ב"ה יום שני, ד' כסלו תשע"ט | 12.11.18
האם חב"ד באמת מפולגת?

"העיירה בוערת" - חב"ד סוערת, כינוס האחדות שהוביל לוויכוחים אינסופיים (הגז), העלה מעל פני השטח את הוויכוחים הנושנים, והתייצבות "החוזר" נתנה משקל עודף למבקרי המשיחיסטים ודחקה את אלה לפינה – מה באמת קורה, איפה זה מתחיל ולאן זה מוליך, וגם כמה נתוני שטח – כל זה בכתבה של שמעון שרף מתוך "שעה טובה". קטעים נבחרים בכתבה המלאה (בארץ)
מערכת שטורעם

ערב יום השנה ה-56 להכתרת הרבי מליובוויטש וה-57 להסתלקות חותנו הריי"צ, חב"ד סוערת כפי שלא סערה זה שנים.

"העיירה בוערת", זו התחושה בשטח החב"די. ההתקפה הקשה של הרב יואל כהן תפסה את המשיחיסטים, כמו גם את "האנטי", בלתי מוכנים. לא מדובר בגז מדמיע ובעסקנים. מדובר ב"חויזר" האגדי של הרבי. באדם היחיד בחב"ד שיש לו את ה"ארבעים שנין דקאי איניש אדעתא דרביה" - שליווה את הרבי בכל התוועדות במהלך 41 שנים. ולא רק ליווה. הוא זוכר הכל ויודע הכל, - והכל זה "הכל". גם "נגלה", גם כל כתבי אדמו"רי חב"ד מכל השנים שזה מאות כרכים - ובכל זה הוא מתייגע ומעמיק מחד, ו"מוריד" לעם, מאידך, במתיקות נפלאה. והוא עובד השם נפלא שכולו דבקות. כאן לא יעזור כלום, כי "רב יואל" זה "רב יואל".

"החוזר" משנה את תמונת המערכה

במתקפה חסרת התקדים, הרב יואל כהן קובע כי אין לעשות שלום עם המשיחיסטים כל עוד הם מחזיקים בהשקפותיהם, נקודה. יחס ידידותי ליהודי הפרטי, כן. כי הם אחים שלנו, עצמנו-בשרנו. אבל בשום פנים לא הסכמה כלשהי עם השיטה. רבי יואל כהן מונה התנהלויות מסוימות של המשיחיסטים שאינם מקובלות, לדעתו. וביחס לטענה המרכזית של המשיחיסטים שהם נסמכים על דברי הרבי עצמו, משיב החויזר, כי לא הכל אנו מבינים ולא הכל צריכים להבין, אך אין אפשרות לפעול כנגד המציאות.

המשקל המיוחס למציאות

השאלה האם הרבי חי בגופו, גם היא אינה חדה, שכן גם רוב המשיחיסטים באים ל"מונטיפיורי", בית הקברות שם נמצא האוהל, וגם האנטי משיחיסטים שבאים לשם משוכנעים שהוא נמצא איתם גם במקומות אחרים. המשיחיסטים חמושים בשיחה מפורשת של הרבי, שאמר כי נשיא הדור הוא כמו אבן השתיה, שמוכרח להתקיים כנשמה בגוף ללא שום שינוי. הרבי דיבר גם על כך שיעקב אבינו לא מת ורק "נדמה להם שמת", וכולנו אומרים "דוד מלך ישראל חי וקיים". את הריי"צ כינה הרבי כ"הרבי שליט"א" לא פעם, ובמהלך משפט הספרים, אף התבטא על הריי"צ ש"לא הייתה שום לווייה".

הרבי אף התבטא עוד לפני שנים במכתב, שמשיח נכסה ונגלה, כדברי רש"י בסוף דניאל, ושזוהי גם שיטת הרמב"ם. בכל מקרה, המשיחיסטים אינם מוכנים לקבל שדווקא ההצמדות לשיחות ומאמרים של הרבי הפכה ללא-לגיטימית. עם זאת, בתגובה, האנטי מסבירים שמי שידליק נרות שבת לאחר השקיעה - בהסתמכות על רבנו תם - הרי האדמו"ר הזקן מגדיר אותו כ"חשש סקילה" משום שבעין רואים ששקעה השמש. כלומר: למציאות יש משקל קריטי.

תמיד כאשר מדברים "אחדות" יש פיצוץ...

