ב"ה יום שלישי, כ" תמוז תשע"ט | 23.07.19
החיים אינם תוכנית כבקשתך ■ בלוג שליחות

לפעמים בשביל שאדם יכיר בחולשתו, אין ברירה אלא לעמת אותו איתה באופן הכי ישיר, שיעמוד מול החולשה ויראה איך היא מנהלת אותו, איך הוא נסחף לתוכה, שינסה להבין מה הוא מרגיש כשהוא נפגש עם הנקודה הרכה שלו ● השליח בבאזל שבשוויץ הרב זלמן וישצקי מגיש את הבלוג השבועי מיוחד למגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' ● לבלוג המלא >>>
השליח הרב זלמן וישצקי, שווייץ
הייתם נותנים לאלכוהוליסט, שזקוק לגמילה ארגז של וודקה במתנה? ולאדם שמכור למשחקי הימורים, הייתם משכנים אותו לכמה ימים במלון שבקרבו קזינו בשעה שהוא זקוק לגמילה?

בני ישראל בהיותם במצרים היו שקועים בעבודה זרה. חלק מרכזי מהעבודה של משה ואהרן הייתה לא רק לגרום למצרים לשחרר אותם מעבדות לחירות, אלא לא פחות מכך לגרום להם בעצם להשתחרר מהעבודה הזרה ולהיות מוכנים להיות עם ה', להיות מוכנים לעזוב את האלילים כדי לעבוד את הקב"ה. האליל של מצרים אז היה שה, הם עבדו את השה. ברור אם כן, שגם היהודים ברובם המכריע, בהיותם עובדי אלילים עבדו את השה. והנה הקב"ה מבקש מהם "בעשור לחודש הזה, ויקחו להם איש שה לבית אבות, שה לבית" – כלומר, לא פחות ולא יותר מאשר פשוט להכניס הביתה את האליל שלהם. למה? איפה ההיגיון? מדובר פה באנשים שזו הבעיה שלהם, זו ההתמכרות שלהם, זה האליל שלהם, למה להביא להם את החולשה שלהם הבייתה?

אינני 'מייבין' בגמילה והתמכרות, אין לי באמת מושג אמיתי מה הדרך לגמול אדם מהחולשה שלו, לא הייתי אף פעם במכון גמילה גם לא בביקור, אבל עם אנשים אני עובד, בני אדם פגשתי ואני מכיר גם את עצמי ואת חולשותיי. מכל זה יש דבר אחד ברור שראיתי, השלב הראשון בעבודת האדם לתיקון ושיפור הוא עצם ההכרה והידיעה את הבעיה. בחרתי לכתוב על אלכוהול וסמים כי זה הכי ברור כביכול, אבל זה נוגע כמובן גם לפחדים, אם פחד קהל, פחד גבהים או פחד מפני כשלון, כמו"כ תאווה כזאת או אחרת שפעם אחר פעם מפריעה לאדם בחייו. מצד אחד זהו שלב קשה וכואב, זה הרגע שבו אתה נפגש באמת עם החולשות שלך וזה לא נעים. אבל מאידך, זה השלב הכי חשוב והכי הכרחי. לא תוכל לקחת אלכוהוליסט לגמילה לפני שהוא יסכים להודות בעובדה שהוא כזה, ולא תוכל לגמול אדם מהימורים אם לא יכיר בכך שהוא כזה. כך בכל דבר שפוגע לאדם בהתנהלות שלו או בחייו, לפני שיכיר בעובדה שיש בעיה ומהי, לא יוכל לטפל בה.

לפעמים בשביל שאדם יכיר בחולשתו, אין ברירה אלא לעמת אותו איתה באופן הכי ישיר, שיעמוד מול החולשה ויראה איך היא מנהלת אותו, איך הוא נסחף לתוכה, שינסה להבין מה הוא מרגיש כשהוא נפגש עם הנקודה הרכה שלו. חשבתי לעצמי, שאולי זו הסיבה שהקב"ה ביקש מבני ישראל להכניס הבייתה את החולשה הכי גדולה שלהם. אולי זה היה השלב הראשוני והכואב שבו עליהם להתעמת באופן הכי ישיר עם העבודה זרה שלהם, עם הדבר הזה שמפיל אותם פעם אחר פעם, ורק אז, רק אחרי הכרה והודאה באמת הלא נעימה, רק אז הם יוכלו לשחוט אותה. כי המטרה היא לא לשחוט ולהקריב סתם שה, המטרה היא לשחוט ולהקריב את השה הפנימי, האליל שהם נושאים איתם בקרבם.

זה אף פעם לא קל, אבל החיים הם לעולם לא תוכנית כבקשתך.

שבת שלום,
הרב זלמן וישצקי
ה' בשבט תשע"ט