ב"ה יום רביעי, ו' כסלו תשע"ט | 14.11.18
הרב חנוך גליצנשטיין שי'
הרב חנוך גליצנשטיין שי' צילום: שטורעם
ספר התולדות: אתערותא דלעילא

אחד מדמויות ההוד של חסידי חב"ד באה"ק הוא הרה"ח ר' חנוך גליצנשטיין שי'. לעונג לנו לארחו במדור 'מילה של חסיד' לשורת מושגים
מערכת שטורעם

אחד מדמויות ההוד של חסידי חב"ד בארץ הקודש מזה שישים שנה הוא הרה"ח ר' חנוך גליצנשטיין שי'. הרב גליצנשטיין, איש הספר וההגות ובעל חשיבה מקורית, יגע ועמל במשך שנים על גבי שנים והוציא לאור למעלה משישים ספרים!

גולת הכותרת של עשייתו הספרותית הייתה תיעוד וכתיבת תולדות חייהם של רבותינו הקדושים, החל מהבעל שם טוב זי"ע ועד לרבי הקודם, בסדרת הספרים המופלאה "ספר התולדות", כשהוא מלווה בהוראותיו הקדושות של רבינו זי"ע, ובכך זכה לקדש ביותר את שם חב"ד ורבותינו נשיאנו.

הרב גליצנשטיין הטביע את חותמו המיוחד על העשייה הציבורית החב"דית בארה"ק מזה כמה עשורים. בהיותו ניצב לא פעם בראש הפעילות רבת האנפין שימש כחבר בהנהלת צעירי אגודת חב"ד בארה"ק, מונה על ידי הרבי לכהן כחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד, ומלווה את העסקנות החב"דית בארה"ק מזה חמישים שנה, כשהכל נעשה בנועם הליכות מתוך התקשרות וביטול נפלא למשלח.

במסגרת עסקנותו הציבורית, ניהל במשך שנים את ישיבת 'תורת אמת' בירושלים, ולאחר מכן השתלב בניהול מוסדות החינוך המפוארים 'בית חנה' בירושלים, לצדו של הרב טוביה בלוי.

השילוב הנפלא בין כתיבה לעסקנות בו התברך הרב גליצנשטיין הביא אותו לקשר מיוחד עם סופרים רבים ואישי ציבור, עמם עמד בקשר והביא להם את אורה וחמימותה של חסידות ותורת חב"ד. הוא זכה לאין ספור הוראות מהרבי בנושא זה ואחרים, וזכה שהרבי יטיל עליו שליחויות רבות, גלויות ועלומות.

הקשר המופלא בין נשיא המדינה זלמן שז"ר לבית רבי, נעשה באמצעותו של הרב גליצנשטיין, כאשר הנשיא מעניק לו אישור גישה יחיד במינו לארכיון הגנזים הלאומי, בהיותו בא כח של הרבי.

גם הקשר עם גדולי ישראל ובמיוחד עם הגרש"י זווין זצ"ל, שהרב גליצנשטיין היה מבאי ביתו, לבין הרבי, נעשה לא פעם בתיווכו של הרב גליצנשטיין שזכה לאמון רב בהיותו איש סוד ובר שיח לגדולי הדור.

לעונג לנו לארח במדור 'מילה של חסיד' את הרב חנוך גליצנשטיין שי' לשורה של מושגים.

אוהל הרבי
"יחידות" אצל הרבי כאשר "יתיר מבחיוהי".

אוצר סיפורי חב"ד
עד היום הופיעו 18 כרכים מאוצר בלום זה. ב-13 הכרכים הראשונים רוכזו רק סיפורים שסופרו על ידי נשיאי חב"ד לדורותיהם, ומהכרך ה-14 ואילך – סיפורים שסופרו על ידי חסידים, ועוד יבואו אי"ה עשרות כרכים נוספים מסיפורי חסידים.  החלוקה הזו היא בהתאם להוראה שקיבלתי מהרבי זי"ע. על חשיבותם ויקרותם של סיפורים חסידיים אני מפנה את הקורא ל"מבוא" שנדפס בכרך הראשון של ה"אוצר", בו רוכז כל אשר נאמר ונרשם מפי רבותינו הקדושים לדורותיהם על כך.

אינטרנט
פסול לחלוטין, ולפתח חטאת רובץ.

