ב"ה ערב ש"ק, ח' כסלו תשע"ט | 16.11.18
מראה העיר ברלין
מראה העיר ברלין
חיי הרבי בברלין / תיעוד

מערכת "שטורעם" מפרסמת פרק מתוך הספר החדש "אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה" • בפרק מובא לראשונה תיעוד מפורט של קורות הרבי בברלין
הרב זושא וולף

כפי שדווח בשטורעם, בשבוע שעבר הופיע ספר חדש המספר לראשונה את הקשר העמוק ורב השנים של חסידות חב"ד עם יהדות גרמניה. הספר החדש, "אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה", יצא לאור על ידי מכון "היכל מנחם", בראשות הרב יוסף יצחק הבלין.

עריכת הספר נעשתה על ידי הרב זושא וולף, שכבר ערך והוציא לאור מתחת ידו שורה ארוכה של ספרים מתורת הרבי ומההיסטוריה החב"דית, בהם "אל נשי ובנות ישראל", "תורת השליחות", "בית חיינו 770", "דיעדושקא", "היכל הנגינה", ועוד. הרב וולף היה בבחרותו גם פעיל במשך תקופה ארוכה בגרמניה מטעם "המרכז לענייני חינוך".

"אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה" חושף לראשונה סיפור מקיף אודות מעורבותם העמוקה של אדמו"רי חב"ד בדורות האחרונים - אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ, והרבי מליובאוויטש זי"ע – בכל תחומי החיים היהודיים בגרמניה.

בספר החדש מופיעים כחמישים מסמכים ותמונות השייכים לתוכן הספר – מכתבים של אדמו"רי חב"ד אל רבני גרמניה; התכתבויות של רבנים ומנהיגים יהודיים בגרמניה עם הרביים; מכתבי הרביים שנשלחו מגרמניה; דברי חסידות שנכתבו בגרמניה; מסמכים שונים המתעדים את ביקורי הרביים בגרמניה; וכן תמונות של הרבנים ואישי הציבור שעמדו בקשרים עם רבותינו נשיאינו.

"אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה" יצא לאור בהוצאה משובחת ומפוארת, בבחינת "זה א-לי ואנווהו", בהדפסה צבעונית ומשובחת, ובכריכה יוקרתית ומהודרת, כמיטב המסורת של "היכל מנחם".

שטורעם' מפרסם פרק מתוך החלק הראשון של "רבותינו נשיאינו ומדינת אשכנז", הסוקר את ביקוריהם של רבותינו נשיאינו בגרמניה.

תרפ"ח
בירור הניצוצות במקור הקליפות

כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו התגורר בברלין מחורף תרפ"ח - תשרי תרפ"ט, ומלאחר חתונתו בחורף תרפ"ט, עד חורף שנת תרצ"ג.
בסדרת הספרים 'ימי מלך' מסופר באריכות אודות קורות חיי כ"ק אדמו"ר והרבנית בשהותם בברלין.

באותה עת, חורף תרפ"ח, כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו היה ה'מיועד להיות חתנו' של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, אך בבית הריי"צ בריגה לא היו עדיין התנאים המתאימים לקיום הנישואין. הוחלט, איפוא, שהמיועד להיות חתן הרבי ישהה בעיר אחרת. לאחר דיון הוחלט שיעבור לגור בברלין, בירת גרמניה, ולמעשה - בירת התרבות הגויית באותם ימים.

נשיאי חב"ד ביקרו שם רבות בהזדמנויות שונות, אם בענייני הכלל ואם בעניינים פרטיים (כמפורט לעיל בארוכה), החל מאדמו"ר מהר"ש, אדמו"ר הרש"ב, וכן אדמו"ר הריי"צ.

בשיקולים בדבר מקום ישיבת החתן הובאו בחשבון התפקידים המוטלים עליו בהתמודדות הקדושה עם החכמה דלעומת-זה. הדברים כבר באו לידי ביטוי עוד בהיותו בילדותו ביקטרינוסלב, עת הוצרך בהוראת אביו ללמוד שפות זרות וידיעות כלליות, ואחר כך בלנינגרד בסייעו למיועד להיות חותנו במאבקו הגדול. במשך הזמן אף השתלם בכוחות עצמו בשפות זרות נוספות, והגיע לידיעה טובה של מרבית השפות האירופיות הנפוצות.

בעידוד אדמו"ר הריי"צ סוכם גם על כך שבהיותו בברלין יירשם ללימודים אקדמיים סדירים, במיוחד במדעי הטבע. ההשגחה העליונה הועידה למנהיגו המעותד של דור נבוכי עקבתא דמשיחא, שמבוכתם ותהיותיהם מבוססות, כביכול על המדע המודרני - את תפקיד מורה נבוכי הדור, ולכן כיוונה אותו להצטיידות בידיעות הדרושות.

לדידו, היו הסיבות פשוטות וצנועות יותר: קרדום לחפור בו יחד עם סיוע מסויים למאבקי חותנו ואביו עם כוחות הכפירה.
כך או כך - כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו נסע לברלין. שם קבע לו את הגבלותיו - להקדיש ללימודי החול זמן מועט שבמועט, כשאת מרבית שעות היממה הוא מקדיש, כדרכו בקודש, לתורה ועבודת ה'.

בעזרת קשריו של אדמו"ר הריי"צ עם רבני וראשי הקהילה האורטודוקסית בברלין, נשכר למיועד להיות חתנו חדר בבית אחד מבני הקהילה, שהיה עליו לספק לו גם את מזונו. רק בעל האכסניה וקומץ מידידי אדמו"ר הריי"צ ידעו על זהותו של כ"ק אדמו"ר. אף שכר הלימוד וכלכלתו של החתן הייתה על חשבונו של החותן.

קשריו עם אדמו"ר הריי"צ קויימו כל העת על ידי חליפת מכתבים, וכן על ידי ביקורים הדדיים. מצד אחד הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקורים בברלין, ומצד שני נסע כ"ק אדמו"ר, במיוחד לחודשי החגים, לחצר חותנו.

בחוברת "דרך המלך" מצויין אשר באחד ממכתבי הרבי לאדמו"ר הריי"צ מתאשרת העובדה שהרבי הגיע לברלין בד' טבת.
המכתב הראשון בו הרבי כותב מברלין, הוא מתאריך ד' טבת תרפ"ח, בה מדווח למיועד להיות חמיו מהנעשה בכינוס המועצה המרכזית של אגודת ישראל העולמית שהתכנסה בברלין באותם ימים. כמו כן, ברשימות הרבי מובאת רשימה שנכתבה בתאריך "טבת. פ"ח. ברלין".

רשות מרב הקהילה לטבול במקווה

מיד עם בואו לברלין התעניין הרבי מיהו הבלן של מקוה הטהרה במקום. משנפגש עמו, ביקשו שיואיל להעמיד לרשותו את המפתחות למקוה, שכן, בכל בוקר בשעה 6 לפני התפילה רצונו לטבול, כמנהגו מימים ימימה.

הבלן התנצל באומרו שבקהילתם לא ידוע על נוהג כזה, ומשום כך, יש צורך לקבל את רשותו של רב הקהלה. אומר ועושה: הבלן ניגש לרב וסיפר לו כי אברך צעיר שהגיע לשהות בעיר מעוניין לטבול בכל בוקר במקוה. הרב ביקש לשוחח עם האברך ולאחר שיחה לא ארוכה קלט שאישיות מיוחדת במינה עומדת לפניו, והורה לבלן לכבד את רצונו ולעזור לו בכל אשר יצטרך.

מפגש עם הרב סלונים

הרב עזריאל זעליג סלונים ע"ה סיפר, שכאשר נודע לו בירושלים, עיר מגוריו, שאדמו"ר הריי"צ יצא מעמק הבכא ועבר לדור בריגה - החליט לנסוע אליו לחג השבועות תרפ"ח. ברם, לא ניתנה לו אשרת כניסה ללטביה, כיוון שלפי חוקיה של מדינה זו היה צורך לשם כך בדרישה מצד תושב לטביה.

