ב"ה יום רביעי, כ"ח תשרי תשע"ח | 18.10.17
"ערבי השירה - מעלים צחנה"

"גם בלי פסק הרבנים; כל מי שחרד לחינוך ילדיו יעשה הכל להדיר רגליו מהמופעים האלה" • הרב דוד מאיר דרוקמן על ערבי השירה והפולמוס
מערכת שטורעם

לפני שבוע ימים התקיים באיצטדיון 'טדי' בירושלים מופע בו נטל חלק בין היתר הזמר החסידי ר' אברהם פריד. למופע קדם מכתב איסור עליו חתמו רבנים ביהדות החרדית.

הפרשה כולה העלתה את השאלה כיצד על חסידי חב"ד לפעול, לשם כך ראיינו אמש את רבני חב"ד. היום פנינו אל הרב דוד מאיר דרוקמן על מנת לשמוע את דעתו בנושא.

מה דעת הרב בנושא המדובר כל כך לאחרונה – "ערבי שירה"?

"בגדול", אם אתה שואל אותי אם אני "בעד" או "נגד", התשובה היא - "נגד".

האם ה"נגד" הוא בגלל פסק דין הרבנים?

כן ולא. כשיורדים בצורה לא משוחדת לסוף דעתם של הרבנים האוסרים, מבינים שהדבר מושלל גם אם הם לא היו אוסרים.

מספרים על אשה שבאה לרב עם "שאלה" על עוף. אותה אשה לא הספיקה להיכנס ללשכתו של הרב, וכבר במסדרון "פסקה" לה הרבנית; "תזרקי מיד את העוף". לתמיהתה המובנת של אותה אשה, ענתה הרבנית: "העוף פשוט... מסריח". הנושא הזה של "ערבי שירה" פשוט מעלה לצערנו צחנה.

האם לדידנו לא רק רבני חב"ד קובעים?

אתה מזכיר לי את הבדיחה שפעם רב גדול בתורה איחל לחבדני'ק "שתחיה עד 120", ענה לו החבדני'ק: "אתה כב' הרב אינך חסיד חב"ד, ולכן אתה לא תקבע לי...".

כמו שאמרתי, וכפי שעוד אשתדל לבאר אי"ה, גם בלי פסק הרבנים; כל מי שחרד לחינוך ילדיו יעשה הכל להדיר רגליו ורגלי צאצאיו, מהמופעים האלה.

אפרופו ה"קנאות" המרגשת שאחזה בכמה וכמה, לאמור: "אנו מקשיבים רק למוצא פיהם של רבני חב"ד והם לא אסרו עלינו". מובן שבכללות זו אמירה מאד חיובית, אבל בתנאי שגם המניעים הם חיוביים, והטיעון הזה לא מושמע לצורך דמגוגי בלבד. רציתי לשאול "שאלת תם": האם הגלידה שאותם "פטריוטים" מלקקים היא בהכשר רבני חב"ד דוקא, או, אוי וויי, שמא היא בהכשר הבד"צ של "העדה החרדית"?... אחדד יותר את השאלה: האם כל הנשים ממשפחות חבדיו"ת שנזקקו חלילה לגט עשו זאת רק כאמצעות בית דין של רבני חב"ד (וכאן מדובר הרי באיסורי אשת איש ובעיות ממזרות רח"ל!)? בודאי ובודאי שבכללות אנו צריכים להישמע לרבני חב"ד, אבל אין פירוש הדברים שאנו מסמנים חלילה "איקס" על פסיקתם של גדולי האדמו"רים!

מעניין, יש לנו הוראות ברורות מהרבי זי"ע שהורה לנו מפורשות שאחרי אריכות ימים ושנים טובות כשתהיה שאלה (ולא יוכלו להציג את השאלה בפני הרבי עצמו, בעוה"ר) יש לשאול ג' רבנים חסידיים (ומאידך, לא מצינו הוראה ברורה לשאול באגרות קודש), האם אותם "קנאים" לפני שהם, למשל, "גומרים שידוך" - האם הם שואלים, כהוראת הרבי 3 מרבני אנ"ש? (כך אני עכ"פ נהגתי בשידוכי ילדי שי' מאז ג' תמוז תשנ"ד). או, האם בשעה שהם רוצים לעזוב "שליחות" למשל, האם גם אז הם שואלים דעתם של 3 רבנים חסידיים ? (למען האמת, יש כאלה שאכן מקפידים על כך, אבל דומני שאין זו האוירה הכללית).

ומענין לענין באותו ענין; מונח לפני "תקנון צניעות הלבוש" שיצא לפני כמה וכמה שנים באישור בי"ד רבני חב"ד – האם אלה שמשתתפים ב"ערבי השירה" עקב קנאותם להישמע אך ורק לבי"ד רבני חב"ד – מקפידים גם באדיקות על תקנות אלה?

איך שלא יהיה, מובן שצריכים להעדיף תמיד הוראות מרבני חב"ד, אבל עדיין אין זה אומר שבאופן גורף לא מתייחסים בכובד ראש הראוי להוראה של גדולי האדמו"רים והפוסקים החסידיים (ובפרט שהרי אין הוראה מנוגדת של רבני אנ"ש לזה). ומה גם שיש הגיון רב בפסיקה הספיציפית עליה מדברים, וכפי שציינתי בתחילת דברי, (ועוד אסביר בהמשך דברי) גם בלי פסק ההלכה של הרבנים, החכם עיניו בראשו, ש"ערבי השירה" היא צורת בידור אנטי-חינוכית.

לגופו של ענין, מה רע ב"ערבי שירה" הרי יהודי ובפרט חסיד מצווה על השמחה?

