ב"ה יום ראשון, כ"א שבט תשפ"ב | 23.01.22
הרב יוסף יצחק הבלין והרב זושא וולף מציגים לרב הראשי הרב לאו את הספר החדש. לידם הרב יוחנן גורארי, רבה הראשי של חולון וחמיו של הרב טייכטל
הרב יוסף יצחק הבלין והרב זושא וולף מציגים לרב הראשי הרב לאו את הספר החדש. לידם הרב יוחנן גורארי, רבה הראשי של חולון וחמיו של הרב טייכטל צילום: שטורעם
ספר חדש: חב"ד ויהדות גרמניה

השבוע הופיע ספר המספר לראשונה את הקשר העמוק ורב השנים של חסידות חב"ד עם יהדות גרמניה: "אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה"
מערכת שטורעם

השבוע הופיע ספר חדש המספר לראשונה את הקשר העמוק ורב השנים של חסידות חב"ד עם יהדות גרמניה. הספר החדש, "אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה", יצא לאור על ידי מכון "היכל מנחם", בראשות הרב יוסף יצחק הבלין.

עריכת הספר נעשתה על ידי הרב זושא וולף, שכבר ערך והוציא לאור מתחת ידו שורה ארוכה של ספרים מתורת הרבי ומההיסטוריה החב"דית, בהם "אל נשי ובנות ישראל", "תורת השליחות", "בית חיינו 077", "דיעדושקא", "היכל הנגינה", ועוד. הרב וולף היה בבחרותו גם פעיל במשך תקופה ארוכה בגרמניה מטעם "המרכז לענייני חינוך".

"אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה" חושף לראשונה סיפור שלם אודות מעורבותם העמוקה של אדמו"רי חב"ד בדורות האחרונים - כ"ק אדמו"ר הרש"ב, כ"ק אדמו"ר הריי"צ, והרבי נשיא דורנו – בכל תחומי החיים היהודיים בגרמניה.

במשך כיובל שנים - בין השנים תר"נ וש"ת, פקדו אדמו"רי חב"ד את מדינת אשכנז פעמים רבות. כ"ק אדמו"ר הרש"ב וכ"ק אדמו"ר הריי"צ באו לגרמניה לביקורים שנמשכו לעתים ימים אחדים ולעתים אף שבועות וחדשים. כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו אף התגורר במדינה זו, בעיר ברלין, בשנים תרפ"ח - תרצ"ג.

מהחומר הרב המצוי בנושא זה בשיחותיהם של רבותינו נשיאינו, אגרות הקודש הרבות ורשימותיהם של רבותינו, כמו גם מכתביהם של רבני גרמניה מאותם ימים ומעדויות וזיכרונות של חסידים - שנאספו יחד לראשונה בספר החדש, עולה תמונה של מעורבות הדוקה וקרובה של הרביים בכל תחומי החיים היהודיים בגרמניה במשך שנים רבות.

בביקוריהם הרבים במדינה זו, עמדו אדמו"רי חב"ד לימין המנהיגים החרדים של יהדות גרמניה, לסייעם, לחזקם ולעודדם לשמירת וביצור חומות היהדות.

הרביים אף עמדו בקשרי ידידות קרובים עם הבולטים שברבני ומנהיגי היהדות החרדית שבגרמניה בתקופה זו - בהם הרב שלמה זלמן ברוייאר והרב יעקב רוזנהיים מפרנקפורט, הרב פנחס הכהן מאנשבאך, הרב יעקב יחיאל ווינברג, הרב עזריאל הילדסהיימר, הרב מאיר הילדסהיימר והרב עזריאל מונק מברלין, הרב יצחק אייזיק הלוי מהמבורג הרב מיכאל הכהן מפולדא, ועוד רבנים ועסקני ציבור בגרמניה.

בעקבות פגישות רבות והתכתבות מתמדת עם רבני גרמניה היו רבותינו נשיאינו מעורים כל העת ומצויים היטב בנעשה במדינה.

בנוסף לפעילות הכללית של הרביים לחיזוק היהדות בכלל בערי וקהילות גרמניה, "אדמור"י חב"ד ויהדות גרמניה" חושף לראשונה, כי משיחותיהם ואיגרותיהם של הרביים עולה שעז היה חפצם להביא את תורת החסידות ואת דרכי החסידות ליהדות אשכנז.

