים שונים הנוגעים בגוף ונפש. ומקבלים את ההוראות וההדרכות על ידי שפותחים אחד מספרי "אגרות קודש" של הרבי, היינו שקובעים את ההנהגה בחיים ואת המעשה אשר יעשון על פי מה שמוצאים בפתיחת אקראית באחד מספריו של הרבי מלך המשיח שליט"א בכלל, ובספרי "אגרות קודש" בפרט. ויש לבאר ענין זה האם הנהגה זו היא נכונה, ומה מקורה על פי נגלה דתורה ועל פי פנימיות התורה, כפי שהורונו רבותינו גדולי ישראל בכלל ונשיאי החסידות בפרט.

א. הנהגת גדולי ישראל
בראשית הדברים יש לציין, כי הנהגה זו נפתחת בגדולים, ושורשה בדברים שבכתב ובהנהגה בפועל של גדולי ישראל, ובתוכם ובראשם רבותינו הק' נשיאי חב"ד לדורותיהם. כבר בשיחותיו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מצינו הנהגה כעין זו], וז"ל[1]: "כ"ק אדמו"ר סיפר: כשהייתי שם (כלומר בג. פ. או.) לא הי' לי שום ספר. והספר הראשון שהביאו לי הי' תנ"ך שמואל, וכשפתחנתיו] נזדמן לי הפסוק[2] 'לא תצא עוד אתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישראל', וכשראיתי שזה נזדמן לי, שמחתי שמחה גדולה, וציינתי זה אצלי"[3]. ועל דרך זה מצינו בתורתו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. ראה בספר תורת מנחם - התוועדויות

תשמ"ט[4]: "מצינו מקור להנהגה...לחפש בתורה הוראה איך להתנהג בפועל, בסיפורי חז"ל[5] אודות תנאים ואמוראים שפגשו תינוק (ינוקא) ואמרו לו "פסוק לי פסוקיך" (מה למד היום ב"חדר"), ועל פי זה החליטו כיצד להתנהג בפועל. היינו, ששמיעת הפסוק שלמד התינוק שפגשו ביום זה, היתה עבורם לימוד והוראה - בהשגחה פרטית [ולכן שאלו לתינוק דוקא, שמכיון שאינו מערב שכלו כו', ניכר אצלו הענין דהשגחה פרטית בגילוי יותר] - בנוגע להנהגה בפועל.

"וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, הי' להם "סימן מלמעלה" שתהי' הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב[6].

"ולהעיר גם מסיפורים בתנ"ך אודות עשיית סימנים כו' ולדוגמא : אליעזר עבד אברהם שעשה סימנים בנוגע לשידוך של יצחק ורבקה[7], הסימנים דיונתן[8] וכיו"ב.

"אמנם, יש להבהיר בזה נקודה עיקרית: חיפוש סימנים בתורה בנוגע להנהגה בפועל - אינו אלא בענינים שבהם יש מקום לספק

---------------------------------

[1] ) ראה בספר השיחות תרפ"ז עמ' 174 (שיחת ש"פ פינחס, ט"ז תמוד תרפ"ז) .

[2] ) שמואל - ב כא, יז.

[3] ) אולם ראה להלן בפנים אות ב, שדבר זה - היינו קביעת המציאות (כפי שהיא כבר קיימת בהוה), ולא שינוי הנהגתו לפועל בעתיד, על פי פסוקים - אינו אלא גילוי מילתא בעלמא והוא מותר לכולי עלמא (גם לשיטת הרמב"ם דלהלן בפנים), ואין בזה כל כך חידוש. ועיקר החידוש הוא בהנהגה המובאת להלן בפנים מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ועוד, לפתור שאלות בחיים ולעשות מעשה בפועל על פי "הוראות" המתקבלות בדרך זו.

[4] ) התוועדויות כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א דררנו, תשמ"ט ח"א עמ' 309.

[5] ) חגיגה טו, א. גיטין נו, א. סח, א. חולין צה, ב. ועוד.

[6] ) ועל דרך זה הובא בשיחות קודש תשכ"ט ח"ב עמ' 7. ושם, שנקטו בדעה זו כשהי' להם "ספק השקול" ולא ידעו כיצד לנהוג. ואולי כוונתו לרמז בזה להסתייגות כלשהי, שלא נהגו כן סתם לרווחא דמילתא, אלא רק כשהיו זקוקים לזה באמת מחמת ספק השקול, כשעמדו על פרשת דרכים ולא ידעו כיצד לנהוג.

