ב"ה יום ראשון, כ"ב אלול תשע"ט | 22.09.19
הרב ברוד והרב פרידמן
הרב ברוד והרב פרידמן צילום: שעה טובה
ליטאי וחב"דניק בעימות סוער

ערב ג' תמוז, כינס 'שעה טובה' שני הוגי דעות בולטים בעולם החב"די ובעולם הליטאי - הרב מנחם ברוד מול הרב יעקב ב. פרידמן מחבר 'שטייגן'
מערכת שטורעם
אנו נמצאים ערב ג' תמוז, יום השנה להסתלקות כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל. אפשר להניח כי דברים שרואים מכאן לא ראו משם. אז היו מלחמות קשות, כיום הדברים אולי נראים מעט אחרת. אם כי בכל זאת יש הבדלים ופערים והשקפות ושיטות שונות. קשה להתעלם מההקבלה בין ימי הרבי מליובאוויטש למה שהיה בין הבעש"ט ובעל התניא והגאון מווילנה, ועדיין יש דברים, שבעצם עם ישראל חלוק סביבם.

ארבע עשרה שנה אחרי, ביקשנו לכנס את השיח הזה איתכם, הרב יעקב ב. פרידמן והרב מנחם ברוד. שניכם הוגי דעות, כל אחד מצד אחר. הרב פרידמן מייצג ברמה כזו או אחרת את הציבור הליטאי, והרב ברוד, את הציבור החב"די.

עם בפני עצמו?

הרב פרידמן: "ייתכן שהדברים הבאים יוצאו מהקשרם, והייתי מכבד אם תראה אותם כמליצה בעלמא. ה'בית הלוי' כותב על דברי יעקב אבינו 'הצילני נא מיד אחי מיד עשיו', בו הוא מבקש ממנו שיציל אותו מידי האחווה החמימה של ה'אחי', לא פחות מאשר ה'עשוויות'.

"חב"ד היא משהו חמים, מזמין ומאיר פנים, הייתי גם לאחרונה בתקופה קסומה אורח במחיצתכם בסיור על קברי אבות בחו"ל, ושמורים אתי רק זיכרונות קסומים. ולכן קשה לי מאוד לתקוף. בעימות שקיימתי להבדיל, מול רבה של צפת, הרב אליהו, היה לי קל להפליא לתקוף".

הרב ברוד: "אני מאחל לך ששום התקפה על יהודי לא תהיה קלה לך".

הרב פרידמן: " חב"ד מתבצרים בעולם שלהם, וההרגשה היא, שכל היתר לא נברא 'אלא לצוות לזה'... בתפיסה החב"דית, כל מה שלא חב"ד - או מסייע או מפריע בדרכם. הדוגמה הבולטת היא גדולי תורה. כשכתב-עת חב"דניקי מזכיר גדול בישראל, זה מצוטט רק בהקשר עד כמה העריץ את הרבי... כשאדם גדול נפטר, הפרסומים החב"דיים מתייחסים לרמת הקשר שלו עם הרבי. אין התייחסות מכבדת, רצינית, מעמיקה, לחוגים, רבנים, או ספרים שאינם שייכים לחב"ד. אגב, שוחחתי על כך עם אנשי חב"ד, מהחשובים שבהם, והם הודו לי בזה. ואפילו הוסיפו הלצות בכיוון הזה.

"אני לא מבקש שיתעמקו בכתבי קלם. אבל הכתבים האחרים לא מצוטטים בכלל, לא מהווים חלק מהמרקם של התורה... והרי התורה בנויה מהרבה גוונים שמזינים אחד את השני. גם העולם הליטאי יונק בשקיקה מכתבי ה'שפת אמת', רבינו צדוק הכהן וה'שם משמואל' וגם העולם החסידי מעורה במידת מה בכתבי גדולי ליטא. לפחות הקדמונים שבהם. נוצרה הרגשה שיהדותם של אנשי חב"ד בנויה רק מגוון חב"די אחד, וכל היתר בא לחזק או להחליש את הגוון הזה.

"הנה דוגמה: נסעתי לאחרונה לעיר גרודנא. הרב המקומי - איש מקסים שהשתדל המון עבורי, ואני רוצה לשוב ולהביע בפורום הזה את הערכתי הכנה. אבל כשישבתי בביתו בגרודנא, ושאלתי אותו אם הוא אינו מתרגש להיות במקום קדוש כמו גרודנא, האם הגיע לגרודנא במכוון? האם יש חשיבות יתר לגרודנא מבירוביג'אן, הוא השיב לי לתדהמתי: לא ממש שינה לי, אבל למה שיפריע? לא מפריע לי להרביץ תורה במקום שלמדו פה פעם גמרא...

"זה זעזע אותי. גם אם נדלג על ה'לא מפריע לי' – אבל לומר על אדם ששימש שמונים שנה אחד מרועיו המקובלים ביותר של עולם ישיבות ליטא, לצד רבי ברוך בר ורבי חיים מבריסק רבו, וסברותיו ושמועותיו דובבות עד עצם הרגע הזה בפיות של רבבות – יש משפטים המעליבים את האומר יותר מאשר את רבי שמעון. זה מצביע על איזו התנתקות מהמערכת התורנית המקובלת. גם אם אתה לא מעריץ את המערכת הכללית שמחוץ לחב"ד – אתה לא יכול להתנתק ממנה...

"זוהי גם בערות נוראה בהבנת קדושת התורה, להתייחס למרן הגר"ש שקאפ, מגדולי רועי העם היהודי, כ'איש שלמד גמרא'.

"יש דוגמה חריפה נוספת, מרב בבלרוס, שרבנותו משתרעת מרחק כ 50 ק"מ מוולוז'ין – למרות שהוא חי שם שנים, לא טרח לבקר מימיו במקום. זה לא מורה על הינתקות? וולוז'ין היא לא עוד ישיבה. לשבחו ייאמר, שהתבייש בזה, וביקש לא לפרסם את הדברים בשמו; ולשבחו ייאמר, שהוא עסק אז בייבוא עשרות טון מצות לבלרוס, בעוד אני באתי לסיור סקרני. לזכות היא לי גם להוסיף, שמדובר באחד האנשים המקסימים ובעלי שאר-הרוח ביותר שפגשתי מימי".

אתה מתכוון לומר שחב"ד היא "עם בפני עצמו".

הרב פרידמן: "נכון. דוגמא אחת אחרונה. פרסמתי פעם מאמר תמים, שהתרפק על עולם הרגש הליטאי. אחת הדוגמאות היתה הסיפור ברבי זלמן רוטברג שאמר בעת הלווית רבי יוסף רוזובסקי: 'רבי יוסף רבותי היה שור שנגח את הפרה!' ולא נחה דעתו עד שהוסיף: 'לא כך רבותי רבי יוסף היה גם השור וגם הפרה!'. גם רבי יוסף, גם רבי זלמן אנשים שהעפילו לשיאים, ולשור ופרה לא היה משמעות בחייהם מלבד לסמל את קדושת התורה וחקירותיה... והותקפתי נמרצות. בבערות, נוסח: "הפכו את מתיהם לשוורים ופרות"...

"אתה יודע מה כאב לי? את הסיפור האמור פרסמתי לפני עשרות שנים, וכתבתי כך: 'בני תורה שמושגי שור שנגח פורטים על מיתריו יתרוממו מחריפות ההמחשה, שעה שהרחוב יגחך בבורות'... ההתקפה הזאת מנוגדת גם לרוח הסובלנות המנשבת בחב"ד, וגם לגבהות התפיסות החב"דיות.

"מה מונח כאן בסיפור? רגש שאני לא מרגיש לא קיים. הרי יש בחב"ד אנשים ברמה גבוהה יותר מהביטוי 'הפכו את מתיהם לשוורים ופרות'".

הרב ברוד: "בקשר לעניין האחרון הרשו לי לא להתייחס, מטעם השמור עמי".

האדם צריך דרך

הרב ברוד, אולי תתייחס לטיעון של 'עם בפני עצמו'?

הרב ברוד: "האמת היא כזאת. כשתסתכל על דרכו של הרבי, ובאיזשהו מקום חסידים הם השתקפות של מה שהם מקבלים מהרבי; אתה רואה אצל הרבי את המנהג לציין 'מראי מקום' לכל דבר. כשתחפש ברשימת הספרים תמצא הכול, את כל הקשת שקיימת בעולם היהודי: ספרים חסידיים לגוניהם, ספרים ליטאיים, חסידות, קבלה...

"אספר לך סיפור מופלא. היה זמן שנתגלעה מתיחות בין הרבי לבין הגר"ע יוסף. באותו זמן הרבי ציין ב'לקוטי שיחות' השבועי אחד מספריו של הגר"ע יוסף. היו מעורכי השיחות שהדבר הפריע להם, והם השמיטו את הציון הזה. הם טענו שעליהם לשמור על הכבוד של הרבי יותר משהרבי צריך לשמור על כבודו שלו. כשהרבי קיבל ביום שישי אחר הצהריים את ה'לקוטי שיחות' וראה שהציון הושמט, הורה להדפיס את הקונטרס מחדש, עוד לפני שבת (!), כפי שנכתב במקור עם האזכור המלא לדברי הגר"ע יוסף בספרו.

"יחד עם זה, הרבי היה בעל קו מאוד שמרני, כשמדובר על מקורות יניקה לחסידי חב"ד. אפשר לציין מקורות אחרים, אבל הבסיס שלנו הוא הבעש"ט, המגיד ממזריטש ואדמו"רי חב"ד. לא אחת הרבי התבטא על סיפור מסוים: 'לא שמעתי את זה מהשווער' (מחותנו, הרבי הקודם).

"אך כשהזכיר סיפור ששמע מהרבי הקודם, היה מדייק בצורה נפלאה בכל פרט. הוא מרחיב לא אחת לבאר, מדוע הרבי הקודם בחר דוגמאות מסוימות כדי לבטא רעיון. זה אולי בא מתוך תפיסה חינוכית, שאסביר אותה.

"יש כיום בעולם תופעה של יהודים שמכנים את עצמם 'אינטרנשיונל'. הם פתוחים לכל רוחניות שקיימת בעולם היהודי: קצת חב"ד, קצת ברסלב, קצת ליטאים, קצת ספרדים וקצת קרליבך. התפיסה הזו אומרת, למה אני צריך להגביל את עצמי לכיוון מסוים? אני פתוח לעולם כולו. לכאורה, כפי שטען הרב פרידמן, זו מעלה, אבל למעשה לא. כי האדם צריך דרך, הוא צריך כיוון ברור ומוגדר".

ולפני שנים חיו כולם עם דרך?

הרב ברוד: "מאז ומעולם היו דרכים והיו שיטות. גם האר"י הק' אומר שיש שנים עשר שבטים בעבודת ה' הרוחנית, וכל שבט במסילתו יעלה. כדי להיות חזק בדרך מסוימת, אתה לא יכול להיות פתוח לכולם ולקבל כמקורות סמכות את כל העולם כולו. אתה יכול להכיר ולהתעשר מכל רוחב הקשת, אבל עליך להגדיר בצורה ברורה את המקורות שמהם אתה חי".