הרביים ראו במדינת גרמניה קרקע פורייה להביא אליה את אור החסידות. אדמו"ר הרש"ב התבטא באחד ממכתביו אודות יהודי גרמניה, אשר "לפי דעתי הצלחת אשכנז היא מפני שכולם מלומדים ויודעים לנהל עסקיהם ולהתעסק בכל דבר שבמדינה". ובהיות יהודי המדינה אוהבי מדע ושכל, אנשי הבנה והשגה ויודעי דבר, ביקשו רבותינו נשיאינו להטעימם מאור תורת החסידות החבדי"ת.

הרביים פעלו רבות על מנת להביא את אור החסידות אל יהדות גרמניה. הם עשו זאת באמצעות מפגשים עם רבני גרמניה, במכתבים ארוכים המבארים את נחיצות לימוד החסידות, באמירת דברי חסידות בשפה הגרמנית, בתרגום מאמרי חסידות לגרמנית, בהשתדלות להקים ישיבה ברוחה של "תומכי תמימים" בגרמניה, ובפעולות נוספות.

בספר החדש "אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה" מופיעים כחמישים מסמכים ותמונות השייכים לתוכן הספר – מכתבים של אדמו"רי חב"ד אל רבני גרמניה; התכתבויות של רבנים ומנהיגים יהודיים בגרמניה עם הרביים; מכתבי הרביים שנשלחו מגרמניה; דברי חסידות שנכתבו בגרמניה; מסמכים שונים המתעדים את ביקורי הרביים בגרמניה; וכן תמונות של הרבנים ואישי הציבור שעמדו בקשרים עם רבותינו נשיאינו.

בראשית הספר אף מובאת סקירה מפורטת על תולדות יהודי גרמניה, וכן סקירה מפורטת אודות הרבנים והאישים בגרמניה שאדמו"רי חב"ד עמדו בקשר עמם.

"אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה" יצא לאור בהוצאה משובחת ומפוארת, בהדפסה צבעונית ומשובחת, ובכריכה יוקרתית ומהודרת, כמיטב המסורת של "היכל מנחם".

הספר החדש מכיל כשלוש מאות עמודים, בחלקים אלו: חלק ראשון - סקירה אודות ביקוריהם של רבותינו נשיאינו במדינת גרמניה; חלק שני - מדברי רבותינו אודות יהודי גרמניה; חלק שלישי - פעלם של רבותינו נשיאינו לחיזוק היהדות ולהפצת החסידות בקרב יהודי אשכנז; חלק רביעי - הקשר של רבותינו נשיאינו עם אישים ומנהיגים ביהדות גרמניה; חלק חמישי - כ"ק אדמו"ר הרש"ב ומלחמת העולם הראשונה.

יצויין כי משפחת וולף לענפיה שורשם בגרמניה, ואבי המשפחה, הרב אפרים וולף ע"ה, הוא יליד העיר נירנברג שבגרמניה.

הרב זושא וולף, עורך הספר החדש, אמר כי "הספר החדש "אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה" מהווה חומר רב ערך מן המעלה הראשונה עבור שלוחי חב"ד בגרמניה. מעבר לחומר הרב המצוי בספר, שבוודאי יסייע רבות לשלוחים בגרמניה בעבודתם, הרי שהספר מוכיח כי לפעולות חב"ד להפצת היהדות בגרמניה יש היסטוריה רבת שנים, והעובדה שהשלוחים מובילים כעת את מהפכת היהדות בגרמניה, נעשית על יסוד פעולותיהם של רבותינו נשיאינו".

מתוך ה"פתח דבר" לספר:

בשבח ובהודיה להשי"ת, הננו מוציאים לאור את הספר "אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה".

שלושה דורות של אדמו"רי חב"ד פעלו רבות בענייניה של יהדות אשכנז, הלא היא גרמניה - כ"ק אדמו"ר רבי שלום דובער, אדמו"ר הרש"ב; בנו ממלא מקומו כ"ק אדמו"ר רבי יוסף יצחק, אדמו"ר הריי"צ; וחתנו וממלא מקומו, כ"ק אדמו"ר רבי מנחם מענדל, הלוא הוא כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו - נבג"מ זי"ע.