[7] ) חיי שרה כד, יב ואילך.

[8] ) שמואל א ב, ה ואילך

כו', ובכללות יותר, בעניני הרשות, "כל מעשיך יהיו לשם שמים[9]", היינו, שאינם "שמים" ממש, כי אם "לשם שמים", בהם יש צורך לחפש ב"שמים" (בתורה) "סימן" איך צריכה להיות ההנהגה ב"מעשיך" ; אבל בענין שיודע בוודאות שצריך לעשותו על פי תורה, ענין של שמים ממש - אין צורך לחפש סימנים כו', ופשיטא, שאין לדחות עשיית הדבר בגלל איזה סימן כו"'.

כאמור לעיל, פתרון שאלות המתעוררות בחיים על ידי פתיחת ספר, הי' נהוג אצל גדולי ישראל בדורות עברו כדבר פשוט, וכן מסופר בספר בית רבי[10] אודות הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב: "לברדיטשוב שלחו איש אחד [כשנלקח אדמו"ר הזקן לפטרבורג] אך האיש שכח על שם אמו של רבינו [=אדה"ז]. ובבואו לברדיטשוב וסיפר להרה"ק [על מעצר אדה"ז], נפל על הארץ והתגולל וצעק צעקה גדולה ומרה כו'. אחר כך שאל מהאיש: אם רבינו הי' טרוד מזה, ואמר לו האיש : הן. ושאלו הרה"ק : האם הי' טרוד בחיצוניות או בפנימיות. והשיבו האיש: שהי' טרוד רק בחיצוניות ולא בפנימיות, כי ראיתי שהפאנטאפיל שכח ליקח והטלית ותפילין לא שכח. ונתפעל הרה"ק מתשובת האיש, ואמר בלשון אידיש: דער ליטוויק קיקט גוט כו' [=ה"ליטאי[11] מביט טוב]. אחר כך שאל הרה"ק להאיש: איך שם אמו של רבינו, ואמר לו האיש: ששכח לשאול מהם קודם נסיעתו, ובדרך כשנזכר על זה, לא רצה לחזור מחמת שרבינו אמר שיסע תיכף. ועל שולחן הרה"ק הי' מונח חומש, ופתחו הרב, ונפתח לו בפרשת מקץ בפסוק[12] 'וירא יעקב כי יש שבר במצרים'. ויאמר הרב: הנה שבר - ר"ת שניאור בן רבקה[13].

הנה מצינו לכ"ק אדמו"ר שלפעמים הורה לשואליו לנהוג כן בפועל (על כל פנים עדות של פעם אחת מצוי' בידינו, בלתי מוגה)

- ראה בספר היכל מנחם - יחידות אצל כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א[14]. ושם הוא במענה לשאלה: "הוצעו בפנינו הצעות שונות [=של שידוך] עבור...שי', ואין אנו יכולים להחליט לאיזה מהן לגשת - מה עלינו לעשות ?

"מענה : ישנם כאלה שנוהגים לפתוח חומש או תהלים והפסוק הראשון שמזדמן לפניהם - על פיו למדים מה לעשות..."

. ופעם אחרת הי' נראה ממשמעות דבריו, שענין זה של הוראה המתקבלת מפסוק הוא הוראה מחייבת ממש (ולא כענין של דרוש וקבל שכר בעלמא), עד כדי כך שאפילו אם ההוראה אינה ערבה לחיכו והיא היפך טבעו ורגילותו, יש לו לקיימה. ראה בשיחות קודש[15]" : "כאשר יש לו איזה רמז שעבודתו צריכה להיות בענין מסויים, או שזהו על פי הגורל כו' [כידוע המנהג לפתוח חומש או תהלים ועל פי הפסוק שנפתח יודעים כיצד להתנהג כו'] - הרי בענין זה צריכה להיות עבודתו, אף על פי שזהו היפך טבעו ורגילתו כו'".