הוא נסע איפוא לברלין. בהגיעו לשם נודע לו על אכסנייתו של המיועד להיות חתן הרבי (אותו זכר מביקורו ביקטרינוסלב בשלהי שנת תר"פ בדרכו לחצרו של אדמו"ר הריי"צ ברוסטוב לקראת ראש השנה תרפ"א), והוא מיהר אליו כדי לבקש את עזרתו בהשגת הדרישה האמורה. כשהגיע לביתה של המשפחה שבה התאכסן כ"ק אדמו"ר (כמדומה - משפחת כהן), נאמר לו כי אורחם שרוי היום בצום (היה זה בשעות אחר הצהריים של יום רגיל בשלהי חודש אייר), בציינם כי זו תופעה רגילה אצלו.
הוא דפק על חדרו ופגש את הרבי כשהוא עטור תפילין דרבנו תם ולומד תלמוד ירושלמי. הרבי הכירו מיד אך רמז לו לשבת, ולהמתין עד שיסיים לימוד קטע מסוים. כשסיים את הקטע חלץ תפיליו, קם ממקומו והושיט לו את ידו לברכת 'שלום עליכם' לבבית. הרב סלונים סיפר לרבי את בעייתו, ומיד הרבי קם ויצא איתו לבית הדואר, משם הבריק לחצר אדמו"ר הריי"צ בריגה בבקשה לשלוח דרישה על שם הרב סלונים. זו נתקבלה, כמובן, תוך זמן קצר.

מכתב לחמותו הרבנית - תמוז תרפ"ח

לפנינו אגרת מכ"ט תמוז תרפ"ח בה כותב כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו מברלין אל חמותו הרבנית. הרבי מספר את הקורות איתו בברלין, על השתתפותו ב"שולחן" של האדמו"ר מטשורטקוב שביקר אז בעיר, וכן נודעים אנו כמה פרטים אודות הנעשה עם כ"ק חמיו הרבי הריי"צ. המכתב נכתב במקורו באידיש, ומובא כאן בתרגום חופשי ללה"ק:

ברכה ושלום רב!

מכתבך קיבלתי. רוב תודות על כתבך אודות כל הנעשה איתכם. ובפרט, אודות בריאותכם וכיצד הנכם מרגישים. כפי שהבנתי ממכתבך, אינך מרוצה לגמרי מה"דא?צ'ע" [=נאות הדשא]. אינני יודע מהי הסיבה לכך, האם משום שהמקום אינו נוח או מחמת מזג-האוויר [הקר], אם כך הדבר יש לקוות, אשר סוף כל סוף יתחיל להיות מזג-אויר קייצי, ותהיה לכם הנאה מהדא?צ'ע כפי שצריך להיות. גם כאן היה כל הזמן גשום, רק בימים האחרונים היה ההיפך - חמסין לא רגיל. נהיה קצת קריר רק בלילה.

ה"דייטשען" מרשים לעצמם להסתובב ברחוב כאשר החליפה ביד אחת, וביד השני מטפחת לנגב בה את הזיעה. לכן כאשר השמש שוקעת, נפתחות כל הדלתות, וכאשר הולכים ברחוב, מוצאים כי בכל בית, יושבים משפחות משפחות, מסתכלים על הירח ומאושרים מהעולם, ובעיקר מעצמם מהאשה ומהילדים.

מכתבה יש לי כבר. עשויה מזכוכית קריסטא?לית. מורכבת משלשה חלקים: בקבוקון לדיו עם פלטה תומכת (עשויים מקשה אחת), מחיקון, ו"שטענדער" [=מעמד] כפי שקוראים לזה כאן - כדי להחזיק מכתבים.

עכשיו הנני חושב אודות [העברת] הגבול. שם אהיה חייב להראות את זה. יתכן כי הדרך הנכונה ביותר היא לומר את האמת: להראות את זה ולומר שזה עבורי, ולא בשביל מסחר. כנראה שיתנו להעביר את זה.

מה שהנך כותבת אודות הידיעה בעיתון, אינני נוטה להאמין ש . . יהיה אשם בזה. הוא הרי מספיק מודע לעניינים, ויודע היטב עד כמה לא כדאי הפרסום. כנראה מקור הידיעה הייתה בווילנא. אחר כך היה פרסום גם ב"פרימא?רגען" ובעיתון גרמני "אידישע פרעסע", תחת הכותרת "מעלדונג פון ריגא" [=הודעה מריגא]. אלא שמצד שני, איך בכלל היה אפשר לחשוב אחרת? הרי כולם היו אמורים להיות בפאריז, באותו זמן, האם זה היה יכול להישאר בסוד? האם היו יכולים להשפיע על העיתונים לא להדפיס כאלו חדשות סנסציוניות?! לכל היותר היו יכולים לעכב במספר ימים. כך הודפסה ידיעה עוד לפני הנסיעה, ולכל היותר היה מתפרסם בעת השהיה בפא?ריז, ועם כל הפירושים והביאורים שהעיתונים מחדשים, אשר כל אחד מוסיף עוד סברה ועוד השערה
.
[הרב מאיר] הילדעסהיימער אומר שבדיעבד הוא שמח שכך יצא (הוא היה מאוד שמח על הנסיעה לשם). הוא סיפר לי גם דרך אגב שהיה בביקור אצל האדמו"ר מצ'ורטקוב, שנסע דרך ברלין, והתעכב כאן יומיים. בניו של הצ'ורטוקובר החזירו לי ביקור גומלין וכו'.

במקרה נודע לי לפני כן על נסיעתו דרך כאן, וחשבתי, שכדאי ללכת ולראות מה זה, ואיזו הנהגה יש שם. נכנסתי לשטיבל שלהם [של חסידי צ'ורטקוב] בקושי מנין (ביחד איתי), חטפו מעריב, ומיד רצים החוצה, שואלים אחד את השני: הנך הולך ל"שמה"? מה נשמע "שם"? נכנסים לבית בו הוא מתארח. הקהל אינו גדול. כפי הנראה רק חסידי צ'ורטקוב, אך החדר עוד יותר קטן, ובמילא נדחפים, ונעמדים על המדרגות, מתכוננים "לתת שלום", והמעוניין גם כותב צעטלעך.

בינתיים, חוטף הקהל שיחה, מתי הגיעה הרכבת, מתי הגיע הבן הראשון, השני, הנשים, הנכדים וכו'. נדחפתי ויכולתי לראות את כולם. היה מעניין להסתכל על הנכד שלו, ילד בן שתים-עשרה, לבוש בכובד אזשא?קייקע ומעיל משונה. כל הקהל נתן גם לו שלום-עליכם, שאלו על הנסיעה וכו' וכו'. "א?געפ?רא?וועט" זיך [=נערכה "יחידות", ולאחריה], חצי מהקהל יצא, הנשארים אוכלים ארוחת ערב, הביאו חבית בירה, מכרו מטבע [של האדמו"ר], רקדו ושרו וכו'. וואו דריי ווא?כען, ווא?ס דריי ווא?כען, קיינעם ניט נוגע, "דער רבי איז געקומען!". [=איפוא שלושת השבועות, מה שלושת השבועות, לאף אחד לא נוגע (הרי) "הרבי הגיע!"].

מההתוועדות [י"ב תמוז] שמעתי במקרה פרישת שלום. הנני עומד על ה"אונטער די לינדען" ומחכה לאוטובוס, פתאום מגיע בריצה אברך "שלום עליכם! אני מריגא!" . . הוא נוסע דרך ברלין למרחצאות, ראה אותי, מן הסתם, אצלכם בבית, וביני לביני מספר מי"ב תמוז וכו'. אחר כך היה גם בעיתון שהייתה התוועדות וכו'.