אבל האם תוכל הרב ברוד להתייחס למה שהוזכר, העדר הכבוד לגאוני עולם כרבי שמעון שקאפ?

הרב ברוד: "אני מתפלא על הסיפור שסיפר הרב פרידמן. אני את שמו של רבי שמעון שקאפ מכיר עוד מימי הישיבה קטנה בתומכי תמימים בלוד, לא מקריאת עיתונים. במחברת המפרשים שלי, עוד בישיבה קטנה בשיעור א' יש את רבי שמעון שקאפ, את רבי חיים... וכשלומדים את חידושי תורתו בישיבה, ודאי שמתייחסים אליו בכל הכבוד הראוי.

"אבל כאמור, יש הבדל בין לחזור על דברי תורה, לבין השאלה אם אני מתייחס לקברו כמקום שאני הולך להתפלל שם. זה עניין אחר לגמרי".

הרב פרידמן: "זה מתנסח נפלא, אבל רחוק מאוד מדיוק. רבי שמעון שקאפ נמצא במחברות של הרב ברוד. בלבבות הוא מתקבל כאחד 'שלמד טוב גמרא'. ואני חוזר, זוהי בערות בגישה לקדושת התורה. וזה לא ביטוי אקראי של רבה של גרודנא, אלא תפיסה רווחת. מי שמחלק חלוקה נמרצת כל כך בין 'מקורות יניקה' לספר למדני שרושמים את דבריו במחברת, ניגש בעצם לגמרא כאל ספר כמעט מתמטי. רבי שמעון יפלפל, והרבי ירומם. זוהי חלוקה בלתי נסבלת למי שיש לו מגע עם קדושת התורה.

"אני רוצה לומר דבר מאידך, על ההתייחסות בליטא לעולם החסידות החב"דית. בעולם הליטאי אם היתה התנגדות היא היתה נקודתית, אל מעשים ואישים מסוימים. היתה, למשל, הערכה גדולה ופנימית בין רבי חיים מבריסק, רבי ישראל מסלנט, ורבי ברוך בר - לאדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. היתה ידידות-נפש של ממש בין ה'ערוך השולחן' וה'צמח צדק', ויש לנו על כך מורשת ועדויות מפעימות... שלא לדבר על ההערצה העצומה למרנא האדמו"ר הזקן, ששמועותיו נלמדות היום בישיבות. גם ה'משנה ברורה', אפילו רבי שמעון שקאפ שהוזכר, מזכיר כמה פעמים מדבריו ב'שולחן ערוך הרב' בחרדת קודש..."

להניח למשקעים להתפוגג

מהצד הטכני, הרב ברוד, האם רואים שידוכים של חב"דניק עם חסידות אחרת? נניח את העולם הליטאי, שידוך עם חסיד גור? עם סאטמר, עם חסיד בעלזא? אין דבר כזה! חב"ד הם באמת עם לעצמו. יותר קל למצוא שידוך של ליטאי עם חסיד, מאשר חב"דניק עם חסיד. יש כאן לכאורה התבדלות.

הרב ברוד: "זה כבר עניין אחר, ולא צריך לפרש אותו בכיוון השגוי. קודם כל, יש בהחלט שידוכים עם חסידויות אחרות, והסיבה שאלה לא שידוכים של לכתחילה, נובעת מההנחה הפשוטה, שחסידות חב"ד היא מסגרת כל-כך מלאה וכל-כך עשירה, הן ברוחניות ואפילו בגשמיות, שבאופן טבעי אתה רוצה להיות חלק ממנה בכל תחומי החיים".

בגלל הגודל? ההיקף שמאפשר להתבדל מכל השאר?

הרב ברוד: "זה נכון שכאשר חסידות חב"ד היתה קטנה, האילוצים יצרו מצב שנזקקו לשידוכים עם משפחות מחוגים אחרים, ואחר-כך כשהחסידות גדלה, השידוכים האלה הצטמצמו. את התופעה הזאת אתה רואה היום לא רק בחב"ד, אלא גם בחסידויות אחרות. האם חסיד גור לא יעדיף להתחתן עם בת למשפחת גור?

"אבל האמת שבחב"ד יש הרבה יותר מזה. אתה יכול לחבר בני זוג משתי חסידויות, שאמנם יש ביניהן שוני בהדגשים מסוימים, אבל באורח החיים בבית אין כל-כך שוני, וממילא אין כל-כך הרבה דברים שצריך לחבר ביניהם. אולם כשאתה לוקח חסיד חב"ד, שחייו מורכבים מעולם שלם של שיעורים חב"דיים ומנהגים חב"דיים, והתוועדויות, וקשר לרבי וצורת חינוך הילדים, והמון דברים שמייחדים חסיד חב"ד; אין פלא שהשאיפה האידיאלית הטבעית שלך היא להתחתן עם מי שיהיה שותף איתך בדרך החיים הזאת".

הרב פרידמן: "חב"ד היא גורם חמים מאיר פנים, ואני מתכוון לכך לגמרי. החיבוק שלהם לעולם החילוני הוא חיבוק חמים, מלא מאור פנים. למה כלפי חלקים מהעולם החרדי שמתנגד להם, מרירותם גדולה כל-כך? בעקבות אחד ממאמרי, שלא נגע בכלל בעולם החב"די, הותקפתי בשצף קצף, עד שמישהו בפרסומים שלכם הציע, שהדבר היחיד שהרב פרידמן יבין, אם יתחיל ללמוד 'תניא'.

"מה שאומר, שמאחורי החזות החביבה והחובקת, שהיא לא הצגה אלא חזות אמיתית בעלת פנימיות, יש המון התנגדות לזר, שיש לו עולם עשיר משלו. ואני שואל: אסור למישהו שאינו חב"דניק שיתרגש ריגושים משלו? ואם מישהו התרגש ריגוש ליטאי, הדרך היחידה להשיב אותו אל ה'אמת' היא לימוד 'תניא'? האם חב"ד מפקיעה את הזכות להתרגש ריגוש ליטאי, או גוראי, או ברסלבאי? חב"ד ונשיאיה היו הווה ויהיה? בהרגשה הזו טמונה תפיסה לא בוגרת, שרק הרגשות שלי חיוניים כי הם שלי, גם אם התפיסה הזו מבוטאת בחייכנות – היא אלימה, שלא לדבר ילדותית. אולי החייכנות מעצימה את הביטחון העצמי ועימו היוהרה...

"אגב, אומר לכם מחמאה מעומק הלב: לא הולמת אתכם המלחמתיות הזו. חבל לכם. לא מתאים. לא הולם!"

הרב ברוד: "אתה מדבר מתוך סערה מסוימת שהוכנסת לתוכה, בצדק או שלא בצדק. בעניין הזה יש לי דעה ברורה מאוד. אנחנו נמצאים עכשיו אחרי שבת פרשת קורח, ואנחנו רואים כמה נוראה המחלוקת; אז אני חושב שצריך לשאוף עד המקסימום, עד הקצה האחרון, להימנע מהמחלוקת בין יהודים. על אחת כמה וכמה בין יהודים שומרי תורה ומצוות, ובין יהודים חרדים. לכן באופן אישי אני לא אוהב את כל ההתקפות, לא מצד זה ולא מצד אחר, שכל מה שהן משיגות זה הלהטה מחודשת של מחלוקות, ובפרט כשאין שום צורך ושום סיבה לזה".

אתה מתכוון שחב"ד הגיבה בצורה חריפה בגלל החריפות בה התבטאו נגדה.

הרב פרידמן: "אין כבר היום חריפות נגדה. מתגוננת? מותקפת? הבלים. איש לא מתקיף, בין אם זה טוב בין אם זה רע, ויש לי דעות משלי כמובן אם זה טוב. בפועל, אירועי תשמ"ט התפוגגו. תלמיד חכם נודע אמר לי: גם אם תשמ"ט היתה צריכה להיות – צריך למחוק את השנה הזו מהמפה.

"אגב חב"ד, מהיותה עולם עם טריטוריות עצמאיות, לא ממש הרגישה מותקפת גם בתשמ"ט. מי שמדבר נגד הרבי, בעיניים חב"דיות, הוא ממילא חסר משמעות, והוא מאבד משמעות של 'רודף'".

בעיה חינוכית או יתרון?

הרב פרידמן: "אציג בעיה חינוכית קשה בחב"ד. הייתי רוצה להתמקד בהבדלים בין נוער חב"די לנוער ליטאי. מטבע הדברים, את הנוער הליטאי אני מכיר יותר – כי הוא בא אלי. את הנוער החב"די אני מכיר באופן שטחי, ואשמח בכל ליבי אם הרב ברוד יוכיח לי שאני טועה.

"באים אלי נערים ואברכים מהמערכת הליטאית, להתייעצות בלבטים שונים. הם סובלים מבעיות שכיחות, עודף לחץ ותחרותיות, חוסר בטחון, וכדו'. הצד השווה של אלו שלא נקלטו כל-כך במערכת הליטאית, שהעיניים שלהם מיוסרות, מתחננות, שואלות; יש שם מה שאנחנו מכנים: 'ביקוש'... חב"דניקים לא יגיעו לחדר שלי, ומסתברא לא לחדרים אחרים".

הרב ברוד (במחאה): "הם אולי לא יגיעו אליכם, אבל הם מגיעים לחדרים של משפיעים אחרים!".

הרב פרידמן: "אני שמח לשמוע. מודה לך, וחוזר בי מהמשפט האמור. אבל יש לי הרגשה, ואני אשמח מאוד אם הרב ברוד יוכיח שאני טועה. יש הרגשה – ואני בפירוש לא מכיר מספיק – שמעניקים לנוער צעיר מדי הרגשות רמות מדי, במהירות מפחידה מדי. שאם הם נצמדים לאורות גדולים, ולנושאים אלוקיים רמים, זה פוטר אותם, כביכול, מלעבור את כל מסך הקשיים המפרך והמאיר של תורה שבעל פה ונושאי-כליה, שולחן ערוך 'בית יוסף', טור, 'משנה ברורה' ודקדוקי מצוות. מה שמכונה, אורות מרובים בכלים מועטים, 'ריבוי אור' וכו'.

"על פניו, ואני אומר בזהירות, מתפתח דור שאולי ממנו פחד הגר"א: אנשים שיונקים מכלים גבוהים מדי - עלולים להגיע לבוז וחוסר כבוד ליסודות היהדות. גמרא ותוס', מהרש"א, משנה ברורה...

"מה שמפחיד אותי בצעירים חב"דיים רבים, היא הנינוחות המושלמת מחייהם. טוב להם. גם מי שפותח את הבוקר שלו בעשר, קופץ למקווה, לומד 'חת"ת', קצת נייעס, מארגן 'התוועדות', והוא מרגיש 'בסדר'.

"אני מודה. יש בזה צדדים מקסימים. אני מכיר אישית חב"דניקים צעירים, שהיו מידרדרים אם לא היו משדרים להם שהם טובים לפי דרכם. הבעיה הקשה שלי עם זה, היא החינוך השיטתי כמעט ל'בינוניות'. ואני לא מתכוון ל'בינוני' של בעל התניא... אני משער שיש בני עלייה מובהקים, אבל מי שאינו בן עלייה אינו מבורך במבט המיוסר וה'מבקש' בעיניים, שאני רואה בחדרי אצל בני ישיבות ליטאיים.