במשך כיובל שנים - בין השנים ה'תר"נ וה'ש"ת, פקדו רבותינו נשיאינו את מדינת אשכנז פעמים רבות. כ"ק אדמו"ר הרש"ב וכ"ק אדמו"ר הריי"צ באו לגרמניה לביקורים שנמשכו לעתים ימים אחדים ולעתים אף שבועות וחדשים. כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו אף התגורר במדינה זו, בעיר ברלין, בשנים תרפ"ח - תרצ"ג.

בדרך כלל, הסיבות ה'רשמיות' לרובם ככולם של ביקורי הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ בגרמניה היו לצורך מנוחה או רפואה. ואולם, דעת לנבון נקל, כי לנסיעות אלו היו גם מלכתחילה כוונות מוצהרות לפעול לחיזוק התורה והיהדות גם בקרב יהדות אשכנז.

הדבר דומה לדברי אדמו"ר הריי"צ באחת משיחותיו אודות נסיעתו של זקנו האדמו"ר רבי שמואל מליובאוויטש לגרמניה בשנת תרי"ח (ספר השיחות תש"ה [בלה"ק] עמוד מה): "בשנת תרי"ח נסע הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש לחוץ לארץ. הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש היה אז באיטליה ובגרמניה. הטעם הגלוי לנסיעה זו היה עניני בריאות, ואילו הטעם האמיתי היה שנסע בגלל עניני הכלל"...

אכן, רבותינו הקדושים, נשיאי ורועי ישראל שמצודתם הייתה פרוסה בכל מקום שידם מגעת - ראו לעצמם משימה נעלית לחזק ולבצר את חומות היהדות במדינה זו, אשר רוח ה"השכלה" שנשבה בעוז באותם ימים הפילה חללים רבים במרחבי אירופה בכלל ובפרט בגרמניה, ערש ה"השכלה".

מהחומר הרב המצוי בנושא זה בשיחותיהם של רבותינו נשיאינו, אגרות הקודש הרבות ורשימותיהם של רבותינו, כמו גם מכתביהם של רבני גרמניה מאותם ימים ומעדויות וזיכרונות של חסידים - אשר נאספו יחד לראשונה אל פונדק אחד בספר זה, עולה תמונה של מעורבות הדוקה וקרובה של רבותינו נשיאינו בכל תחומי החיים היהודיים בגרמניה במשך שנים רבות.

בביקוריהם הרבים במדינה זו, עמדו רבותינו נשיאינו לימין המנהיגים החרדים של יהדות גרמניה, לסייעם, לחזקם ולעודדם לשמירת וביצור חומות היהדות.

רבותינו נשיאינו אף עמדו בקשרי ידידות קרובים עם הבולטים שברבני ומנהיגי היהדות החרדית שבגרמניה בתקופה זו - בהם הרב שלמה זלמן ברוייאר והרב יעקב רוזנהיים מפרנקפורט, הרב פנחס הכהן מאנשבאך, הרב יעקב יחיאל ווינברג, הרב עזריאל הילדסהיימר, הרב מאיר הילדסהיימר והרב עזריאל מונק מברלין, הרב יצחק אייזיק הלוי מהמבורג הרב מיכאל הכהן מפולדא, ועוד רבנים ועסקני ציבור בגרמניה.

בעקבות פגישות רבות והתכתבות מתמדת עם רבני גרמניה היו רבותינו נשיאינו מעורים כל העת ומצויים היטב בנעשה במדינה.

יצויין, כי ספר זה מבוסס בעיקר על המכתבים של רבותינו נשיאינו אל רבני ומנהיגי היהדות בגרמניה ואודותם, וכן מכתביהם של רבני גרמניה אל רבותינו נשיאינו.

עם זאת, מתוך העיון בחומר שלפנינו מתברר בעליל שלמעשה יש בידינו מידע חלקי בלבד, ויותר ממה שכתוב כאן התרחש הלכה למעשה; במיוחד שאין בידינו אלא דברים שבכתב ובאלו נזכרים מפגשים רבים פנים אל פנים, שגם בהם התנהלה פעילות נרחבת לחיזוק היהדות במדינת אשכנז.

[יצוין עוד, כי גם מרבותינו נשיאי חב"ד בדורות הקודמים ביקרו בגרמניה ועמדו בקשר עם יהודי מדינה זו, כפי שהובא לעיל מנסיעותיו של אדמו"ר המהר"ש, אך ככל הנראה באותם ימים לא התנהלה פעילות מטעמם בהיקף רחב כל כך ואין בידינו מידע רב על כך. לפיכך, סקירה זו מתמקדת בפעלם של כ"ק אדמו"ר הרש"ב, כ"ק אדמו"ר הריי"צ, וכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו].