בלי שום ספק שהשמחה בעבודת הבורא הוא ענין עיקרי שבעיקרים, אבל יש לזכור כי חז"ל קבעו לנו (וכפי שרואים בחוש) כי משמחה יכולה לצמוח "יניקה לחיצונים", ולכן פוסק הרמב"ם ובעקבותיו אדה"ז בשולחן ערוך (תקכ"ט, י"ג) כי בית דין היו מעמידים "שוטרים ברגלים" כדי לוודא שכתוצאה מן השמחה בחג לא יבואו לידי תערובת אנשים ונשים וכו' וכו', ומהאי טעמא גם נהגו לצום בה"ב אחרי החגים, שמא, כתוצאה משמחת יו"ט התפתחו תופעות של איזה קלות ראש המצריכות תשובה.

ועוד, בסעיף קודם כותב רבינו הזקן: "...והשחוק הרבה, וקלות הראש, אינה שמחה, אלא הוללות וסכלות, ולא נצטוינו על ההוללות והסכלות אלא על השמחה שיש בה עבודת יוצר הכל, שנאמר 'תחת אשר לא עבדת את ה"א בשמחה ובטוב לבב מרב כל, הא למדת שהעבודה (כלומר עבודת ה') היא בשמחה, ואי אפשר לעבוד ה' לא מתוך שחוק ...".

ואם "ערבי השירה" האלה נעשים תוך הפרדה גמורה בין אנשים לנשים?

הבעיה החינוכית של ה"ערבים" האלה היא עוד לפני שדנים בנושא התערובת (שהיא בעיה בפני עצמה). אני נזכר שהשתתפתי לפני עשרות ב"ערב ניגוני חב"ד" ב"היכל התרבות" בתל אביב. הופיעו שם "בעלי מנגנים" חסידיים, כמו חמי ר' זלמן ברונשטיין, ר' שמרל פלדמן, ר' זלמן לוין ועוד. ההתייחסות בקהל הייתה לניגונים ולא כל כך למנגנים, מה שגרם להתרוממות רוח פנימית. כיום יש מגמה גם בציבור החרדי לחקות את האוירה הקלוקלת המצויה אצל בני הנוער הכללי של הערצה ל"אלילי זמר". בחדר של בן "טיפש עשרה" חילוני, אף אם מדובר בבחור אינטליגנטי, לא תמצא על קירות החדר תמונה של הפיסיקאי איינשטיין ולא של הפילוסוף היינה ובודאי לא תמונה של ביאליק. מה כן תלוי על קירות חדרו? דמויות של כל מיני זמרים. נוצרת ממש אוירה של סגידה והערצה לזמרים כולל גם לזמרים "חסידיים".

ואין הדבר מקרי; ההערצה האובססית לדמות המזמרת אינה בגלל שהזמר "החסידי" "בורח מן הכבוד" ולכן "הכבוד רודף אחריו" - כשהמוני בני תשחורת עוקבים אחרי הזמר המפזז-מכרכר, מקפץ על בימה מסתובבת, ואלומות של אור בוהקות ועוקבות אחרי כל תנועה טריאטראלית שלו, זאת בתוספת תימרות עשן וכל מיני פעלולים אלקטרוניים שעניינם לעבוד על התת מודע של הצופה, שמתקיים בו "וכל העם" לא רק שומעים אלא גם "רואים את הקולות".... התזזית, האקסטזה, וצרחות ההמונים שאוחזת בהמונים, כל אלה "סגולה בדוקה" להערצה אלילית לזמר הניצב נוכח אלפי החסידים השוטים עצום עיניים ועווי פנים, כשכולו "דביקות" והבעה של כלות הנפש, ואם לא הבלורית המתנפנפת והמשקפיים נוסח "הצעקה האחרונה" - יכולנו לחשוב שאו-טו-טו הוא מגיע עד לכדי "התפשטות הגשמיות"... במילים אחרות; כל זה פונה למכנה התחתון והנמוך, השטחי, הזול והקליל שבאישיותו של אדם, כל שכן הצעיר שבגרותו עדיין לא מעוצבת.

למותר לציין כי "המנגן" דנן איננו אפילו חיקוי לר' שלום חריטונוב מניקולייב שאת ניגונו הוא מנגן, הוא לא מופיע על הבמה כ"בטלן" עם איזה קסקט מרופט, אלא כולו מחלצות ומעונב בעניבה יקרה, ובזה העסק עוד לא נגמר: התפתחה סיפרות שלימה של עיתונים, כתבי עת ופורומים העוסקים בפלפולי הבל וניתוחים אנליטיים המשרטטים קוים לדמותו ואישיותו רבת האנפין של ה"זמר" הנערץ. מה נאמר ומה נדבר? מאז ר' נחום גולדשמיד שהיה אומר מיט א געשמאק "תפילת טל" ועד ה"בעלי מנגן" כאלה זרמו הרבה מים בדנייפר...

אם הזכרתי את חמי ר' זלמן ברונשטיין, אני נזכר שזה היה ממש פוגע בו אם מישהו הכתיר אותו בתואר "החזן הראשי של כפר חב"ד".

היה "מנגן" מפורסם בשם ר' יו"ט ארליך, שעד היום ניגוניו מעוררים ליראת שמים, האם היה עולה בדעתו ל"להפגין ביצועים" בפני ההמונים המשולהבים של "הצגות" ו"פוזות"?

ואם מעריצים זמר, אז מה?

כלל ברזל ויצוק בחינוך הוא כי הדמויות להערצה הן גם דמויות לחיקוי. מבלי להיכנס ולנקוב בשמות (ויש כמה זמרים שאני מכיר ומוקיר כיהודים חסידיים) – דמויות לחיקוי אצלנו צריכות להיות, במחילה, לא הזמרים.

אילו נעשה מבחן קצר לבנים ובנות במחננו ונשאל אותם, למשל, מה ידוע להם על דמויות מופת כמו ר' איצ'ה דער מתמיד, ר' זלמן משה, ר' שמואל דוד רייטשיק, דומני שלא אסחף אם אהמר ואומר כי הציון במבחן יהיה אצל רוב הנבחנים "שלילי". ניתן לשער איזה ציון גבוה הם יקבלו באם נבחן אותם ביחס לכמה מ"כוכבי הזמר החסידי".