"אולי מוגזם לומר שהמחנכים היו חלילה מסתפקים ב'בינוניות', והיו מעדיפים עובדים מופלגים. מפריעה, על כל פנים, ההשלמה עם הבינוניות.

"עברתי לאחרונה ליד חנות פיצות, וראיתי כמה צעירים חב"דניקים יושבים ליד החנות בניחותא, שותים ואוכלים פיצות. לא ראיתי שם חלילה אוירה של רעבתנות, נהנתנות או בליינות זולה. מסתברא גם שאחרי זה ברכו 'על המחיה' בכוונה מתוך 'סידור האר"י'. ואני אומר את זה בלי לגלוג. מה שראיתי הפחיד אותי יותר מבליינות לשמה: ראיתי עליהם מין מרוצות ונינוחות מוחלטת ממצבם. הם בסדר. טוב להם, כל עוד הם פתחו היום חת"ת, וגם הניחו ליהודי מיוקנעם תפילין.

"אני מעריך שיש בחורים שזה טוב להם. אם אין דבקות במטרות עליונות - אין התרסקות. בעולם הליטאי דברים עובדים אחרת.

"כשבחור ליטאי נופל חלילה לדיוטות כאלו, הוא יורד עד למטה. יש בזה את הקושי שלו, אבל הוא לעולם לא יחייך בניחותא במצבו המידרדר. אם הוא לא בתהליך של שטייגן מופלג – מה שנקרא 'הולך' – הוא שבור ברוחו. הישיבה לפחות אינה נותנת להם את האופציה לניחותא.

"בחור ליטאי ישיבתי טוב, לא נושר, או בתהליך מוקדם של 'נשירה', אם יתגלגל ויישב ליד חנות פיצה, לא יחייך בניחותא ליד סידור האר"י אל מצבו, אלא יטופף ברגליו באי-נוחות..."

הרב ברוד (צוחק): "הבחנה משעשעת, לא בטוח שיש לה בסיס אמיתי".

הרב פרידמן: "ראיתי, יש לי נטייה להתבונן. תשאל מה עושה אי-הנוחות הזאת? הישיבה העצבנית הזו במחוזות בלייניים עוזרת בכך, שבחור כזה יגיע בבוקר שלמחרת הפיצרייה עם בכייה עצומה למשגיח שלו, ועם שאיפה עצומה להיטהר.

"זה שיש אופציה שאי-הנוחות תביא אותו ל'נשירה' – זה גם נכון. אבל זוהי העצמת מצב ה'בחירה', שהיא יסוד התורה.

"ואני שואל, האם אין מאבקים פנימיים המלווים התהוות של אדם, בפרט בן-נוער? ה'פחד יצחק' היה אומר, שבע יפול צדיק וקם, אין זה משהו מקרי שנפל על צדיק פלוני, אלא תהליך ההתהוות של הצדיק...".

כלים להחזיק תלמידים

ובכן, הרב ברוד, הצד של הנוער, האם לדעתך יש בו הבדל בין חב"ד לציבור הליטאי, או שכל הציבור החרדי, למעשה גם הדתי, מתמודד עם אותן בעיות של חיים בתוך חברה קלוקלת, והבעיות האלה מקיפות את כולנו?

הרב ברוד: "יש פה נקודה ששווה בהחלט לפתח אותה. קודם כל אני מצטרף להערת המנחה, שיש 'אמצע' גם בנוער אחר. זה לא שכל הנוער החרדי מתחלק לקצוות, או בחורים מעולים או בחורים מדורדרים, ורק בחב"ד יש 'בחורי אמצע'. יש 'אמצע' בכל מקום. אבל יש נקודה ששווה לדבר עליה.

"היתה תקופה, כשהרבי הרש"ב ייסד את ישיבת 'תומכי תמימים', שבחור היה חייב להיות מבני עלייה. כדי להתקבל ולהיות מה שמכונה 'תמים', היה עליו לעבור ועדת קבלה גלויה, וועדת קבלה סמויה, שהיתה עוקבת אחריו בחשאי. הרבי היה מקבל שני דוחות, משתי הוועדות. היו בחורים מעולים שנפסלו כי נמצאו בהם פגמים אלו ואחרים. היה מצב שהרבי הרש"ב היה נכנס בלילה לאולם השינה ומסתכל על בחורים איך הם ישנים! היו מקרים שלמחרת היה מצווה לשלח מהישיבה בחורים מסוימים, כי הם ישנו בצורה שלא נראתה לו. זה היה בזמן הרש"ב.

"הרבי הריי"צ כבר הנהיג סדר אחר, והרבי האחרון שינה את הגישה, והנחה לעשות כל מאמץ שבחור יישאר בישיבה, בשאיפה לנסות להחזיק את הבחורים בשיניים, בכל מחיר אפשרי".

בגלל התקופה?

הרב ברוד: "כנראה שסבר כי בדור שלנו זו הדרך הנכונה. לדוגמה, שמעתי מהרב שמואל חפר, שניהל במשך שנים את 'בית רבקה' בכפר חב"ד, והוא שאל את הרבי לגבי מצבים שבהם כלו כל הקיצים, וכדי לשמור על רוח המוסד צריך לשלח תלמידה. ענה לו הרבי: 'אם זו היתה הבת שלך, והיית מגיע להחלטה שהנזק למוסד גדול כל-כך עד שאתה מוכרח לסלק את בתך שלך בלית ברירה – רק אז תשלח אותה מהמוסד!' הוא הדין בישיבה. הרבי נלחם בשיניו על כל תלמיד. הוא ראה במלחמה הזו על נפש כל תלמיד הצלה לדורי דורות".

דהיינו השוני בין הרש"ב לאדמו"ר האחרון נובע מהצרכים המיוחדים של הדור הזה?

הרב ברוד: "כנראה. כתוצאה מזה, יש היום בישיבות סטנדרטים אחרים לגמרי מבעבר. צריך לזכור, שבישיבה ליטאית כשמשלחים בחור, יש לפניו עשרות ישיבות אחרות שאליהן הוא יכול לנסות להתקבל. בחב"ד אם אתה זורק בחור מישיבה אחת לשנייה וגם שם הוא לא כל-כך מצליח, כבר לא נשארות הרבה אפשרויות. לכן אתה מנסה להחזיק בתוך המסגרת גם בחורים שהם פחות מתמידים.

"ואם תשאל, האם הגישה הזאת הורידה את רמתן של הישיבות והפכה את הבינוניות לאידיאל? לא מיניה ולא מקצתיה. אתה נכנס לישיבות ואתה רואה עשרות ומאות בחורי חמד שוקדים על התורה ועל העבודה. אתה רואה את הקבצים שהישיבות מוציאות. בחורים צעירים כותבים שם חידושים נפלאים, מלאי עמקות ובקיאות. בכל אחת ואחת מישיבות חב"ד יש בחורים שסיימו את כל הש"ס, ואפילו יותר מפעם אחת. ועם זה, יש בישיבות גם בחורים שלא משקיעים את כל כוחם בלימוד, ובכל זאת הם נשארים במסגרת הישיבה.

"הגישה הזאת אמנם קיימת בהרבה ישיבות, אבל בחב"ד יש יותר כלים להחזיק תלמידים שאולי לא יכולים או לא רוצים להשקיע את כל ישותם בלימוד. הרב פרידמן ציין שבישיבה ליטאית יש לבחור כיוון אחד ויחיד: שטייגן בלימוד ולהיות תלמיד חכם... חב"ד נותנים לבחור להתפתח בכמה כיוונים".

הרב פרידמן: "מפיך זה נשמע נורא. לא שטייגן בתורה, אלא בקדושת התורה. וביראה, בעבודת המוסר".

הרב ברוד: "לא התכוונתי לומר זאת בנימת זלזול חלילה. אל תחשדוני במה שאין בי. אני מתכוון לומר, שבישיבה חב"דית יש לך נגלה ויש חסידות. יש בחור שנמשך פחות לנגלה, אבל חסידות הוא לומד. ואז יש לו הרגשה שגם הוא שווה משהו. אלא מה? הרב פרידמן אומר שיש חשש שהוא קופץ לכל מיני דרגות כשאין לו בסיס של נגלה..."

הרב פרידמן: "לא רק. דברתי גם על החשש, שחלקו מתגשם לעינינו, שהוא יישאר כל ימיו במצב של 'בינוני'. בינוני כשיטה. בחור שהרב ברוד תיאר, עלול לנדוד כל ימיו ליד פיצריות, מוגן עם סידור האר"י וחת"ת".

הרב ברוד: "בחור שלא נמשך כל-כך לנגלה, אבל לומד בחשק את תורת החסידות, לא תמצא אותו בפיצריות, כי החסידות נותנת לו תוכן רוחני ומרוממת אותו. ופעמים רבות, דווקא על-ידי לימוד החסידות הוא מפנים את מה שכל רבותינו, כולל הרבי האחרון, הדגישו עשרות פעמים, והשרישו את הכלל ש'לא עם הארץ חסיד', שכדי להבין חסידות צריך ללמוד, וללמוד היטב, נגלה".

על מה הגאווה גדולה יותר, על בחור שהצליח בעיסוקי 'המבצעים', או על שלוש פעמים ש"ס?

הרב ברוד: "אני רואה שאנחנו צריכים לעשות סיורים מודרכים בישיבות חב"ד, כי כנראה חלקים גדולים בציבור ניזונים מדעות קדומות שאין להן שום בסיס במציאות".

לפני שהרב ברוד יענה, אני רוצה לשאול את הרב פרידמן, באותו הקשר. בזמנו, חב"ד הותקפה בגלל המבצעים. מצד שני, אי-אפשר להתעלם מכך, שהרבה נושאים עליהם חב"ד הותקפה בעבר, הפכו מוכרים ואפילו נחשבים מאוד בצבור כולו. כמו העיסוק בבעלי תשובה שפעם הוצג כ'לא מכובד', כמעט משחית. והיום הוא בראש שמחתנו.

הרב פרידמן: "איזו השוואה! איזו השוואה! האם העיסוק בחזרה בתשובה מתירה בהכרח ל'מחזיר' להיכנס לתוך משארותיהם, ועד בכלל? אני אישית עוסק כבר שנים ארוכות בהחזרה בתשובה במסגרות 'ערכים' וגופים שונים, מהרצאות באולמות עד חוגי-בית. האם הנידון הוא 'כבוד'? השאלה אם החזרה בתשובה היא עיסוק 'מכובד' או לא?

"אין לכך צל של קשר למה ששאלתי את הרב ברוד. גם אני דברתי לפני קהלים שהמחיצה בין גברים לנשים לא היתה בדיוק כמו ב'לדרמן'... אבל להפוך את מרכזי הבילויים, תחנות מרכזיות מטונפות-רוחנית כמרכזי השפעה? להזרים נערים עולי-ימים והשגות למרכזים שהפריצות הנהנתנית הגואה שם, היא דרך חיים רח"ל?

