ב"ה ערב ש"ק, י" אדר א' תשע"ט | 15.02.19
למה שכר של כלב?! ■ אנרגיה מחדרה

על נקודת המבחן בקשר שלנו עם הבורא ● השליח בחדרה, הרב יוחנן בוטמן בטור שבועי חסידי עם מבט אקטואלי במגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' ● לטור המלא >>>
השליח הרב יוחנן בוטמן, חדרה
באופן חריג, עקב הבחירות, ביקש הרב בדרשתו לחזק את האחדות ולדבר דווקא על פרשת 'בלק'. אתם יודעים בל"ק זה ראשי תיבות "ואהבת לרעך כמוך"..

'אבל הרב, זה לא מסתדר?' נשמעו קולות מהקהל.
'נכון זה לא מסתדר, אמר הרב, אבל הענין של אהבת ישראל, זה גם איפה שלא כל כך מסתדר..'

הפרשה שלנו "משפטים" עוסקת באין ספור פרטים של מצוות שגרתיות, שכליות והומאניות, בין אדם לחבירו;

היא אף נוגעת בשכר של הכלב, כדי ללמדנו "שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה". כך נאמר לנו השבוע, מה נעשה עם בשר טריפה, "לכלב תשליכון אותו". למה, היות והוא לא נבח מולנו כשיצאנו ממצרים.

היא תדרוש שנסייע לשונא שלנו, לפרוק ולטעון מחדש את משאו על החמור שלו, גם אם בסמוך נמצא ידיד טוב שלנו בסיטואציה דומה, והחמור שלו גם קרס, עלינו  לטעון תחילה לשונא. על מנת שנכוף את יצרנו הרע.

מפתיע מאוד איך פותחת הפרשה דווקא בדין העבד העברי, שאינו רלוונטי, לא אז ולא היום. היינו לאחר השלל ממצרים, לא חסר לנו דבר. מי היה צריך כלל להיות עבד? כשזה נדרש רק למי ש'מוכר עצמו מחמת דוחקו', או זה 'שנמכר בגניבתו' כי אין לו מה לשלם..

דין העבד מורה על הבסיס לקיום המצוות.
יש 'בן' מקורב שעושה מאהבה, ויש 'עבד' שעושה מיראה. ההבדל הוא שעבד מול אדון הוא חסר זהות ומציאות. ביטול מוחלט.

אני מעוניין שתעשו את המצוות מתוך שיפוט, בהבנה וברגש, מבקש ממנו הקב"ה. אבל לא פחות חשובה לי מידת ההקרבה. זו של העבד.

כדי שגם אם זה 'לא מסתדר' לנו עם האגו הפנימי, יכריע תמיד הרצון האלוקי. זוהי נקודת המבחן בקשר שלנו עם הבורא.

שבת שלום!
הרב יוחנן בוטמן
חב"ד חדרה
כ"ו בשבט תשע"ט