אבל רבותיו נשיאנו מאד עודדו את הניגון החסידי?

בלי שום ספק, אבל בהחלט ביחד עם זאת דחו בשתי ידיים את הפיכתו של "המנגן" ל"אליל". היום קוראים לזה "זמר" פעם קראו לזה "חזן", ואדמו"ר מוהריי"צ אומר בשם אדמו"ר מוהר"ש באחד משיחותיו: "בעל תפילה עפ"י רוב מזכה הרבים, וחזן עפ"י רוב מחטיא הרבים" ובשו"ת דברי חיים כותב: "שמעתי אשר נתקבל לביהכ"נ חסידים שבקהלתכם ש"ץ עם מזמרים מסייעין, ונפלאתי מאד, מה זה עולה על לבבכם, הלא הרבה יגעו אבותינו עדי הסירו המספחת הזאת מבית ישראל, ותודה לא-ל בקהל חסידים לא נמצאו מתפללים...כבבתי טרטיאות, רק בוחרין באדם כשר השופך ליבו נגד ה' בתפילה".

ובאותו ענין; מעלת הנגינה היא רק כשהיא מביאה לשמחה של קדושה אשר תורמת לעבודת ה' (כפי שהזכרנו קודם משולחן ערוך אדה"ז), לגבי סתם הנאה ממוזיקה נכתב ב"קונטרס ומעיין" שזהו כמו כל תענוג בהמי אחר!

אבל מצינו וראינו שהרבי זי"ע עודד זמרים להופיע לפני קהל, האם הרבי לא חשש לכל זאת?

אני נזכר שפעם היתה הוראה ממזכירות הרבי שלא להשתמש במוסדות החנוך שלנו בחומר מודפס שיצא מטעם המל"ח. לשאלה המתבקשת; "ס'טייש, זה הרי חוברות שיצאו מטעם המל"ח?", ענה על כך הרב חודקוב ש "תרופה טובה לחולים, אבל מזיקה לבריאים"; כשמופיע פב"פ באיזה "חור" ברוסיה או ב"עיר שדה" בארה"ב מול יהודים שרחוקים מיהדות ת"ק פרסה, הרי ערב "שירה יהודית" היא חבל הצלה בשבילם מה שגורם להם איזה קשר רגשי לאידישקייט, אבל "התרופה" הזאת שמועילה ל"תינוקות שנשבו" - מזקת גם מזקת לציבור של החרדים לדבר ה'.

הרי גם באירועים חבדיי"ם, כגון "סיום הרמב"ם" מופיעים זמרים כאלה?

ישנו הבדל אם מדובר באירוע שבמרכזו ניצבים נושא ונקודה רוחניים, ואך כלוואי ו"ליפתן" גרידא מופיע זמר במטרה "להרטיב" את האוירה הרצינית. הדבר מוצא את ביטוי גם בפלאקטים – במודעות המזמינות את הציבור לאירוע; האם דמותו של הזמר-הזמרים מופיע-מופיעים במרכז המודעה, או רק בשוליה. אין-הכי-נמי היו כמה אירועים, המתיימרים להיות חבדיי"ם, שאלילי הזמר "החסידי" היוו את עצם הלוז של האירוע ותפסו גם את מרכז המודעות, מיותר לציין, כי רוב הציבור שהגיע לשם (ועל איכותו של הציבור מיותר להכביד מילים) לא בא להאזין בדיוק ל"משיח וגאולה" אלא למשהו אחר שהיווה "מסמר הערב"...

ואם האלטרנטיבה שבמקום ללכת ל"ערבי שירה" אלה, ילכו למופעים של זמרים חילונים?

התשובה לכך היא אותה תשובה לשאלה ולדילמה שנצבת לפני רבנים ומחנכים בקשר ל"נושר" שאם לא ילך ל"ישיבה תיכונית" ילמד בתיכון חילוני. כמובן שיש מצבים יוצאים מן הכלל ועליהם צריך לדון ולהתייעץ בצורה אנדיבידואלית. אבל הדיון שלנו עוסק הרי בקשר לכלל הציבור החרדי ולא על בעיות חריגות!

יש הטוענים כי יש כאלה שחזרו בתשובה כתוצאה מערבי שירה שכאלה?

אם מדובר ב"ערבי שירה" בעיירות נידחות, לכך כבר התייחסתי קודם שזוהי בבחינת "תרופה" שמועלת ל"חולה" (בלבד), ברם, אם מדובר ב"ערבי השירה" בערים וישובים המיועדים גם לציבור החרדי - אותם אסרו הרבנים, אפילו אם נניח שהיו כאלה ש"חזרו בתשובה" כתוצאה מכך - אני מכיר כאלה ש"חזרו בתשובה" בגלל קרליבך – האם זה נותן לו הכשר? אני מכיר אברך חסידי מאד ידוע שחזר בתשובה כתוצאה מקריאת כתבי ש"י עגנון - האם זהו תעודת הכשר לש"י עגנון? אני מכיר אפילו פלוני שהתקרב ליהדות וחסידות כתוצאת מקריאת סיפורי חסידות שבספר "אור הגנוז" של הפילוסוף האפיקורוס מרטין בובר – האם גם הוא חלילה "יעלה על שולחן מלכים"?

ברצוני להדגיש כי "ערבי השירה" מהווים סכנה חינוכית גם בשעה שמתקיימת הפרדה בין גברים לנשים, קל וחומר בן בנו של קל וחומר שגם תנאי זה לא מתקיים, וכבר היו דברים לעולמים, ויש דברים בגו.

בקשר למחיצה; היו כאלה שטענו שגם ב"שירת הים" כאשר מרים הנביאה שרה לא היתה שם מחיצה...

