ב"ה ערב ש"ק, י"ט אייר תשע"ט | 24.05.19
אייר – ייחודיותו של החודש ■ הפרשה החסידית

הרב אלי וולף מגיש את פרשת השבוע החסידית על-פי שיחותיו הק' של כ"ק אדמו"ר זי"ע מיוחד למגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' ● למאמר המלא >>>
הרב אלי וולף

חודש אייר מתייחד בכך שבכל יום מימי החודש אנו מקיימים מצווה, מצוות ספירת העומר.

אמנם גם בחודש ניסן ובחודש סיון אנו מקיימים מצווה זו, אולם בחודש ניסן אנו מקיימים אותה רק מחציו השני של החודש ואילך, ובחודש סיון רק מספר ימים בתחילתו – ואילו בחודש אייר, בכל יום מימי החודש אנו מקיימים מצווה זו.

חשיבותה של מצוות ספירת העומר, מעלתו של חודש אייר על חודש ניסן, הינה בכך - שזו מעלה הבאה כתוצאה מעבודתו של האדם, מקיום מצוות ספירת העומר יום אחרי יום.

אמנם חודש ניסן יש לו מעלה על חודש אייר בכך שאין אומרים תחנון בכל ימי החודש, וכן התורה מגדירה אותו כ"החודש הזה לכם ראש חדשים", ומלבד משמעותה הבסיסית של ההגדרה, שחודש ניסן הוא החודש הראשון למנין החודשים, יש לפסוק זה גם משמעות עמוקה יותר, השל"ה (בתחילת מסכת פסחים, סוף פרשת בא) מבאר ש"החודש הזה לכם ראש חודשים" מובנו הוא, שכל יום ויום מימי "החודש הזה", כל שלושים ימי חודש ניסן, הם ברמת חשיבות של "ראש חדשים" –

אך כל המעלות האלו אינם נובעים מעבודתו של האדם, אלא זו מעלתם של ימי חודש ניסן מצד עצמם, ואילו מעלתו של חודש אייר היא, שכל יום מימי החודש מקבל משמעות ומצווה כתוצאה מעבודתו של האדם, כתוצאה מקיום מצוות ספירת העומר יום-יומית.

יתרה מזו: בכל יום ויום מימי החודש, אנו מקיימים המצווה הקשורה עם היום, עם הימים עצמם. ימי החודש הופכים להיות חלק מהמצווה.

המצוות של חודש ניסן, כמצוות אכילת מצה, אמנם אנו מקיימים אותה ביום הט"ו לחודש, אך ה"מצוה" וה"יום" נותרו דברים נפרדים, החיבור ביניהם הוא, שבמועד פלוני אנו מקיימים מצווה פלונית, אבל אין חיבור בין תוכן המצווה לעצם מציאותו של היום כיום –

ואילו ימי חודש אייר, כל יום ויום מימי החודש הופך להיות חלק ממצוות היום, מצוות ספירת העומר היא ספירת היום, ספירת הזמן – וזו חשיבותו ויחודיותו של חודש אייר על כל שאר חודשי השנה.

*

מעלה זו של חודש אייר, העובדה שכל יום ויום מימי החודש הינה מצווה – באה לידי ביטוי גם בכך שספירת כל יום חיונית לימים שקדמו לו ולאלו שיבואו אחריו.

חסרונו של יום, ולא משנה איזה יום מימי הספירה, משפיע על כללות ספירת הימים כולם, ועד לכללות הכנה לקבלת התורה.

דבר זה מדגיש עוד יותר את העובדה שכל יום מימי חודש אייר שווה בחשיבותו, במצוות הספירה שבו, לכל שאר ימי החודש. אין ימים שהם חשובים פחות, לכל אחד מימי החודש ישנה חשיבות שווה.

*

העובדה שכל ימי חודש אייר שווים במעלתם זה לזה – מקבל משנה-דגש לאור המובן מהמובא בספרי קבלה אודות האור האלוקי המאיר בכל חודש.

בספר ה"פרדס" נאמר (שער יג, פרק ג) ששנים עשר חודשי השנה, הם כנגד שנים עשר צירופי שם "הוי-ה", ובכל חודש מאיר צירוף שונה של שם זה.

פירוש הדברים: מילה המורכבת מארבע אותיות, ניתן לכתוב אותה באופנים שונים, להעמיד את סדר האותיות בכל מיני אופנים של רצף. למשל המילה "ברוך"המורכבת מהאותיות ב, ר, ו, כ, אפשר להעמיד את סדר האותיות גם ברצף אחר: ב,ר,כ,ו. ב,ו,ר,כ. ב,ו,כ,ר. וכדומה

כך גם לגבי שנים עשר החודשים, בכל חודש מאיר "צירוף" שונה של שמו של הקב"ה, שם "הוי-ה".