אלבום הרבי
זכיתי ב"ה מגבוה לרכז כל אשר פורסם בעתונות, מכתבי עתים, ספרים וכו', על הרבי זי"ע ופעליו במשך שלשים שנות נשיאותו הראשונות, ובעריכה משותפת עם ידידי הרב עדין אבן-ישראל פורסמו בצורת אלבום מהודר על נייר כרומו בצירוף תמונות רבות של הרבי זי"ע, בשני כרכים מפוארים. חבל מאד שלא היה המשך לדבר, ועל אשר לא נדפס מה שפורסם בשפות זרות. ואולי עוד חזון למועד.

אליעזר שטיינמן
מגדולי הסופרים בארץ שבעשרות שנותיו האחרונות הקדיש את עצמו, בכוונה להביא אור ואורה להמוני העם וביחוד לנוער, בתיאורים חיים ותוססים, בסגנון כתיבתו המיוחדת, על תנועת החסידות הכללית והחב"דית, מנהיגיה, תורתה ודרכה.
זכיתי, בהוראת הרבי זי"ע, לעמוד על ידו, בקיבוץ החומר ובהכוונה, בחיבור שני הכרכים "משנת חב"ד" שבתוך סידרת "באר החסידות" שלו, וזכה הוא לקדש שם החסידות בכלל, שם חסידות חב"ד בפרט, ושמו של כ"ק הרבי זי"ע בפרטי פרטיות. זכות שבודאי תעמוד לו לנצח.

ביהכנ"ס "צמח צדק" בעיר העתיקה, ירושלים
יומיים אחרי שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים, טלפן אלי ואל ידידי הרב נחום רבינוביץ, כבוד נשיא המדינה מר זלמן שזר, בשאלה אם זוכרים אנחנו את מיקומו של בית הכנסת האמור, ואם כן, אם מוכנים אנחנו לצאת ולאתר את המקום ולראות מה עלה בגורלו אחרי 19 שנות גלות ושביה בידי הערבים. וכשענינו בחיוב – העמיד לנו רכב צבאי [לא הרשו אז עדיין לאזרחים להיכנס לשטח העיר העתיקה גם מבחינה בטחונית], ואכן איתרנו את המקום ונוכחנו בחורבן שהסבו הערבים בבנין ובבית הכנסת בפרט ובשימוש שעשו בו.  דיווחנו על כל הפרטים למר שזר, ומובן גם וביחוד לרבי זי"ע. הרבי לקח על עצמו ועל חשבונו את שיקומו המלא של בית הכנסת, והוא היה בית הכנסת הראשון ששוקם בעיר העתיקה, ומאז הוא שוקק תפילה, תורה וחסידות לאורך כל ימי השבוע, ומפורסם בכל רחבי תבל, בניהולו של החסיד הרב יהושע יוזביץ.
הרבי קבע הנהלה מורחבת לבית הכנסת, מורכבת מנציגי מוסדות חב"ד המרכזיים באה"ק.  ומעניין שבהוראת הרבי לי בתור מנהל ישיבת תורת אמת אז, היה עלי לשכנע את הגאון החסיד רבי שלמה יוסף זוין זצ"ל לקבל על עצמו חברות בהנהלת בית הכנסת כנציג הישיבה.

"בית חנה"
בכתב מינוי מיוחד של הרבי זי"ע מונינו הרב יהוסף רלב"ג ע"ה, וניבדל לחיים טובים וארוכים, הרב טוביה בלוי ואני, להנהלת בתי הספר לבנות "בית חנה" היסודי והתיכון בירושלים עיר הקודש. בתי ספר אלה מחנכים כיום מאות רבות של בנות ישראל, לתורה, לחסידות, להתקשרות ולשליחות, והם לשם ולתפארת בבניניהם המפוארים ובדרכי החינוך החסידותיים המיוחדים שלהם.

הרב אפרים וואלף
גיסי – דוגמא חיה ל"עובד", ל"תמים" ולעסקן אמיתי,  שליחו של הרבי זי"ע ובא-כוחו בביצוע סידרה ארוכה של שליחויות גלויות ועלומות. מקים עולה של "תומכי תמימים" בארצנו הקדושה.

"דידן נצח"
פעלתי באה"ק ת"ו בהחזרת הספרים אשר בעקבות דברי הרבי שהספרים הינם "פצצות חיות", מיהרו סוחרי ספרים ויחידים שספרים מהספריה הגיעו לידיהם בצורה כזו או אחרת, לחפש דרך להשיב את הספרים ולהציל את עצמם מהחזקת "פצצה". באותה שעה הגיעה הוראה מהרבי להביא את הספרים שבאה"ק לביתי. לאחר שחלק מהספרים נמסרו לידי, טילפנו אלי מהמזכירות והורו לי להכין בדחיפות רשימה מפורטת של הספרים, שמות הספרים, שנת ההדפסה, מקום ההדפסה, צורתם ומצבם הפיזי וכו' שהגיעו לידי. לא חלפו עשר דקות ושוב טלפן הטלפון כשהפעם הרבי עצמו היה 'על הקו', התבקשתי להקריא את הרשימה שבידי והרבי התעניין בכל פרט ופרט, כמו"כ קיבלתי אז הוראות מה לעשות עם הספרים.