ידועה השאלה, הכיצד שרה מרים הנביאה בפני הגברים והלא "קול אשה ערוה"? והתשובה לכך, כי בקריעת ים סוף לא היה יצר הרע וזאת בגלל הנבואה ורוח הקודש ששררו אז. בכל מקרה, להלכה נפסק כי אי אפשר לברך בחתונה "שהשמחה במעונו" בשעה שאין הפרדה, כי אין השמחה דקדושה שורה במקום שיש יצר הרע, וכפי שכבר הזכרנו, שאדרבה, דוקא באירועי שמחה, יש יותר מקום לחשש ל"יניקה לחיצונים"!

זאת ועוד: הבה ונחשוב, איזה אקט בלתי חנוכי הוא ליצור הערצה לדמות המפזזת ומקפצת על הבימה אפילו כשניגוני הבעש"ט קולחים מפיה, ואפילו שבמקום קיימת הפרדה מוחלטת בין אנשים לנשים - כאשר ידוע לכל, שאותו זמר, אותה "דמות חינוכית" לא היסס אך תמול שלשום להופיע, ועוד לפני ציבור חרדי, בפני ציבור מעורב! והתופעה הזו קיימת לצערנו, לא באחת מעיירות השדה, אלא במרכזי ערים בארה"ב, ערים המאוכלסות בקהילות חרדיות רבות, ולבושתנו וחרפתנו משפחות חרדיות על נשותיהם וטפיהם והנילווים עליהם נראים בתוך הקהל! ואני שואל את כוכבי הזמר "החסידיים"; מי נתן לכם היתר על כך? האם הכסף יענה את הכל?

יש הטוענים, הנה הקהל "הצביע ברגלים" נגד פסיקת הרבנים, וממשיך להופיע ל"ערבי שירה"?!

לא עשיתי מחקר כמה מהציבור החרדי אכן השתתף ב"ערב השירה". בכל מקרה: "אין חדש תחת השמש"; בעוונותינו הרבים, בדור הקודם המוני יהודים מרדו רח"ל ברבנים והתוצאות והאסונות הרוחניים שצמחו מזה מורגשים עד היום. מליוני יהודים שאבות-אבותיהם היו שומרי מצוות, צאצאיהם כיום רחוקים מחיי תורה ומצוות, וכל זאת בין היתר, כתוצאה ישירה של "מרד ברבנים". היה בדור הקודם יהודי ידוע בפולין, ת"ח וחרדי, מגודל זקן ופאות וחבוש ספאדיק, שהרים על הנס את מה שהוא כינה "המרד הקדוש" (מולידו של תנועת "הפועל המזרחי") והתוצאות המחרידות ידועות. על כגון דא אכן אומרים; עוד כמה "נצחונות" כאלה וא... (ואינני רוצה להשלים את המשפט. היל"ת).

אני קורא להורים ולמחנכים שבמחננו: אנא, חוסו על נפשותיכם ונפשות ילדיכם, אל תגרמו , במו ידיכם להשחתתם! והיה מחניך קדוש!

כ"ז במנחם-אב תשס"ז
הגב לכתבה

תגובות
40
1. נו , מה לא עושים בשביל כותרת בשטורעם
כ"ח במנחם-אב תשס"ז
2. שום דבר לא דומה
המודרניזציה פשטה בכל .ולכן גם הרב של היום לא דומה לרב של פעם והאמת חייבת להאמר .ואין בכוונתי לפגוע,אך לרב של פעם, לא היו עניבות ,ולא כאלו משקפיים יפות, ולא מכוניות פאר, והוא לא היה מבין בעולם הזה כלום. בטח לא בעסקנות ופוליטיקה. לכן כשאני בודק אם פריד דומה לבעל מנגן של פעם מספיק לי שהוא נשמע כמו פעם. כי להראות כבר אף אחד לא נראה כמו פעם.
כ"ח במנחם-אב תשס"ז
3. דברים של טעם
דברים של טעם
כ"ח במנחם-אב תשס"ז
4. אם חפצי חיים אנו יש להתעשת
לאברך חסידי בוודאי שאין מה לחפש שם
ואם חפצי חיים אנו ורוצים לשמור על צביון מחננו כמחנה חסידי וחרדי הגיע הזמן שננהג כחרדים וחסידים בפועל ממש בכל מכל כל

למה שיהיה פתחון פה למאן דהוא בעולם לאמר שחב"ד מקילים במשהו?
הלא אנו באמת שואפים ומחונכים להיות המהדרין מן המהדרין
אז מה ההיתממות?
כ"ח במנחם-אב תשס"ז
5. פרידמאן -- ברונשטיין
עם כל הכבוד לרב -- איני רואה שום הפרש בין החסידישקייט של פרידמאן לברונשטיין ושאר מנגנים שמזכיר. מדברים על זמנים שונים. והדברים ידועים לכל גודל ענותונותו ןחסידותו של פריד וכו'. כל ההערצה שמקבל והתיאור של "אליל" ואפילו של "זמר" החסידי במקום "מנגן" אינו לרוחו.

רק מה" כל זה מגיע מהתקשורות ה"חסידי" -- כמו האתר שמביא דבריו של הרב דרוקמן....
כ"ח במנחם-אב תשס"ז
6. הצעה
אם הרב דרוקמן שליטא ילך לשמוע את שירת שווקה, אולי יחזור בתשובה ויפסיק לתמוך במשיחיים.
כ"ח במנחם-אב תשס"ז
7. תודה!!!!!
מסכימה עם כל מילה!
תורה רבה על הכתבה!
דבר בעיתו!
כ"ח במנחם-אב תשס"ז
8. לענין
"גערעט צום זאך"
כ"ח במנחם-אב תשס"ז
9. כנראה כבוד הרב לא מעודכן נגד מה באמת צריך להלחם...
ברור שבדור הזה תאסור ערבי שירה כדי לתת כתף לוועדות הטרוף של מרדכי בלוי וכדומה שמחתימים את הרבנים אוטומטית ללא כל מחשבה .
הבריחה תהיה למחוזות רחוקים יותר.
זה כמו לתת בדורינו לילד ארטיק פעם בחודש ולומר לו בלובביץ עשו אתכפיא ,אתה תגרום לו ללסטם את הבריות.
החכמה לנתב את האנרגיות של הצעירים למחוז כשר וחיובי.
בערב שירה נפרד היטב אולי תוך דבר תורה קצר אין כל רע ודייך מה שאסרה עליך תורה .
כנראה כבוד הרב לא יודע על התחרויות בין וועדות הטירוף לאסור כמה שיותר ולשנורר ע"ז אח"כ בלעדי זה אין להם כל קיום.
רב חסידי אמור להיות חכם ולא להשתתף במחול הטירוף שמוביל מרדכי בלוי מוועד משמרת הקודש... ושותפיו