...כאן אין אצלי כל חדשות.
...נו, הגיע זמן לסיים, תהיו בריאים וכל טוב.
המברכם מלב מלא ש"ב דו"ש ומכבדה
מנחם שניאורסאהן

[בציינו במכתב "מה שהנך כותבת אודות הידיעה בעיתון", הכוונה לאסיפת הרבנים ועסקני הכלל בראשות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לטובת יהדות רוסיה, שהייתה אמורה להתקיים בפריז בחודש תמוז, ובוטלה עקב הפירסום המוקדם בעיתונות.

וראה גם אגרת הריי"צ מה' תשרי תרפ"ט, "הייתי מוכרח לרגלי העניינים לנסוע תחילת חודש תמוז לפאריז להתוועד עם עסקני צרפת אנגליה ואורח הבא מאמיריקא, וכבר היו כרטיסי נסיעה מוכנים, אמנם בין כך נודע במכתבי-העת, והזמן ההוא היה הגילוי מזיק יותר ח"ו, הוכרחתי לבלי לנסוע, וסוף דבר בחצי אלול העבר הייתי ימים אחדים בברלין, וייתן השי"ת ויביא אותו התועלת אשר ראוי לבוא"].

מכתב לחמותו הרבנית - ערב ט' באב תרפ"ח

ובמכתב נוסף לחמותו הרבנית, מ"ערב ת"ב [תשעה באב] שבו נולד משיח צדקנו פ"ח, ברלין", כותב הרבי:

ברכה ושלום רב!
הזמנתך קיבלתי [= לביקורו של כ"ק אדמו"ר בריגא]. תודות מקרב לב עבור ההזמנה הידידותית. התעכבתי בכתיבת המענה, משום שחשבתי שייצא לי עוד השבוע למסור את המענה בעצמי. לצערי, כפי הנראה, הדבר לא ייצא לפני שבוע הבא, ואז אקווה למסור באופן אישי המענה לשאלותייך. כפי הנראה, גם עם התמונה אמתין לריגא.

מה נעשה אצלכם? המכתב יגיע לאחר ת"ב, כיצד עברה התענית?

כאן אין חדשות מיוחדות. החמסינים כאן התמעטו. תהיה אפוא תענית קלה יותר. כיצד יסתדר ה"דייטשען" [="יעקים"] כאשר אסור לומר "גוטען טא?ג" אינני משער, אך הקב"ה יכול הכל!

ואשאר ש"ב המאחל כל טוב, ושיגיע הזמן שיהפכו ימים אלה לשמחה.

מנחם שניאורסאהן

מבחן והשגות עם בעל ה'שרידי אש'

באותם ימים פעל בברלין "בית המדרש לרבנים" בראשות רבי יחיאל יעקב ויינברג זצ"ל, בעל ה'שרידי אש'. הרב ויינברג, שהתחנך בישיבות ליטא, היגר לגרמניה בימי מלחמת-העולם הראשונה, ולאחר מכן נתמנה לכהן כראש בית המדרש לרבנים בברלין, תפקיד בו החזיק עד לסגירתו של בית המדרש בליל הבדולח (בשנת חצר"ת) על-ידי הנאצים ימ"ש.

הרב אברהם אבא ויינגורט מירושלים נמנה עם תלמידיו המובהקים של הרב וויינברג. בראיון ל"כפר חב"ד", סיפר הרב ויינגורט אנקדוטה היסטורית מעניינת באשר להיכרותו של הרבי עם הרב ווינברג. הנה סיפורו [ראוי לציין כי בספר 'ימי מלך' (חלק א עמוד 330) מסופר הדבר באופן אחר]:

"את הסיפור הבא שמעתי מספר פעמים משני יהודים נאמנים - ידידי הרב קובלסקי ז"ל מציריך, איש ישר ונאמן מאוד, ששמע בעצמו את הסיפור מהרב ויינברג והוא חזר זאת לפניי פעמים רבות, כל פעם באותו הנוסח. ידיד נוסף ממנו שמעתי את הסיפור, היה הר' יחזקאל רנד, שהרב ויינברג התארח ולן בביתו מספר פעמים, וגם הוא שמע סיפור זה ממש מהרב ויינברג. שניהם, הרב רנד והרב קובלסקי ז"ל, סיפרו את אותו הסיפור ממש, כפי ששמעו אותו (כל אחד בנפרד) מהרב ויינברג זצ"ל. וכך סיפר הרב ויינברג:

בשנת 1928-9 (תרפ"ח-ט) נכנס אל הראבינער סמינר (שם הכינוי ל"בית המדרש לרבנים" בברלין) הרבי מליובאוויטש, שהיה אז חתנו המיועד של הרבי הריי"צ. הוא היה אז אברך צעיר לימים, אך מרשים מאוד. הוא ניגש אליי וביקש שאתן לו 'סמיכה'. מתן 'סמיכה' מבית מדרשנו לא היה דבר פשוט כלל, והדבר דרש פרקים רבים של הכנה.

די אם אזכיר שמעבר לבחינות בכתב ובעל-פה שהיה על כל תלמיד לעבור בהצלחה בכל חלקי השולחן ערוך, הייתה חובה על כל נבחן להציג 'תשובה' לשאלה גדולה שהצגנו לפניו, בכל אחד מחלקי השולחן ערוך.

הרבי הסביר, כי הספרייה הממשלתית בברלין פותחת את שעריה (על כל פנים חלקים ממנה) רק לבעלי תעודות מיוחדות, ותעודת רב מאישיות מוסמכת ומוכרת על ידם, היא אחת התעודות המקובלות עליהם לצורך זה. מאחר שברצונו להיכנס בחופשיות לספרייה, על כן הוא מבקש את מתן ה'סמיכה' ממני. השבתי שאינני נוהג לחרוג מהדרך המקובלת במתן ה'סמיכה', כך שלא אוכל להיענות לבקשתו. האמת אומר שלא היה זה נעים כלל, שכן הייתה לי היכרות קרובה עם חמיו האדמו"ר הריי"צ, ואף פגשתי אותו מספר פעמים בעת שהייתו בעיירת המרפא מארינבד שבצ'כוסלובקיה. זכיתי לטייל עמו ולשוחח על עניינים שברומו של עולם. אך למרות זאת חשבתי, שהנוהל התקין מחייב לנהוג בשווה כלפי כל באי בית המדרש.

אך לרבי, כך מסתבר, לא היה זמן לכל הפרוצדורה הנדרשת, והוא הפציר בי לדלג על הנוהל. במהלך שיחתנו, הציע הרבי, שהיה אז כאמור אברך צעיר לימים (כבן עשרים ושש!), הצעה שלא יכולתי לסרב לה. הרבי אמר: 'תנקבו בשמו של איזה ספר שתרצו, תנו לי עשרים וארבע שעות ואגיע להיבחן אצלכם על הספר'. 'אתם יכולים לבחור את הספר', חזר הרבי והפציר.

הדבר כמובן סיקרן אותי. יש כידוע ספרים רבים שהסוגיות הנידונות בהן מורכבות ועמוקות ולא שייך כלל 'לצלול' לתוכן בבקיאות ובהבנה בפרק זמן כה קצר, אלא אם כן אליהו הנביא לומד אתך בלילה. ההצעה של הרבי הייתה בעצם אמירה ברורה שהוא יודע את כל התורה כולה, כך שהוא יכול להרשות לעצמו 'להסתכן' בכל ספר תורני, איזה שיהיה.

בשלב זה הסכמתי, ולאחר מחשבה נקבתי בספר שבעצמי כתבתי, ספר שדן בסוגיות מורכבות וסבוכות. רק מי שמצוי זמן רב בסוגיות יכול היה להתדבר ולדון בסוגיות המתלבנות בספר. למחרת הגיע הרבי וביקש להיבחן על הספר. למרות שהייתי כמובן מצוי מאוד בחומר, שכן אני כתבתי אותו, עם זאת, הוא שלט בחומר אף יותר טוב ממני... נדהמתי מהיקף הידיעות. מובן שתכף הענקתי לו את הסמיכה שביקש, אך התניתי עמו שעליו להגיע מספר פעמים לבית המדרש על מנת לשמוע ממני שיעורים, ואמנם הוא כך נהג. כך זכיתי שהרבי מליובאוויטש נמנה גם עם שומעי לקחי..."