ב. שיטות הפוסקים

בפוסקים מצינו מחלוקת בענין זה : הרמב"ם[16] כתב : "השואל לתינוק 'אי זה פסוק אתה לומד ?', אם אמר לו פסוק מן הברכות ישמח ויאמר 'זה סימן טוב' - כל אלו וכיוצא בהן מותר, הואיל ולא כיון מעשיו, ולא נמנע מלעשות, אלא עשה זה סימן לעצמו לדבר שכבר הי', הרי זה מותר", משמע ששיטתו בזה היא, שאם רוצה לקבוע על פי הסימן של מציאת הפסוק את הנהגתו לעתיד - הרי זה אסור.

-------------------------------------------

[9] ) אבות ב, יב. זוהר ח"ג נא, ב.

[10] ) ח"א, פרק טו הע' א.

[11] ) כן הי' מכונה אדה"ז.

[12] ) מב, א.

[13] ) ראה לעיל הערה 3.

[14] ) ח"ג עמ' ריז.

[15] ) תשמ"א, חלק ד עמ' 735 (משיחת ש"פ נצבים, ז"ך אלול תשמ"א).

[16] ) הל' עבודת כוכבים פרק יא הל' ה.

אמנם הסמ"ג[17] חולק על הרמב"ם וסבירא לי' להקל בזה. וז"ל: "ומצינו כמה גדולים שאמרו לינוקא 'פסוק לי פסוקיך', ר' יוחנן בפרק גיד הנשה[18] ורב ששת בפרק מי שאחזו[19], ועושים מעשה כדברי הפסוק וחושבים זה כעין נבואה". היינו שלשיטתו, כיון שקביעת ההנהגה היא על פי פסוק מהתורה ולא מענין של חולין דעלמא הרי זה ענין של קדושה, ששורשו ברוח הקודש, ובלשונו "כעין נבואה".

וכן נפסק להלכה בשו"ע[20]: "מותר לומר לתינוק 'פסוק לי פסוקיך'". ופירש הש"ך[21] שהכוונה בזה היא "אפילו לעשות מעשה ולסמוך עליו לעתיד... מותר דחשיב קצת נבואה"[22].

וכן נראה מדברי המהריק"ש שההיתר בזה הוא פשוט, שכתב בספרו ערך לחם[23] וז"ל : "נראה לי דלכולי עלמא מותר לפתוח בתורה לראות הפסוק העולה, כי היא חיינו. וכמו שמצינו ביאשי' שעשה מעשה על שמצא ספר תורה גלול באותו פסוק, וכן עמא דבר".

החיד"א בספרו שיורי ברכה[24] פירש יותר את ההיתר בזה ואף הביא לו מקור מדרשת רז"ל, וז"ל : "והנה אמרו בילקוט[25] אם בקשת ליטול עצה מן התורה הוי נוטל וכן בדוד הוא אומר בפקודך אשיחה עכ"ל. ומשמע דליטול עצה מן התורה אפשר דבכלל הוי הא לפתוח בתורה לראות פסוק המזדמן. ומצאתי בקונטרס כתיבת יד להרב מהר"ר אליהו הכהן ז"ל (בעל שבט מוסר וכו') שכתב וז"ל : "קבלתי מרבותי כשהיו רוצים לעשות איזה דבר והיו מסופקים אם לעשותו אם לאו, היו נוטלים חומש או ארבעה ועשרים והיו פותחים אותו ורואים בראש הדף מה פסוק הי' מוצא וכפי מה שמראה אותו פסוקהיו עושים, ונמצא שהיו מתיעצים עם התורה כדת מה לעשות בכל עניניהם. וזה עצמו רומז מאמרם ז"ל 'ליטול עצה מן התורה' דמורה היתר לעשות כך, ואין זה בכלל משתמש בתורה. עכ"ל.

"ועוד אפשר, דרז"ל הורו בזה דהגם שאמרו בספרי אין שואלים בגורלות דכתיב[26] 'תמים תהי', כגון זו שרי. ודוק היטב[27].

ג. הסתייגויות שונות בהנהגה זו

במקום אחר מצינו שכתב החיד"א איזו הסתייגות בזה, והיא בשו"ת חיים שאל[28] וז"ל: "אני בעניי כתבתי בשיורי ברכה משם גדולים דמותר לפתוח בתורה לראות הפסוק העולה ע"ש. ואחר ומן ראיתי בספר מעשה רוקח בתחילתו בחידושי הראשונים, ושם נאמר משם הרמב"ם, שאין ראוי לפתוח חומש על דרך גורלות הגוים, וש"ץ שעשה זה אין לבטלו ממינויו ולא להכותו עכ"ל. וכאשר ירדוף הקורא יסבור שהוא נגד דברי הגדולים הנזכרים.