הרב אברהם פריז
חותני – דוגמא חיה לחסיד ומקושר בכל נימי נפשו ול"תמים" אמיתי, בלי חכמות ובלי פשרות. מונה כמנהל "קה"ת" באה"ק על ידי הרבי הריי"צ נ"ע, וכנציגו כ"מבקר" במוסדות חב"ד העיקריים באה"ק, על ידי הרבי זי"ע.

התקשרות
שאלתי פעם את הרבי זי"ע מה ההבדל בין "חסיד" ל"מקושר" שהרי אם חסיד – הריהו מקושר, ואם מקושר – הריהו חסיד?. ועל כך קיבלתי את התשובה הבאה: "הרי במילא שהיו גם חסידים?! – נפשו (דיעקב) קשורה בנפשו (דבנימין). "כמה אופנים (ענינים) בהתקשרות ושייכת בין ידידים, מרבי לחסיד, אב ובן, ישראל ותורה ועוד ובכל מקום מדובר ע"פ ענינו, ע"פ הנ"ל מובן שאפ"ל מקושר יותר מחסיד או להיפך. "וראה בהמצויין במפתחות לדא"ח (בפרט דמאמרי אדנ"ע)".

הרב טוביה בלוי
אחי רעי ועמיתי זה למעלה מיובל שנים, ממנו למדתי רבות בשטחים שונים וזכינו שהרבי זי"ע שיתף אותנו יחד בפעילויות שונות, בשטחים רבים.

כתבי יד
זכיתי וכתבי יד קודש בכתב יד כ"ק רבותינו הקדושים עברו והובאו על ידי לידי הרבי זי"ע, ובהם כרך כתבי יד קודש אדמו"ר האמצעי ובשוליו הערות כתב יד קודש אדמו"ר מהורש"ב, שמונה כרכים כתב יד קודש אדמו"ר צמח צדק (ובהם כרך גדול של תהלים יהל אור), שני כרכים כתב יד קודש אדמו"ר מהר"ש (דומני שבהם היו 7 מאמרים שהועתקו בכתב ידה של הרבנית רבקה).  וכן עשרות רבות של ביכלאך כתבי יד של מעתיקים שונים.

לקוטי דיבורים
בהוראת הרבי זי"ע תרגמתי את ארבעת חלקי ה"לקוטי דיבורים" מאידיש ללה"ק, ובהסכמת והוראת הרבי הוספתי כרך חמישי לסדרה זו. היו צריכים לדעתי לקבוע בכל הישיבות ובתי החינוך שלנו שיעורים קבועים ומסודרים ב"לקוטי דיבורים", שכן כיצד יכולים להיות "תמים" או "תמימה" באמת, מבלי שדיבורי הקודש שבלוקטי דיבורים יהיו קבועים בנפשם של בנינו ובנותינו.  לדעת מהו חסיד, מהו עובד, מהו משכיל, מהי התקשרות, מהי יחידות, וכו' וכו', כל מושגי היסוד של חסיד אמת – זה רק על ידי דברי הקודש שבלקוטי דיבורים.

מזכירות
כלי הביצוע היום יומי של הרבי בכל העבודה הפרטית והכלל עולמית.

מצה מהרבי
זכיתי במשך עשרות שנים לחלק "מצה מהרבי" לציבור אנ"ש בירושלים, ובתוכם במיוחד "מצה שלמה" לשורה של רבנים.  אציין במיוחד את בת דודו של הרבי, המשוררת זלדה.  

סופרים
קישרתי עשרות סופרים ומשוררים מהרבה חוגים אל הרבי, והבאתי אותם להתכתבות עניפה עם הרבי.  פרשיה זו מעוטרת בהרבה הוראות מפורטות של הרבי. אקווה שעוד יגיע הזמן אי"ה שאוכל לגלות את כל הפרשיה לפרטיה.