"אני שואל אותך, הרב ברוד, האם נפשותיהם וגופיהם של בחוריכם בנויים אחרת משל כל האדם? אחרת ממה שחז"ל קבעו? אפשר אש בנעורת ולא יבער? אין אפוטרופוס לעריות? בכלל, הרי מדובר בבחורים, שכפי שאמרת לא ממש החזיקו מעמד בהיכלות התורה, איך יחזיקו מעמד במחוזות הטינוף?"

האם חרדים אינם עוברים בתחנות מרכזיות?

הרב פרידמן: "נו, באמת, איזו השוואה? עוברים... ה'עובר' הופך את ההתעכבות שם לשיטת-חיים? יש השוואה בין עלייה לאוטובוס שנמצא לצערנו בתחנה מרכזית מטונפת, לעמידה במשך שעות ארוכות, ולשדל עוברים ושבים?"

הרב ברוד: "הכלל הוא כזה, הולכים לעשות 'מבצעים' רק במקומות שאתה הולך אליהם אם אתה צריך לנסוע או לקנות משהו. למקום שאתה מסוגל ללכת לצרכים האישיים, לשם אתה הולך כדי להציל נפשות. ברור שלא הולכים למקומות שרגל יהודי חרדי לא תדרוך שם".

למה? הולכים גם לדיסקוטקים וכדומה?

הרב ברוד: "בחורים?! חס ושלום! אולי יש גם היום בעלי תשובה שיש להם חברים ועניין להשפיע שם, אבל בחורי ישיבה לא מתקרבים למקומות אלו.

"ובאשר לכל הטענות, הבה נדבר גלויות: אם זה מקום שאסור ללכת, אז תגיד בבקשה לכולם שאסור לעבור שם ולא לדרוך במקומות כמו תחנות מרכזיות ומרכזי קניות. אבל אם אתה מרשה לבחור לפסוע בתחנות מרכזיות בשביל הצרכים האישיים שלו, לטיולים או לקניות, אז במטותא ממך, תעשה את זה גם כדי להציל יהודים".

הוא שאל אותך שאלה על אלו מבין אנשי חב"ד שקובעים שם את פעילותם הרוחנית.

הרב ברוד: "יש כאן נקודה יסודית יותר. השאלה היא איך אתה הולך ובשביל מה אתה הולך. אם אתה הולך מתוך זה שממלאת אותך שליחות קודש; כשאתה יודע שאתה הולך עכשיו להציל נשמות יהודיות טהורות; לקחת יהודי שנפשו משוועת לניצוץ של קדושה, ולאפשר לו להתחבר על-ידי מצוות תפילין לאבינו שבשמים – לא יאונה לך רע. על זה יש בחז"ל הכלל: 'איידי דטריד למפלט לא בלע'. מי שעסוק בלהשפיע – אינו סופג השפעות זרות".

האם באמת תחושת הקודש המופלאה מפעמת בכל רגע ורגע? הרי החיים שוחקים את הרגשות.

הרב ברוד: "נער הייתי ובחור הייתי, וראיתי גם אחרים. בחורים לא התקלקלו ממבצעים. להיפך, ביום שישי היינו חוזרים מתל-אביב בתחושת התעלות נפלאה! היום הנחתי כך-וכך תפילין ליהודים!

"מעשה שהיה. פעם עמדו בחורים בתחנה המרכזית בתל אביב. בא אליהם בחור לא חב"די, וצעק: 'געוואלד! אתם עומדים כאן מתחת לתמונה כזאת וכזאת!'. אמר לו הבחור החב"ד: 'אני כבר עומד כאן שעה ארוכה, ולא ראיתי שיש שם תמונה כזאת בכלל. אתה הגעת רק עכשיו וראית את התמונה'. מה טמון בסיפור הזה? השאלה כאמור, מתוך מה אתה הולך".

הרב פרידמן: "יש כזה ווארט עם התמונה. ווארט חביב לטעמי. אבל מווארט, חביב ככל שיהיה לא בונים 'שיטה'. צריך להיפגש עם פנימיות הנפשות הפועלות באתרים המבוזים האלה, ולדעת באמת מה מתחולל בנפשם, איזה דברים הבחור שניצב שעות ליד התחנה המרכזית, אינו מחצין בפרהסיא..."

הרב ברוד: "בהחלט. לא מווארט בונים שיטה. מניסיון בונים שיטה! ניסיון של שנים! הרי הרבי יצא במבצע תפילין בתשכ"ז. עברו מעל ארבעים שנה. גדלו מאז שני דורות. אתה רואה בפועל, שהבחורים החסידיים ביותר, היראי-שמים ביותר, הם אלה שגם מקיימים את הוראת הרבי והולכים ביום שישי אחרי הסדר ל'מבצעים', והם יצאו הכי יראי-שמים. ולהפך, אלה שהשתמטו מהליכה ל'מבצעים' הם הבחורים החלשים, שגם נזקקו לחיזוק בענייני יראת-שמים. הרבי גם שלח משפחות חרדיות לקצה העולם..."

הרב פרידמן: "אם הרב ברוד העלה את הנידון הזה, אני מבקש לחדד את בעיית ה'שליחות'. הייתי בחו"ל, ונתקלתי בכמה רבנים, הרבנים מבריסק מגרודנא וממינסק. כולם אנשים מקסימים, בפרט הרב הגאון רבי שניאור דייטש שליט"א, רבה של מינסק, איש מדהים, משכמו ומעלה, שהותיר בי חותם עמוק. הייתי איתם כשבוע.

"הרב מבריסק למשל, אמר לי משפטים מרהיבים, מלאי תעצומות. כמו: 'כשגרתי בירושלים, ומישהו דפק על דלתי, מוישי, הבן הקטן שלי היה שואל: 'איך קוראים לך'... כאן בבריסק הגויית הוא שואל: האם אתה יהודי או גוי'... כשהילד נכנס לחנות מכולת בבריסק, הוא נתקל בשלוש מאות מוקשים פוטנציאליים, אלו שלש מאות הכרזות מוחשיות המחדירות לעצמותיו את התפיסה: 'מוישי אתה יהודי!' כל בוקר הילד יוצא למאבק על יהדותו, כל שקית חלב מושגת בדם ויזע...

"תראה. הייתי. התחממתי. הערצתי את גבהות ההשגות וגבהות המשפטים. זה מרהיב, לירי. פיוטי. ספרותי. אני יודע להעריץ השגות, וגם פיוטיות. אבל בפועל? זה לא פשוט, הרב ברוד. הייתי שם. ילדי שלוחים מסוימים, משחקים עם ילדי גויים, בהעדר אלטרנטיבה. אין להם 'חדר'. ילדים, נערים, חיים את שנות ההתגבשות הקריטיות ביותר, באווירה של גויים, בלי זיק של קדושה, חסידית או ישיבתית. כמעט בלי קדיש וקדושה וקריאת התורה (בדרך כלל - חוץ משבת בבוקר), שבועות, חודשים, בלי ריח יהודי. אולי המבוגרים איכשהו ראו וינקו, עברו על ה'תניא' ישר והפוך, ויש בהם תעצומות, אולי. אבל ילדים קטנים? איך הם גדלים?

"'בכל כוס חלב, אתה מרגיש יהודי'. הוא אומר לבנו. נו, זה ספרותי. ספרות אני צריך לסגנן ב'שעה טובה'. אבל האם כך ראוי שאברמל'ה מגרודנא או מבוברויסק יחיו?"

מה רואים בתוצאות?

הרב ברוד: "הדיון הזה היה יכול להיות נחמד וראוי, לו היה מתקיים לפני חמישים שנה. אבל זה כבר קיים שישים שנה. ולכן יש לבחון לא את הדיון, אלא את התוצאות. מה אתה רואה בתוצאות? התוצאות הן, שדווקא ילדי השלוחים, שגדלו במקומות הנידחים ביותר, הם הכי יראי-שמים, הכי חסידיים. הם מושאים לקנאה רוחנית!".

איך זה? יש ברכה מיוחדת שמבטיחה שלא יהיו נזקים רוחניים?

הרב ברוד: "יש כאן שני דברים: ראשית, הרבי לקח את זה 'על כתפיו'. הרבי נתן כוח מיוחד, ומשגיח בדרך שצדיקים יכולים להשגיח, שהחינוך של ילדי השלוחים יהיה לעילא ולעילא. שנית, קיימת התחושה המופלאה של 'ונפלינו', שהילד יודע על כל צעד ושעל שהוא שליח ודוגמה חיה. זה נותן לו כוח לעמוד בניסיונות".

הרב פרידמן: "אני האחרון שיחלוק, הרב ברוד, על התחושה שביטאת. אני אישית התרגשתי עד עומק נשמתי ממחזות שראיתי. איך ילד קטן עומד שעות ליד הבית שלו בשבת, בקור נורא, בלי יכולת להיכנס, בגלל שהשער חשמלי. ילד קטן בן שבע לומד על בשרו, יחד עם גלידי הכפור, שהבית שלו הוא לא שלו, כי שבת היום. שהשבת והקדושה ראויים להקפיא בשבילם את האצבעות. זו הרגשה קסומה באמת! הייתי שם.

"אבל אנחנו עם של 'שולחן ערוך'. לא של 'הרגשים' ערטילאיים. האם השולחן ערוך מסכים, לשלוח בני אדם למקומות שאין בהם מניין, קדיש קדושה, וחששות נוספים? היהדות אינה דת שמתפעלת מסנטימנטים מופשטים. יהדות היא כאמור, בראשונה דת של שולחן ערוך. לצד ה'תניא' הקדוש, יש את שולחן-ערוך-הרב הקדוש! האם השולחן ערוך של ה'בית יוסף' או של האדמו"ר הזקן מסכים לגדל ילדים שנים ללא קדושה וקדיש ומניין, על-מנת כן שבסוף הם ייצאו יראים ושלמים? ואגב, אני אכן מאמין שהם כאלו, כפי שמעיד הרב ברוד".

הרב ברוד: "הרבי היה יהודי של שלחן ערוך. יש למעשה שתי שיטות. הרמב"ם אומר שכשאדם רואה מקום מקולקל – עליו לברוח ממנו. במה דברים אמורים כשאתה חושב על עצמך, אבל כשאתה בא לטהר ולהציל נשמות, אם זה היה הבן שלך לא היית מתרוצץ להציל אותו?! לא היית מפסיד מנחה וקריאת התורה למען ילדך? כל יהודי ויהודי הוא ילד שמבקש שיצילו אותו.

"סיפר לי יהודי מסוים שהסתובב בעולם: הייתי במקום מסוים, ויהודי חרדי הזמין אותי לכוס קפה. הוא רצה למזוג חלב בקפה. שאלתי אותו: איזה חלב זה? הוא אמר לי: מה אתה חושב, במקום כזה אני יכול להקפיד על חלב ישראל?! אמרתי לו: אתה אנוס, אבל אני יכול להתאפק ולא אשתה חלב בקפה. אחר-כך אותו יהודי הגיע לשליח חב"ד באותה מדינה. ושוב, השליח מכבד אותו בכוס קפה והוא שואל את השליח: איזה חלב זה? אומר לו השליח: אתה חושד בי שאני שותה חלב עכו"ם?! אתה רואה שלוחים ברחבי העולם, והם מוסרים את נפשם על דקדוקי מצוות והידורים ממש..."