"אמנם נראה דמה שכתב הרמב"ם הוא, על ש"ץ שחוזר על הבתים ועושה גורל לנשים והאנשים הנגשים, כדרך הגוינם] שמחזירין על הפתחים בדפים ועושין גורל, ובמציאות זה כתב הרמב"ם שהוא אסור. ואולם הרוצה לימלך בתורה בינו לבין עצמו

- מותר. ודמי למאי דאמרינן בכמה דוכתי שהיו הראשונים אומרים לתינוק 'פסוק לי פסוקך'. והכי חזינן לרבנן קשישאי שפותחים הספר בצר להם כמו גורל".

--------------------------------

[17] ) מצות ל"ת סי' נא.

[18] ) חולין צה, ב.

[19] ) גיטין סח, א.

[20] ) יו"ד סי' קעט סעי' ד, בהגהת הרמ"א

[21] ) שם ס"ק ה.

[22] ) ועל דרך זה הוא בט"ז שם סוף ס"ק ג.

[23] ) על שם.

[24] ) על יו"ד שם אות ו. ועל דרך זה כתב החיד"א בספרו דבש לפי, מערכת ת אות מה. וראה בספר דבק מא"ח, להג"ר אברהם חמוי. מערכת ג רף כד, א.

[25] ) משלי רמז ריט.

[26] ) דברים יח, יג.

[27] ) לכאורה כוונת החיד"א בדבריו אלו היא לפרש את גרר ההיתר של רז"ל ליטול עצה מן התורה מהו החידוש בזה, וכנגד איזה איסור הוא מכוון. ומתחילה כתב (ונסתייע בדברי בעל שבט מוסר) שאין בזה איסור משתמש בתורה, ואחר כך הוסיף שאין בזה גם איסור שאלה בגורלות.

[28] ) ח"ב סי' לח אות מא.

מדבריו נראה, שאף כי שאלה בפסוק מהתורה היא דבר רצוי ו"כעין נבואה קטנה", כנזכר לעיל לדעת המתירין, מכל מקום במהדברים אמורים ביחיד, אמנם ל'מסחר' את הענין הזה ולהופכו לדבר סיטוני הנעשה בשוק, או בבתי ה"לקוחות", אין זו דרך התורה, והוא אסור, על כל פנים לשיטת הרמב"ם (ונקרא "דרך הגוים").

הסתייגות נוספת בזה מצינו לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו בספר השיחות תשמ"ט[29]: והיא : "שמצד גודל הזהירות שצריכה להיות בספרי קודש - אולי כדאי להמנע מלהשתמש בספרי קודש, ופשיטא שלא בשביל בירור בעניני חול, ויעשו 'גורל' בשאר אופנים - ולהעיר ש'גורל' בכלל הוא 'מפי שמים"'.

הסתייגות דומה לזו מצינו בספר בני יששכר[30], שלא ליטול ספר תורה או תנ"ך הנכתבים בגלילה לצורך שאלה בהם, שלאחרי שהביא את ההיתר לשאול שאלה בפסוק, הקשה וז"ל: "והנה לפי זה קשה : למה הוצרכו בדורות התנאים והאמוראים לשאול לתינוקות 'פסוק לי פסוקך', הוה להו להביט בעצמם בספר. יש לומר, בימיהם לא היו דפוסים והיו נכתבים תנ"ך בקדושה בגלילה לא היו רוצים לטלטל כתבי הקודש בשביל צרכיהם.

"ועוד נראה לי פירוש המדרש הנ"ל, אם בקשת ליטול עצה מן התורה הוה נוטל, היינו כל מה שהאדם לומד בכל יום יכול להתבונן עצה בכל עניניו כדת מה לעשות".