ומוסיף הרב ויינגורט: "כאשר החלו להתפרסם רשימותיו של הרבי, התגלו גם הערותיו לספר 'פינוי עצמות מתים', קונטרס שהוציא לאור הרב ויינברג שנתיים קודם לכן, בשנת תרפ"ו. התאריך הנקוב ברשימת הרבי הוא "טבת. פ"ח. ברלין", כך שהדבר מסיר כמעט מעל לכל ספק סביר, כי הספר אותו הציע הרב ויינברג לרבי להיבחן עליו, היה הקונטרס הנזכר. הספר דן, כאמור, בסוגיות סבוכות ומורכבות בסוגיות שבמסכתות טהרות.

כאשר לפני מספר שנים הוצאנו שוב לאור במהדורה חדשה את השו"ת 'שרידי אש', הדפסנו גם את הערות הרבי שהתפרסמו ברשימותיו".

ביקור בבית הרב וואלגעמוט

במכתב ששיגר כ"ק אדמו"ר בא' שבט תשי"ב אל הרב יהודה אריה וואלגעמוט, שהתגורר באוטרעכט שבהולנד, הוא מציין בסופו כי "בשנת תרפ"ח בהיותי בברלין בקרתי פעם אחת בליל ש"ק בבית אביו זצ"ל ודכירנא [זכורני] שלמד אז אביו לפני בעלי-בתים רמב"ם, ובין הנוכחים הי' גם כן אחד מתלמידי הקעלמער, אף שאיני זוכר את שמו.

תרפ"ט
רישום לאוניברסיטה

לקראת חודש תשרי תרפ"ט נסע כ"ק אדמו"ר מברלין לריגה, כדי להסתופף בצל אדמו"ר הריי"צ, חותנו לעתיד, בחגי החודש השביעי.

לפני נישואיו בי"ד כסלו תרפ"ט, הרבי נרשם באוניברסיטת ברלין לשני סמסטרים. המסמך שלפנינו הוא מתוך ספר הרישום הרשמי של אוניברסיטת ברלין 1929- 1940.

להלן, תרגום המסמך:
תאריך הרישום: 30 באוקטובר 1928 (ט"ז בחשון תרפ"ט).
השם: מענדל שניאורסאהן, בן 32, מאוקראינה.
לימודים: סמינר לרבנים.
הכתובת: האנזה-אופר 7 (אצל משפחת) וילנסקי.

לאחר החתונה

לאחר חג הפסח אותה שנה, חודשים אחדים לאחר נישואיהם, חזר הרבי יחד עם הרבנית ע"ה לברלין, שם המשיך הרבי בהתבודדותו והתעלותו הרוחנית, וגר שם עד שנת תרצ"ג. הייתה זו הקרבה גדולה מצידה של הרבנית ע"ה. היא עזבה את המרכז החסידי, בה חיה כבת מלכים והלכה אחר אישה, כ"ק אדמו"ר, שהעדיף לחיות באלמוניות בדירה צרה. כאמור, מפעם לפעם נסעו כ"ק אדמו"ר והרבנית לחצר אדמו"ר הריי"צ בריגה, ובמקביל ביקר חותנו בביתם מספר פעמים.

"העתקנו דירתנו לחדרים אשר יגענו חפשנו"

ברשימתו מתאריך "א' כ"ג אייר התרפ"ט. ברלין", כותב כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו לאדמו"ר הריי"צ ("רשימות היומן" עמוד 296):

כ"ק מו"ח אד"ש!

באנו הנה ת"ל שלום. והיום העתקנו דירתנו לחדרים אשר יגענו חפשנו, וסו"ס מצאנו. הדרך עברה עלינו כשורה, כמעט בלי חפוש ובלא תשלום מכס כלל.

בספרי' אשר לביהמדל"ר, התראיתי עם בנו של הילדס', וספר אשר כבר קבלו טלגר' מאביו מהגיעו לקפשטדט - החוף אשר בדרום אפריקא. ובכלל, מדבר הוא ע"ד נסיעה זו, כאלו הייתה נסיעה בת פרסא או שתים.

בקש?ני ושאלני איפוא באפשרי לקנות - בעד הספרי' - שו"ת צמח-צדק. הרבה כסף אין בידם לבזבז ע"ז וכו'. אבל בכ"ז מורגש חסרון ספרים האלו. ואולי ע"י יהי' בזול וכו'. הבטחתיו לכתוב עד"ז, ולהודע אם באפשרי למצוא בוורשא. ושאלתי אודות זה את רי"ח שי', בקבלת מענה ממנו, אולי יעלה בידי להוכיח לבן הילדס', כי מהראוי שיקנו גם תניא ולקו"ת, או עכ"פ להחליף בספרים אחרים. בנו של הילדס' הוא המנהל את הספרי'. והציע לי זה מכבר, אם לרצון הוא להחליף ספ' הכפולים שלהם, ב?כפולים שבביעקה"ס של כק"ש. ואפשר כדאי הדבר?...

[ובפענוחים שעל ידי "וועד הנחות בלה"ק": לביהמדל"ר: לבית המדרש לרבנים; בנו של הילדס': ר' עזריאל בנו של הרב ר' מאיר הילדסהיימער. - הר"ר מאיר הי' מנהל בית המדרש לרבנים, ובנו ר' עזריאל הי' מנהל הספרי'; מאביו מהגיעו לק?פשטד?ט - החוף אשר בדרום אפריקא: ראה גם מכתב אדמו"ר מהוריי"צ מכ"ה ניסן תרפ"ט (אג"ק חי"א ע' קב) להרב ר' מאיר הילדסהיימער בקשר עם "מסעו . . לרגלי עניני הבית אולפנא", ובהערת המו"ל שם, שהמסע הי' לדרום אפריקא לצורך גיוס כספים; ע"י: על י?ד?י; רי"ח: ר' יחזקאל (פייגין); שבביעקה"ס: שבבית עקד הספרים.]

מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש

בקיץ תרפ"ט ערך אדמו"ר הריי"צ את מסעו ההיסטורי לארצנו הקדושה, ומשם נסע לארצות-הברית. כשנה תמימה נמשך מסע היסטורי זה שנפתח בביקור בברלין אצל הזוג הצעיר - בדרכו לאה"ק - ואף נחתם בביקור שם. במהלך השנה עמד בקשר מכתבים הדוק עם חתנו ובתו ואף דאג למסור לחתנו את תוכן מאמריו שהשמיע באה"ק ובארה"ב.

בימי שישי וערבי חג היה משגר מברקי ברכה קצרים לביתו בריגה, ולברלין. מברקי ברכה לזוג הצעיר בברלין אף שלח הרבי נ"ע במלאות שנה לנישואיהם, י"ד כסלו תר"צ, ובימי ההולדת של הרבנית (כ"ה אדר) ושל כ"ק אדמו"ר (י"א ניסן).

הובאו לעיל (בפרק אודות אדמו"ר הריי"צ ומדינת גרמניה) קטעים אחדים מיומנו של אדמו"ר הריי"צ, בו נזכרים כ"ק אדמו"ר והרבנית. בקטע שלפנינו מתוארת הפגישה בברלין.

ד, כ"ג תמוז: ...תפלה בוואגן [קרון הרכבת], קימה 6 בבוקר, בתנו מ[רת] חי' מושקא עם בעלה חתני רמ"מ שי' פוגשים אותנו על התחנה ברלין הראשונה, בשעה 7:20 באים אנחנו למלון צענטראל חדר 236.

היום עבר בשיחה מעט, בתי תחי' חושבת לנסוע בשבוע הבע"ל לריגא צלחה, וחתנינו שי' חפץ עוד להתמהמה כג' שבועות, כנראה אשר מצבו הרע של אביו מחותני שי' מדכא אותו.

