ב"ה מוצאי ש"ק, כ"א טבת תשפ" | 18.01.20
ניצול השואה היה נחרץ: "תפילין אני לא אניח בחיים!"

"לחמתי בכל מלחמות ישראל ופרשתי בשיא לאחר 24 שנים בדרגת סגן אלוף. הקמתי משפחה וכו', ובזמן האחרון חזרה לי האמונה והתחלתי להתפלל ביחיד, ללא תפילין. תפילין אני לא אניח בחיים!"... ● ר' מנחם סגל מאנ"ש בלוד נתקל בסיפור מרגש תוך כדי עבודתו ברמת-גן ● לסיפור המלא >>>
מערכת שטורעם

מספר ר' מנחם סגל מלוד:

עבדתי היום אצל לקוח ברמת גן. במהלך עבודתי על המחשב ניגש אליי יהודי מבוגר ואומר לי שלום באידיש. הייתי עסוק ואמרתי לו שלום 'בקטנה' וניסיתי לחזור לעיסוקיי, אך הוא לא הרפה וביקש להשמיע את סיפור חייו.

"אני בן לניצולי שואה נולדתי במחנה פליטים בגרמניה בשנת 46, משפחת טסלר מחשובי חסידי ויזניץ", החל מספר.

"בגיל 13 ההורים שלי ישבו וסיפרו לי על ממדי השואה והייתי כל כך נסער והחלטתי לגזור את הפאות ולמחוק את הדת מחיי".

לדבריו, בני המשפחה שלו לקחו זאת קשה מאוד וניסו להחזיר אותו בחזרה אך הוא בשלו.

"לחמתי בכל מלחמות ישראל ופרשתי בשיא לאחר 24 שנים בדרגת סגן אלוף. הקמתי משפחה וכו וכו בזמן האחרון חזרה לי האמונה והתחלתי להתפלל ביחיד, ללא תפילין. תפילין אני לא אניח בחיים! התפילין שלי הם בתוך הלב"...

אני מסתכל עליו בעודי מופתע מהסיטואציה, מסתכל על השעון שמורה על השעה 16:40, 15 דק' לשקיעה, ומיד אומר לו שזו השגחה פרטית ואני חייב להניח לו תפילין. הוא אומר לי 'אין מצב', אך לאחר נסיונות שכנוע הוא אומר לי "אתה יודע מה, נניח על השרוול"...

רצתי לרכב וחזרתי עם התפילין, בעל העסק היה מופתע מהמתרחש, ואמרתי לו שאם זה מפריע נניח בחזר צדדי, או אז טסלר נזעק ואומר "מה פתאום! נניח פה באמצע החנות, שכולם יראו"...

כשהפשלתי לו את השרוול הייתי בהלם מוחלט ממה שראו עיניי...

י"ח בטבת תש"פ