הרב פרידמן: "רציתי להתייחס לעוד נקודה מוזרה שנתקלתי בה. לחב"ד יש לכל הדעות גאוות יחידה, וכפי שדובר קודם, גאוות צבא שלם. ומאידך, היא כאילו זקוקה כל העת לחיזוקים. בפרסומים, באתרים השונים.

"לדוגמה. התקיים לפני כמה חודשים עימות ביני לרבה של צפת, על דרכה של הציונות הדתית. בפרסום חב"די הוצג – אלוקים יודע למה – פרסום לא ברור של הרב החב"די של 'קרית מוצקין', שכתב נגד ובעד דברים שלא הבנתי את תכליתם. החב"דניקים מכל-מקום פרסמו דבריו תחת כל עץ רענן, במלא השטורעם, כאילו היו מין חכמה שמיימית. ושמי הוזכר שם במלא הלגלוג הראוי.

"מאוחר יותר, כשנסעתי לבלרוס ופרסמתי מוסף, ובו דברים חמימים על רבני חב"ד שם, הוצגתי בדרך מכובדת. הרב הליטאי הודה ש... הוגה הדעות הליטאי התפעל מ...

"ואני שואל: למה לכם? אימפריה חב"דית עוצמתית כל-כך, הזוכה לאמפטיה בצבורים רחבים מאוד, למה לכם הטפיחה העצמית הזו? למה לכם להקטין או להגדיל אנשים לפי רמת הזיקה שלהם לאותיות ח' ב' ד'?

"ולמה יש לי את ההרגשה הבטוחה, שאם העימות הנוכחי ימצא מקום בפרסום חב"די, הוא יוצג בערך כך: 'דבריו הבהירים, הנוקבים, של הרב ברוד, שהביס את כל טיעוניו המתחמקים של הרב פרידמן'. אין לכם אי-נוחות להיות צפויים עד כדי כך? כל אחד אוהב לטפוח לשכם עצמו. אבל שום חוש לביקורת עצמית – היא כבר בעייתית. נולדתם צודקים? תמיד?"

הרב ברוד: "זה יוצא בתזמון טוב, כי דווקא בשבועות האחרונים כתבתי מאמרים ביקורתיים ב'כפר חב"ד', נגד כל תופעת התגובות באינטרנט. מה שהרב פרידמן אומר מחזק את טענותיי. אני יודע שהתגובות האלה נכתבות על-ידי ילדים. אני הייתי פוסל את כולם בגלל סיבות של לשון הרע, אבל מה שקורה, שאתה מסתכל ואומר: זה משקף את הדעה בחב"ד. ולא היא. כי רבי חיים שלום דייטש שהזכרת בדבריך, אינו מגיב שם. ורבי שניאור זלמן גופין אינו כותב שם. וכמו כן, זה שעורך באיזה אתר מפעיל תוכנת חיפוש, ובכל מקום שמוזכר המילה חב"ד צריך להכניס את זה, זו בעיה בפני עצמה.

"הנה דוגמה מדהימה. יאיר לפיד כתב מאמר נגד שריפת הספרים הנוצריים באור יהודה, והזכיר ששרפו ספרי תורה בבית כנסת חב"ד בארה"ב. העורך או הכתב שבנוי על אוטומט, קלט שהוזכרה המילה חב"ד – הכניס את הדברים כלשונם. והרי הוא תקף ולא משבח. זו בעיה בפני עצמה, מה לזה ולשיטה כלשהי.

"אני מצפה מאנשים ברי דעת להבין, שלא כל מילה או תגובה המתפרסמת - משקפת את דעת הקהל. לעצם עניין המחמאות, זה שחסיד חב"ד באופן טבעי נהנה ממחמאות, זה אנושי וטבעי. העולם אומר שאיש לא החזיר סטירה על מחמאה".

אתה חושב, הרב פרידמן, שהתופעה איננה קיימת גם בציבור הליטאי? בתשמ"ט במיוחד, כשהפטריוטיות הליטאית העפילה לשיאים עד כדי מכות, הדבר הזה של גאוות יחידה מופרזת אינו קיים שם לדעתך?

הרב פרידמן: "התשובה חד-משמעית: אני מדבר על שיטתיות. חב"ד שיטתית גם במה שאני רואה כחולשותיה. גם החינוך לבינוניות, על-כל-פנים ההשלמה הנינוחה עם בינוניות, שהפכה לכמעט דרך חיים. גם ההחזרה בתשובה המסוכנת במרכזי הזוהמה הרוחנית בישראל, שהפכה לשיטה, וגם הסגידה העצמית לכל מה שריח חב"ד נודף ממנו, משמו ומהניואנסים שלו.

"לכל אברך ליטאי, חשוב ששם הרב שלו ייכתב תחת התואר הנכון. אני מודה שזה גובל בטירוף. אבל לדעתי, איש מהם, מלבד נערי שולים מובטלים, אינו הופך מהעיסוק הזה 'אימפרייה תקשורתית'".

אתה תצטט את רבי צדוק הכהן מלובלין. לא תזכיר מישהו 'מאיים' ממש. לא את הרבי מליובאוויטש.

הרב פרידמן: "נו, אתה מבין את ההבדל מבחינתי. לא זו הבימה. גם סוכם על כך לפני העימות".

הרב ברוד: "בוא נאמר בעדינות, שהאחרונים שיכולים לבוא בטענות על התנשאות, זה הציבור הליטאי".

הרב פרידמן: "יש רגעים, גם בעימות, שצריך להרכין ראש בהכנעה. נכון. יש לי עצב עמוק על כך".

כ"ט בסיון תשס"ח
הגב לכתבה

תגובות
58
1. כן אנחנו מתנשאים
קיבלנו תפקיד כחחיל בית דוד,ליגיון של מלך. מי שמקנא מוזמן להצטרף
כ"ט בסיון תשס"ח
2. איפה התשובות האמיתיות? אולי ייפגע. מה לעשות
אדמו"ר הזקן וויתר על אלפי חסידים עבור האמת.
כ"ט בסיון תשס"ח
3. הרב ברוד? אתה בטוח שכל המגיבים ילדים?
כך אתה משכנע את עצמך?

עצוב מאוד לראות אדם בשבילך ובמעמדך מתנהג בקטנוניות.
כ"ט בסיון תשס"ח
4. עימות רדוד וריקני
שבעצם לא אומר כלום ולא עונה על שום דבר.

אבל אולי זה "שואו" נחמד לעיתון שעה טובה, ומותאם לרמתו.
כ"ט בסיון תשס"ח
5. הרב ברוד, כל הכבוד על שמירת סבר פנים יפות
ותשובות באווירה נעימה לכל אורך הכתבה.
כ"ט בסיון תשס"ח
6. סליחה, סליחה, סליחה!
הרב פרידמן מתיז בפני הרב ברוד שחב"ד באופן שיטתי מחנכת לבינוניות. לדובר חב"ד הנכבד לא הייתה תשובה על זה? הוא מתריס מפורשות כנגד מפעל השליחות המדהים של הרבי וקורא לו "מסוכן" ואף תשובה של הצד שכנגד?

בושה וחרפה!
כ"ט בסיון תשס"ח
7. איפה כל הראיון?
למה הבאתם רק חלק קטן?

תנו לקרוא הכל
כ"ט בסיון תשס"ח
8. הרבי בחייו לא הסכים לטרנד של שליחות במדינות המזרח
שהמטיילות הולכות וכו' זה חידוש של אחרי ג' תמוז .
ואיזה שידוכים למשפחות גזע נעשות בינהם שם אוהוו
כ"ט בסיון תשס"ח
9. אני לא חסיד של הרב ברוד אבל...
אני לא חסיד של הרב ברוד אבל לי נראה שאין אחד שהיה עושה יותר טוב במסגרת זו
כ"ט בסיון תשס"ח
10. יישר כוח
דבריו הבהירים, הנוקבים, של הרב ברוד, שהביס את כל טיעוניו המתחמקים של הרב פרידמן
כ"ט בסיון תשס"ח
11. דו שיח טיפשי וריקני
הרב פרידמן הוא לא הוגה דעות ליטאי, הוא לא יותר מאשר אדם מאוד מבולבל ולא יציב, אולי את מנחם ברוד ניתן באמת לכנות דובר חב"ד.

ככה או ככה, אני כאנטי חב"ד ואנטי עולם הישיבות הליטאי הצבוע, הייתי קורע את שניהם ואוכל אותם בלי מלח.

רק היהדות החרדית המתבדלת משלטון השמד הציוני על כל שותפיו הצבועים על כל סוגיהם היא האמת, והאמת תנצח!





כ"ט בסיון תשס"ח
12. טענות מבולבלות
הטענות של פרידמן זה סתם שטויות מבולבלות ברמה ילדותית, זה לא פלא שהרב ברוד הצליח בקלות לענות תשובות כהלכה.
כ"ט בסיון תשס"ח
13. למגיב 11, הכדורים מחכים לך
ממולץ בחום. ואגב, אני לא ציוני
כ"ט בסיון תשס"ח
14. ל11
גש לבית מרקחת הקרובה ותמצא פתרון הולם לבעיות -היום זה יכול להיות גם בלי תופעות לוואי.
מה הקשר ציונים? ואם אתה כבר רגוע,דע שהאנטי ציוני האמיתי הגדול בעולם-והדגש על אמיתי- הוא הרבי. לא ציונים,רק ציונות. אבל אמיתי.
כ"ט בסיון תשס"ח
15. חיות ואופני הקודש
כ"ט בסיון תשס"ח
16. תניא קדישא
ידועים דברי אדה"ז "המתאבק עם מנוול מתנוול ג"כ", וזה בדיוק מה שקרה כאן. וד"ל.
כ"ט בסיון תשס"ח
17. מגיב 11
אם אתה סאטמר, איך אתה גולש באינטרנט הטמא?