הגחלים האלה לוחשות כל העת, ולפני שבוע, אחרי שהכל דיברו על אחדות, קרה מה שקרה בהזדמנויות אחרות כאשר מדברים על ממשלות אחדות, יש פיצוץ (שברקע שלו עבודה ממסדית). וכאן המחלוקת היא מאד למטה מעשרה טפחים. הציבור המשיחיסטי כמובן מודה בחצי פה שיש אי פה אי שם בעיות. לא שוללים שאולי אכן היה גז בבנייני האומה, שאולי אכן מי שהפיץ אותו הוא תמהוני (וחרד"לי) אבל תמהוני שמזהה עצמו כמשיחיסט (כדי להיות "משיחיסט" לא צריך כלום, מלבד להגיד שאתה משיחיסט). כאן גם מודים שהיו אי אלה "ענייני אלימות" בכנס השלוחים האחרון בסוון סוונטי. אך שם, אומרים המשיחיסטים, היתה כוחנות רבה הרבה יותר מהצד השני - וקטנה יחסית אצלם. הם גם מודים שיש "חבר'ה" שקצת הגזימו ביחס לרבי בעניינים דקים של אמונה ועשו כמה צעדים חזק מדי, והם אכן טועים ומוטעים וממילא גם מטעים. אם כי אלו בעיות שיש גם ב"אנטי". כלומר, המשיחיסט המצוי מודה שיש לו בשוליים בעיות קטנטנות. אך בצד השני, לטעמו, יש בעיה קשה יותר. ואיזו בעיה קשה מהתנשאות – משידור המסר של "אנחנו ב'שמנת' של הרבי, והם שם בחוץ, לא מבינים כלום, שיתפוצצו". בנאום של הרב גולדברג ראש ישיבת מגדל העמק הוא גם מודה שעם אהבת ישראל אפשרית (וזה מה שהיה או על פניו אמור להיות הדגל בחב"ד כלי קבול לכל היהודים, ובוודאי כלפי פנים, כלפי החב"דניק האחר) הייתה מחשבה שניה  לגבי כל מיני צעדים של הוויכוח, וניתן היה להגיע להימנעות משמעותית מפילוג. כלומר, המשיחיסט איננו מין טח-עיניים שמאשים את ה"הם" בהכל ואת עצמו בכלום, כמקובל היום. אמנם, בכך, מסתכם ומתמצה ענין השלילה שהמשיחיסט מייחס לעצמו.

המשחיסטים נתפסים כציבור קטן, שולי והזוי

התקשורת החרדית יצאה בחלקה בהכפשה מוקפדת ומסודרת נגד הציבור המשיחיסטי כולו, ועל התנהלותו מאז "ג' תמוז" תשנ"ד. התקשורת שכנעה את האדם הסביר שמחוץ לחב"ד - ויהא זה לצורך הדיון מתנחל מנוה-צוף, בחור מישיבת פוניבז' או חסיד שמשתייך למחנה כלשהו ועוקב מהיציע אחרי הקורה בחב"ד, שחב"ד הרשמית היא נורמאלית, כמו לפני הפרץ המשיחי "המצער": סופגניות בחנוכה, מאמרי חסידות קלים לעיכול, הרבי זיע"א. משיח נדחק לקרן זווית, וגם המאבק על שלמות הארץ מבוצע בעדינות מוקפדת עד שלא תמיד ברור שהוא אכן מתבצע, או שרק נדמה. כמובן שבתוך המצגת הזו אין מקום ל"משיחיסטים" שמוצגים כציבור קטן, שולי והזוי, ומהשבוע גם כציבור שלהלכה ולמעשה הוא בעצם מוחרם.

עם פצצת אטום על ראשו בצורת דברי רבי יואל כהן שאין אדם שפוי שמטיל ספק בסמכותו ובטוהר ליבו וכוונותיו. חוברים למאזן האימה דברים שנאמרים "בחוץ", עד שלגמרי לא קשה ציבורית אחרי שטיפת מח עקבית בת שתים עשרה שנים שמשווה את המשיחיסטים לנח-נחים וגרוע מכך.

הבעיה שבשטח, המשיחיסטים בעליה נמשכת לאורך כל הדרך. וחלק גדול מהדור הצעיר איתם. כי הישגם נאה בשטח, כולל בכיפות. וזה לא סוד למי שמסתובב ברחובות החרדים, ולא רק בהם. וכאן הבעיה, ומכאן אולי גם הדאגה של רבים, בעיקר בקרב הדור המבוגר שאינו גורס את הדרך הזו ואף טורח להסתייג ממנה. כל אחד בדרכו שלו.