"ספר התולדות"
סידרת ספרים זו, שנדפסה ב-15 חלקים, היתה אצלי הראשונה שנערכה בהוראה מפורשת באתערותא דלעילא שקבלתי מהרבי זי"ע. על החשיבות המיוחדת שייחס הרבי לסידרת ספרים זו, אעתיק בזה קטע משיחתו הקדושה בהתוועדות י"ב סיון תש"כ:
"היום, י"ב סיון, יום השביעי לחג השבועות, הגיע לכאן ליקוט של תורות הבעש"ט, סיפורים וכו', שנלקט ונערך – משיחות ורשימות – ע"י גליצנשטיין, ובמשך זמן קצר יצא לאור הדפוס.  וכיון שכל הענינים הם בהשגחה פרטית, ויש קשר ושייכות ביניהם – יתן השי"ת שכשם שע"י ליקוט הנ"ל נתפרסמה תורת הבעש"ט כפי שהיא בחב"ד, הנה עי"ז יומשך גם בעולם (שהרי "אסתכל באורייתא וברא עלמא", שתהי' התרחבות והתפשטות גם בעניני העולם ד"כרם חב"ד", והיינו שמההתרחבות דתורת הבעש"ט שהיא היא תורת החסידות תומשך התרחבות גם בענינים הגשמיים של חב"ד, כך, שיוכלו ללמוד תורה מתוך מנוחה והרחבת הדעת, עד להזמן שבו יקויים היעוד "מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים".
אחת ההוראות שקיבלתי מהרבי בקשר לסידרת ספרים זו היתה, להשתמש בה אך ורק בדברים שנאמרו על ידי הנשיאים, מבלי לערבב בהם ממה שחסידים מספרים.  זוהי הסיבה להיעדרות רישומם של אירועים שונים בחב"ד שלא נזכרו בסידרה זו, כיוון שלא נאמרו או סופרו על ידי הנשיאים, וזוהי גם הסיבה להיעדר ספר התולדות של הרבי זי"ע עצמו, שהרי הוא מיעט ביותר וביותר לספר על עצמו, וכל המסופר עליו הוא רק ממה שחסידים מספרים, ואי"ה בסידרת "אוצר סיפורי חב"ד" הריני מתעתד לסדר ולהוציא סידרה מיוחדת על הרבי זי"ע.

שליחויות עלומות מהרבי
בהגדרת המושג "עלומות" – בודאי תוותרו על סעיף זה.

כ"ט באדר תשס"ז
 
 
הגב לכתבה

תגובות
17
1. ספר התולדות
אבל למה אין את הספר המופלא הזה בדפוס היום?
וגם סידרא של אוצר סיפורים חב"ד אין בשלימותה???
כ"ט באדר תשס"ז
2. כל הכבוד
זה מילה, וזה חסיד.
אשריכם שטורעם, כל הכבוד שהבאתם את דמותו של החסיד הענק ואיש האשכולות הזה.
כ"ט באדר תשס"ז
3. קלאץ קאשע
למה הרבי זי"ע לא נכלל בספר התולדות? אולי הגיע הזמן?
כ"ט באדר תשס"ז
4. תגובה ל-3
אתה יודע לקרוא? הוא כתב במפורש:
"זוהי גם הסיבה להיעדר ספר התולדות של הרבי זי"ע עצמו, שהרי הוא מיעט ביותר וביותר לספר על עצמו, וכל המסופר עליו הוא רק ממה שחסידים מספרים, ואי"ה בסידרת "אוצר סיפורי חב"ד" הריני מתעתד לסדר ולהוציא סידרה מיוחדת על הרבי זי"ע".
כ"ט באדר תשס"ז
5. יישר כח הרב גליצנשטיין
הוא איש אשכולות ועסקן באמת נדיר בנוף החב"די בארץ הקודש.
העובדה הכי טובה שיכולה להעיד על כך כאלף עדים, שלמרות שהוא עסק בעסקנות רבה והיה בקשר עם רבים רבים, מעולם לא רכש לעצמו אף אויבים ואף שונאים.
כ"ט באדר תשס"ז
6. הערות לגופו של ראיון
הארות והערות חשובות.

*הרב חנוך גליצנשטיין שימש כיו"ר את"ה במשך מספר שנים.
*הרב חנוך שימש כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית לוד.
*הוא היה מנהל של תורת אמת? או בהנהלה.
*הקשר עם שזר היה באמצעות אגודת חסידי חב"ד, ואחר כך באמצעות מיידנצ'יק. מלבדם לרבים היה קשר גם לרב גליצנשטין.
*אינטרנט פסול? הרי הרב חנוך התראיין היום לשטורעם, וגם בבית חנה יש אינטרנט.