בחודש ניסן הצירוף הוא:י, ה, ו, ה (ראשי תיבות של המילים "ישמחו השמים ותגל הארץ"). בחודש אייר הצירוף הוא י, ה, ה, ו (ראשי תיבות של המילים "יתהלל המתהלל השכל וידוע"). וכן הלאה

בשם "הוי-ה" ישנן ארבע אותיות, ובכל חודש ישנן ארבע שבועות, כך שכל אות היא כנגד שבוע אחר.

ככל שהאות קודמת במיקומה בסדר ארבע האותיות, כך גם גדולה חשיבותה ביחס לאותיות הכתובות שאחריה. ובאופן כללי, האותיות י-ה, הראשונות בשם זה, קודמות במעלה לאותיות ו-ה, האחרונות בשם זה.

משמעות הדברים היא, כשם שככל שהאות קודמת בסדר הצירוף, גדלה מעלתה על אלו שאחריה, כך גם בארבע השבועות המרכיבים את החודש, יש מעלה בשבוע הקודם בחודש על השבועות הבאים בהמשך, ובאופן כללי, השבועיים הראשונים של החודש, נעלים מאלו האחרונים.

מעלת השבועיים הראשונים של החודש על אלו האחרונים, באה לידי ביטוי בדבריו של הרמ"א בשולחן ערוך (אבן העזר סד, ג) הכותב: "ונהגו שלא לישא נשים אלא בתחילת החודש".

כך הם פני הדברים בכל חודש מחודשי השנה, יש מעלה בשבוע הקודם בחודש על גבי שבוע המאוחר יותר, כל שבוע מימי החודש מקביל לאות אחרת בשם "הוי-ה", וככל שהמיקום של האות קודמת בצירוף החודשי, כך קדמה מעלת ימים אלו על הימים האחרים.

אך בחודש אייר, כאמור, כל ימי החודש יש להם מעלה שווה, אין ליום מסוים מעלה על משנהו, כולם שווים בתוכן מצוות ספירת העומר, בתוכן זה של עבודת האדם בימי חודש זה, בכל שכל אחד מהם משפיע על כל הימים הבאים אחריו, וכל הימים שווים במעלתם האחד לרעהו.

*

כיצד אפשרי שכל ימי החודש, שמעצם העובדה שהם קודמים זה לזה הרי שהם שונים זה מזה, ויש לאחד מעלה על משנהו – יהיו שווים במעלתם?

הדבר נובע מראשית התיבות של חודש אייר.

בשולחן ערוך מובא (אבן העזר קכ"ו, בית שמואל סימן קטן כ), שאת המילה "אייר"כותבים עם פעמיים האות י', ורמז לכך הוא:ראשי התיבות: "אברהם, יצחק, יעקב, רחל".

אברהם יצחק יעקב ורחל – נקראים בשם "רגלי המרכבה", המרכבה של הקב"ה.

מהותה של "מרכבה" היא, שאין לה כל רצון או שאיפות אישיות משלה, כל מהותה היא, ביצוע רצונו של הרוכב על המרכבה, ובלשונו של אדמו"ר הזקן בספר התניא אודות האבות (פרק כג): "שכל אבריהם כולם, היו קדושים ומובדלים מעניני עולם הזה, ולא נעשו מרכבה – רק לרצון העליון לבדו, כל ימיהם".

לא היה להם כל דבר או רצון משל עצמם, מלבד מימוש רצונו של הקב"ה. גם החיים הגשמיים שלהם היו בבחינת "בכל דרכיך – דעהו", גם "דרכיך" הגשמיים שלהם, תוכנם היה "דעהו", התמסרות מוחלטת אל הקב"ה.

כאשר יהודי נמצא בחודש "אייר", חודש של אברהם יצחק יעקב ורחל, חודש של "מרכבה" שכל מהותה הוא ביצוע רצונו של הקב"ה, של הרוכב, כך שכל עניניו הם רק למלא את רצונו של הקב"ה –

אזי כל ימי החודש שווים זה לזה, אין יתרון ליום אחד על משנהו. התוכן של כל ימי החודש, התוכן של כל עניניו של האדם, הוא אחד – אלוקות, רצונו של הקב"ה.

חודש אייר, החודש של "אברהם יצחק יעקב רחל", הוא המעניק כח לעובדה שזה חודש של ספירת העומר, החודש שלכל יום יש את אותה החשיבות כמו ליום האתמול וליום המחרת.

*

עבודה זו של חודש אייר, העבודה שכל יום שווה בחשיבותו למשנהו, כתוצאה מכך שזו עבודה של "מרכבה" – מהווה את הגשר והמעבר בין חודש ניסן לחודש סיון.

חודש ניסן הוא החודש של "בהוציאך את העם ממצרים", חודש הגאולה ממצרים, ומטרתו והיעד שלו הוא – "תעבדון את האלוקים על ההר הזה", קבלת התורה בחודש סיון, וחודש אייר הוא זה המחבר אותם זה עם זה.

(לקוטי שיחות חלק א)

ד' באייר תשע"ט