כ"ח במנחם-אב תשס"ז
10. להתפעל כל פעם מחדש
הרב דרוקמן, יישר כח גדול!
דוגמה של רב אמיתי שלא מהסס להביע דעת תורה, מבלי לבחון את מידת הפופולריות שלה.
אם גם שאר הרבנים היו מביעים דעה ברורה בשאר התחומים, יתכן שהיו נחסכים ויכוחים רבים בין אנ"ש.
כשהרבנים לא מפרסמים דעה ברורה בנושאים השונים, האיש הפשוט חש צורך לגבש לעצמו עמדה, ולא תמיד יש לו את הכלים ההלכתיים וההשקפתיים לעשות זאת בהתאם לדעת תורה.
כ"ח במנחם-אב תשס"ז
11. צריך למצוא תחליף במקום
יש צורך לדאוג למשהו מוסיקילי דומה ברמה חסידית, ולא רק לבקר את הקיים, מה יש לנו להציע שיהיה גלאט כשר לכל הדעות?.
כ"ח במנחם-אב תשס"ז
12. פעם ראשונה אני שומעת נימוקים הגיוניים
עד עכשיו אמרו לנו רק, רבנים, רבנים, רבנים,
למרות שאיננה מזלזלת ח"ו ברבנים,
אבל זה מחלחל ומשכנע יותר כשמסבירים את הענין בטעם ובהגיון.
כ"ח במנחם-אב תשס"ז
13. עם כל הכבוד לרבני חב"ד שליט"א
ויש הרבה כבוד, אבל דומני שהרב דרוקמן היחידי ביניהם שעסק הרבה שנים בענייני חינוך, ולכן דעתו בנושא זה מאד משמעותית!
ובמיחוד שגם רבני חב"ד האחרים אינם דעתם נוחה כלל ועיקר מהקונצרטים-הקרקסים האלה.
כ"ח במנחם-אב תשס"ז
14. מוקיעי המרד הקדוש!
שנותרו תחת השפעת רבותינו ברוסיה או רבותיהם במזרח אירופה עלו בעשן השמימה...!!!
כ"ח במנחם-אב תשס"ז
15. צודק - אך העסקנים והרבנים פעלו מטעמים שונים לגמרי
הרב דרוקמן לקח אותנו לזוית נכונה, עם 'חוש ריח' חסידי, וישר חילו. אמנם מזוית זו, לא תעזור שיטת הזבנג וגמרנו. בוקר אחד, טרם מופע נוסף, מוצאים אנו פסק גורף.
ויודגש:
אילו זה היה הטעם לאיסור הגורף של ה'גדולים' ניחא.
הבעיה שהעסקנים למיניהם, חלולים עוד יותר מאלילי הזמר, והטעמים לאיסור, הינם טעמי צניעות תמוהים. שגדרם לא נאכף כללל במקות כמו מירון והכותל.
כ"ח במנחם-אב תשס"ז
16. צריך למצוא מענה לנוער
כ"ח במנחם-אב תשס"ז
17. שמח לראות שהרב דרוקמן באמת חסיד
כיאה לרב חסידי "בטלן" החליט כת"ר שהיינה הי'ה פעילוסוף. ובכן כייקה משכיל אציע עידכון קל לחסידים המופשטים מחזי דהאי עלמא, היינה היה משורר לירי וסטיריקן שיצירותיו אולי היו השראה לפילוסופים והי'ה בהם ניצוץ "נבואי". המסכן הי'ה יהודי שהשתמד וכל ימיו "אכל" את עצמו ועקץ את עצמו על כך...
כ"ח במנחם-אב תשס"ז
18. הרבנים של היום...
פעם בא יהודי אל הגרש"ז גורליק ע"ה, רבו של כפר חב"ד, ובפיו תלונות על הרבנים של היום שאינם כרבנים של פעם...

הרב גורליק ע"ה שהיה יהודי פיקח, לא הפגין סימני עלבון או פגיעה, אלא השיב לו בחיוך:

זינדיקן, וילסטו ווי א היינטיקער בעל בית, אבער רבנים וילסטו אמאליקער. זיי א אמאליקער בעל בית וועסטו האבן אויך א אמאליקער רב...

(לחטוא הנך רוצה כמו בעל הבית של היום, אולם רב הנך רוצה כשל פעם. כאשר אתה תהיה כמו בעל הבתים של פעם, גם הרבנים יהיו כשל פעם...)
כ"ח במנחם-אב תשס"ז
19. כבוד הרב מנותק מהמציאות
צריכים לבחור את המלחמות שלנו!
אי אפשר ללחום על כל החזיתות!!!
בעיית הנושרים קורה מפני שאנו תובעים הרבה מבחורים שלא יכולים לעמוד בזה!!
הם יושבים מבוקר לערב בישיבה ואין להם שום דבר לשמח את לבם
את העובדה שהם יושבים בזאל כל היום הם בקבלת עול
אבל כשיש להם משהו לשמח לבם זה מעודד אותם להמשיך
אך כשלוקחים הכל ותלחום נגד ה-כ-ל זה לא ילך
שכבוד הרב ילחום נגד כל הגלידות שמוכרים ס'טייטש כמה דמעות שפך ר' ניסן שלא יאכלו מאראשינע
ושכל החניות ימכרו רק ניחו"ח בחור חסידי ובית חסידי צריך לשמוע רק ניחו"ח ולא זמרים אחרים
כל מי שיש לו טיפת מוח בקדקדו יבין לא כך מצילים את הדור
כבוד הרב כנראה חושב על שנות הכו"ף'ז ואינו יודע מה קורה ברחוב ואינו מבין את נפש הילד
לכך יש מה שיש וחבל!
כ"ח במנחם-אב תשס"ז
20. תגובה ל18
הכל יפה בסיפורים אך המציאות קשה
כ"ח במנחם-אב תשס"ז
21. דוד
זה כל הסיבה למהומה???
זה הסיבה ששפכו את דמו של זמר שהוא דוגמה חי' של אברך חסידי
שהגם שיש רעש גדול סביבו הוא מתנהג מאוד חסידי?
מפני מה? שיראו אותו רוקד ועשן סביבו?
לכך צריכים לאסור את זה?
לא הייתי בוכה אם ילדי יסתכלו על אברהם פריד כדוגמה איך להתנהג!!!


