ב"ה יום שלישי, י"ב כסלו תשע"ט | 20.11.18
הרב יצחק מוזיקנט בחדר עבודתו
הרב יצחק מוזיקנט בחדר עבודתו צילום: י' בלינקו
להיות סופר, זה לא סתם ● סיפור חיים

"עולם הסת"ם של ימינו הוא עולם אחר לגמרי, לא-מעט בזכות המהפכה החשיבתית שחולל הרבי בתחום זה", קובע הסופר הוותיק הרה"ח הרב יצחק מוזיקנט, המדבר על התפתחות עצומה בכל הנוגע לאיכות התפילין והמזוזות, אך גם מצביע על שורה של תחומים שדורשים עמידה על המשמר ואף משמיע פה ושם ביקורת על נקודות-תורפה שעדיין קיימות * באדיבות המגזין של 'כפר חב"ד'
הרב ישראל אלפנביין, 'כפר חב"ד'

לפני 32 שנה הוא היה אברך צעיר תושב כפר-חב"ד, ונמשך מאוד לעולם הסת"ם. מה שבמיוחד עניין אותו היה דווקא הצד הטכני של העניין. לאחר שלמד את יסודות מלאכת הסופרות אצל הסופר הוותיק הרה"ח ר' שמשון כהנא מכפר-חב"ד, חש שעליו להמשיך להתמקצע ולקדם את ידיעותיו ויכולותיו כסופר והלך להמשיך ללמוד אצל האיש שכבר שנים נחשב למספר אחת בעולם בתחום זה, הרב מנחם דוידוביץ מירושלים, המשתייך לחוגי 'תולדות אהרן' ('ר' אהר'לאך'). ההתמחות היתה כאמור גם בתחום הטכני של הכתיבה וגם בתחום ההלכתי, אם כי בשנים ההן עוד לא היה קיים מושג של תעודות-הסמכה רשמיות לסופרים.

"לימודי הלכות סת"ם הם למעשה תחום שלעולם לא נגמר", מסביר לי הרב יצחק מוזיקנט, בין שיחת טלפון אחת לשנייה. "זה ים רחב מאוד של הלכות, מים שאין להם סוף. זה לא כמו תחומים אחרים בהלכה, שאפשר להקיף אותם ולרכוש בהם שליטה מלאה. היקף הספרות התורנית סביב נושא הסת"ם הוא אדיר, והציבור לא מודע לזה. אחת הסיבות לכך היא ריבוי השיטות המופיעות בהלכה בקשר לפרטים רבים הנוגעים לכתיבת סת"ם. זה מתחיל לא רק בדינים ספציפיים, אלא בעצם ההגדרות של המושגים לפי השיטות השונות. מה זה 'חק תוכות', מה זה 'כסדרן' ועוד כיוצא באלה".

משרדו של הרב מוזיקנט, השוכן מתחת לאחד הבניינים ב'שיכונים החדשים' בכפר-חב"ד, שוקק חיים גם בשעות הלילה המאוחרות. מדי פעם שיחתנו נקטעת גם לטובת ייעוץ דחוף שהוא מעניק לסופרים צעירים. "מצד אחד, יש כיום נטייה בולטת אצל חלק מהסופרים החדשים להתלמד לכתוב דווקא ב'כתב אדמו"ר הזקן'. מצד שני, הכרתי סופר חב"די לא כל-כך צעיר, שממש נחשב ל'שמן זית זך' בקרב הסופרים שלנו, שהתאמן בלימוד הבסיסי של מקצוע הסופרות מתוך ה'משנה ברורה' ואף נבחן במכון 'משמרת סת"ם' לפי שיטת ה'משנה ברורה'. לאחרונה פתאום התברר לו שכבר 15 שנה הוא לא נוהג לפי אדמו"ר הזקן בפרט מסויים. הוא היה מקל בנוגע לצורת האותיות כדעת ה'משנה ברורה' במקום שדעת אדמו"ר הזקן להחמיר!".

ההתפתחויות המקצועיות בתחום הסופרות בשנים האחרונות הן אדירות. "לפני ביאת המשיח, כך נראה, הכול בעולם מתקדם", אומר הרב מוזיקנט, "וגם תחום הסת"ם הולך ומתמקצע. רמת הטכניקה של הכתיבה השתבחה מאוד בשנים האחרונות. יש המון אמצעים טכניים שמשפרים את איכות הכתיבה, החל משולחנות מיוחדים לסופרים עם זוויות המתאימות לכתיבה, דרך קולמוסים יציבים וחדים יותר ועד לשיטות שונות המגבירות את קלות ונוחות הכתיבה".