געוואלללדד
כ"ט בסיון תשס"ח
18. הייתם חכמים מספיק
לא להעלות את התמונה עם הספר הטמא. יישר חיילכם
כ"ט בסיון תשס"ח
19. הרב ברוד
כל מילה פנינה
כ"ט בסיון תשס"ח
20. כמה הערות
אם תשמ"ט היתה נחוצה למה למוחקה לא הבנתי.
הקבצים התרנים שהרב ברוד מעלם על נס הם בושה מבחינה רמתם התורנית לפחות בחלק הנגלה אותו אני מסוגל לקרוא.
הרב ברוד במקום להגן על השיטה משקר, האם יש מקורות אצל הרבי לכל ספרי החסידות? לכל המקובלים? לרמח"ל?
לדעתי - ואני לא אוהב את הרב פרידמן - הרב ברוד יצא פה די מוכה.
כ"ט בסיון תשס"ח
21. הערה
הרב פרידמן אומר שאוי ואבוי לה לגישה ש"רבי שמעון שקאפ מפלפל והרבי מרומם", אלא מאי שזו בדיוק הגישה הנכונה.
אם זכרוני אינו מטעני, רבי שמעון שקאפ בעצמו כותב בהקדמה לספרו "שערי יושר" שאנחנו לומדים תורה רק לשם חכמת התורה ולא לשם הקדושה והיראה.
כ"ט בסיון תשס"ח
22. חב"ד
לצערי ולדאבוני הרב, כבוד רבי יעקב ב. פרידמן, אתה לוקה בכזה עיורון גדול, אתה חי בתוך עולם מושגים כל כך נואל, לא אתה, סליחה, כל מי שאתה מייצג.
הרב פרידמן מייצג את הגישה הליטאית שלפני הבעל שם טוב. לא הגישה הליטאית המודרנית שעוצבה והשתנתה עם הזמן, שכן מקבלת מושגים וענינים מהחסידות. הוא פשוט חי בתקופה ההיא, שמי שלא "שואף" ו"טהור" ו"מתעלה במסילה" וכל המילים המפוצצות האלה שהוא הביא כאן בעימות הזה, הוא נופל מטה מטה ברוחו, כי הוא לא יהיה "גדול".
אני קורא את הדברים האלה ומרגיש כל כך טוב. לא, לא טוב לי עם הבנינוניות החב"דית, והייתי רוצה לראות יותר קאך בלימוד, אבל אני רואה עם מה הציבור שהוא מייצג חי, ואני אומר אשרינו...
כ"ט בסיון תשס"ח
23. תמצית ההבדל
הרב פרידמן רציתי לומר לך משהו. בשבילך, גרודנא ובריסק זה מקומות שתופסים בהם מלאכים.
בשביל הקב"ה, אלו ערים שבהם נמצאים בניו אהובים. תינוקות שנשבו, יהודים שאין להם מושג מיום כיפור ואם לא יתקעו להם בשופר בראש השנה הם לא יקיימו את המצווה.
קם יהודי ועזב את ירושלים, נסע לגרודנא או בריסק כדי לקרב את בניו של הקב"ה לאביהם, זו מסירות נפש כפשוטה. אז הוא לא היה בקבר של רבי שמעון שקאפ, מזה נחרדת? שומו שמים! יש לו דברים יותר חשובים לעשות, כמו לארגן עוד שיעור תורה, להביא עוד ילדה לשמוע פסוק, ולמנוע עוד נישואי תערובת.
כ"ט בסיון תשס"ח
24. טעות
טעותו של הרב ברוד, בשביל מה היית צריך לצאת נגד האתרים בעימות כזה? סתם שטות, תחשוב פעם הבאה.
כ"ט בסיון תשס"ח
25. הרב פרידמן אתה סותר את עצמך
פה אתה כותב: "תראה. הייתי. התחממתי. הערצתי את גבהות ההשגות וגבהות המשפטים. זה מרהיב, לירי. פיוטי. ספרותי. אני יודע להעריץ השגות, וגם פיוטיות. אבל בפועל? זה לא פשוט, הרב ברוד. הייתי שם. ילדי שלוחים מסוימים, משחקים עם ילדי גויים, בהעדר אלטרנטיבה. אין להם 'חדר'. ילדים, נערים, חיים את שנות ההתגבשות הקריטיות ביותר, באווירה של גויים, בלי זיק של קדושה, חסידית או ישיבתית".
ובמאמר הנפלא שפרסמת בעיתון שעה טובה של החג כתבת דברים אחרים לגמרי. שהתרשמת מהחסידיות ומההנהגה היהודית של ילדי השלוחים. היינו שלא התפעלת רק מהפיוטיות אלא התפעלת גם מהתכלס' התוצאות בשטח.
כ"ט בסיון תשס"ח
26. נקודת העניין
לקראת הסוף נראה שהרב פרידמן מגיע לנקודה הבאמת כואבת: לציבור החב"די יש אתרי אינטרנט ששומרים על כבודו (הוא מנסח זאת כ"יוהרה") ולציבור הליטאי אין.
אדרבא, הרב פרידמן, הקם אתר אינטרנט תקרא לו www כבוד התורה com ואז יהיה גם לציבור הליטאי גב חזק.
כ"ט בסיון תשס"ח
27. הרב פרידמן
דווקא התרשמתי לטובה מהרבה ביטויים שאמר כאן בכתבה, ולצערי בהרבה מקרים כאן הוא צודק בהחלט.
כ"ט בסיון תשס"ח
28. הרב ברוד
"הנה דוגמה מדהימה. יאיר לפיד כתב מאמר נגד שריפת הספרים הנוצריים באור יהודה, והזכיר ששרפו ספרי תורה בבית כנסת חב"ד בארה"ב. העורך או הכתב שבנוי על אוטומט, קלט שהוזכרה המילה חב"ד – הכניס את הדברים כלשונם. והרי הוא תקף ולא משבח. זו בעיה בפני עצמה, מה לזה ולשיטה כלשהי".

קראתי את הדברים האלה, ואני רוצה דווקא לצאת לטובת האתרים. נכון שיאיר לפיד כתב נגד שריפת ספרי הנצרות, אבל אתה יודע מה הבעיה העצומה שלך? שאלפיים חב"דניקים שקראו את הדברים בשטורעם ובסי או אל, לא ידעו בכלל שזה סגנון הטור של יאיר לפיד. אדרבא, הם קראו בשטורעם וסי או אל שיאיר לפיד כותב על השריפה בבית חב"ד והתפעלו. הם התפעלו שהטור הפופולרי הביא את חב"ד.
מה עשית? ברוב חכמתך, אתה בעצמך ולא אחר, גילית לכל העולם את השטות שיאיר לפיד כתב משהו שלילי על היהדות. מי ביקש ממך? כתבו משהו באתרים, ובצורה שהם כתבו יצא קידוש ה', את מי זה מעניין לקרוא את כל הטור של יאיר לפיד? הוא לא מעניין אותנו וגם לא הטור שלו.
כעת מה שעשית במשפט החכם הזה שאמרת, בשביל לדקור את האתרים חשפת את הציבור החב"די לטור של יאיר לפיד, מה שהאתרים לא עשו.
להם היה יותר חכמה מאשר לך.
כ"ט בסיון תשס"ח
29. פרידמן קשקשן ברמות
פרידמן הזה קשקשן ברמות שלא רואים, כידוע היטב לכל מי שנתקל אי-פעם ב"הגיגיו", והדברים ניכרים היטב גם בשורות המובאות כאן. מה לו ולמנחם ברוד, איש שהבהירות נר לרגליו?
ל' בסיון תשס"ח
30. תגובה ל-20
א. אני מקוה שאינך עוסק בחינוך , כי להתיחס לנושא הקבצים במושג "בושה" בגלל רמתם, הוא החטאה את המטרה. עצם הכתיבה של כל אחד ברמתו , היא המטרה. מבלי להאריך, ולהבדיל ,גישה חינוכית זו מקובלת בכל התחומים: הצבעה בכיתה, קונצרטים גלריות וכו'. ב. לגבי המ"מ : כפי שקיבלתי מרבותי שליט"א תורת חב"ד הינה השגה אלוקית טהורה שהתקבלה תלמיד מרבו דרך הבעש"ט האר"י רשב"י עד הר-סיני. ישנם שיטות בתורת הסוד שנבנו על השגה שכלית כגון הגר"א והרמח"ל בעל- הסולם שהשיגו מדעתם, ואם מישהו יוכל להביא סמך לכך , יבורך. אולי זו הסיבה שלא "כל המקובלים" זכו להתיחסות של כ"ק הרבי , אשמח לקבל תגובה והאמת והשלום אהבו.
ל' בסיון תשס"ח
31. יפה דיברת מס' 23.
בכלל, הריגוש הזה עם הערים והעיירות של פעם הוא רגש חסידי טהור, ו'לטאי קר' אמיתי יבוז לכך בוז מושלם.
הטרוניא הזאת של הרב פרידמן מראה עם כמה 'נגועים' הליטאים בתסמיני החסידות.
אלא שכמו בכל הדברים שלקחו מאתנו, אין הם יודעים איך לאכול אותו. איך אמר אותו בדחן? כשאתה מסתכל על המחלוקות הפנימיים אצל הליטאים, פוניבז' וכדו', אתה רואה שאין להם מסורת אפילו איך לנהל מחלוקת...
אם יש משהו שמרגש את אותו גאון אמת, ר' שמעון שקאפף זצ"ל בקשר לעיר גראדנא בה עמל ויגע בתורה, אין זה אלא העובדא שבקרבה פועל שליח חב"ד ומחזיר בנים תועים לאבהים שבשמים.
מי יודע? אולי אי מי מיוצ"ח של אותם תנוקות שנשבו עוד יזכו ללמוד וללמד מתורתו של ר' שמעון...
ל' בסיון תשס"ח
32. ל25
לא הבנת. אני חושב שמבחינה פדגוגוית הקבצים של חב"ד הם נפלאים כדי לתת במה וחדות יצירה לנערים אבל ברוד מביא את הקבצים בתור דוגמא לרמה ודבוהה בלימוד של התמימים, ואני אומר, אל תעשה בושות לחב"ד. כל משתמש באוצר החכמה יודע שאם הוא מחפש בירור של איזה סוגיא ועולים לו ברשימת התוצאות קבצים של כל מיני ישיבות חב"ד בארבע קצוות העולם, חבל על הזמן בכלל לפתוח אותם.

והערה למגיבים הקודמים, פרידמן לא דיבר על השטתחות, ותפסיקו להשתטח כשטחיים, (אחד מגדולי ראשי הישיבות בדור האחרון זצוק"ל, העיד על עצמו שבכל שנות שהותו בווילנא הוא לא ביקר בקבר הגר"א), פרידמן ביקר את ההתיחסות המנוכרת של הרב ההוא פי שבאה לידי ביטוי ביחסו הקר לר' שמעון שקאפ.

מבלי קשר לשום עימות ולשום חסידים ומתנגדים, מצב הלימוד בחב"ד לכה"פ בהנוגע לנגלה הוא בכי רע. וחבל להאריך בזה.
ל' בסיון תשס"ח
33. יפה אמר הרב ברוד
ל' בסיון תשס"ח
34. מה מקומו של פרידמן
באתר חבדי
ל' בסיון תשס"ח
35. קריאה לדיון חוזר - ענייני ורציני!...
ראיתי את הפולמוס בין ברוד (משלנו) ופרידמן (מנגד) ודי התביישתי.

ברוד לא מודע לקשריו של ר"ש שקופ עם ליובאוויטש,

ופרידמן לא מגלה מה ששמעתי לאחרונה מדיין חשוב בבית דין רבני (בוגר ישיבות ליטא) שמאות בחורי ישיבה ליטאיים אינם מניחים תפילין (רח"ל) עוד בשהותם בין כותלי הישיבה; ובנושאי אמונה בסיסית בהשי"ת הם כמו אותם אלו שנשבו בבלארוס ובבאברויסק (והעולם התורני – על משגיחים וראשי ישיבות – אובד עצות, למרות שלא מפרסמים זאת ב'יתד' או ב'שעה טובה'...

ברוד מתעלם מהעובדה שהרבי עצמו ביקש ששלוחים יסעו למקומות מתאימים (ופסל, לא פעם, הצעות של נסיעת שלוחים למקומות שונים מהטעם שאינם מתאימים!). הרבי גם ביקש שזקני אנ"ש יפקחו שאלו הנוסעים ל'מבצעים' לא יהיו כאלו שיש חשש ש"יידבק" בהם משהו.

אני חושש שברוד בעצמו נדבק קצת מהעיתונים!...