בערב בשעה עשר וחמישים מינוט נוסעים אנחנו לוויען מרכבת שינה 88, מקומות 3/4, בנינו שי' מלוים אותנו.

הקטעים הבאים נכתבו בשובו מאה"ק, כאשר שהה בבאדען שבאשכנז. בראשון הוא מבקש שיודיעו לכ"ק אדמו"ר שיבוא לשהות במחיצתו, ובשני על שיחת טלפון שקיים עמו.

ג, כ"ח מנ"א: ...כתיבה מכ' מהיר לרעיתי נו[מער] 12 תוכנו . . לבקש את חתנינו רמ"מ שי' שיבוא בהקדם האפשרי...
ה, אדר"ח אלול 8-9 דיבור עם חתני רמ"מ שי' כי יבוא לבאדען והוא הודיע לי כי יש לו כרטיס.

להלן מספר אדמו"ר הריי"צ על ביקור שערך במשרד נסיעות במהלכו קנה בין השאר כרטיס נסיעה עבור חתנו כאשר יסיים את השהיה במחיצתו, על צאתו לקבל את פניו בבית הנתיבות, ועל הימים בהם שהה במחיצתו.

ו, בדר"ח אלול: 9-10 רייזע ביורא, קניתי . . בילעטין שלאף וואגון מערכה ב' [=משרד נסיעות, קניתי . . כרטיסים לקרונות שינה מחלקה שניה] לפאריז על יום ב' ד' אלול הבע"ל, 1 כרטיס עבורי . . [כרטיס] עבור חתני רמ"מ שי' חזרה לברלין.
10 הנני הולך לבית הנתיבות לקבל פני חתני שי' כי בא יבא עם המסע לברלין 10.32.

10.45 בא חתני רמ"מ שי' וידידי רמ"מ שי' רוטשטיין.
11-12 הנני מדבר עם חתני רמ"מ על אודות הנסיעה לאה"ק ת"ו והרשמים השונים.
12-1 סעודה,
2-6 נוסעים שלשתנו על הר מער קור.
ב, ד' אלול: 7-8 חתני רמ"מ 8 סעודת ערב.
באותו ערב נסע אדמו"ר הריי"צ עם מלויו לפאריז וכ"ק אדמו"ר שב לברלין.

תר"צ
קשר עם הרבי הריי"צ בארה"ב

לקראת חודש תשרי תר"צ, שבו היה אדמו"ר הריי"צ בארצות-הברית, הגיעו כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו והרבנית מברלין לריגה, שם ניהל כ"ק אדמו"ר את הבית ואת החצר, בהיעדר חותנו. במהלך החודש גם התוועד עם ציבור החסידים.

להלן קטעים נוספים משנת תר"צ בהן ציין אדמו"ר הריי"צ ביומנו את הקשר התמידי עם כ"ק אדמו"ר והרבנית בברלין:
ו, י"ב מר"ח: קבלתי תלג' מביתי מכ' אמי, מזוג' ובתנו שיינא תחי', כנראה אשר . . נסעו לברלין עם בתנו ח"מ ובעלה רמ"מ יחיו, יעזור להם השי"ת.

ו, י"ט מר"ח: שלחתי טשעק ע"ס 200 דאל' ג' המכ' . . שלחתי לברלין על אדרעס חתנינו רמ"מ שי'...
ו, ד' כסלו: שלחתי ב' תלג' גוט שבת לריגא, ברלין...
בחודש תמוז תר"צ חזר אדמו"ר הריי"צ מארצות הברית לברלין. באותו יום נסעו כ"ק אדמו"ר והרבנית לקבל פניו. ביומנו מאותו יום מציין אדמו"ר הריי"צ:

ד, כ"ז תמוז: בשעה 4:30 לברלין, באים 6:30 מקבלים פנינו בנותינו חתני הרמ"מ שי'.

כפי שהובא לעיל, העבודה המאומצת במשך השנה השפיעה על מצב בריאותו של אדמו"ר הריי"צ לרעה ועל-פי הוראת הרופאים נאלץ לנוח כשלשה שבועות בעיר המרפא מאריענבאד ולאחר מכן שהה ימים ספורים בברלין.

גם הובא לעיל מרשימותיו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו מ"מוצש"ק ט' מנ"א ר"ץ. יהפך לשמחה, ברלין", רשימה הדנה בעניין ההפטרה שיש לומר בראש-חודש מנחם-אב שחל בשבת.

תרצ"א
מתוך ה'רשימות'

בחודש תשרי תרצ"א שהו כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו והרבנית ע"ה בחצר אדמו"ר הריי"צ בריגה.

ברשימותיו של כ"ק אדמו"ר מובאים מספר אזכורים לרשימות שכתב באותה שנה בברלין.

בחוברת קכ"ד מובא חלק ממכתב שכתב לרב יחיאל מיכל דאברוסקין, מכ"ט סיון תרצ"א, בברלין, בעניין "פשתן כבה מהר".
ובחוברת קס"א מובא מכתבו של הרבי "לי"מ דאברוסקין. כט' סיון צ"א. ברלין" בעניין ריבית בבנק.

שבת באווירה עילאית בברלין

לר' קלמן שטיינהוז, יליד ברלין, זכורה שבת אחת במחיצתו של כ"ק אדמו"ר בשנת תרצ"א:

"נער צעיר כבן 10 הייתי אז, בשנת תרצ"א (1930-1). התפללנו בקומה שניה של בנין מסוים ברח' ליצופשטראסע 16. את המקום לתפילה העמידה לרשותינו הנהלת הקהילה היהודית בברלין. המנין בו התפללנו היה מורכב בעיקר מיוצאי פולין וגליציה. ברובם יהודים חסידים. אבי-מורי רבי פנחס שטיינהוז ז"ל שימש מעין מנהיג רוחני למתפללי המנין. היה מוסר שיעור מחד, ומאידך התמסר לחינוכם של בני הנוער ב'תלמוד תורה' שהתקיים שם.

באחת השבתות סיפר לי אבא כי אישיות מיוחדת במינה נמצאת בעיר. זכינו, ובשבת בבוקר הגיע להתפלל במנין שלנו. הוא היה נראה אברך צעיר בשנות השלושים, בעל תוי פנים מרשימות אף שקשה היה בשעה קלה לתהות על קנקנו ולבחון את סגולותיו.

לסעודה שלישית הוזמנו כולם לביתו של יהודי חסיד, כמדומה אפילו חסיד ליובאוויטש, ברחוב בליופשטראסע, והרגשתי אז התעלות גדולה. הרבי התכבד לומר דברי תורה ואכן הם קלחו מפיו משך שעה ארוכה וכל הנוכחים חשו חוויה נפשית עמוקה. בתום הסעודה, לאחר ברכת המזון התפללנו מעריב במחיצתו של הרבי, ובסיומה התכבדו כל המתפללים ללחוץ את ידו ל"שלום עליכם" לפני פרידה".


עדויות מאישים שונים

ד"ר מנחם מצנר, תושב תל אביב, שהה באותה תקופה (תרצ"א-ב) בברלין, כתלמיד באוניברסיטה. לדבריו היה הרבי נחבא אל הכלים אך הכל ידעו שדמות מיוחדת במינה נמצאת בעיר.

"פעם ביקש הרבי הריי"צ ששהה בריגה לשגר מכתב לחתנו בברלין. השליח הגיע אל החדר בו דר הרבי ולהפתעתו הרבה מצאו בשעה שלש אחר-הצהרים מעוטר בטלית ותפילין לומד בתלמוד ירושלמי. האיש שלא היה חסיד, יהודי מסורתי, לא הפסיק להתרגש וסיפר על כך למכריו, ביניהם אנוכי".

