ב"ה יום שלישי, כ" תמוז תשע"ט | 23.07.19
הרב הרצל: "נחל'ה היום – ממש ימות המשיח"

מפגשים מרגשים עם דור המייסדים של הנחל'ה, היו גולת הכותרת של ביקור הרב ישעיהו הרצל בשבת בנחלת הר חב"ד ● הרב הרצל הינו מהמתיישבים הראשונים בנחלת הר חב"ד, ומכהן כיום כרבה של נצרת עילית ● לרגל שבת היובל הוזמן כאורח הכבוד והסופר החב"די ר' שניאור-זלמן ברגר מגיש את תמצית דברי הרב הרצל בהתוועדות, דברים היוצאים מן הלב, של אחד ומיוחד מהמתיישבים הראשונים בנחלת הר חב"ד לפני יובל שנים ● לטור המלא >>>
שניאור-זלמן ברגר
מפגשים מרגשים עם דור המייסדים של הנחל'ה, היו גולת הכותרת של ביקור הרב ישעיהו הרצל בשבת בנחלת הר חב"ד. הרב הרצל הינו מהמתיישבים הראשונים בנחלת הר חב"ד, וכיום רבה של נצרת עילית, ולרגל שבת-יובל, הוזמן כאורח הכבוד ובהתוועדות בבית הכנסת המרכזי, בהשתתפות רבנים, אישי ציבור וקהל חסידים, נשא דברים נרגשים על אז והיום, מהקמת השכונה "יסוד היסודות" ועד המצב המופלא כיום "ימות המשיח".

לאחר השבת, סיפר לי הרב הרצל על ההתרגשות הגדולה מהמפגשים במהלך השבת: "התרגשתי בשבת זו מעצם הפגישות עם חלק מכובד מן הידידים מעת יסוד הנחלה, מהם גם מן העדה הגרוזינית שכיום זקנם נצבע בצבע לבן, והם הזכירו לי את שיעורי התורה שלי בעין יעקב בבית הכנסת".

הנה תמצית דברי הרב הרצל בהתוועדות, דברים היוצאים מן הלב, של אחד ומיוחד מהמתיישבים הראשונים בנחלת הר חב"ד לפני יובל שנים:

בראותי עיר בנויה בלי עין הרע, כמות כה גדולה של אנשי חב"ד המתגוררים בנחלה, עומד אני מרוגש ובטל ומבוטל כלפיהם, אם כן מי אני ומה עלי לומר. אך אנו חיים עם התורה וכבר הקדימני הרמב"ם בספרו, המתחיל עם יסוד היסודות ועמוד החכמות וממשיך אח"כ כל משנה תורה ביד החזקה שלו, עד לסיומו ימות המשיח. אכן אני מן יסוד היסודות, מן חמשה הראשונים שהגיעו לנחלה על פי בקשת הרבי ועם יסוד הנחלה בתחילת בראשית ברא של הנחלה, היתה  אז הארץ –השכונה החדשה בבחינת תוהו ובוהו. לא היה כביש אלא בוץ, לא היו חנויות כשרות למהדרין, היינו נוסעים למרחק לכפר חב"ד או בני ברק לקנות מצרכים למהדרין, לא היה לנו מקוה ולכן היו צריכים ללכת קצה העיר ולפעמים לא היה שם מים. לא היה לנו בית כנסת משלנו אלא התפללנו ובזה לשמחתינו יחד עם העולים החדשים מגרוזיה – עם הנוסח ומנגינות שלהם... כולל בימים נוראים ושאר החגים – והכל היה מורכב ולא פשוט.

היה לנו קשה מאד ההתארגנות הראשונית ובמיוחד ההכנה לחג הפסח, כשמצד אחד עלינו לדאוג לעולים החדשים לגשמיות שלהם ובעיקר לרוחניות שלהם ללמדם תורה וחסידות ושלא ידבק בהם שום רוח רעה, הלוא באו אנשים שונים ומשונים מכל העיר לראותם ולדבר אתם, ההשפעה שלהם יכולה להיות לפעמים לא טובה, לכן עמדנו על המשמר בזה. בערב פסח העבודה היתה קשה כפליים ועוד יותר, בכל זאת עבדנו במקום הזה בהכנה לחג יחד עם כל עניני הנחלה. ומתוך חסידי חב"ד המעטים שהתגוררו באותם ימים במקום נשארו לשביעי של פסח שתי משפחות, אנחנו ועוד משפחה. אחרי הפסח צלצל אלי הרב אפרים וולף ושאל בשם הרבי: מי נשאר בשביעי של פסח בנחלה? והאם ערכנו סעודת משיח? ואיך נערכה הסעודה? השבתי, מי נשאר ושערכנו סעודת משיח לתהילה ולתפארת. אחרי משך זמן קצר, צלצל ר' אפרים ואמר לי בשם הרבי "יישר כח ות"ח ת"ח".

והנה כיום ב"ה הכל על צד היותר טוב - ממש ימות המשיח. הנה כאמור בתחילת דברי בתחילה בבחינת יסוד היסודות... בבחינת תוהו ובהו יחסית, וכיום אנו ב"ה בסוף הדרך ימות המשיח - קהילת חב"ד במלוא תפארתה בתפילות בשיעורי התורה הרבים בארגוני נוער ונשים ועוד ועוד. והנה כעת בשבת זכור, יום חג היובל מורגשת כאן אוירה מחשמלת של קדושה ושמחה יחד, האהבה ואחווה יחד של הציבור ועם הרב מרא דאתרא הרב ירוסלבסקי, וריקודי השמחה נותנת לנו הרגשה של מעין שמחת תורה ומעין אוירה אצל הרבי.

קראנו היום בתחילת הפרשה: ויקרא אל משה... כל הדברים האלה... ומפרש רש"י: לכל דברות ולכל אמירות ולכל הציוויים קדמה קריאה מלשון חיבה. הנה אפשר לומר שהצלחתינו היתה בזה שלכל דבור וכלל אמירה ולכל ציווי שלנו לקהילה, היתה לנו חיבה מיוחדת, היות שזה 'אל משה' בשליחות הרבי. הרעפנו אהבת ישראל, על העולים החדשים, יהודים טובים שהיו זקוקים לעזרה בגשמיות וברוחניות, וזה מה שעזר לנו רבות בקירובם.
י"א באדר ב' תשע"ט