"משפיעים" ו"עובדים"

שלא תהיה טעות, רבי יואל כהן הוא מדרגה בפני עצמה, וסמכות בפני עצמה, וכמובן שבקרב הלא משיחיסטים והאנטי משיחיסטים יש כמות נכבדה של משפיעים, ראשי ישיבות, רבנים, "עובדים" וכו'. אבל גם בצד השני של המתרס יש כמה מהדור המבוגר שתומך בצד המשיחיסטי, אם כי רובם הולכים למונטיפיורי, וזה כאמור מבחן חשוב לפי רבי יואל כהן. 

אבל יש גם גלריה מכובדת של מאות ראשי ישיבות, "משפיעים" (שזה דבר עם נחשבות בפני עצמה בחב"ד) ורבנים, וגם "זקני העובדים". חלקם משיחיסטים חתומים ומוצהרים. בין אלה יש גם כמה זקני ליובאוויטש שעוד עמדו כחסידים אצל הריי"צ והם דמויות של 'עבודה' ולימוד חסידות, ולאחדים מהם יש לא מעטים שנוהים אחריהם. כמה מהשמות הבולטים: הרב אהרן יעקב שווי חבר בד"צ דקראון הייטס, הרב יוסף יצחק אופן המשפיע של 'תורת אמת' בירושלים, הרב שניאור זלמן גפני ראש ישיבה בכפר חב"ד ומחשובי ה'עובדים' - כיום; ר' אברהם מייזליש ור' ישבעם סגל, מכפר חב"ד; הרב גדליה אקסלרוד אב"ד בחיפה ועוד.

קרב אמיתי: למי שייכת הבמה החב"דית

מי שהכיר את דרך פעולתו של הרבי בשמונים השנים האחרונות מאז היה לחתנו של הריי"צ, יודע שבצד כל השאר הבין את כח הארגון וגם לימד פרק בנושא זה את מרבית הגורמים האחרים. כך הוא הקים מוסדות עם גוף ניהולי ברור, עם סמכויות נרחבות על כסף, על התנהלות, ובמקביל מוסדות המופקדים על פסיקת הלכה. יש מוסדות שקיימים כבר משנות ה-צ' -קרוב לשמונים שנה!- ועדיין יש שם ניהול וסדר החלטות על כסף, והיררכיה. לגוף של הרבי יש גם סמכותיות רבה בחב"ד, כחלק מתפיסת ה"שלוחו של אדם כמותו" הרווחת בחב"ד. לכן הוויכוח העיוני אידיאולוגי בתוך בית המדרש הוא עם נפקא מינא של עוצמות אדירות.

המשיחיסטים "מחוקים" בממסד וגם אצל הגבירים

למעשה רוב הארגונים והגופים המקוריים שהרבי הקים נשלטים על ידי ה"אנטי משיחיסטים" או לפחות הלא משיחיסטים. וזה טבעי, שכן ברור שבקרב הדור המבוגר, הלא משיחיסטים הם הרוב, והם אלה שקיבלו את הסמכויות מהרבי, וסמכות מהרבי שווה את משקלה בזהב כאשר מדובר בחב"ד, וקשה מאד להתמודד איתה. מדובר במידה רבה בוועד רבני חב"ד, בצעירי אגודת חב"ד, באגודת חסידי חב"ד, בכפר חב"ד המושב, ובכפר חב"ד העיתון. וגם בליובאוויטש שבליובאוויטש, ב - 770, יש שליטה חוקית - משפטית - בשטחים נרחבים - של ה"אנטי". חוץ מזה, כשהתקשורת החרדית והכללית שמגלה עניין בחב"ד – התנועה - היא תמיד-תמיד תתמוך ב"אנטי", שכן המשיחיסטים נראים בעיניה הזויים ורחוקים מכל הסתברות אנושית, בערך כמו הנח-נחים. אח התוצאות של השליטה הברורה, של "השפויים", שבכינוסים מסורתיים כמו למשל כינוס השלוחים לא יהיה ביטוי למשיחיות וכן הלאה. זהו המצב העובדתי. יש גם גבירים שנותנים כסף רק ל"אנטי", שהם בעיניהם מצילי כבודה של חב"ד וכבודו של הרבי, וממילא יובן כי הם רואים במשיחיסטים כמי שעושים את ההיפך מכל זה. ישנו גביר אדיר מחשובי הפילנטרופים בחב"ד שתמיד היה עצמאי בדעותיו, שבעבר היה דמות שנויה במחלוקת, שמממן ישיבות חב"דיות רבות בתנאי שיהיו "אנטי". גם השלוחים הרבים, אלפים, ניזונים בחלקם מגופים לא-משיחיסטיים, וגם פוליטית בהצבעה בקלפיות יש מאסה אדירה לאנטי.