מן הרב מאיר הילדסהיימר והרב מונק, שניהם ראשי הקהילה החרדית "עדת ישראל" בברלין, שמע מצנר את העובדה הבאה:
"בוקר אחד הגיע הרבי לרחוב ערטלרי-שטראסע 31 שם היו ממוקמים מוסדות הקהילה החרדית, בית הכנסת, הסמינר לרבנים ועוד, וביקש להיכנס למקווה. במקום עמד שומר גוי שהסביר לרבי כי המקוה סגורה. למחרת הגיע הרבי שוב ושוב הבהיר לו הלה כי בבוקר אין המקוה פתוחה. השומר סיפר לרבנים כי צעיר מעוטר זקן מגיע בבוקר למקוה. הם ביקשו לדעת מיהו זה ואיזהו? והם עצמם הגיעו לראות את הרבי - כאשר הגוי דיווח להם על בואו ביום השלישי - ואז הורו לגוי "לו מותר לך לתת את המפתחות". הם ידעו שהוא חתנו של האדמו"ר מליובאוויטש, ויש לכבד את רצונו.

על הלימודים באוניברסיטה הוא זוכר: "באוניברסיטה היה פרוזדור ארוך כשרק בקצהו היו חדרי הלימוד. הרבי היה הולך חבוש מגבעת עד לפתח שם היה מתיישב בקצה מסיר את הכובע ונשאר יושב בכיפה שחורה גדולה. הבנתי שהוא גם לא רצה ללכת ארבע אמות בלי מגבעת".

תרצ"ב
איננו בדיוק אדם רגיל...

כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו היה נוהג להתפלל בבית הכנסת הגדול בברלין, ואת הזמן שבין תפלת מנחה לערבית היה נוהג לנצל כשהוא יושב באחת הפינות וספר בידו.

בשמחת תורה של שנת תרצ"ב, התיישבו המתפללים לומר 'לחיים', אולם כ"ק אדמו"ר, כדרכו, הלך לפינתו וישב ללמוד גמרא. אחד הגבאים הבחין בכך והזמין אותו לשבת בין הקהל ולומר 'לחיים' לכבוד שמחת תורה.

כ"ק אדמו"ר נענה לבקשתו וישב בין האנשים. היו שם באותה שעה כמה מאות מתפללים. כשמזגו לו כוס 'לחיים' פנה לפתע ליושב לצידו ושאלו לשמו ולשם אמו. הלה השיב (לדוגמה): ראובן בן לאה. אמר כ"ק אדמו"ר: "ראובן בן לאה - לחיים ולברכה!" לאחר מכן שאל כ"ק אדמו"ר אותה שאלה אצל יהודי אחר וכשאמר לו הלה את שמו ושם אמו חזר והכריז כך.

כך עבר כ"ק אדמו"ר על כל המתפללים והכל הביטו בו בסקרנות, תוך כדי כך שהם נהנים מה'שעשוע' שעושה לכבוד שמחת תורה.

בהזדמנות דומה, בשנה הבאה חזר על עצמו אותו סיפור, אלא שבשינוי 'קטן': הפעם לא שאל כ"ק אדמו"ר לשמות האנשים, אלא עבר מאחד לשני תוך כדי שהוא קורא בשמו ושם אמו של כל אחד מהם ומברכו בברכת "לחיים ולברכה!"...
כאן הבינו האנשים שזה לא סתם 'שעשוע' ושכ"ק אדמו"ר אינו בדיוק אדם רגיל…

שליחויות בברלין מהרבי הריי"צ

כאמור, גם בעת מגוריו בברלין, בעוד הרבי הריי"צ גר בוורשה, מרחק של יותר משלוש מאות מייל - הרבי היה בקשר קבוע עם חותנו. אחד הנושאים בהם עמדו בקשר הוא כאשר הרבי הריי"צ ביקש מחתנו ללכת לספריות בברלין כדי לאסוף כתבים יהודיים ישנים וקטלוגים עבור הספרייה המרכזית של ליובאוויטש.

קיימים פרטים רבים אודות השליחויות שהרבי הריי"צ הטיל על חתנו הרבי: לאתר את הספרנים היהודיים בערים המרכזיות בגרמניה (ברלין, פרנקפורט, מינכן ועוד) וכן בוותיקן ברומא; לצלם כתבי יד מקוריים; לעודד את אחיו ישראל אריה לייב להיות מעורב בעריכת השמות והתכנים של הכתבים העתיקים; לסייע במאמצי ההצלה של ספרית ליובאוויטש המרכזית המוחזקת בשבי ברוסיה הסובייטית.

את המכתב הבא כתב הרבי הריי"צ מריגה, לטביה, ביו"ד שבט תרצ"ב, אל מר הנס גסלר מברלין, פקיד בכיר במחלקת העיתונות. הרבי הריי"צ מבקש ממר גסלר לסייע למאמצים להציל את ספריית ליובאוויטש המרכזית המוחזקת בשבי ברוסיה.
וכך כותב הרבי:

"אל כבוד החכם הנודע, משכיל על דבר טוב, עושה צדקה וחסד, אוהב מישרים, בעל מדות תרומיות מר האנס שי' גאסלאר, ברלין
שלום וברכה!

באיזה הפעמים שהייתי בברלין לא היתה לי האפשרות להתראות עם כבודו, לרגלי היותי שם בכל פעם רק לזמן קצר, וגם לרגלי הטרדות שלי ושל כבודו, אבל עדיין רשום בזיכרוני הרושם הטוב שנשאר אצלי משתי הפעמים שנפגשתי עם כבודו, ומזמן לזמן הנני שומע שמועות טובות מהשתתפותו של כבודו בעבודת החזקת היהדות בכלל ובהנוגע להחזקת שמירת שבת בפרט, שמועות המשמחות אותי מאד, והנני מאחל לו כל טוב והצלחה בעבודתו.

ובזה הנני חפץ להכיר לפני כבודו את חתני הנכבד הרב מר מנחם שי' שניאורסאהן, אשר מלאתי את ידו להתייעץ עם כבודו על דבר הביבליותיקה שלי, נחלת אבות קדושים, אשר לדאבוני, נשארה ברוסיא הסובייטית ועד היום לא עלה בידי להוציאה משם, ומפני שאיני חפץ להטריד את כבודו לכתוב בארוכה מפרטות הדבר, לכן שמתי את דברי בפי חתני הנ"ל אשר יבאר לו הכל בפרטות, והנני מקווה אשר כבודו יחפוץ לסייע לי בדבר זה בכל האפשרות שיהיו.
והנני ידידי עוז הדו"ש מוקירו ומכבדו ומברכו..."

"הנני בבקשה אליך בענין זה"

באותו יום הוסיף הרבי וכתב בעניין זה אל "חתני יקירי וחביבי הרב מנחם מענדל שי'":

ת"ל בעד החוה"ש כה לחי!

מכתבך במענה על מכתבי הארוך נכון הגיעני, וכן בטח קבלת מכתבי בלוית הרשימה אודות שו"ב המספר זקנו, ואקוה בימים אלו לקבל תשובתך בזה.

ועתה הנני בבקשה אליך בענין זה. אתה ידעת כי הספרים שלי הביבליותיקה דליובאוויטש נמצאת עוד במאסקווא, וכפי שהגדתי לך כמה פעמים, אשר מפני סיבת התעסקותי בעניני הכלל, לא חפצתי להשתמש בהכירות ורעקאמענדאציעס שונות בהנוגע בטובת קבלת הספרים, ודחיתי זאת מזמן לזמן.