***

בנוסף לפעילות הכללית של רבותינו נשיאינו לחיזוק היהדות בכלל בערי וקהילות גרמניה, מעיון בשיחותיהם ואגרותיהם עולה כי עז היה חפצם של רבותינו נשיאינו, להביא את תורת החסידות ואת דרכי החסידות ליהדות אשכנז.

רבותינו נשיאינו ראו במדינת גרמניה קרקע פורייה להביא אליה את אור החסידות. אדמו"ר הרש"ב התבטא באחד ממכתביו אודות יהודי גרמניה, אשר "לפי דעתי הצלחת אשכנז היא מפני שכולם מלומדים ויודעים לנהל עסקיהם ולהתעסק בכל דבר שבמדינה". ובהיות יהודי המדינה אוהבי מדע ושכל, אנשי הבנה והשגה ויודעי דבר, ביקשו רבותינו נשיאינו להטעימם מאור תורת החסידות החבדי"ת.

הרביים פעלו רבות על מנת להביא את אור החסידות אל יהדות גרמניה, למרות אופי החיים והמנטליות המיוחדת, השונים מאוד מאלו של יהדות רוסיה או פולין. הם עשו זאת באמצעות מפגשים ושיחות עם רבני גרמניה, במכתבים ארוכים המבארים את נחיצות לימוד החסידות, באמירת דברי חסידות בשפה הגרמנית, בתרגום מאמרי חסידות לגרמנית, בהשתדלות להקים ישיבה ברוחה של "תומכי תמימים" בגרמניה, ובפעולות נוספות.

רבותינו נשיאינו ידעו היטב כי התרופה הטובה ביותר לנגע ההשכלה שפגע במיוחד ביהדות גרמניה היא סם החיים של אור תורת החסידות, שבכוחה לעורר, להלהיב ולהאיר במיוחד בקרב מבקשי דעת ובינה, ואורה הגדול מסוגל להשיב לחיק היהדות גם מי שהתרחקו מאוד.

וכפי שכותב בעניין זה כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, במכתב מב' כסלו תשכ"ח ("היכל מנחם" כרך ג עמוד קכב), במכתב העוסק בדרך להבאת החסידות לחוגים רחבים, אשר "דעתי האישית, המבוססת בין השאר על שהותי מספר שנים בגרמניה, היא שגם בשעתו היה ניתן להגיש את החסידות בתכנה האמיתי, והיא הייתה מתקבלת בצורה הנכונה".

זאת ועוד: גם רבים ממאמרי החסידות העמוקים של אדמו"ר הרש"ב, כמו גם אחדים מסדרות המאמרים הנודעים בשם "המשכים", נכתבו בהיותו על אדמת גרמניה.

***

"תנועת צדיק, ומכל שכן ראיה או שמיעת קול, צריך לפעול שלא ישכח לעד" ("היום יום" י"ד טבת).

אודות המהפיכה היהודית הרוחנית במדינת צרפת בדורנו אמר כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו (התוועדות שבת פרשת וישב תשנ"ב, 'התוועדויות' תשנ"ב חלק א עמוד 404):

"זהו החידוש של דורנו זה לגבי דורו של אדמו"ר הזקן - כפי שרואים זאת בגלוי ביחס כלפי מדינת צרפת:

"לאחרי הבירור והזיכוך שנעשו על-ידי העבודה של הפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה במשך כמה וכמה דורות מאדמו"ר הזקן, עבודה שפעלה בירור וזיכוך גם בכל העולם, ועוד ועיקר: ככל שמתקרבים לגאולה שאז תהיה שלימות הבירור של כל העולם - הרי בדורנו זה, נתקבל מאת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו כח נוסף, נעלה יותר, לפעול גם את הבירור של מדינת צרפת.

"ובכללות יותר - התחילה עבודה בזה עוד אצל אדמו"ר מהר"ש, כידוע שנסע כמה פעמים לצרפת ועשה שם בעלי-תשובה, נוסף לזה שחשב ופעל שם ענינים בתורת החסידות, ואחר כך עוד יותר - על-ידי אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, שהיה שם פעמים רבות, ועד ששם במענטאן היה ה"בנין" של המשך תער"ב הידוע. ושם גם כתב חלק מההמשך.