ולגופו של ראיון.
הראיון מצויין, ממצה את הדמות המיוחדת שהקנתה לחסידי חב"ד ספרים רבים.
כ"ט באדר תשס"ז
7. התקשרות
היה שווה כל הקמת האתר שטורעם, כל המדור מילה של חסיד, רק לגבי לקבל את התשובה הזו של הרבי על התקשרות.
מפליא על הרעיון. יש ללמוד את זה, יש לחשוב על זה רבות, יש להפנים את זה ויש לעמול על זה
מרפסין אאיגרא
כ"ט באדר תשס"ז
8. מרתק
או! סוף סוף חסיד וסוף סוף מילה!
מילה בתרי
כ"ט באדר תשס"ז
9. הרליג
חנויאך!

ידענו שניתן לסמוך עליך.

כ"ט באדר תשס"ז
10. חביב על הכל
בענותנותו לא מגלה הרב גליצנשטיין שלימד את מלאכת התרגום לרעו וידידו הרב בלוי.
כ"ט באדר תשס"ז
11. איש יקר!
אחד האנשים האיכותיים של חב"ד בדור האחרון, שזכה לקדש שם חב"ד אולי יותר מכל אחד אחר בדורנו.
כ"ט באדר תשס"ז
12. מילה של חסיד מקסים אבל למה בכל מילה שיש הרבי הוא צריך להוסיף זי"ע מספיק פעם אחת
א' בניסן תשס"ז
13. להאוהב והמבקר
לפלא בעיני שאינך יודע שהרב גליצנשטיין שימש עשריות שנים מנהל ומנכ"ל ישיבת תורת אמת ואפילו קיבל על כך מינוי מהרבי בהמשך לאביו הרה"ח ר' שמעון גליצנשטיין שניהל את תורת אמת כל השנים. ועוד חידוש למע"כ שהבנין תורת אמת ברח' ירמיהו בירושלים נבנה על ידו בהוראת הרבי וכן התמנותו של הרב יוזביץ למנהל היה לאחר שביקש מהרבי שיחליפו בעתיד כמנהל והוא יכהן כחבר הנהלה.
עוד חידוש אליך קיבל בזמנו שליחות מיוחדת מהרבי להקים את בית דין רבני חב"ד והיה מעורב בכל המינויים של הרבנים ואין כאן המקום להאריך.
ועוד חידוש האם ידוע לכב' שהרבי ביקש ממנו להתמנות למזכירו האישי?
כנראה שהרב גליצנשטיין מגלה טפח ומסתיר טפחיים.
בכל אופן למערכת שטורעם חזק ואמץ המדור סוף סוף נוגע במקומות הנכונים. תמשיכו מחיל אל חיל
ב' בניסן תשס"ז
14. להרב מאיר הארליג שליט"א
תגלה לנו קצת על הוראת הרבי כל השנים לשלוח להרב גליצנשטיין כל ספר שיוצא לאור מטעם אוצר החסידים של ליובאוויטש. כאח וידיד נפש עם הרב חנוך תגלה קצת שכב' לא מגלה. שעי'ה
ב' בניסן תשס"ז
15. thanks
Dear Shturem,

Thank you, this is a beautiful article, there are so many Chassidim like Chanoch that were Zoche to work with the Rebbe please interview them.
ב' בניסן תשס"ז
16. נבואה שנתקיימה
בקראי את ה"מילה של חסיד עם הרב חנוך גליצנשטיין שי'" נזכרתי על מה שסיפר בשעתו המשפיע הרב החסיד רבי שלמה חיים קסלמן זצ"ל:
בבחרותו של הרב החסיד רבי אברהם פריז [חותנו של הרב חנוך גליצנשטיין] כתלמיד בחיר בישיבת תומכי תמימים המקורית בליובאוויטש שבליובאוויטש בשמשו כ"גבאי פ"ש" ["פדיון שבויים" שעסק מטעם הרבי הרש"ב נ"ע בחיפוש דרכים לפטור את תלמידי הישיבות מהגיוס לצבא רוסיה], נכנס להיכל קדשו של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לשאול לדעתו ולבקש הסכמתו וברכתו לשידוך שהציעו לו, הבטיח לו הרבי הרש"ב: שיהיה לו על ידי שידוך זה "חסידישע קינדער, ערליכע קינדער, וכן גם גוטע איידימ'ס" [="ילדים חסידיים, ילדים יראי ה' וכן גם חתנים טובים"].
אכן, נבואה שנתקיימה.

זוכר נשכחות
ג' בניסן תשס"ז
17. ל 12
אני בעד
כ"ד בניסן תשס"ז