לדברי הרב מוזיקנט, ההתמקצעות שחלה בעשרות השנים האחרונות בעולם הסת"ם נזקפת במידה רבה מאוד לזכותו של הרבי נשיא דורנו. "זה נושא שכמעט היה מונח בקרן זווית, עד שהרבי נתן לו דחיפה ראשונה. כידוע, הרבי היה הראשון בדורנו ששם דגש כל-כך חזק על הנושא של בדיקת התפילין והמזוזות, וגם עצם ההתייחסות של הרבי לנושא הבדיקה לימדה את כלל הציבור החרדי לקחת את זה הרבה יותר ברצינות".

נעלם מהאופק

כשאני שואל את הרב מוזיקנט אם הוא יכול לאשש את קביעתו באמצעות עובדות מוצקות, הוא 'יורה' שפע של פרטים הממחישים עד כמה התייחס הציבור הכללי, ואפילו הציבור החרדי, להקפדות בנושאי סת"ם כאל משהו זניח. "עודני זוכר את הימים שבהם התחילו חסידי חב"ד לעסוק ב'מבצע מזוזה' בהוראת הרבי, לפני למעלה מ-30 שנה. מכורח המציאות התעסקנו בשנים ההן גם עם מזוזות שהיו בדרגות כשרות דחוקות ביותר. כיום, משנה לשנה עולה המודעות הציבורית לנושא זה, ובהחלט אפשר לקבוע שבתחום הזה אכן 'אכשור דרא'. עולם הסת"ם של ימינו הוא עולם אחר לגמרי, לא מעט בזכות המהפכה החשיבתית שהרבי חולל בתחום זה. זה לקח זמן, אבל בסופו-של-דבר 'מבצע תפילין' ו'מבצע מזוזה' וכן הדחיפה שנתן הרבי למושג 'בדיקת התפילין והמזוזות' יצרה מהפכה בעולם היהודי".

אני שואל את הרב מוזיקנט על איזו מהפכה בדיוק הוא מדבר, והוא מסביר בסבלנות: "עד לפני 30 שנה בערך, לא היה זה נדיר למצוא בבתים של יהודים שאינם שומרי מצוות מזוזות שנכתבו על נייר פשוט. כיום כמעט שאי-אפשר למצוא דברים כאלה בבתים, ובוודאי שלא בשוק הרחב. גם 'הקלף המשוח' כמעט נעלם לחלוטין מהאופק. ולא משום שהסופרים והמשווקים שינו את דעתם. פשוט, ככל שהלכה וגברה המודעות לחשיבות של בדיקת המזוזות, התברר יותר ויותר ש'קלף משוח' אינו פתרון יעיל. זה אמנם מקל על הסופרים את מלאכת הכתיבה, אבל אחרי שנתיים-שלוש אותיות הדיו הדבוקות לקלף המגולגל מתחילות להתפוצץ. כך למדו גם אותם מאנ"ש שבשנים הראשונות יצאו ל'מבצע מזוזה' כשבאמתחתם 'מזוזות משוחות', שזה פשוט לא משתלם. מבחינה טכנית, זה לא מחזיק מעמד. קלף משוח מתפוצץ מהר, וכשהמזוזות מובאות אליהם לבדיקה, הם נדרשים לשלם את המחיר על פשרת ה'משיחה'. וכך, עם הזמן זה הלך ונעלם מהאופק".

דוגמה נוספת לשידרוג מעמדן של המזוזות והתפילין הוא גודלן. אם עד לפני שני עשורים יכולת למצוא בהרבה מקומות מזוזות בגודל זעיר ביותר, במשך הזמן הן פינו את מקומן למזוזות גדולות יותר, מזוזות כשרות. וגם בציבור החרדי, התפילין הזעירות שהיו נפוצות פעם פינו את מקומן לתפילין גדולות יותר.

שידרוג נוסף שחל לדברי הרב מוזיקנט בתחום של 'מבצע מזוזה', הוא המעבר ההדרגתי מ'כתב ספרדי' ל'כתב האריז"ל'. "בשנים הראשונות הציבור לא היה 'כלי' לזה, גם לגבי המזוזות הספרדיות שמחירן זול יותר תהו רבים בציבור הכללי למה 'חתיכת קלף עם כמה אותיות' עולה כל-כך יקר. אך אט-אט הבינו רבים את ההידור שיש ב'כתב אריז"ל', והיו מוכנים לשלם גם את ההפרש במחיר".