דומני שגם הצד השני (הליטאי) היה צריך לשגר נציג מכובד ברמה יותר מ'בינונית' כמו פרידמן... וגם חב"ד היתה צריכה לשלוח תגובה איכותית יותר, שתבוא מצד אנשים רציניים וברי-סמכא כדוגמת הרבנים: טוביה בלוי שליט"א, שלום דובער וולפא שליט"א, יהושע מונדשיין שליט"א, שהמכנה המשותף שלהם, שהם גם תלמידי חכמים ויודעי ספר וגם חסידיים בעצמם,

ועוד, והוא העיקר – הם למדו והגיבו שנים רבות (וזכו ל'הסכמות' מהרבי), בנושאים יותר מהותיים ועניינים מהשאלות ה"תמימות" של פרידמן.

הם גם אינם יח"צנים של עצמם כמו ברוד הנכבד שכבר כותב את זכרונותיו בשדה הקרב שלא נוצר אלא בדמיונו לצד ראשי ה"מזרחי"...

אני קורא לערוך עימות נוסף, עם אחד מהאישים האמורים, שתחזיר את הכבוד החב"די ותציג את העובדות לאשורם בכבוד ובגאון וכו'.

א. תמים
ל' בסיון תשס"ח
36. whats the point?
Harav friedman as you can tell is very "klayn kepeldik" , he is not a "bar da'as. i dont understand why they are "Misyaches" to him. (and besides do you really think it's going to make a difference). o
ל' בסיון תשס"ח
37. 35 אתה לא נכד של לולב מהיבסקציה?
דיין אחד אמר לך שמאות בחורי ישיבה ליטאים וכו', מנין ידוע לו לדיין ? שמא הקב"ה בא לתבוע את הבחורים אצל אותו דיין? ככה מוציאים משפט? ככה מדברים סרה? אתה יודע מה אמר לי פלוני בן פלמוני על מצב הנוער בכפ"ח בעניני קדושה? אתה הייית מציע לברוד לתקוף את פרידמן לפי נתון זה שאתה שמעת מאיזה דיין אנונימי? תרגיע מר 'עניני ורציני'.
ל' בסיון תשס"ח
38. יש דברים שבהם פרידמן צודק. כמה חבל וכמה עצוב.
אני מתכוין לענין של הבינוניות שהרב ברוד מתחמק מזה.

האמת היא שזה לא קשור לשיטה של חב"ד, ואדרבה. זה פשוט פאשלה של שיטות החינוך בדור האחרון, שאפשר לתקן עם קצת מאמץ. זה הכל.

חבל רק שהנושא הזה מודחק שוב ושוב, ואם מישהו ירצה לתקן את זה כעת, יגידו שהוא מטיף כמו פירדמן "המתנגד". כמה חבל וכמה עצוב.
ל' בסיון תשס"ח
39. חבל על הוויכוח
כל אחד ישאר בעמדתו
ל' בסיון תשס"ח
40. הרב ברוד
דברים כדורבנות
ל' בסיון תשס"ח
41. יש פה מחרחרי ריב ומחפשי מחלוקת
אני קורא חלק מהתגובות ואני נדהם איך זה שיש אצלינו אנשים שהם כ"כ צמאי דם ומחפשים שיהיה מחלוקת וריב, האם זה מה שלמדנו מהרבי???

אני גר בבית משותף עם ליטאים וחסידים וב"ה חיים היום בשלום ובאחווה אחרי התקופה האיומה שהיתה בתשמ"ט שהי' כ"כ הרבה איבה ומריבות.

כל הכבוד לרב ברוד שידע לנווט את העימות בצורה מכובדת ולא נגרר להשיב מנה אחת אפיים שהי' גורם לצד השני להתקיף ומי יודע מה עלול לצאת מזה.

וכבר אמר החכם מכל אדם ש"מענה רך משיב חימה".
ל' בסיון תשס"ח
42. תגובה ל-35
עקרונית הצדק עמך, שאם כבר הוחלט על וויכוח, הי' מקום לשלוח אנשים מתאימים יותר - כמו אלו שהוזכרו בגוף התגובה. אבל למיטב זכרוני הרבי כלל לא תמך בויכוחים מסוג כלשהוא, ולכאורה כל הויכוח מיותר מעיקרו.

ולעצם הענין, למעט כמה מתוסכלים מהצד שכנגד, הכל מודים שהחסידות הוכיחה את עצמה. אין זאת אומרת שאצלינו אין בעיות, אך דבר אחד בברור, שבחשבון נפש של חסיד יש קב"ה ויש רבי. נקודה. אנו לא זקוקים לאף אחד, ובודאי לא לטיפוס מתוסכל שבקושי מייצג את עצמו (רבים וטובים בקרב אחינו הליטאיים לא סופרים אותו), שיורה לנו כיצד להשתפר.
ל' בסיון תשס"ח
43. הרב ברוד מתווכח?! נגד הוראה מפורשת מהרבי - אליו!
אם זכרוני אינו מטעיני, ויתקן אותי בבקשה הרב ברוד באם אני טועה

בסביבות שנת תשמ"ח/תשמ"ט, במענה לשאלת הרב ברוד, היתה לו הוראה מפורשת מהרבי בה הרבי הורה לו לא להכנס לוויכוחים או להתעמת וכו'. אלא תפקידו רק לתת נאום, או להרצות וכיו"ב.

דווקא בערב ג' תמוז, מצא לו הרב ברוד, בשם הרבי, לבוא ולעשות היפך הוראה מהרבי אליו?

תמה תמה אקרא.
ל' בסיון תשס"ח
44. חבל
עיתון שמחפש רייטינג גרר שני אנשים מכובדים לוויכוח מיותר.
ל' בסיון תשס"ח
45. אני מתפלא על הרב ברוד
שהסכים בכלל לגשת לעימות הזה. מזכיר מעמדים אנטישמיים של התנגחויות פומביות.
ל' בסיון תשס"ח
46. חוש מפותח...
למה הרב ברוד נכנס לכל הוויכוחים הללו והתנצחויות -האם זה משום שהיתה לו הוראה מפורשת שלא להתנצח?! וטוב לזכור לעיתים שלובאוויטש היא תנועה עולמית ולא ארץ ישראלית
ל' בסיון תשס"ח
47. הרב ברוד -לשיטתיה..
אני מאוד מעריך אותו ואת חסידותו ולכן אני ארשה לעצמי להעיר לו:
למה אתה יוצא חוצץ נגד הוראות מפורשות אליך שסיפרת לציבור הרחב?! ואפרט שתים :
1. לפני תקופה סיפרת על חלקך בפרשת הספרים 'דידן נצח' בטורך בכפ"ח חשפת את הקשר שהצלחת ליצור עם אחד מהמחזיקים במידע\ספרים ודיווחת ע"כ וכו' ואז באה אליך הוראה ישירה וגם בפומבי לנצל את האיש ולחתור לקבלת אינפורמציה שתועיל לחשיפת נתיב הספרים הגנובים (-ציטתת שיחה שכל ילד מבין כך את תוכנה ) ובפועל אתה מספר בתמימות את מה שעשית או נכון יותר לא עשית!!!!!!!!!! זה פשוט מדהים כושר ה... תמימות כאן.
2. וההוראה השניה המפורסמת שלא להתעמת משום שיגררו אותך לפינות חשוכות... הנה הפעם שוב כשלת...
אני מאחל לך כושר שיפוט נפלא...
ידוע פתגם הבעש" ט שאין זה פשוט להיות יהודי פשוט...
ל' בסיון תשס"ח
48. 47 קצת מסלף וקצת ממציא דברים שלא היו
אני זוכר את המענה שקבל הרב ברוד בקשר להליכה לטלביזי' להסביר למה חסידים אומרים שהרבי משיח, וע"ז קבל מענה שכשמתחילים לדבר ע"ז ימשכו אותו עוד יותר...
איפה היתה כאן הוראה לא להתנצח??

ובנושא השני אני לא זוכר עכשיו את הפרטים אבל קראתי אז את מה שכתב הרב ברוד על מוכר הספרים שפגש במקוה ולא זכור לי שהיתה לו הוראה כמו שאתה כותב...
אולי אתה מערבב עם משהו אחר??
ל' בסיון תשס"ח
49. אוי איזה פספוס
למה לשלוח כבשה לעימות עם זאב?!
יש פובלציסטים חבדי"ם שהיו מקהים את שיניו כראוי לו!!
ל' בסיון תשס"ח
50. הרב פרידמן הנכבד
מצד אחד אתה מדקדק ומבקר אותנו ומצד שנד אתה מתייחס בסלחנות לתשמ"ט איך ? איך אפשר לשכוח ? את הצורה המבזה שהוא ברבים ביזה והשפיל את הרבי
איך אפשר לשכוח ?איך אפשר לסלוח ? !
ל' בסיון תשס"ח
51. מאכזב
התאכזב מטיעוניו היבשים של הרב ברוד, לא הראה שום חיות חסידית ותוכן חסידי.
האם הם שאינם מקדישים דקה מחשבה לאחדות ה' ורמת האמונה שלהם היא בגובה דשא, מתקיפים אותנו וצועקים על בינוניות ואין לך את האומץ והעוצמה להשיב להם?
חב"ד מחנכת לבינוניות?
היש שטות גדולה מזו?
מילה אחת על תורתו האדירה של רבינו שפותחת פתח לנגלה וחסידות ברמה כזו שאין להם גישה לכך כלל ואתה יושב על כסאך וכמעט מת מהטענות העמארציות שהוא מטיח בך?
בני השלוחים?
לך דבר עם ראשי הישיבות ותשמע מיהם בעיניהם בני השלוחים. לומדים מופלגים, חסידים אמיתיים בלב ונפש.
האם אתה מכיר את בני גרינברג מכל העולם?
מדוע לא יכולת לפתוח את פיך ולשים את הדברים על השולחן
ייתכן, הרב ברוד, שאתה מתאים רק לעיתונות הכללית ולא בנושאים של תוכן פנים חרדי?
מאות ואלפי ישראל חסידים ומתנגדים נדהמים מחב"ד, הרבי תורתו וחסידיו ואתה יושב וכאילו מייצג איזה קבוצת שוליים.
אני פשוט המום!
ל' בסיון תשס"ח
52. חבל שלא הבאתם את כל הראיון
קראתי עכשיו את הראיון בעתון המודפס וזה אדיר!!!

הרבה דברים שטוענים פה למה לא נאמרו - הן כן נאמרו רק בחלק שלא הבאתם!!!

למה אתם לא מביאים את כל הראיון הענק????

והרב ברוד - ישר כח!!! אנחנו גאים שאתה מייצג אותנו!!! ובטח לרבי ישמזה הרבה הרבה נח"ר!!!
ל' בסיון תשס"ח
53. מי יכול להביא את השיחה מתשד"מ כמדומני
שהרבי אומר שם שבא מישהו לעסקן חבדי וטוען לו שלא יודעים ללמוד והעסקן מגמגם במקום לגשת לארון הספרים ולהביא לטוען כמה חוברות של קובצי תורה
ל' בסיון תשס"ח
54. חברה האמת כואבת תפסיקו עם השחצנות החבדית הטיפוסית
א, אפשר להכנס לנעליו של פרידמן ולהבין שהוא לא מסוגל להבין שלא ניזוקים ממבצעים, זוהי מציאות שמי שלא עבר לא יבין,
אבל הוא צודק בקטנוניות החבדית קחו לדוגמא באתר זה שטורעם מביאים חברי כנסת שידברו על הרבי.

