ב"ה יום ראשון, ט"ז ניסן תשע"ט | 21.04.19
הפרשה מאמנת אותי ■ פרשת משפטים

אדם שמדי פעם לוקח 'פסק זמן', לבדוק שהוא צועד בכיוון הנכון לו, ובמקרה הצורך הוא משפר מה שצריך לשפר, ברור שההישגים שלו יהיו הרבה יותר רציניים מ'סתם עבד' ● המאמן העסקי החב"די ר' משה גולדשטיין בטור שבועי מיוחד לגולשי 'שטורעם' ● לטור המלא >>>
משה גולדשטיין
אומרים שהעולם מתחלק לשניים, אלה שעובדים קשה ואלה שמרוויחים את הכסף.

התורה מספרת שעבד עברי עובד 6 שנים ובשנה השביעית יוצא לחופשי. אם מגיעה השנה השביעית והוא לא רוצה לצאת לחופשי, האדון רוצע את אוזנו (עושה לו חור באוזן).

נשאלת השאלה, מה הקשר בין אדם שגנב ונמכר כי לא היה לו כסף להחזיר את הגניבה, לזה שהוא צריך לעבוד 6 שנים ולהשתחרר בשנה השביעית?

רגע, ומה אם הגניבה הייתה מאוד יקרה, שהוא צריך לעבוד 30 שנה כדי להחזיר את השווי שלה? למה התורה קבעה את המספר 6 (שנים) כמספר שרירותי לכל סוגי הגנבים?

וגם, למה צריך לעשות לו חור באוזן? (מה גם שבעבר גם גברים היו הולכים עם עגילים וכו')? למה לא לתת לו עונש הרתעתי הרבה יותר רציני?

מעבר לתשובות המובאות במפרשים, מוסבר בחסידות הסבר נפלא, 6 שנות העבדות של העבד מסמלות את ששת ימי המעשה בשבוע.

כשיהודי עובד בששת ימי החול, אמנם הוא טרוד בעסקים הגשמיים, אבל זה לא אומר שהוא צריך להיות משועבד להם.

זאת אומרת, ההתעסקות עם העולם צריכה להיות מנוצלת לעבודת הבורא, ולא סתם למילוי תאוותיו ורצונותיו.

וכשאדם מתעסק עם הדברים הגשמיים בימי החול בצורה נכונה, אזי כשמגיעה השבת, הוא מסוגל להתנתק מהכל, ולהקדיש זמן ללימוד לתפילה ולעבודת ה'.

ואם האדם מגיע למצב שהוא כל כך טרוד בעסקיו עד שכשמגיעה השבת, הוא לא מסוגל להתנתק מזה, צריך 'לרצוע את אוזנו', ז"א להזכיר לו שהוא מתנהג כמו עבד, ש'לא רוצה לצאת לחופשי'.

אותו דבר גם היום, אדם ששקוע כל היום בלרדוף אחרי עוד כמה שקלים, ולא עוצר מדי פעם לבחון את התמונה הכוללת, הוא מגיע לסוג של עבדות.

אבל מצד שני, אדם שמדי פעם לוקח 'פסק זמן', לבדוק שהוא צועד בכיוון הנכון לו, ובמקרה הצורך הוא משפר מה שצריך לשפר, ברור שההישגים שלו יהיו הרבה יותר רציניים מ'סתם עבד'.

שבת שלום!

-------------------------
הכותב הוא מאמן עסקי ואישי
052-3813047 ● Mosheg.imun@gmail.com
כ"ו בשבט תשע"ט