ועיקר ושלימות הבירור - באופן של קביעות והתיישבות ובאופן פנימי, עד לאופן של הפצה - נעשה בדורנו, על-ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, אשר נוסף לזה שהיה בצרפת כמה פעמים, ואמר שם מאמרי חסידות ושיחות - שלח לשם שלוחים מבני ביתו, אשר חיו שם כמה שנים, ועבדו עבודתם בלימוד נגלה דתורה ופנימיות התורה, וכן שלח לשם כתבי חסידות ואיגרות קודש שלו, ושם גם הוכנו כמה ענינים לדפוס, בנוסף לכמה וכמה דברי תורה שנכתבו שם ו(אחר-כך) יצאו לדפוס".

מעין דברים אלו, ניתן לומר על המתחולל כיום במדינת אשכנז.

עשרות שלוחי חב"ד ליובאוויטש במרחבי גרמניה, שמספרם הולך וגדל, כן ירבו, המנצחים על פעילות תחיית היהדות בערי גרמניה - לא בכוח עצמם הם פועלים, אלא בכוחם של רבותינו נשיאינו אדמו"רי חב"ד, אשר זה עוד מלפני יותר ממאה שנים חרשו, זרעו ונטעו את כוח המסירות נפש במדינה זו,

ועתה - בסיועם הנדיב של אנשי החסד והצדקה למשפחת ראהר, הר"ר שמואל ובנו הר"ר יקותיאל יהודה, ובעזרתו המסורה של איש ה"המרכז לענייני חינוך" הרב משה קוטלרסקי - הנה עולה כפורחת תחיית היהדות ובערים רבות הקימו שלוחי הרבי בזה אחר זה גני ילדים, בתי ספר, בתי כנסת ומרכזים קהילתיים, שקול התורה והתפילה וקול החינוך היהודי השורשי נשמע בהם ברמה.

ברור הדבר, אשר החריש שחרשו רבותינו נשיאינו, והזרעים שזרעו לפני כמאה שנה, נובטים כיום פרי טוב, ומצמיחים פרי משובח של קהילות יהודיות חיות ותוססות, עדי גם יהודי מדינה זו יהיו מהמכשירים לתקן עולם במלכות שד-י.

***

בשנות הלמ"ד נכנס ל'יחידות' אל כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו מר וויליאם שטרן, יהודי מלומד, תושב שווייץ, מקורב לכ"ק אדמו"ר ולליובאוויטש, שמעת לעת פעל במדינת גרמניה בשליחויות שונות. מר שטרן אף היה מתרגם מאנגלית לשפה הגרמנית שיחות של הרבי שהיו נדפסות בעיתונות באירופה.

יחידות זו נערכה לאחר שמר שטרן סיים זה עתה ביצוע שליחות של הרבי בגרמניה ובמהלך השיחה אמר לו הרבי: עליך לדאוג לכך שגרמניה תיעשה למקום תורה.

מר שטרן הגיב ושאל: "כיצד אפשר לעשות זאת, הלא גרמניה היא מדבר רוחני"? והרבי השיבו, "הרי גם התורה ניתנה במדבר"!...

בשיחותיהם של רבותינו נשיאינו אדמו"רי חב"ד ונשיאי החסידות הכללית מצויים ביטויים השוללים "בירור הניצוצות" במדינת גרמניה.

אולם כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, כמי שמכין את העולם ומצעידו לקראת הגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש, ראה גם במדינה זו מקום שיש להכניסו תחת כנפי השכינה.

למרות הרקע וההיסטוריה האפילה של מדינה זו, ואולי דווקא בשל כך, ראה הרבי עניין לפעול גם במדינה זו.

וכפי שדיבר על כך רבינו בשיחותיו ("תורת מנחם – התוועדויות" חלק י עמוד 256) אשר "לא מופרך שבימינו אלה יהיה עניין של בירורים גם במדינת אשכנז, על דרך שמצינו בנוגע לארץ מצרים, שאף על פי שהיציאה ממצרים הייתה באופן ד"וינצלו את מצרים", "כמצודה שאין בה דגן . . וכמצולה שאין בה דגים", היינו, שהוציאו משם כל ניצוצות הקדושה, ו"לא נשאר בהם עד אחד", מכל מקום, מצד הגלויות שהיו לאחרי זה, אף שהיו במקומות אחרים, גלות בבל, פרס מדי יון ואדום, חזרו ונפלו ניצוצות קדושה גם במצרים".