ויש לציין כי מסוף דבריו נמצינו למדים הסתייגות נוספת לדעתו והיא, שמה שהתירו רז"ל ליטול עצה מן התורה אין הכוונה לפתוח ספר בפתיחה אקראית כלשהי ומה שיזדמן לו בפתיחה זו יהי' סימן להנהגתו בפועל, אלא הכוונה שמלימוד התורה שלומד בעיון, הרי שכל התורה, "תורה אור", מאיר לו בכל עניניו ויוכל להתבונן ולמצוא במה שלמד הוראות ועצות להנהגתו בחיים.

ועל דרך זה מצינו לו בספרו אגרא דפרקא[31], וז"ל : "בספר ליקוטי יקרים[32] מכח התורה [שאדם] לומד [באותו] היום ואחר כך מזדמן לו באותו יום איזה דבר לעשות ואינו יודע אם לעשות או לא, יוכל להבין מכח אותו הענין שלמד איך יעשה, ובלבד שיהי' תמיד דבוק בהשי"ת אז יזמין לו השי"ת תמיד שידע מכח התורה עכ"ל. ולדעתי הוא מפורש בפסוק[33] 'גם עדותך שעשועי' (רצה לומר עדותיך הם שעשועי, שאני דבוק בהן ועל ידן להשי"ת, ע"כ הם) 'אנשי עצתי' - שאדע על ידן איך להתנהג בכל דבר".

ועל דרך זה הובא בספר כתר היהודי[34] על הבעש"ט "ומצאנו, כשהיו שואלים למרן הריב"ש איזה דבר הי' פותח איזה ספר ולומד ואחר כך הי' משיב לשואל. ואמר, שהאור הגנוז הוא נגנז בתורה וכשהאדם לומד תורה לשמה יוכל לראות הכל". הרי שלא כתב סתם שהי' הבעש"ט "פותח איזה ספר", אלא פותח...ולומד... לומד תורה לשמה".

וכן הוא בספר נוצר חסד[35] : "כשהיו שואלים למרן הריב"ש איזה דבר הי' פותח איזה ספר, זוהר, או גמרא וכיוצא ולומד, ואחר כך משיב לשואל, ואמר, שאור שברא הקב"ה הי' אדם צופה מסוף העולם ועד סופו והיכן גנזו לצדיקים בתורה, וכשאדם צדיק לומד תורה לשמה, צופה מסוף עולם ועד סופו, וזהו 'ובה תחזי'[36] מסוף [ה]עולם ועד סופו".

---------------------------------

[29] ) ח"ב עמ' 489 הע' 98.

[30] ) להרה"ק רבי צבי אלימלך מדינוב. מאמר חודש סיון, מאמר ה, מעלת התורה אות יא.

[31] ) אות קלג.

[32] ) ספר ליקוטי יקרים (כנרשם בראשי העמודים) או ליקוטים יקרים (כנרשם בשער הספר), כולל תורות מהבעש"ט, הה"מ ממעזריטש, הרמ"מ מפרימישלאן ורי"ם מיאמפלט, נסדר על ידי הר' שמואל ב"ר יודה ליב סג"ל. לבוב תקנ"ב. הקטע המובא כפנים נמצא שם דף ג, א.

[33] ) תהילים קיט, כד.

[34] ) מהיהודי הקדוש מפרשיסחא ובנו רבי יהושע אשר, עמ' מט, הע' א.

[35] ) להרה"ק מקאמרנא (ירושלים תשמ"ב), על מסכת אבות פרק ה. אות כב.

[36] ) אבות ה, כא.

אולם ממה שהובא בספר שפתי צדיקים[37] על הבעש"ט נראה לכאורה, שענין זה הוא גם בפתיחת הספר גרידא (ללא לימוד). וז"ל : "ושמעתי בשם הרב הצדיק וכו' מקאזניץ ז"ל, [על מה שאמרו רז"ל[38]] 'דע מה למעלה ממך, עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים' כי בבית ראשון ידעו על פי אורים ותומים, ובבית שני על פי בת קול[39]. וזהו 'דע מה למעלה ממך' - היינו בימים קדמונים, הי' 'עין רואה' באורים ותומים, וזהו בבית ראשון. 'ואוזן שומעת' בבת קול, וזה בבית שני. וכעת בגלות המר יכול הצדיק לראות הכל במה שכתוב בספר, וזהו 'וכל מעשיך - בספר נכתבים', עכ"ל הקדוש. וזהו על דרך שאמר הרב [ה]אלוקי וכו' הבעש"ט ז"ל, כי בפתיחת הספר יכול הצדיק לפעול כל משאלותיו, וכעין נבואה".