אני מבקש מהרב מוזיקנט שיסביר, על רגל אחת לפחות, מה באמת הגורם להפרשי המחירים בין הכתב הספרדי לכתב האריז"ל. הסופר הוותיק מתחיל לדבר אליי במונחים מקצועיים, ב'שפת הסופרים'. כשהוא רואה שאינני מבין את הדברים לאשורם, הוא עובר למונחים יותר פשוטים. "כתב אריז"ל יותר קשה לכתיבה מכתב ספרדי. צורתה של 'אות ספרדית' היא כמעט כמו אות מודפסת רגילה, בעוד שהאותיות בכתב האריז"ל מכילות ברובן יותר פינות ויותר תגים, ודרושות יותר פעולות של הסופר כדי לכתוב כל אות בשלמותה".

לדברי הרב מוזיקנט, כיום יש הרבה סופרים שעברו לכתוב בכתב האריז"ל, הרבה יותר ממה שהיה לפני 30 שנה. "אבל גם באופן כללי וגם בכתב הספרדי, יש כיום בשוק הרבה יותר ביקוש למזוזות. הציבור הרחב מודע יותר ויותר לחשיבותה של המזוזה, וקשה למצוא כיום בית ללא מזוזה, לפחות בדלת הכניסה שלו".

סביר להניח שגם המקרים המרובים של 'מופתים' שאירעו בקשר למזוזות העלו את ערכה בתודעת הציבור הכללי. הרב מוזיקנט מודה שכיום יש המון סיפורים כאלה, ואנשים כבר התרגלו אליהם. ובכל זאת, קשה לו לשכוח מקרה אחד שאירע בסביבות תש"מ ונחרת עמוק בזיכרונו, דווקא בקשר לתפילין. "ילדה צעירה, בת ידידו של אחד מחשובי עסקני חב"ד, קיבלה דלקת חריפה מאוד בעין. הרופאים בבית-הרפואה קבעו שהיא איבדה 80 אחוז מכוח הראייה שלה. ההורים כתבו על כך לרבי, וכעבור זמן קצר יצאה התשובה מהרבי: 'בדיקת התפילין והמזוזות'. עצם ההוראה לבדוק את התפילין של האב בגלל מחלת הילדה היתה בגדר חידוש בשנים ההן. בכל אופן, בבדיקת התפילין התגלה שחסרה המילה 'בין' במשפט 'ולטוטפות בין עיניך'. זמן קצר לאחר שהתפילין תוקנו, שבה ראייתה של הבת לקדמותה".

כזה ראה וקדש

דיברת קודם על ההתמקצעות שחלה לאחרונה בעולם הסת"ם. תוכל להסביר את כוונתך?

"תחום הסופרות היה תחום שהרבנים לא הרבו לעסוק בו. הלכות שבת למדו כל הזמן, בהלכות מקוואות הרבנים תמיד עסקו. היה מי ששאל וממילא היו צריכים לענות לו. אבל בתחום הסופרות הידע הכללי של הרבנים היה שטחי למדיי. היו כמובן ספרים בנושא, אבל רק יחידי-סגולה התעסקו בזה לעומק. כל האחרים עסקו בזה ברמה שטחית, ידעו באופן כללי מה כשר ומה פסול. הייתי משווה זאת לכשרות 'בהשגחת הרבנות'... אפילו כאן בכפר חב"ד לא היו רבים שהתעניינו בזה. אני זוכר רק בודדים. הרה"ח ר' ברוך פריז ע"ה, למשל, שהיה מסתובב בכל ירושלים כדי לחפש סופר מיוחד ורצועות מיוחדות. היה לו 'ברען' מיוחד לדברים האלה. גם הרה"ח ר' בערל קסלמן ע"ה היה קשור לזה. אבל הם היו בודדים שהיו 'משוגעים' לאותו דבר... כיום, בלי עין הרע, כולם מתעסקים בזה, מכל החוגים ומכל הזרמים. 'מלאה הארץ דעה'...".