או אולי חכם הרזים ביבי או להבדיל ברק יבקרו בישיבה בבית שמש ויאלא כותרות ראשיות פעם החרדים בירושלים היו מתרגשים מאנשי צבא הדיבורים במקוואות היו מעלים רתיחה במים, אני זוכר לאחר שאולמרט זכה בבחירות בעירית ירושלים בא אריאל שרון לשכונת סנהדריה והרימו אותו למרות המשקל על הכתפים ורקדו איתו מרוב הערצה לגיבור האגדי, היום החרדים התעוררו מהסגידה ואנחנו עמוק בבוץ,

בינינו העסקונה החבדית מגעילה לא מחוברת לכלום עסוקה בעצמה אני זוכר שהרב אהרונוב (באמת שאין כלום אישי נגדו) הצטלם לפני מספר שנים יושב בקיטנת ילדים בשכונת גבעת מרדכי , אמת קייטנה היא דבר חשוב! אבל האם ראיתם את מנכל מוסדות גור מצטלם בקיטנות של 20 ילד ועוד מחייך ומפרסם את הכיבוש הנפלא באתרי הפירסום, תמונה זו סימלה עיני את חורבן הבית ואובדן הכבוד ,

מישהו סופר את ההודעות של הבית דין בדרך כלל על הוספת קפיטלאך תהילים אני לא מזלזל חס ושלום בתהילים אבל זהו הבית דין שאמור לנתב תנועה שסועה מוכה ,?

החמור מכל שצודק פרידמן חברה תתעוררו לא לומדים מספיק בישיבות אין תחרותיות בישיבות גבוהות, אני למדתי בעבר לא נזכיר היכן, אבל שנה שלמה אני ומספר חברי לא נכנסנו לשיעור נגלה ומה קרה כלום, אם אני היתי משגיח הייתי מכסח במלוא העוצמה בחוצפה כזאת, ואנו בזמנו נהנינו מההפקר, תאמינו לי היינו בחורים סבירים זקן מקווה יום יום וכו ,

מבחנים לא היו ! באוניברסיטה בוחנים תלמידים בני 60 וכאן בחורים צוציקים ההנהלה לא השתלטה, אכן לא היתה בושה לא ללמוד כלום, הצוות בישיבות הגבוהות לא הצליח לייצר מערכת תחרותית בונה של למידה, בעצם זה לא עניין אותו , אני אברך יש לי ילדים בחיידר כל החברים שלי מודאגים היכן נשלח בעתיד , אני מנסה להיות דוגמא חיה לעצמי ובכך גם למשפחתי בתקווה שאולי אנחנו נעשה שינוי בעתיד לא מתוך התנשאות אלא מתוך צניעות.
ל' בסיון תשס"ח
55. ישקני מנשיקות פיהו
ב"ה

קצת מוזר לראות שני כתבים דגולים, כביכול אנשי מחשבה, עם כתבה כ"כ רדודה ומטויחת או בלשון אחר יותר צברי - טפשית ולא אמינה.
אולי בגלל כללים והסכמות שקבלו ע"ע שני הצדדים לפני העימות.

חז"ל מלמדים אותנו "כל הפוסל במומו פוסל". כל מי שנכנס לישיבה חבדית רואה ספרים של כל הראשונים והאחרונים המקובלים בכל הישיבות.

משא"כ כשמדובר באחרוני האחרונים, כל קהלה וישיבה מחליטה על חשיבות חיבורים והתאמתם לכללי הלימוד סוגו וכו'.

גם הליטאים נוהגים לפי כלל זה. ולדוגמא קיצונית את הספר "אבי עזרי" כמעט ולא מוצאים בישיבות התורניות. ולא מתעסקים בו כמעט.
אני נמצא בסביבה של ישיבות ליטאיות, ספרדיות, חסידיות וסתם ישיבות תורניות בשלושה האחרונים לא מופיע כלל החיבור, ואילו בראשונה גם' הספרים של הגר"ע יוסף שליט"א הרבה יותר שימושיים. ואין זה סוד!
זה לא נוגע לרמת ה"גדולה" שמנסים להכתיר את האיש אלא סוג החיבור.

לעומת זאת בישיבות הליטאיות מחרימים! את הספרים החסידיים כידוע ומפורסם.
ועל כן זה טפשי לחשוב שאפשר דרך "כתבה" לשנות מציאות!

הוא מדבר כאילו הלימוד של החסידים מצומצם יותר, בינוני יותר.
פלא גדול, ידוע שהלימוד הליטאי כולו מצוצמם בעיקר לסוגיות נזיקין, שבעה מסכתות והשאר מהיכי תיתי.
כאילו זה כל התורה כולה. אני כבר לא מדבר שאין ללימוד שלהם כל קשר לחלק הסוד או הרמז והדרש, אלא אף בתורת הנגלה יסוד הלימוד הוא "הרוצה להחכים יעסוק בדיני ממונות". מכווצים את כל התורה לסוג לימוד אחד, מאוד שטחי, ועוד מנסים להציג כאילו זה כל התורה. ואם יעלמו הגנבים, השקרנים והמזיקים חלילה יתבטלו הישיבות (שהרי כל הלימוד תלוי רק בהתיחסות להיזקות).

ואילו החסידים כוללים בלימודים לבד לימוד הגמרא, מרבים ביותר בלימוד החומש (כן החומש הקדוש!) מקדישים יותר זמן להלכה, לומדים גם מדרש, רמז ודרוש שבתורה ובעיקר ה"סוד" שבתורה שהוא לימוד עיוני ומעמיק ביותר, שבדרך כלל דורש רמה הרבה יותר גבוהה של השכלה וכח עינין ובעיקר יותר קדושה.

וכפי שהדבר נראה בכתביו הנפלאים של הרבי מליובאוויטש, גאונות עצומה בכל חלקי התורה כולה!
חסידי חב"ד אם רק ילמדו ויעיינו בכתביו של רבם כראוי יהיו חייבים להיות ת"ח עצומים עם ידיעה והיקף רחב של כל התורה כולה.

ובמצב הרוחני של הבחור הליטאי הדבר מגוחך הרבה יותר. ישבתי וקראתי את הכתבה עם בחור ליטאי יוצא פונוביץ וצחקנו במקרה זה יחד.

לתלמיד הליטאי שנמצא בפיצה אם רעדו רגליו הי' זה רק בגלל סיבה אחת ויחידה הוא פיחד שיפסיד את השידוך (וברמה היותר גבוהה יפסיד את התואר "מתמיד"(שאחד ממעלותיו העיקריות הוא השידוך) וכיו"ב) ...

כשהחבדיניקים יוצאים בימי שישי אחה"צ להניח תפלין ליהודים, תלמידי הישיבות הליטאים הצנועים עוברים שם בדרך לשחי' בים, כן, רק בחופים לא מעורבים וצנועים....

ועל יראת שמים אני חושב שזה קצת טפשי להתיחס..
בחור שמימיו לא למד והתעמק בלימוד המביא לידיעת ה' לאהבת ה' וכל כולו בנזיקין מהיכן ספג יראת שמים מהלימוד (שתסלחו אם אקבע בוודאות באחד שמצא בקשר מתמיד עם תלמידי הישיבות האלו) על מנת להתיהר (להקרא ת"ח), ועל מנת לקנתר או מהלימוד שיזכה אותי בשידוך הגון, שהתורה מעידה על כך שלימוד כזה "נעשה לו סם המות".
ורק המאור שבתורה מחזירה למוטב (ובמפרשים שם שהכונה לפנימיות שבתורה).

אין טעם להאריך.
אסיים בלשון הנ"ל כל היהודים ליטאים אשכנזים ספרדים חסידים הכלל והפרט הם אנשים מקסימים.


ל' בסיון תשס"ח
56. להרב ברוד
בדברים כ"כ עקרוניים במשנת ליובאוויטש השארת את הקורא בהרגשה שתנועת חב"ד ירדה לפסים שלא ניתנים לשליטה והם עצמם מנסים לטייח את הדברים,
א. בענין ה'ופרצת' החידוש העיקרי של רבינו נשאינו-כל השקפת העולם שיהודי חי כל חיו לא לעצמו אלא הוא יוצא ל 'כבוש את העולם' ואיכפת לו שעוד יהודי יקיים מצוות וכו''
ב.בענין הזנחת הנגלה, התשובות נראים כאלו מתוך בלבול - "אבל בחב"ד יש יותר כלים להחזיק תלמידים שאולי לא יכולים או לא רוצים להשקיע את כל ישותם בלימוד" הישיבות החבדיות מתחרות (לפחות רובם) ברמת העיון בנגלה, בואו ותראו!!
ג, בענין ה'בינוני' התשובה היתה צריכה להיות ניצחת: החינוך החבדי החדיר בתלמידיו את ההכרה הברורה שתורתנו היא האמת והעולם אינו סותר או מפריע, ואמנם יצא מזה מגרעה שבחור יושב ואוכל פיצה והוא לא מרגיש רע עם זה כי מה זה מוריד ומעלה????, ולאח"ז הוא אמר 'על המחי' ואפי' עם כובע וחליפה וכו'' ואומר חת"ת (ורעיון זה זהו ג"כ תשובה על כל ענין ה'מבצעים' בחור חבדי גם כשהוא נפגש מול העולם פנים מול פנים הוא לא מאבד אשתונות הוא תמיד זוכר שהתורה היא האמת ולכן הוא יחווה את הניסיון בצורה טובה ואין חשש שיסחף ועם הזמן כבר יהי' חזק דיו אפי' ברמה של אי שימת לב לעוה"ז כלל, וזהו המשפט הידוע שאמר הרה"צ האדמו"ר מויזניץ אם אני הייתי שולח את חסידי הם היו משולחים")

א' מאנ"ש
א' בתמוז תשס"ח
57. ל11
"רק היהדות החרדית המתבדלת משלטון השמד הציוני על כל שותפיו הצבועים על כל סוגיהם היא האמת, והאמת תנצח!" לפני כן כותב "אני כאנטי חב"ד ואנטי עולם הישיבות הליטאי הצבוע, הייתי קורע את שניהם ואוכל אותם בלי מלח" - ...
ד.א., מצב הלימוד בחב"ד לכה"פ בהנוגע לנגלה הוא באמת בכי רע, וחבל.
כ' במנחם-אב תשס"ח
58. הרבי חי???
בוקר אלד הרב מנחם ברוד מחליט שהוא הולך להתעמת מול..
הרבי הורה לרב ברוד בתשמ"ט לא להגרר לוויכוחים!!!
מה יצא מזה?
איזה רבנים אשרו לו?
מה הרב ברוד הבעלים של ליובאוויטש???
ולסיום:
משהוא יכול להצביע לי על דבר אחד טוב שיצא מזה?
רבים הם הדברים הלא טובים שיצאו מזה!!! וד"ל.
כ"ו באייר תשס"ט