עוד יש להעיר מדברי כ"ק אדמו"ר בשיחת קודש משנת תשט"ו[40], שהנהגה זו של פתרון שאלה על ידי פתיחת ספר היא הנהגה השייכת במיוחד לאנשי סגולה, היינו לכאלה שכל עניניהם מתאימים לענינים שלמעלה. וז"ל (בתרגום חפשי מאידיש): "לכן מספרים סיפורים מהבעש"ט ומצדיקים שאחריו, שפעמים הי' דרכם שכשבאו לשאול בעצתם היו פותחים ספר ומתוכו היו עונים בעניני עתידות. והביאור בזה, שהם ראו את הענין כפי שהוא בשורשו בתורה, ומכחו הם ידעו את כל פרטיו העתידים להשתלשל בעולם.

"ומבואר באחרונים, שזהו על דרך סיפור הגמרא אודות תנאים ואמוראים ששאלו תינוק 'פסוק לי פסוקיך' ועל פי זה קבעו הנהגתם בפועל. למרות שהתינוק [בשכלו האנושי] לא ידע מאומה, אלא שמלמעלה זימנו לפיו את הפסוק המתאים לענין זה. ועל דרך זה הוא בנוגע להנהגה לפתוח ספר ולדון על פי מה שרואים במקום שהספר נפתח.

"בודאי מדובר אודות יהודי שכל עניניו מתאימים לענינים כפי שהם מלמעלה [כנראה הכוונה, שכל הנהגתו בחיי היום-יום מכוונת על פי רצון העליון], והוא יכול להיות בטוח שבמה שהספר נפתח לו במקום מסוים טמונה הוראה מלמעלה". ויש לציין כי התייחסות זו מתאימה עם המובא לעיל בשם איגרא דפרקא, נוצר חסד ועוד שהנהגה זו לאמיתתה תלוי' בלימוד תורה לשמה, עבודת הצדיק וכו'. ומכל מקום אין זה סותר את המובא לעיל (אות א) מספר תורת מנחם התוועדויות תשמ"ט שהנהגה כזו - בכללות - שייכת גם לאנשים פשוטים"[41].

------------------------------------

[37] ) להרה"ק ר' פנחס מרינאוויץ (ירושלים תשנ"ז). פרשה בהך עמ' רכד. וראה בספר כתר היהודי הנ"ל שם.

[38] ) אבות ב. א.

[39] ) יומא כא. ב.

[40] ) י"ט כסלו. אות כא.

[41] ) וז"ל ההנחה באידיש, כפי שנדפסה בשיחית קידש תשט"י שם: "א ודאי רעדט מען דאס וועגען אזא אידן וואס כל עניניו זיינען מתאים אזוי ווי עס איז מלמעלה, ער קאן זיין בטוח אז דאס וואס עס האט זיך אים אויפגעמישט איז דאס א הוראה מלמעלה". ומשמע שאצל בעל מדרגה ענין זה הוא בבטחון גמור כי הוא "רואה" בתורה אור את הדברים כפי שהם לאמיתתם למעלה, ואילו אצל אנשים פשוטים ונשים ענין זה אינו בבטחון גמור ובבהירות כל כך, ומכל מקום ביחד עם זה, גם אינו מופרך. וראה עוד לעיל הע' ".

כ"ה במנחם-אב תשס"ח
72. יכולים לקטול אותו כמה שרוצים . אבל בנושא זה הוא צודק..
כ"ה במנחם-אב תשס"ח
73. ולכל התומכים
אולי תלכו ביחד איתו להיות ציונים ותגרמו הרבה נח"ר לרבי
כ"ה במנחם-אב תשס"ח
74. הצדק עם 10 ו-71

יש מקורות קדומים וקדושים לפתיחת ספר קדוש לצרוך 'גורל'.

מביאים אחד מבחוץ, ועוד מהציונות כדי שילמד אותנו מה זה ליובאוויטש?
בשביל מה הרבי הקודם נלחם?
כ"ה במנחם-אב תשס"ח
75. ל 71
לא היה משהוא יותר ארוך יש רמב"ם מפורש בענין דורש אל המתים ושם זה מפורש
כ"ה במנחם-אב תשס"ח
76. הלו ! שימו לב ! קיבלה תשובה !
תכל'ס ! הגב' קיבלה תשובה מדויקת מאוד באיגרות ! מדהים !

