ב"ה יום חמישי, ט"ו תמוז תשע"ט | 18.07.19
מה לשתיקה ול"איפכא מסתברא"? ■ תובנות לפרקי אבות

מאמר שבועי תורני ומעמיק מאת אשת החינוך הגב' רבקה ערנטרוי מקראון הייטס, המבוסס על תורתם של רבותינו נשיאינו זי"ע - מיוחד למגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' ● למאמר המלא >>>
גב' רבקה ערנטרוי, קראון-הייטס
"ולא מצאתי לגוף טוב, אלא שתיקה" (פרק א', י"ט פרקי אבות)

איזו רוח מחושלת וכמה חוסן ויציבות נפשיים, ועזות ואומץ וחוזק פנימיים, נדרשים מהאדם כדי שתהינה לו מסוגלויות ויכולות לכבוש ולהבליג בעד יצרי התפרצויות הזעם והטינה שלו ולעצור את זרם הפטפטנות הקולח שבו...

לכאורה, דומה כי ההתבטאות הזורמת הזו והמבע המתפרץ - אולי, משחררים ומרפים מכובד משא הנטל המעיק והלוחץ בלבב, ואולם, לעיתים, דווקא, השיח המרפה והמרגיע הזה (לכאורה), עשוי במפתיע להביא בעטין של האנרגיות השליליות הנפרקות, השלכות כבדות וקשות כ"כ מנשוא.

כשהחשיפה המופרזת הזאת אינה מתבצעת ממקור טהור של נפש בריאה, יציבה ומאוזנת ושאינה ערה ומודעות לגורמי איום של סיכונים רוחשים, וכשהיא נטולת יראה ואינה חוששת מפתיחות שאננה , עשוי האדם התמים להוות קרבן פגיע וכואב שיתדרדר, חלילה, למצב עלוב ומצר כ"כ שאינו הפיך.

העוצמה לחסום כל פירצה זרה ולמנוע חדירה פולשת עויינת ונרפסת לפרטיותה של ציפור הנפש ולגונן על יוקרתה, והחוסן להדוף כל נסיון זומם נשפל של הזולת לחטט בצפונותיה של הנפש ולשמר את כבודה האישי - נעוצים בכוח השתיקה של האדם וביכולתו להאלם דום ולהיות בחינת מ' סתומה.

היא (השתיקה) זו שמעטרת אותו בכתר אצילי הסוגר ומקיף ומהווה סייג, חומה בצורה על נפשו. בחינת סייג לחכמה שתיקה.
המושג סייג הוא גדר מקיף, מעין הכתר המביע רעיון של הקפה (לכתר) דהיינו לסובב במגמה של משמר ומגן.

השתיקה היא המקור והעילה לכוח החכמה ואולם, השתיקה היא אף השלכה ותוצאה של החכמה.

השתיקה מסמלת עולם שהוא סמוי וכמוס מתפיסת המודעות הרדודה והמקובעת שלנו ודווקא הקשב והדממה הדקה והרוגע הפנימיים השוררים בתוכי הנפש, מניחים לאדם להכיר ולהיות מודע לעובדה כי תפיסתו והכרתו הקודמים היו מוטעים ו"איפכא מסתברא"..

והדממה הזו היא עת פז לעלות על אותם סודות נעלמים והזדמנות מדהימה לפענח אותם ולהפכם לסברות (אתהפכא מסתברא) של תובנות אור של חיים.

זהו למעשה, תהליך נועז של "תשובה" כשהאדם אינו זונח ומתעלם ממחדלי העבר אך הוא נעשה חלוץ ואוזר עוז לסתור את עמדותיו הקודמות ולבצע מהלך חד בו יהפוך את המעוות לפוטנציאלים של יתרון האור מן החושך...

אין הוא חומק לעולם של זריחה נוצצת והברקות של מושכלות נאורה ודעה נרחבת ומתקדמת... חדישה, אך הוא צולל לתוכי המבוך אליו הוא נקלע בעבר, והוא דולה משם אורות וכוחות איתם הוא עומד לחולל מהפך.

ואכן, הגמטריה של המילה שתיקה 300+400+10+100+5= 815 וגם של המונח "בעל תשובה" 2+70+3+400+300+6+5= 815
עולה על זו של המושג "איפכא מסתברא" +1+10+80+20+1      
40+60+400+2+200+1= 815

ככול שאופקי חשיבתו נפערים ותפיסתו נעשית ברורה וצלולה יותר, כן נעשית השתיקה שבו כלי קשוב יותר וקולט עובדות ורעיונות מחודשים ביתר הבהרה והוא אינו נבהל על פיו וליבו ואינו ממהר להוציא דבר... היות והוא חש את האלוקות מעליו הבוחנת כליות ולב והוא שומע לדברי החכם מכל האדם "על כן יהיו דבריך מעטים" (קוהלת ה', א')

והוא מטפס ומיתמר בדרג המעלות כשהשתיקה מהווה את המדרגה התחתונה יותר אליה הוא משתפל כתנועה לתנופת התרוממותו אל השלב הבא וכן חוזר חלילה.

ואכן, נוהג זה תואם ביחוד, את תנועת חב"ד כפי שהדבר מתגלם בפסוק הבא שכתב שלמה המלך בספרו משלי:

"אויל מחריש - חכם יחשב

אוטם שפתיו - נבון

חושך אמריו - יודע דעת" (משלי, י"ז, כ"ח)

ואכן, הגילויים האדירים אינם נמשכים מבינות ל"רוח גדולה וחזקה מפרקת הרים" ולא מתוכי "הרעש" ו"האש" אך דווקא הדממה הדקה שבאה לאחריהם בעת צאת אליהו מהמערה היוותה את האות והעת לכך, ורק אז כבש אליהו את פניו ונדם. (מלכים א', י"ט, י"א)

"ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה". השתיקה טובה בעולם של גוף וחומר וכעסים ופטפטנות של הוללות והתרברבות ואולם, השתיקה מהווה את סוד שגשוגו של המלל התורני שנעשה מתוך תנועה של התבטלות וקשב מחברים ומאחדים את הדמות הלומדת עם החומר הנלמד.
כ"ח בניסן תשע"ט