אמנם הדבר מעיק לי ביותר, ובטוח הנני בחסדי השי"ת אשר ההשתדלות בזה הי' מביא פועל טוב, ואחד הזמנים המו[כ]שרים היו אשר בהיותי בחורף תרפ"ח בבערלין בביקור אצל השר וייסמאן להודות לו על חסדו בהשתדלותו עבורנו כידוע, הי' ראוי להזכיר לו בקשה זו. אך ידידנו הרב הילדסהיימר שי' לא הסכים אז, בלי שום טעם מיוסד, וכאשר בהמשך הזמן ביקשתיו בזה, נדחה הדבר גם כן בלי טעם, ועתה החלטתי להתחיל להשתדל בזה, ולדעתי הנה על ידי מי שאפשר להשפיע על מר ווייסמאן שלש המה האנץ גאסלער, אסקאר כהן, הרב הילדעסהיימר, האחרון הנה השפעתו הוא ע"י אמצעות אחד משניהם, והכהן עיקר עסקו הוא בדבר תרומה, וא"כ היותר טוב הוא מר גאסלער, ומעלה גדולה בו בזה שהוא אינו צריך בזה טרחה יתירה, כי הלא רואה אותו תדיר, ואופן ההשתדלות בזה לפניו בנקל יותר, אשר בעת דיבורו עמו יכול להגיד לו אשר בהטובה שעשה לרבי שניאור' וב"ב נודע שמו בכל העולם, ואשר הר' ש"ס הי' במסע כמה מדינות ובתוכם גם באמעריקה ובכל מדינה ומדינה סיפר כי השר וייס' פעל ועשה זאת, ובתוך כך יאמר לו כי באמת חצי טובה היא. כי הביב' שלו דיא פעמיליען ביב' שעוברת בירושה מדור לדור עודינה במאסקווא וברשעת גזילה לקחו מאתו זה כמה שנים. ופעמיים חפצו הם למכור ביבליאתיקעס גדולות בעד כסף, וגם לרבי ש"ס היו מוכרים הביב' שלו בעד איזה אלפים שקלי'. אמנם בנסוע הרבי ש"ס מביתו הורע מצבו הכספי, והביב' של ש"ס היא רק ביב' פאמילנע. ולו הוא יקר בתור זכרון אבותיו. וכן הרבה עשיריות אלפים אנשי' מצטערים ע"ז ומביטים ע"ז כמו על חילול הקדוש להם.

ולהסאויעטים אין להם הביב' שוה כלל, כי בודאי יש להם הספרים האלו כפולים כמה פעמי', בס"ה בהביב' של ר' ש"ס ישנו בערך 5000 נומערין (לא חלקים, כ"א נומערין. כמו ש"ס, רמב"ם, טורים, מקראות וכו' כל אחד מהם הוא נומער) ויש לו לש"ס רשימת הספרים אשר על ידה אפשר לדעת כל ספר, כן הכריכה (דער איינבונד) מהרבה ספרים (רובו ככולו, מלבד ג' או ד' מאות ספרים שנשארו בכריכתם, או אלו שנקנו אחר אותה השנה שכרכו את כל הספרים) הם במראה מיוחדה. והם ב' מראות ישנם שנכרכו בבד צבע בלא?ו או גרין. ויש שנכרכו בבד צבע שאקאלאד.

בכל אופן יש להכירם, והשאר אפשר לידע עפ"י הרשימות, ובכחו של מר גאסלער (במקום שיחפוץ באמת, ויהי' הענין נוגע לו) יכול הוא בעזה"י להביא דבר זה מן הכח אל הפועל הטוב, בהשגת הרישיון, וגם אח"כ בשילוח איש מי שיסע לשם לקבלם, וכאשר ידבר פעם שתים ושלש ויאמר להשר כי במפעלו זה יכתב שמו בדברי הימי' ושמו יפואר בת[ו]ככי אלפי אלפים במדינות רבות בודאי בעזה"י יתעורר לטוב.

אמנם בכדי שמר גאסלער יתעורר דרש בזה גם כן התעסקות גדולה, ובודאי טובה גדולה הי' יכול לעשות בזה הרב הילדעס' שי' אבל הוא קר בענין זה, ובכל זה הנה אם לא ידע כלל מזה, יש לחוש לקפידתו, והגם שאם יקפיד יהי' זה גם כן בקרירות ובהעדר פועל רע, אבל מ"מ יכול לעשות איזה רושם, ובכל אופן תועלת לא יגיע מזה, ותועלת הי' יכול להגיע באופן שהי' גם הוא משתדל לעורר את גאסלער, ואשר על כן כדאי הדבר אשר אתה מצדך תבקרהו פעם ושתים ותדבר אתו עמו איך כי צערי גדול במאד על אודות הספרים, ואשר באמת הוא חילול השם אשר הספרים של האדמו"רים הקדושים שלמדו בהם כל ימיהם, ובהם גם אלו אשר כתבו ציונים על הגליונות יהיו מגולגלים בתפיסה, ובודאי מצוה גדולה וזכות גדול למי שיתעסק וישתדל להצילם, אשר בזה יעשה נח"ר לנשמות הקדושות.

ותבאר לו הענין עם מאמרי רז"ל ומעשיות יפות בדרך דרוש, באופן שגם הוא יבין זאת. (וגם לגאסלער טוב הוא לדבר באופן כזה להסביר לו הצער של הנשמות הקדושות, והנחת רוח שיעשה להם אם יציל את הספרים שהם למדו בהם. ובטענה להשר ויס' יכול לאמר כי במאסקווא הביב' בלתי דרושה להם כי יש להם כמה פעמי' כפולי' ור' ש"ס דרושה לו הביב' לרגלי עבודתו הקולטורית). והדרך היותר טובה הוא ע"י מר גאסלר (היינו דאין כוונתי אשר הרב הילדס' שי' ילך להשר להשתדל, כי אז הוא באופן אופעציאלי שיכולי' לבקש פעם א'. לא כן הנ"ל שיכול לדבר אתו כמה פעמים וכנ"ל), רק שבאם מר גאסלר יפנה להרב היל' שי' בענין זה יהי' אצלו הדבר ידוע, ואפשר דרוש הי' כי גם אני אכתוב להרב היל' שי' בענין זה אך הנני חושב שאינו מוכרח.

ובזה הנני שולח מכ' למר גאסלר, כמובן אינו קורא לה"ק בקל. ועל כן כשתמסור אליו המכ' תכירהו עם האמור בו, מר גאס' הוא טרוד גדול, ועתותיו עסוקים לרגלי עבודתו בהפרעס ביורא (כמדומה לי) אך בודאי תמצא האפשרות להתראות אתו עמו, טבעו כי שונא אריכות אבל לקצר בזה גם כן אי אפשר, ולמותר לי לבקשו על הזריזות, והטוב יותר אם אפשר שתהי' אצלו ביום א' (שבודאי יש לו זמן פנוי יותר. אמנם מנהגם של האשכנזי' אשר ביום א' אינם רוצים לתת מעתם זולת במה שהם חפצים). ואשר על כן טוב ללכת אליו, אל מקום עבודתו בהמיניסטריום. והשי"ת יהי' בעזרך בגו"ר. ואקווה כי תעשה בזה ככל האפשרי.
והנני חותנך דו"ש אוהבך ומברכך...

התכתבות עם חותנו לאחר התחזקות הנאצים בגרמניה

בכ"ז תמוז תרצ"ב נערכו בגרמניה בחירות כלליות, שבהן המפלגה הנאצית הכפילה את כוחה.

בבחירות הקודמות שנערכו שנתיים קודם לכן, קיבלה המפלגה הנאצית 18.3 אחוזים ובבחירות אלו קיבלה 37.3 אחוז, ובכך הפכה למפלגה הגדולה ברייכסטאג (הפרלמנט הגרמני). הייתה זו בשורה מרה ליהודי גרמניה, והדאגה בקרב היהודים חלחלה במהירות רבה.

גם הרבי הריי"צ החל לדאוג לבתו וחתנו; באגרת שנכתבה כחודש וחצי לאחר הבחירות - במוצאי שבת פרשת כי תצא, אור לי' אלול תרצ"ב, מציין הרבי הריי"צ במכתבו לרבי ולבתו הרבנית: "ת"ל כי המנוחה שוררת. והשם יתברך ישמור אתכם ואותנו בתוך כלל אחינו בני ישראל".

לפנינו המכתב במלואו:

"בתי היקר מ' חי' מושקא תי', חתני יקירי וחביבי הרב רמ"מ שי'
ת"ל בעד החוה"ש כה לחי!