כיצד מתמקצעים, אני שואל את הרב מוזיקנט. תשובתו של הסופר שלא מפסיק להתמקצע שגורה על פיו: "לא כל רב שבקי ושולט בהלכות שבת ומקוואות הוא מומחה לכתיבת סת"ם, ולא אצל כל סופר מבוגר אפשר להתמחות. יש בציבור החרדי כמה רבנים שסת"ם הוא התחום הבולט שלהם. ואני מדגיש שוב: מקצוע הסופרות הוא תחום שדורש מיומנות, מקצועיות, ובעיקר - 'שימוש'. 'שימוש' אפשר לעשות אצל סופרים מומחים, וכמובן, גם אצל רבנים מורי-הוראה מובהקים ששולטים היטב בתחום הסופרות. לדוגמה, ידוע לי על קבוצת סופרים חב"דיים שממשיכה להחכים בקביעות אצל הרה"ג הרב יעקב-מאיר שטרן שליט"א (מבית-ההוראה של הגר"ש ווזנר שליט"א)".

לביסוס דבריו נעזר הרב מוזיקנט בציטוט קטע ממכתבו של הרבי אל הרה"ח הרב משה-אהרן טייכמן שיחי', במענה לשאלתו בנוגע ללימוד 'כתב אדמו"ר הזקן'. "אחת הנקודות בתשובה של הרבי היא שהנושא הזה צריך להיות בבחינת 'כזה ראה וקדש', כמו שכתוב שמשה רבנו אחז את בעלי-החיים והראה לבני ישראל מה טמא ומה טהור. וכידוע, זוהי בעיה שבולטת במיוחד בנוגע ל'כתב אדמו"ר הזקן'. אם אין מסורת שעברה אלינו באופן של 'איש מפי איש' – אנו לוטים בערפל. לכן, גם בנוגע ל'כתב האריז"ל' ויתר הכתבים, מעבר להלכה-למעשה שהסופר לומד מתוך הספר, הרי למרות שצורת האותיות מקובלת בידנו כנתינתן מסיני, עדיין לא ראיתי צייר אמן או גרפיקאי שיודע לשרטט את הכול בדיוק נמרץ. וכדי לדעת לפסוק הלכה למעשה מה כשר לכתחילה, מה כשר בדיעבד ומה פסול – זה מחייב שימוש".

הכתבה במלואה מופיעה השבוע במגזין של 'כפר חב"ד'.

י"ד במנחם-אב תשס"ח
הגב לכתבה

תגובות
11
1. יפה מאוד
י"ד במנחם-אב תשס"ח
2. כתבה מעניינת
י"ד במנחם-אב תשס"ח
3. סופר סת"ם
מאיש צוות שריון להסבת מיקצועית לסופר סת"ם,עלה והצלח ועשה חייל ונחת מכל יוצאי חלציך,ממתפללי בית הכנסת "נחום יצחק" הגבאים והמתפללים,
י"ד במנחם-אב תשס"ח
4. יש מגיהים שבודקים רק את הפרשיות אך מה עם הבתים!
תבדקו מה עם הפינות ומה עם הפרודות חבל שלא הוזכר נושא זה בכתבה
י"ד במנחם-אב תשס"ח
5. ל4 כשרות הבתים
נדמה לי שהבתים שמיצר הרב מוזיקנט יש תעודת כשרות
י"ד במנחם-אב תשס"ח
6. מה דעת הרבנים בנוגע לכתב אדמו"הז ?
משהו יודע דעה ברורה בנושא?
י"ד במנחם-אב תשס"ח
7. בנוגע לכתב אדמוה"ז
המגיה של הרבי הרב שייע מטלין העיד כי לרבי היו תפילין כתב האריז"ל!!!!!!
י"ד במנחם-אב תשס"ח
8. ל7 אני לא יודע מאיפה המקורות שלך..
אך לרבי היו גם 4 זוגות תפילין
י"ד במנחם-אב תשס"ח
9. ל-7 מה המקור שלך???
ידוע לי על מענות בקשר לכתב אדמוה"ז
ט"ו במנחם-אב תשס"ח
10. ל8ו9
גם אני שמעתי מפי אדם מוסמך ביותר ששמע מהרב מאטלין בעצמו שהפרשיות של הרבי היו כתב אר"י ולא המכונה "אדמוה"ז". לסיבה שלא מפרסמים זאת ברבים בכדי שלא להרוס פרנסה לכמה מאכר'ס שעושים מזה המון כסף במסווה 'שפיצקייט'.
ט"ו במנחם-אב תשס"ח
11. ל8
לרבי היו 4 זוגות בכתב אר"י
ט"ז במנחם-אב תשס"ח