כ"ח במנחם-אב תשס"ז
22. מצטרף -19

אין גוזרין....
כ"ח במנחם-אב תשס"ז
23. הרב הוירטואלי
מתי הוכתר הרב הנ"ל לרב הוירטואלי
לקהילת מרחבי הסייבער ספייס ?
ולענין עצמו בסטמאר לא מחפשים רבנים
וכנראה שנטורי קרתא גם מסודרים.
ריקוד המה יפית בפני החוגים שזילזלו
ועדיין מזלזלים ברבי שלנו הוא בחינת
רבם דקרו.
אבל יש עיצה לרב שרוצה להציל נפשות
בבחינת פיקוח נפש ממש.
לפני פתיחת שנה"ל בעוד ימים ספורים
אנא תדאגו שאף ילד חבדניק אחד לא יישאר
מחוץ למסגרת ישיבה .וכן פה תלמד מש"ס איך
הם סוחבים וכמה מאמץ משקיעים עבור
ילד אחד שיירשם למוסד.
לכם כל "רבני" חב"ד
איך תרשו לפתוח השבוע את הישיבות
בידיעה ברורה כמה עשרות מבנינו הנהדרים
חניכי תו"ת בניהם נכדיהם וניניהם נהרגים
ברוחניות ע"י שרירותם של כמה מנהלי מוסדות
קול דמי אחיך זועקים מן האדמה.
דמו ודם זרעיותיו.
דורות שלמים נהרגים.

ידעתי שלא תפרסמו אבל הייתי צריך לכתוב
כ"ח במנחם-אב תשס"ז
24. תגובה ל 1 [שוש החצופה}
א.כולי תקווה כי את בת ישראל

כשרה... כי לזלזל ברבנים

מראה על ריקבון פנימי עמוק

ב.כולי תקוה כי בת ישראל כשרה

כי סוג התגובה שלך מראה כי

בתת ההכרה שלך ואולי גם

בהכרה מלאה אין את ראויה

לטוהר (מלשוןטהרה) היהודי

החסידותי

ג.מעניין מה כ"כ פגע בך בדברי

הרב הגאון הרב החסיד שתגובתך

הכל כך קצרה וכל כך ארסית

כמו של נחש... אולי סוג

הצניעות הפנימית והחיצונית

שלך!!!

ד. ישר כח ענק לרב על " גאון

יעקב " והלא יבוש לומר גם

שנשמע כ"כ מיושן אבל זוהי

תורת אמת
כ"ח במנחם-אב תשס"ז
25. yossi
if the rabbonei chabad would of come out against matisyahou they would have shown that they care . but they let him do what he wants in the name of chabad and he brought a churban in chabad . fried is a tzaddik compared to matisyahou .
כ"ח במנחם-אב תשס"ז
26. חלק מהתגובות כאן רק מוכיח על "הרמה"
...לאם הידרדרנו.

אין משמעת, אין האזנה לאנשים מבוגרים ממך, חכמים ממך.
לא צריך להיות מבין גדול כדי לזהות שהתגובות האלה באות מסוג אנשים שרוב חינוכם הוא מערבי זמר שכאלה וכיו"ב.

אוי לרבנים שבימינו שעם רמה נמוכה כזו קצת הם צריכים להתעסק.
כ"ח במנחם-אב תשס"ז
27. תגובה ל 19, הרב דרוקמן מכיר טוב את המציאות
בגלל שהרב דרוקמן מכיר טוב את המציאות ויודע להתמודד עימה, ואני ועשרות מחברותי ניצלנו, ובזכות הרב דרוקמן הקמנו בתים חסידיים לתפארת.
כ"ח במנחם-אב תשס"ז
28. ל26ו27
ל26 מה פירוש לאן התדרדרנו? צריכים לקבל בקבלת עול מוחלטת כל מילה של כל מי שנקרה רב??
כבודו במקומו מונח!
אבל לא חושב ככה!!!
ל27 ברור לי שהרב דרוקמן הוא איש רציני ובודאי הציל הרבה בחורים
אך כשהגענו יותר ויותר בעקבתא דמשיחא
הרמה יורד יותר ויותר
ומוכרחים לדעת על איזה מלחמה צריכים ללכת ולאיזה לא!!
בתו"ת בנ"י הי' יהודי חסידי בשם הרב אושפאל והיו בחורים שהתענינו בספורט ה"יאנקיס" וכו'
והוא הי' אומר הנח להם!
הגם שב"יענקיס" לא שחקו לא ר' שלום חרוטוב ולא ר' איטשע דער מתמיד כי אם שקצים!!
ההענינות בספורט האמרקאי היא מליון פעמים גרוע מהענינות באברך החסידי אברהם פריד!
ואף על פי כן הבין בחכמתו איך לותר על משהו וללחום על משהו עיקרי יותר!
לשמוע הרב דרוקמאן עושה "ויצעקו" שרואים מישהו רוקד ויש עשן סביבו
מעלה תמיהה גדולה האם יודע מה קורה ברחוב!!
יש האינטערנעט שהוא אבי אבות הטומאה והצרה הכי גדולה ויש אלפי פיתויים שמפילים בחורים בשאול תחתית על זה צריכים ללחום ולהכניס האנגרי'
ולא בשטוייות שרואים אברך חסידי רוקד והוא לא ר' שלום חאריטונוב!!
וכבר אמרו דייך מה שאסרה תורה!!
ואל תהי צדיק הרבה!!
כ"ח במנחם-אב תשס"ז
29. ההבדל בין "קנאות" ו"איסורים" ל"חסידישקייט" ו"הידורים"
ישנם דברים שהם בגדר "איסורים" וממולם ניצבים ה"הידורים".
לדוגמא: איסור ללכת ללא כיסוי ראש. ומנגד, הידור לא ללכת עם כיסוי ראש בולט ושונה ממחננו.