רבינו קרלו (אותי זה מצחיק !) יכול היה לנצל את ההזדמנות ולשכנע אותה להפריד, במקום זה ענה בציניות ונתן אישור לחתונה מעורבת !

כ"ה במנחם-אב תשס"ח
77. #1 ולכל אלו שאין להם ידיעה מה זה
ב,"ה הרבי לא יעזוב צאן מרעיתו ורבים זוכים לישועות על ידי האגרות קודש !! מה אתם מתפלפלים על RAV CHARLIE צריכים להסביר לו ושינסה לכתוב בעצמו באגרות קודש ושיהי" משוכנע!!!
כ"ו במנחם-אב תשס"ח
78. מי קובע מה צודק או הגון
אני צוחק כל פעם כשיש כתבה כזו וכמה מה"תגובות" אומרים שכן, אמת, זה לא הוגן מה שכו"כ חסידים עושים...

מי קובע מה הוגן, טוב ומומלץ לעשות? ה"בויך סברות" (אמרי בטן) שלך, או גדולי הרבנים והמשפיעים... מה איכפת לי מה שאתה חושב או שמישהו אחר חושב??? לא זהו הקובע אצלנו... וגם לא מה שנראה יפה וטוב אצל "העולם".... אנחנו כחסידי חב"ד עושים מה שנכון "לנו" ולא מחפשים "יועצים" מכל החרידים, חסידים, ציונים וכו'.... אף פעם לא היינו כמוהם.... וזה מה שהי' עוקץ בהם.... אנחנו הולכים לאור הגדול....

משיח נאו!
כ"ו במנחם-אב תשס"ח
79. זה לא רב זה"ערב רב" שר"י
מעודד איסורי תורה כמו תערובות נשים וגברים בבני עקיבא ואף יצא נגד אותם ילדים טהורים שביקשו הפרדה בסניף בר אילן
דוגל בשיטת ה"אתחלתא דגאולה" שכ"ק אדמור אומר שזה גורם לקרבנות בנפש ר"ל
וצא בפסיקות ללא שום הבאת מקורות הלכתיים היפך שו"ע
אסור לתת לו במה יש לעשות עליו חרם בבי"ד
כ"ו במנחם-אב תשס"ח
80. למגיב מספר 10
במכתב של כ"ק אדמו"ר ליום ההילולא של הרבי הריי"ץ", אומר הרבי להכניס את הפ"נ! (לא רק לפתוח ואפי' לא מוזכר כלל לפתוח, כ"א להכניס!) בתוך אחד מספרי תורתו ולאחמ"כ לשולחו להציון.
כ"ו במנחם-אב תשס"ח
81. שטורעם?????????????????השתגעתם???????????????
מה אתם מביאים תשובה של א' ממחללי שם ה' בכל מקום, מנאץ, מגדף, ומחרף. אני לא נמנה כלל (בלשון המעטה) על הפלג המשיחי, אבל כתבה כזו????? " שומו שמיים ותרעדי ארץ ".
א' תמים שכואב לו על שצריך להגיב על דבר כזה......
כ"ז במנחם-אב תשס"ח
82. המגיבים נגד הרב שרלו עושים לעצמם חיים קלים
קל לקטול את הרב שרלו בעיקר במעוזי החרדים והחרדלים שם יש לו תדמית חפיפניקית על גבול הקונסרבטיבית(שזה למי שמכיר אותו ואת אורח חייו יודע שזה קישקוש מטופש ורחוק מהמציאות)אם תעזבו לרגע את הרב שרלו האיש ותתיחסו רק לעצם הדברים חסידים יקרים ואהובים(באמת לא בציניות חלילה) תגלו\תזכרו שניתן היה להחליף את שם הרב המשיב בכל רב אחר מהמגזר הדתי והחרדי שהוא לא חבד.זה ידוע לכם זה כואב לכם מאוד לצערי ואת כל הכעס אתם מוציאים על הרב שרלו שבסך הכל אמר את מה שהרוב חושבים.
א' באלול תשס"ח