ב"ה יום שלישי, י"ט מנחם-אב תשע"ט | 20.08.19
איך מחנכים ילדים נכון? ■ בלוג שליחות

בשנת תשכ"ו הביא הרבי סיפור ששמע מחמיו על אדמו"ר הזקן בעל התניא ונכדו, שהיה לימים הרבי השלישי בעל ה'צמח צדק'. הסיפור נותן לנו הצצה אל החינוך שהוא העניק לנכדו, שהיה יתום מאם, וסבו בעל התניא היה אחראי על חינוכו ● השליח בבאזל שבשוויץ הרב זלמן וישצקי מגיש את הבלוג השבועי מיוחד למגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' ● לבלוג המלא >>>
השליח הרב זלמן וישצקי, שווייץ
איך מחנכים ילדים נכון? זו אולי השאלה הכי נשאלת בעולם. כל הורה עסוק בזה, בוחן את הדברים ואני מקווה, שגם מתייעץ עם אנשי מקצוע.

בשנת תשכ"ו הביא הרבי סיפור ששמע מחמיו על אדמו"ר הזקן בעל התניא ונכדו, שהיה לימים הרבי השלישי בעל ה'צמח צדק'. הסיפור נותן לנו הצצה אל החינוך שהוא העניק לנכדו, שהיה יתום מאם, וסבו בעל התניא היה אחראי על חינוכו.

אדמו"ר הזקן הכניס את נכדו אל ה'חדר' והורה למלמד שילמד עם הילד את הפרשה הראשונה של חומש ויקרא, הפרשה אותה נקרא אנו מחר בבוקר בבית הכנסת. אחרי הלימוד שאל הילד את הסבא הגדול: למה האות א' במילה 'ויקרא' היא אלף זעירא?

למשמע השאלה נתפס אדמו"ר הזקן בדבקות לזמן מה ואז אמר: אדם הראשון היה יציר כפיו של הקב"ה והקב"ה מעיד עליו (במדרש) שחכמתו מרובה מחכמתם של מלאכי השרת. אדם הראשון ידע את מעלת עצמו אלא שהוא היה מלא ממנה וזה הוביל אותו בעצם ליפול לחטא עץ הדעת. משה רבנו גם ידע את מעלת עצמו, אבל לא רק שמשה לא היה מלא מידיעה זו, אדרבה, הידיעה הזו הובילה אותו לענווה ושפלות בעיני עצמו. הוא חשב, שאילו יהודי אחר שאיננו בנו של עמרם ואף לא דור שביעי של אברהם אבינו היה זוכה לנשמה גבוהה כמו זו שלו ואילו היה לו גם זכות אבות כפי שיש לו למשה, היה אותו יהודי במצב רוחני טוב יותר מאשר משה רבנו.

ועל זה נאמר בתורה 'והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה'. כי כלפי כל אדם שמשה פגש הוא חשב לעצמו, אילו היה הוא מקבל את המתנות שאני קבלתי, הנשמה וזכות האבות המיוחדת, היה הוא בודאי טוב ממני כנ"ל.

כאן שב האדמו"ר הזקן לשאלה של הנכד ואמר: בצורות האותיות שהקב"ה נתן בסיני יש שלשה סוגים. גדולות – בקשר לאדם הראשון נכתבה ב'דברי הימים' אות אלף רבתי. בינוניות – רוב אותיות התורה. קטנות – כמו הא' שכתובה בסוף המילה ?ויקרא?, המכוונת אל משה רבנו. התורה נכתבה באותיות בינוניות כי על האדם להיות בינוני, כפי שכתב הרמב"ם בהלכות דעות הלכה ד': הדרך הישרה היא מדה בינונית שבכל דעה ודעה.. לפיכך צוו חכמים הראשונים שיהא אדם שם דעותיו תמיד ומשער אותם ומכוין אותם בדרך האמצעית. התורה היא זו שדרכה ניתן להגיע לזה.

על אדם הראשון נכתבה א' רבתי כי הוא היה מלא בהכרת מעלת עצמו וזה כאמור מה שהפיל אותו.

על משה רבנו נכתבה א' זעירא, כיון שבעבודת הנפש שלו הוא הביא את עצמו לענווה אמיתית למרות שהיה גדול מאוד.
עד כאן הסיפור.

הרבי בתשכ"ו כשהביא את הסיפור אמר בין הדברים, שהסיבה שאדמו"ר הזקן האריך כל כך בתיאור ההבדלים בין שני הגדולים, משה ואדם הראשון, היא כי הוא ידע שהוא מחנך ילד שעומד להיות צדיק וגדול בישראל, כפי שאכן היה אדמו"ר הצמח צדק ברבות הימים. ובכן, הסבא המחנך מבהיר לנכד שלו: קיבלת הרבה מתנות, גם נשמה גבוהה גם ייחוס מיוחד ביותר, אבל זכור, אילו לא תדע לנהל את זה נכון, אילו תהיה מלא מהכרת מעלות עצמך תהיה בסכנה של נפילה כמו אדם הראשון. בשביל להצליח, היה כמו משה רבנו. כשאתה פוגש יהודי, חשוב על כך שאילו היה הוא נכד של אדמו"ר הזקן הגדל בביתו ועל ברכיו, אולי היה הוא טוב ממך.

שבת שלום,
הרב זלמן וישצקי
ח' באדר ב' תשע"ט