על ה"איסור", חייבים למחות (כמובן בדרכי נועם). ואם מדובר בתופעה קיימת או העומדת להתרחש, מצווה למנוע ולהזהיר בשער בת רבים.

על ה"הידור", צריכים להתוועד. ביחיד (אחד על אחד) או ברבים.
מ'זאגט לחייםומדברים על הידורים. ותוך כך להביא את השומעים להבנה ול"דערהער" כיצד צריכים להראות להשמע להתנהג לדבר ולחשוב חסידים.

כאשר באים הגדולים והחכמים באמת ו"הופכים את היוצרות", מוחים ומוכיחים בעניני "הידורים", בכל הכח ובשער בת רבים כאילו היו "איסורים",
הרי א. הנהגה זו היא "קנאות" ולא דרכי החסידות,
ב. עלולים הם חלילה שלא בטובתם, ליצור בקרב הנוער שלנו, בילבול בין המושגים.

ואז התוצאה ברורה: ה"איסורים" עלולים רח"ל להיתפס גם הם כ"הידורים" גרידא, כי הרי הכל כבר אסור ממילא ומכאן הדרך לנשירה חלקלקה מאד.

יפה מאד נהגו רבני חב"ד, כאשר החליטו לא להיסחף אחרי כל "קנאי" המתעורר בבוקר על צד שמאל ואפילו לא אחרי גדולי התורה האמיתיים שהצטרפו לעניין על פי שיקול דעתם.

לחב"ד יש ב"ה את דיעותיה העצמאיות על פי תורת ודרכי החסידות אשר הורונו רבותינו נשיאנו.


כ"ח במנחם-אב תשס"ז
30. ל29
אמת ויציב
כ"ח במנחם-אב תשס"ז
31. ל - 28, 29 הרב דרוקמן בצד רבנותו הוא גם מחנך

הרב דרוקמן הסביר ונימק את טיעוניו בטוב טעם ודעת, ולא ראיתי נימה של חרמות ואיסורים בדבריו כפי שאתם לשוא מנסים לייחס לו.

הטעמים של הרב דרוקמן הינם חינוכים ופסיכולוגיים, ואי אפשר לעניות דעתי לדחותם בקש.

למותר להתייחס לתגובות כאילו הרב דרוקמן נגרר אחרי קנאים מחוץ למחנה שלנו -כל המעיין בדבריו יווכח כי הוא בונה את התיזה שלו על אדני ההיגיון.

(העובדה שרבנים מחוץ לאנ"ש סוברים כך, עדיין לא פוסלת את ההשקפה כי הסגידה אחרי הזמרים משחיתה את נפשות ילדינו).

אפשר לקבל את טיעוניו ואפשר לא - אבל לייחס לו סתם קנאות הדבר אך מעיד על חוסר הבנת הנקרא.

העובדה שבמחננו ישנה אוירה של קלילות תחת התירוץ שאם לא נוותר לצעירים נצטרך לוותר יותר, אומרת בהחלט דרשני.


כ"ט במנחם-אב תשס"ז
32. עולם הפוך ראיתי
האימרה החסידית החבדי"ת אומרת כי מה שאסור אסור ומה שמותר גם אסור, הפוך ממה שאומר העולם(שמה מותר מותר ומה שאסור גם מותר).

כשאני רואה את התגובות כאן, באמת כבר אינני יודע לאיזה מחנה משתייכים המגיבים.

בעקבתא דמשיחא אין כנראה הפתעות.

משיח נאו.

כ"ט במנחם-אב תשס"ז
33. ל31ן32
ל31
רציתי להעיר כמה הערות על מה שכתבת בטוב טעם
א)גם 29 הסביר את עצמו בטוב טעם שענינים כאלו צריכים לעשות אצל פארבריינגען באופן המתאים

ב) מה שכתבת שהענין שאומרים שאם לא נוותר לצעירים,
יכולים לחשוב שמוותרים על ענין עיקרי
מוותרים על דבר וואס פאסט נישט
והטוענים דלעיל טוענים שאם נדגיש את האיסור בזה יהי' יצא שכרו בהפסידו

ל32
דברך בכלל לא הבנתי
הגעת כמוכיח בשער שע"פ חסידות מה שאסור אסור ומה שמותר ג"כ אסור
ואלו כאן כותבים כמה מהמגיבים שאין ללחוץ על הצעירים שאין יכולים לילך לערבי שירה שהחטא היחידי שרואים זמר רוקד.
תגיד לי צדיקול והאינטערנעט מהי באיזה גדר זה נכנס להמותר שאסור ע"פ חסידות
או האסור לכולי עלמא
כמה רבנים ובתוכם רבני חב"ד אסרו את השימוש באינטערנעט
ומה מעשיך פה?
אלא מאי אויף יענעם איז גרינג צו זאגן!!
על חשבון צעירים וואס צריכים להיות זהיר איתם שם אתה פוסק בקלילות שצריכים להדגיש שמה שמותר אסור
ועליך מאי(זה חוץ מזה שאני בטוח שגלידה אינו נכנס לפיך ואתה עושה אתכפיא כל יום)
כ"ט במנחם-אב תשס"ז
34. ל5
זה פשוט תסתכל מי יש לו "טשופ"
ואיך יעלה על הדעת שאין חילוק
אתה רק צריך לשמוע
את הקול וזה אומר את הכל
בפרט תשמע
את הניגון של השתפכות הנפש שלו
בניח"ח 10
כ"ט במנחם-אב תשס"ז
35. תגובה 32 צודקת
ירוד ירדנו, ואיבדנו את השורשיות שלנו. גודל כאן דור שיטחי שלא ידע את יוסף.