וכפי שהרבי מסביר בעניין זה ("תורת מנחם – התוועדויות" חלק י עמוד 275) את הכתוב "וישב יעקב בארץ מגורי אביו", אשר ההתיישבות של יעקב הייתה היכן שיצחק אביו היה ירא ("מגורי" מלשון מורא ופחד). יעקב לא פחד מהעבודה של בירור הניצוצות דתוהו, אלא יצא לעבודה זו מתוך שמחה, לפי שכאשר עבודת הבירורים היא בדרך מלחמה, אזי ישנו עניין של מורא ופחד, ובודאי שאין זה מתוך שמחה. וכדי שתהיה העבודה ללא מורא ופחד, ומתוך שמחה - צריכה להיות העבודה בדרך של שלום, כמו שכתוב "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי".

ואכן, במהלך ימי נשיאות הרבי זכתה יהדות גרמניה לפעילות חב"דית נרחבת. תחילה באמצעות שליחים נודדים וכן שליחויות בימי הקיץ במסגרת ה'מרכז שליחות' עד כי בשנים האחרונות פועלים ברחבי המדינה עשרות שלוחים המפעילים בתי חב"ד ומוסדות חינוך לשם ולתפארת ולתהילה שהשפעתם גוברת והולכת בעזרת ה'.

דומה שההסבר לכך הוא, מאחר שקרבים אנו לסיום השלב הכי אחרון בבירור העולם והכנתו לגאולה הנה 'אם לא עכשיו אימתי', והגיע העת לברר גם מדינה זו.

***

מגלגלין זכות ליומין זכאין - ספר זה יוצא לאור בהשגחה פרטית בימים הסמוכים לחנוכת הבית של מרכז חב"ד ליובאוויטש בברלין, למחרת יום הבהיר ח"י אלול, יום הולדת שני המאורות הגדולים, מורנו הבעל שם טוב מייסד החסידות הכללית, וכ"ק אדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד.

ברלין בירת גרמניה סימלה במשך שנים ארוכות את משטר החושך והאימים, כאשר בעת השלטון הנאצי יצאו מכאן הפקודות של "יודען ריין", להכרית זרע ישראל היל"ת.

ואולם, ככל מאבקי הקדושה בצד שלעומת זה, תמיד יד הקדושה תהיה על העליונה, ויד החסידים תנצח.

כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו גם התנבא על נפילת חומת ברלין, החומה המפרידה בין מזרח ברלין למערב ברלין, כחלק מהתמוטטות המשטר הקומוניסטי עליו התנבא הרבי.

הר' פייביל קוגאן, מפעילי היהדות הנמרצים בברלין, היה מגיע אל הרבי מידי שנה לחודש השביעי. בעת חלוקת ה'לעקאח' היה הרבי מעניק לו מידי שנה פרוסת לעקאח אחת, באמרו שזהו "עבור מערב ברלין".

כשעבר ר' פייביל בחודש תשרי תש"נ, הרבי לא נתן לו חתיכת לעקאח אחת כרגיל, אלא העניק לו פרוסות רבות מלוא-ידיו והוסיף: 'דאס איז פאר גאנץ ברלין' [=זהו עבור כל ברלין]...

כחודש לאחר מכן, בי"א חשוון בשנת תהא שנת ניסים, התמוטטה החומה שהפרידה במשך עשרים ושמונה שנים בין שני חלקי העיר ובעצם בין שני חלקיה של המדינה, מה שהביא לאחר מכן לביטול השלטון הקומוניסטי במזרח גרמניה, ואיחוד מזרח גרמניה ומערבה.

בימים אלו חונכים שלוחי חב"ד ליובאוויטש בברלין - הרב יהודה טייכטל והרב שמואל סגל ומשפחותיהם שיחיו - מרכז חב"ד ליובאוויטש על שמו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, אשר ממנו תצא אור היהדות לכל ברלין רבתי, מרכז אשר בעזרת ה' יהיה מוקד של תורה תפילה ומעשים טובים, והפצת המעיינות חוצה.

במרכז זה יתחנכו ילדים להיות יהודים נאמנים לקב"ה, לתורתם ולעמם, בו יבואו רבים ללמוד תורה ולשאת תפילה, ובו יימשכו ברצות ה', לחיי תורה מלאים, בדרכי נועם ומתוך אהבת ישראל חסידית, יהודים רבים בני כל הגילאים שמבקשים לתת ביטוי ליהדותם גם בעיר הבירה של גרמניה על כל מה שהיא מסמלת.