היתורן הגדול של המשיחיסטים, שהתפיסה הפנימית החב"דית, הוא שחב"ד היא קודם כל חסידות, וחסידות היא לא ממש "התנגדות", דהיינו הפוזיטיב תמיד נשמע יותר טוב במקומות כאלה. וזו בעיה תפיסתית שאינה מעניקה מקדמה נוחה להסברה האנטי משיחיסטית. ובכלל, תמיד יותר יפה לצעוק שהרבי משיח, וזה נשמע טוב, בחב"ד כמובן. גם אם בחוץ זה לא משאיר רושם יוצא דופן.

הישג אסטרטגי

אבל על אף הכל, בימים האחרונים החריף מצבם של המשיחיסטים בבמה החב"דית והציבורית כאחד. וזה הישג אסטרטגי של האנטי משיחיסטים. הכינוס האומלל שכאמור היה אמור להיות כינוס אחדות, נתן ביטוי חד לשאלת הבמה החב"דית. קריאתו של החוזר המיתולוגי רבי יואל כהן היא בעצם מתן גושפנקה של ממש להפיכת מדיניות מניעת הבמה החב"דית מהמשיחיסטים, לדרך מבוססת השקפתית וזוכה לגיבוי מהאינסטנציה הגבוהה ביותר. מבחינה זו זכו האנטי משיחיסטים לנצחון גורף. אגב, גם באירוע עצמו לא ניתנו יותר מדי פלחי במה למשיחיסטים, מלבד הרב יוסי גינזבורג, ראש הישיבה של חב"ד ברמת אביב (בנו של רבי לוי יצחק גינזבורג המשיחיסט הנודע), שקיבל את הבמה כאב ששכל את בנו, והכל עקבו בעניין רב אחרי דבריו.

י"ב בשבט תשס"ז
הגב לכתבה

תגובות
8
1. בכפ"ח המושב מי שולט?
אתם טועים בקביעתכם שבמושב כפ"ח שולטים האנטים.
בכפ"ח שולטים המשיחיסטיים!
י"ב בשבט תשס"ז
2. שקר!
הרבי מעולם לא התבטא שלא היתה לוי'ה. אדרבה באותה שיחה שהרבי דיבר על ההלוי'ה אמר שמעשה זה של גניבת הספרים היא עוה"פ לוי'ה לאדמו"ר מוהריי"צ.
יש את זה בקלטות וכל הרוצה יכול לשמוע.
י"ב בשבט תשס"ז
3. לא להתבלבל עם עובדות
מה עם הצוואה של הרבי זיי"ע??????

ששששש
לא להגיד את האמת????!!!!!!!!!!
י"ב בשבט תשס"ז
4. מרכז השלום העולמי
אותם אלה שאומרים שלום שלום מזכירים לי את שמעון פרס...

מזל שיש אחד במחנה שהוא לא פוליטיקאי...
י"ב בשבט תשס"ז
5. הכתבה מוסיפה באחדות???
כתבה זו עושה נחת לרבי??? למה ל"דשקש"במחלוקת??!
ח' באדר תשס"ז
6. "למציאות יש משקל קריטי"
לא תסור מן הדבר אשר יורוך ימין ושמאל" רש"י:"אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל".(דברים,י"ז/י"א)
מה קורה איתנו???
ח' באדר תשס"ז
7. למנוע בילבול מהציבור
לאחר ג' תמוז כמה התנועה המשיחיסטית.

כך שהיום יש את תנועת חב"ד כפי שהיתה מאדמו"ר הזקןוממשיכה עד היום.

ויש את התנועה המשיחסטית החדשה שכמה לאחר ג' תמוז תשנ"ד.

לכן צריך לשמור על השמות של התנועות,כפי שבחרה התנועה החדשה לקרוא לעצמה, וכן לשמור על השם של תנועת חב"ד כפי שממשיכה.

ט"ו באייר תשס"ז
8. סליחה?? מה זה?
שחב"ד הרשמית היא נורמאלית, כמו לפני הפרץ המשיחי "המצער": סופגניות בחנוכה, מאמרי חסידות קלים לעיכול, הרבי זיע"א. משיח נדחק לקרן זווית, וגם המאבק על שלמות הארץ מבוצע בעדינות מוקפדת עד שלא תמיד ברור שהוא אכן מתבצע, או שרק נדמה.

מה זה משיח נדחק לקרן זוית??

א. זה לא נכון זה רק נעשה ללא רעש והמולמ
ב. אם זה באמת היה כך זה היה נגד הרבי
ה' במנחם-אב תשס"ז