...חתני יקירי, קודם הנסיעה לא הספיק הזמן לדבר על אודות חפצי להשיג העתקות כתבי-יד עתיקים באותו האופן שהעתקת למעני הספר אור יקר, ומה שמעניין אותי הם ב' ענינים כוללים. א) כתבי יד היותר עתיקים (מבלי התחשב כ"כ עם התוכן), ב) ענינים תוכנים בכלל, וכתבי-יד מחברים הידועים ונקובים בשם.

וכפי המצב בהוה הנני חושב שאפשר יהי' לעשות זאת במקח זול ביותר מכפי המקח הקודם, ובפרט אם יהי' מספר נכון. היינו שיהי' הפילמע. שני העתקות באותו הגודל של האור-יקר. ואיזה דפים בכל ספר עוד בשנים שלשה עקזעמפליארין (וטעמי בזה שהנני חושב אשר בעזה"י כאשר יקובץ אצלו מספר נכון של כתבי-יד מועתקים, יהי' ביכולתי למסור את העקזעמפליאר השני, ובשביל להראות מה הוא ענינו של הכתב-יד טוב אשר יהיו איזה דפים כפולים).

שמעתי, ואפשר קראתי זאת בספר או במכ"ע, שכאשר נולד ר' שמעון ז"ל באראן ראטשילד מפראנקפורט, אביו לקח סופר שיכתוב תנ"ך על קלף עם גיליונות רחבים, ושכר אחד המציירים מהיותר מפורסמים, אשר הוא יצייר על הגיליון תמונתן של הסיפורים, ותנ"ך זה כתבוהו וציירוהו במשך כעשרים שנה. וכמדומה לי שהוא נמצא בעקד הספרים בפראנקפורט א/מ, או אפשר הוא במקום אחר, והייתי מבקשך להתעניין לידע מהנמצא בהבי[ב]ליאתיקעס דברלין, ואם אפשר הי' להשיג הקאטאלאגין שלהם, היית יכול למצוא איזה כתבי-יד עתיקים. והיית כותב לי בזה, וכמדומה שהגדת לי אשר באחד הביבליאתעקין ישנו אחד שהוא בקי בכמה לשונות, והוא איש טוב, ירא שמים אשכנזי, ועל ידו אפשר הי' להשיג איזה כתבי יד גם מעיירות ומדינות אחרות, אנא להתענין בזה.

ולפי דעתי, אם האיש הוא ביבליאגראף, בודאי יודע הוא איזה כתבי יד הם עתיקים ביותר, ואי' הם נמצאים, וכאשר היית מבקרו בביקור בייחוד בשביל דבר כזה היית יודע מאתו כמה דברים בענין זה.

ואם לא יכבד לאחיך מר ליב שי' לבקר בהבי[ב]ליאתיקה לראות הקאטאלאג ולהעתיק שמות הכתבי יד וענייניהם ושמותיהם, הייתי לו מחזיק טובה עבור זה.

כן יש עוד מקצוע, והוא מה שהי' זמן שהיו כותבים "קופער שטאק" היינו גראוירט על טסי נחושת, וביותר היו עולים תמונותיהם של גדולי הדור, תמונת כתב-ידם וחתימתם. ושארי תמונות שונות, וכן כותבי ספרים (קודם שהותחל מלאכת הדפוס) היו שוכרים מציירים, לצייר תמונותיהם של התוכן הנאמר בספר, וכמו בספר משל הקדמוני שיש בו ציורים שונים. וכן היו עושים בהגדות של פסח, ותמונות אלו מענינים אותי להעתיקם.

בטח תענה לי על מכתב זה.

ת"ל כי המנוחה שו[ר]רת. והשי"ת ישמור אתכם ואותנו בתוך כאחב"י שי' ויצליח לך השי"ת כמדובר.
והנני אביך וחותנך האוהבכם בל"ג והמברכם.

יוסף יצחק

פ"ש לאחיך שי' ובטח קבלת המכ' מיעקאט' שהי' על שם רעייתך תי' ששלחתיו אליך לבערלין.

"בטח תכתבו לי לעתים קרובים"

ביום שלישי י"ב אלול תרצ"ב, כתב הרבי הריי"צ מריגה אל "חתני יקירי וחביבי הרב רמ"מ שי'":

ת"ל בעד החוה"ש כה לחי,

היום קבלתי מכתבך מיום א' העבר, ות"ל בעד שלומכם הטוב, והשי"ת ישמור אתכם ואותנו כולנו בכל מקום ובכל עת בגו"ר.
תודה עבור הברכה, וכל המברך יתברך ברוב טוב ובכל מילי דמיטיב מנפש ועד בשר.

בינתיים בטח נתקבל מכתבי אודות העתקת כתבי יד, וככל אשר יהי' ביכולתך בטח תעשה.

תמול הגיעני מכתב מידידינו מר אולמאן שי' ומבקש לשלוח לך את הח"ת המוסג"פ, ופורש בשלומך באה"ר ובהדרת הראוי'. ובטח תשיב לו והנני מסגיר בזה הא?דרעס אליו.

בתי היקרה תי' על מכתבך עניתי לך ובטח תכתבו לי לעתים קרובים, צוא ש"ק ועהלין מיר גיויס האבין פון אייך א בריף.
והנני אביך וחותנך האוהבכם בל"ג והמברככם..."

במצורף למכתב זה הרבי הריי"צ שלח לחתנו את "החידושי תורה המוסגר פה" של הרב אולמאן. ראה בעניין זה ב"רשימות" חוברת נח וחוברת קלט - הערות כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו על החידושי-תורה של הרב אולמאן, רשימה מיום 'ג' ד' תשרי תרצ"ג. ריגא. לישראל נ"י אולמאן', "במענה על חידושי תורה של כבודו מה שנראה לפענ"ד", ביאורים בעניין 'חביתי כהן גדול' ובעניין 'בל תוסיף בברכת כוהנים'.

המשך יבוא בע"ה

כ"ד באלול תשס"ז
רישום הרבי באוניברסיטת "הומבולט" בברלין.
רישום הרבי באוניברסיטת "הומבולט" בברלין.
 
20. צילומי דרכון כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו עם חתימות במעברי הגבול בגרמניה
20. צילומי דרכון כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו עם חתימות במעברי הגבול בגרמניה
 
20. צילומי דרכון כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו עם חתימות במעברי הגבול בגרמניה
20. צילומי דרכון כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו עם חתימות במעברי הגבול בגרמניה
 
רשימה שכתב כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו ב"מוצש"ק ט' מנחם אב ר"ץ יהפך לשמחה, ברלין"
רשימה שכתב כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו ב"מוצש"ק ט' מנחם אב ר"ץ יהפך לשמחה, ברלין"
 
אגרת ששיגר כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו מברלין לחמותו הרבנית, כ"ט תמוז תרפ"ח
אגרת ששיגר כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו מברלין לחמותו הרבנית, כ"ט תמוז תרפ"ח
 
. אגרת ששיגר כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו מברלין לחמותו הרבנית, ערב תשעה באב תרפ"ח
. אגרת ששיגר כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו מברלין לחמותו הרבנית, ערב תשעה באב תרפ"ח
 
הרב יוסף יצחק הבלין והרב זושא וולף מגישים את הספר החדש לרב ישראל מאיר לאו. נראה בתמונה גם הרב יוחנן גורארי.
הרב יוסף יצחק הבלין והרב זושא וולף מגישים את הספר החדש לרב ישראל מאיר לאו. נראה בתמונה גם הרב יוחנן גורארי.
 
הגב לכתבה

תגובות
1
1. לרוץ ולקנות!
קניתי לפני כמה ימים את הספר וגיליתי חומר מרתק.
וכאן המקום להודות להיכל מנחם על העבודה המדהימה. ישר כוח!!
כ"ו באלול תשס"ז