בליל שמחת-תורה תש"מ, בעת ההקפות במרכז חב"ד העולמי ב-770 שבברוקלין, במחיצת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, פנה הרבי אל הר' פייביל שי' קוגאן, ואמר: "עליך לעשות מברלין 'ליובאוויטש'"!...

דומה, כי מאורע זה של חנוכת הבית לתורה, תפילה ומעשים טובים במרכז ברלין, מהווה שלב חשוב ומכריע בהפיכת ברלין ל'ליובאוויטש', ובהפיכת העיר להיות מקום מוכשר לתקן עולם במלכות שד-י, ולקבלת פני משיח צדקנו.

***

ספר זה נסדר בחלקים הבאים:

חלק ראשון - סקירה אודות ביקוריהם של רבותינו נשיאינו במדינת גרמניה; חלק שני - מדברי רבותינו אודות מדינת גרמניה ויהודיה; חלק שלישי - פעלם של רבותינו נשיאינו לחיזוק היהדות ולהפצת החסידות בקרב יהודי אשכנז; חלק רביעי - הקשר של רבותינו נשיאינו עם אישים ומנהיגים ביהדות גרמניה; חלק חמישי - כ"ק אדמו"ר הרש"ב ומלחמת העולם הראשונה.

יצויין כי שיחות רבותינו נשיאינו המובאות בספר זה, מובאות בעיבוד קל, להקל על הקורא והמעיין.

תודתנו נתונה לידידינו הנכבדים שסייעו בשלבים השונים של עריכת הספר: הרה"ח הרב מיכאל אהרן שי' זליגסון, שהעמיד לרשותנו את אוצרותיו; הגה"ח הרב אליהו יוחנן שי' גורארי'; הרה"ח הרב משה שי' מרינובסקי, על עזרתו הרבה בעצה ובעריכה; הרה"ח הרב מרדכי-מנשה שי' לאופר, על עזרתו הרבה באיסוף החומר; הרה"ח הרב זושא שי' גרינברג; הרה"ח הרב ברוך שי' אוברלנדר; הת' אברהם שי' וואלף והרה"ח הרב זושא שי' ברוק.

כ"ב באלול תשס"ז
צילום: מאיר דהן
 
צילום: מאיר דהן
 
צילום: מאיר דהן
 
הרב וולף והרב הבלין מעניקים את הספר החדש לח"כ הרב מאיר פרוש
הרב וולף והרב הבלין מעניקים את הספר החדש לח"כ הרב מאיר פרוש | צילום: מאיר דהן
 
הרב וולף סוקר לרב הראשי הרב לאו את הספר החדש
הרב וולף סוקר לרב הראשי הרב לאו את הספר החדש | צילום: מאיר דהן
 
צילום: מאיר דהן
 
הרב יהודה טייכטל, השליח הראשי לברלין, יחד עם עורך הספר הרב זושא וולף, והרב משה גרליק, מ"מרכז רבני אירופה"
הרב יהודה טייכטל, השליח הראשי לברלין, יחד עם עורך הספר הרב זושא וולף, והרב משה גרליק, מ"מרכז רבני אירופה" | צילום: מאיר דהן
 
הרב יהודה טייכטל והרב זושא וולף מציגים את הספר החדש
הרב יהודה טייכטל והרב זושא וולף מציגים את הספר החדש | צילום: מאיר דהן
 
הרב וולף מציג בפני הרב לאו את הספר החדש. לצדו הרב הבלין והרב גוראריה
הרב וולף מציג בפני הרב לאו את הספר החדש. לצדו הרב הבלין והרב גוראריה | צילום: מאיר דהן
 
הגב לכתבה

תגובות
3
1. ר' זושא
מאז נטשת את ה"סייפא" והתמקדת ב"ספרא" אתה ב"ה מפיק יבול פורה!
המשך כך.
כ"ב באלול תשס"ז
2. כה לחי, הרב וולף
עלה והצלח עם כשרונותיך הברובים!
כ"ב באלול תשס"ז
3. למעריץ
זושא לא עזב ולא יעזוב את הסייפא. והספרא נראה בהתאם.
כ"ג באלול תשס"ז