שהקב"ה כבר ירחם עלינו ויביא לנו גואל וגאולה בחסד וברחמים!

כ"ט במנחם-אב תשס"ז
36. ישר כח ל-29! אתה הראשון שעושה סדר בבלאגן
כולם מדברים מסביב ואתה הראשון שפגעת בול בנקודה.

אתה באמת נשמע כמו שליח עם נסיון.
כ"ט במנחם-אב תשס"ז
37. כל מילה של הרב דרוקמן - אמת ויציב
מכתב גלוי
מלב אל לב לכלל אנ"ש חסידי
חב"ד לויבאוויטש די בכל אתר
ואתר!

דבריו של הרה"ג הרה"ח דוד מאיר שיחי' דרוקמן אינם צריכים להוספתי, ובוודאי לא לחיזוק, המילים והמציאות מדברים בעד עצמן.
כאן ברצוני להביע כאבי בפני מאות מאנ"ש, האם אין לנו במי לראות, הרי יש ווידיואים עד אין סוף ממלכינו נשיאינו?!. האם אין לנו ניגונים לשמוע? הרי בחב"ד הניגונים הם עד אין סוף.ומי מדבר בכלל על קדושתם של נגוני חב"ד אשר כל ניגון הרי הוא "א גאנצע חסידיש'ע ספר". מה לנו לחפש במקומות זרים ובניגונים זרים.

וכאן אני קורא בבקשה קורעת לב, (הרב דרוקמן אמר זאת ברמיזה, אך אני לא מפחד מה גם שמי אינו מתפרסם כאן) לכל 'הזמרים' המשתייכים לקהילות חב"ד כגון אברהם פריד, מענדי ג'רופי, אנא הפסיקו להופיע מעל הבימות לכלל הציבור החרדי בארץ, וכפי שביאר זאת הרב דרוקמן 'תרופה לבריא מזיקה' ונצלו זאת למקומות נידחים כמו באוקראינה וכדו'. הכבוד המדומה שהנכם מקבלים כבר אינה אקטואלי כמו פעם (בזאת ב"ה, אכשר דרא) ובזאת הרי הנכם מצילים דור שלם.
לא אכנכם כ'אלילי זמר' אך יש דברים בגו.

לכלל אנ"ש, אנא הדיחו רגלכם ממקומות נידחים שכאלה, לא ניגוני פריד ולא ניגוני ורדיגר ולא גראוכר וכדו' אף אחד מהם לא מגיע ליופי ולקדושת הניגונים של חב"ד.
באהבה וברחמנות
משפיע מפורסם
כ"ט במנחם-אב תשס"ז
38. 36 רק באלגן התווסף על הבאלגן
כשמתחילים ליצור טשטוש ולטעת תהיות על תקנות של רבנים עם כל מיני התחכמויות והתפלספויות, זהו מתכון בטוח לבאלגן במוחות של הצעירים.

הרב דרוקמן צדק:
בעצם גם בלי פסיקת הרבנים מדובר על "עוף מסריח"!

תמשיכו, תמשיכו להתחכם ולהתבלגן:
התשובה תהיה התגברות הנשירה, רחמנא ליצלן!
כ"ט במנחם-אב תשס"ז
39. 37 מכתב גלוי? כמו שהמשפיע מפורסם
לידיעתך, מכתב גלוי חותמים עם שם.

כנראה שאתה מפורסם כמו שאתה גלוי.

עיין ב29 ותראה איך מתנהג משפיע.
כ"ט במנחם-אב תשס"ז
40. תגובה
38 כתב

"תמשיכו, תמשיכו להתחכם ולהתבלגן:
התשובה תהיה התגברות הנשירה, רחמנא ליצלן!

ברי ? (כ"ט אב ה'תשס"ז)"

כך היא דעתך וזכותך לחשוב כך
ויש שאינם מתחכמים ויודעים קצת איך לחנך צעירים וממש לא מסכימים עמך
וחושבים בדיוק להיפך שהלחיצה בכיון זה הוא המביא את הנשירה

ל31
כתבת

"העובדה שבמחננו ישנה אוירה של קלילות תחת התירוץ שאם לא נוותר לצעירים נצטרך לוותר יותר, אומרת בהחלט דרשני".

רציתי לשאול אותך שאלה ילמדנו רבנו
בישיבות בארצות הברית וישיבות חבדיות בכללם נותנים לבחורים לשחק בכדור
גם הרבי ריי"צ נתן לבחורים האמריקאים שהגיעו לאטוואצק לשחק בכדור
האם גם זה נקרא וויתור לצעירים שאומר דרשני או שזה נקרא שיודעים איך להיות זהיר עם צעירים
בטח אם המגיב 32 הי' שם הוא הי' מוחה הייתכן ס'טייטש הרי חונכנו שמה שמותר אסור
והרב דרוקמאן הי' כותב כתבה שלימה שזה מעלה צחנה
וזה מה שצעירים צריכים לעשות לרוץ בחיות עם כדור?
ולהיות בשמחה מזה שמישהו הגיע "הביתה"
אך כנראה צריכים לדעת איך לחנך את האימרה מה שמותר אסור לצעירים
וישנו דרך איך ומה וכו' וכו'
אהי' אסיר תודה אם תסביר לי את זה

כ"ט במנחם-אב תשס"ז